הבדלים בין גרסאות בדף "חפיפה קודם טבילה"
מ |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
. | . | ||
הסתירה באמוראים ויישובה | הסתירה באמוראים ויישובה | ||
מקור הסוגיא בשתי סוגיות בגמרא בנידה: הסוגיא הראשונה (סז:) עוסקת במרחק המקסימלי בין חפיפה לטבילה, ומביאה דעת רב הונא הסובר שניתן להרחיק עד שלושה ימים בינהם. הוא לומד זה מהרחקת החפיפה מהטבילה כאשר חלים שני ימים ראש השנה אחר השבת, שנמצא שיש שלושה ימים שמפסיקים בין החפיפה לטבילה, ואעפ"כ הטבילה כשירה. רב חסדא אומר שדווקא במקום שיש צורך הותר, אך בסתם אינו מותר להפסיק בין החפיפה לטבילה, אע"פ שיש זמנים שהותר. רב יימר | מקור הסוגיא בשתי סוגיות בגמרא בנידה: הסוגיא הראשונה (סז:) עוסקת במרחק המקסימלי בין חפיפה לטבילה, ומביאה דעת רב הונא הסובר שניתן להרחיק עד שלושה ימים בינהם. הוא לומד זה מהרחקת החפיפה מהטבילה כאשר חלים שני ימים ראש השנה אחר השבת, שנמצא שיש שלושה ימים שמפסיקים בין החפיפה לטבילה, ואעפ"כ הטבילה כשירה. רב חסדא אומר שדווקא במקום שיש צורך הותר, אך בסתם אינו מותר להפסיק בין החפיפה לטבילה, אע"פ שיש זמנים שהותר. רב יימר ... | ||
(סח.) שם מובאות שני פסקי אמוראים סותרים, שנפסקים להלכה: פסק אחד אומר שאשה תחפוף [בלשון הגמרא תחוף ובזה נשתמש] ביום ותטבול בלילה. והשני אומר שאשה תחוף גם כן בלילה. [[נידה סח.|והגמרא]] מיישבת שההבדל בין הפסקים הוא שזה נאמר במקום שאפשר וזה נאמר במקום שאי אפשר. | (סח.) שם מובאות שני פסקי אמוראים סותרים, שנפסקים להלכה: פסק אחד אומר שאשה תחפוף [בלשון הגמרא תחוף ובזה נשתמש] ביום ותטבול בלילה. והשני אומר שאשה תחוף גם כן בלילה. [[נידה סח.|והגמרא]] מיישבת שההבדל בין הפסקים הוא שזה נאמר במקום שאפשר וזה נאמר במקום שאי אפשר. | ||
גרסה מ־08:39, 12 בפברואר 2018
| משנה: | משנה |
| בבלי: | בבלי נידה סז:-סח. |
| ירושלמי: | ירושלמי |
| רמב"ם: | רמב"ם הלכות מקוואות פרק ב הלכה טז |
| שולחן ערוך: | שלחן ערוך יורה דעה סימן קצט סעיף ג-ד |
שורה אחת המתמצתת במה הולכת לעסוק הסוגיה . הסתירה באמוראים ויישובה מקור הסוגיא בשתי סוגיות בגמרא בנידה: הסוגיא הראשונה (סז:) עוסקת במרחק המקסימלי בין חפיפה לטבילה, ומביאה דעת רב הונא הסובר שניתן להרחיק עד שלושה ימים בינהם. הוא לומד זה מהרחקת החפיפה מהטבילה כאשר חלים שני ימים ראש השנה אחר השבת, שנמצא שיש שלושה ימים שמפסיקים בין החפיפה לטבילה, ואעפ"כ הטבילה כשירה. רב חסדא אומר שדווקא במקום שיש צורך הותר, אך בסתם אינו מותר להפסיק בין החפיפה לטבילה, אע"פ שיש זמנים שהותר. רב יימר ...
(סח.) שם מובאות שני פסקי אמוראים סותרים, שנפסקים להלכה: פסק אחד אומר שאשה תחפוף [בלשון הגמרא תחוף ובזה נשתמש] ביום ותטבול בלילה. והשני אומר שאשה תחוף גם כן בלילה. והגמרא מיישבת שההבדל בין הפסקים הוא שזה נאמר במקום שאפשר וזה נאמר במקום שאי אפשר. מחלוקת בביאור הסוגיא בראשונים נחלקו הראשונים בביאור יישוב הסוגיא: כאן במקום שאפשר וכאן במקום שאי אפשר. רש"י ביאר שמקום שאפשר מוסב על טבילה ביום, שבמקום שהאשה יכולה לטבול, יש עדיפות שתטבול ביום. אך במקום שאי אפשר לחוף ביום, כמו טבילה במוצאי שבת ויום טוב, תחוף רק בלילה. תוספות מבארים שהסיבה שישנה עדיפות לחפוף ביום היא משום שבלילה היא מזדרזת הרבה, ושמא לא תחוף כמו שצריך, ע"כ טוב לכתחילה ביום. בהמשך הדברים מביא תוספות את פירוש השאילתות דרב אחאי (אחרי מות צו) לסוגיא. הוא מסביר הפוך מרש"י, הוא אומר שבמקום שאפשר על האשה לחוף דווקא בלילה, כדי שלא תהיה הפסקה בין החפיפה לטבילה, אך במקום שאי אפשר כמו לדוג' כשחל ליל טבילה בליל שבת או יום טוב, אז תחוף ביום שקודם הטבילה. או אפילו אם חל במוצאי שבת או מוצאי יום טוב, אז תחוף בערב שבת.
סוגיא נוספת שעוסקת בנידון זה מופיעה
כותרת שלישית
וכן הלאה...
ראו גם
- [סוגיה משיקה לסוגיה זו]
- [עוד סוגיה שקרובה לה בתוכן]
שיעורים, מאמרים וכתבי עת
- התוכן בקישור, באתר (שם האתר)