תחרות כתיבת הסוגיות השנתית - תשפ"ב!
פרס ראשון - 10,000 ש"ח | פרס שני - 7,500 ש"ח | פרס שלישי - 5,000 ש"ח
להשתתפות בתחרות >>

טיוטה:הדלקת הנר בערב יום הכיפורים

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מקורות[עריכת קוד מקור]

פסחים נ"ג ב' - נ"ד א'[עריכת קוד מקור]

מתני'.

מקום שנהגו להדליק את הנר בלילי יום הכפורים מדליקין מקום שנהגו שלא להדליק אין מדליקין.

ומדליקין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובמבואות האפלים ועל גבי החולים.

גמ'.

תנא בין שאמרו להדליק ובין שאמרו שלא להדליק שניהן לדבר אחד נתכוונו.

אמר רב יהושע דרש רבא ועמך כלם צדיקים לעולם יירשו ארץ וגו' בין שאמרו להדליק ובין שאמרו שלא להדליק שניהם לא נתכוונו אלא לדבר אחד.

אמר רב יהודה אמר שמואל אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת הואיל ותחלת ברייתו הוא. אמר ליה ההוא סבא ואיתימא רבה בר בר חנה ישר וכן אמר רבי יוחנן.

עולא הוה רכיב חמרא ואזיל, והוה שקיל ואזיל רבי אבא מימיניה ורבה בר בר חנה משמאליה, אמר ליה רבי אבא לעולא ודאי דאמריתו משמיה דרבי יוחנן אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת הואיל ותחלת ברייתו הוא, הדר עולא חזא ביה ברבה בר בר חנה בישות, אמר ליה אנא לאו אהא אמרי אלא אהא אמרי דתני תנא קמיה דרבי יוחנן רבי שמעון בן אלעזר אומר יום הכפורים שחל להיות בשבת אף במקום שאמרו שלא להדליק מדליקין מפני כבוד השבת ועני רבי יוחנן בתריה וחכמים אוסרים, אמר ליה עדא תהא.

קרי עליה רב יוסף מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה, מים עמוקים עצה בלב איש זה עולא, ואיש תבונה ידלנה זה רבה בר בר חנה.

ואינהו כמאן סברוה כי הא דאמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי יוחנן מברכין על האור בין במוצאי שבת בין במוצאי יום הכפורים וכן עמא דבר

מיתיבי אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת הואיל ותחילת ברייתו הוא וכיון שרואה מברך מיד רבי יהודה אומר סודרן על הכוס ואמר רבי יוחנן הלכה כרבי יהודה

לא קשיא כאן באור ששבת כאן באור היוצא מן העצים ומן האבנים.

רש"י[עריכת קוד מקור]

מתני'.

מקום שנהגו להדליק את הנר. בגמרא מפרש טעמא.

גמ'.

בין שאמרו להדליק. אותן שנהגו להדליק והנוהגין שלא להדליק לא נתכוונו אלא לדבר אחד להפריש עצמו ממשכבי אשה האומרים להדליק משום דאין אדם משמש מטתו לאור הנר והאומרים שלא להדליק סוברים כשהנר דולק רואה את אשתו ומתאווה לה.

יישר. שפיר קאמרת.

וכן אמר ר' יוחנן. ולא גרסינן יישר.

ודאי דאמריתו כו'. אמת הדבר ששמעתי עליכם שאתם אומרים משמיה דרבי יוחנן הכי.

הדר עולא חזא ביה ברבה בר בר חנה בישות. נסתכל בו בפנים זועפות כלומר אתה אמרת בשם רבי יוחנן והוא לא אמר כן אלא אף במוצאי יום הכיפורים מברכין עליו הואיל ודבר חדש הוא שנאסר בו כל היום ועכשיו נהנה ממנו.

אנא אהא אמרי להו. משמיה דרבי יוחנן דענה אחר התנא וחכמים אוסרין להדליק את הנר אף ביום הכפורים שחל להיות בשבת עד מוצאי שבת ולא הזכרתי שמו של רבי יוחנן על אור במוצאי שבת אלא בזו והם סבורים שעל דבר ברכת האור הזכרתי שמו.

עדא תהא. זאת תהיה בזו אני מודה שאמרה רבי יוחנן.

זה עולא. שהבין מדבריו של רבה בר בר חנה טעות וחזא ביה בישות וסתם דבריו שלא אמר לו כלום והיינו עצה בלב איש דנקיט ליה בלביה ולא אמר לו למה אמרת כך.

ואיש תבונה ידלנה. הבין מה היה בלבו של עולא שהיה מסתכל בו.

ואינהו כמאן סברוה. עולא ורבה שלא רצו להודות לדברי רבי אבא.

עמא דבר. נוהג.

באור ששבת. שהיה בשבת שדלק היום ומכל מקום ממלאכת עבירה שבת שדלק בהיתר כגון של חיה ושל חולה או נר הדולק מערב יום הכפורים מברכין אף במוצאי יום הכפורים דההיא ברכה משום דדבר חידוש הוא לו שלא נהנה מן האור היום.

באור היוצא מהעצים. דנברא עכשיו אין מברכין עליו במוצאי יום הכפורים אלא במוצאי שבת שאף הוא תחילת בריית אור.

ירושלמי פסחים פרק ד' הלכה ד'[עריכת קוד מקור]

מתני'.

מקום שנהגו לוכל צלי בלילי פסחים אוכלין, מקום שנהגו שלא לוכל אינן אוכלין.

מקום שנהגו להדליק את הנר בלילי יום הכיפורים מדליקין, מקום שנהגו שלא להדליק אין מדליקין.

מדליקין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובמבואות אפילין ועל גבי החולין.

גמ'.

ר' בא בעא קומי ר' אימי אפי' בשר עגל א"ל אפי' בשר עגל אפי' בשר עוף א"ל אפי' בשר עוף סברין מימר אפי' ביצה אפי' קולקס א"ר יודן בי ר' חנין ובלבד מן השחיטה.

תני רבי שמעון בן אלעזר אומר יום הכיפורים שחל להיות בשבת אפילו במקום שלא נהגו להדליק מדליקין ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי ר' יוסה בן שאול בשם רבי הלכה כרבי שמעון בן אלעזר דרש ר' חייה בר בא לטיבריה כהדא דרבי שמעון בן אלעזר ר' יוסה אמר לה רבי שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן ר' חזקיה ואמרי לה ר' יעקב בר אחא בשם ר' שמואל בר נחמן מקום שנהגו להדליק משובח ממקום שנהגו שלא להדליק א"ר ירמיה תדע שהוא כן שהרי יום הכיפורים שחל להיות בשבת אפילו מקום שנהגו שלא להדליק מדליקין ר' בא ור' סימון תריהון אמרין תדע לך שהוא כן שהרי האיש הזה צנוע ואינו משמש מטתו לאור הנר בין כמאן דאמר מדליקין בין כמאן דאמר אין מדליקין מפני הרגל עבירה מאן דאמר מדליקין שהוא רואה ומתבייש ומאן דאמר אין מדליקין שלא יראה ויתאוה תני אפילו בתי כנסיות ובתי מרחציות לכן צריכה אפילו מקום שלא נהגו להדליק מדליקין יום הכיפורים שחל להיות בשבת מהו להדיח כבשין ושלקות מן המנחה ולמעלן רב אמר אסור ר' לעזר אמר מותר.

ר' יעקב בר אחא בשם ר' אלעזר מה טעם אמרו מדיחין כבשים ושלקות מן המנחה ולמעלן מפני סכנה שנייא היא סכנת יום הכיפורים שחל להיות בשבת שנייא היא יום הכיפורים שחל להיות בחול התיב ר' חנניה חברון דרבנין מתניתא פליגא על ר"א יום הכיפורים שחל להיות בשבת חלות מתחלקת לערב שנייא היא שעל ידי שהוא דבר קל שמא ישכח ויאכל התיב ר' פנחס מתניתא דר' לעזר פליגא עלוי יום הכפורים שחל להיות בשבת שבתון שבות ובחול שבתון שבות אם בחול את שובת לא כל שכן בשבת לא צורכה דלא אפילו דברים שאת מותר לעשותן בחול את שובת עליהן בשבת ואי זו זו הדחת כבשים ושלקות רבי יעקב בר זבדי בשם ר' אבהו נראין דברים בדבר שדרכו לבוא בצונין אבל דבר שדרכו לבוא ברותחין עד דיידא גלשה הוא מקנב אמר ר' מנא אם אומר את כן אף מתבייש ולא מקנב ונמצא בא לידי סכנה ר' בא בעא קומי ר' אימי מהו להדיח כבשים ושלקות מן המנחה ולמעלן אמר ליה שרי רבי יעקב בר אחא שאל לרבי חייה ולרבי יסה מהו להדיח כבשים ושלקות מן המנחה ולמעלן אמר ליה שרי רבי זעורה בעא קומי רבי אימי מהו מימר לחליטה עבד לי חליטה אמר ליה שרי עבד לי תופין שרי עבד לי פתילה אמר ליה לא מה בין זה לזה זה אוכל נפש וזה אינו אוכל נפש.