תחרות כתיבת הסוגיות השנתית - תשפ"ב!
פרס ראשון - 10,000 ש"ח | פרס שני - 7,500 ש"ח | פרס שלישי - 5,000 ש"ח
להשתתפות בתחרות >>

חיוב נשים בתפילת ערבית

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעמד תפילת ערבית, והאם נשים חייבות בה[עריכה | עריכת קוד מקור]

חובת התפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

האם נשים חייבות בתפילת ערבית? כדי לענות על שאלה זו, יש לפתוח תחילה במחלוקת הראשונים והאחרונים, האם כאשר גברים חייבים בתפילה וכפי שעולה מסוגיות רבות במסכת ברכות (יז ע"ב, כו ע"א) , הם חייבים מדאורייתא או מדרבנן:

א. מדרבנן: דעה ראשונה הסוברת שהחובה להתפלל כל יום רק מדרבנן, היא דעת הרמב"ן (השגות מצווה ה') שהביא מספר ראיות לבסס את דבריו. ראייה ראשונה, הגמרא במסכת ברכות (כא ע"א) כותבת, שבמקרה בו אדם ספק קרא קריאת שמע, עליו לקרוא שנית, מכיוון שמצוות קריאת שמע מדאורייתא, אך אם ספק התפלל, לא צריך לחזור ולהתפלל, כי חובת התפילה מדרבנן.

ראייה נוספת, הגמרא בראש השנה כותבת שרב יהודה היה מתפלל רק פעם בשלושים יום, מכיוון שסמך על האומרים שהעוסקים בתורה מפסיקים רק לקריאת שמע שמדאורייתא, ולא לתפילה שמדרבנן. כיצד יפרש את דברי הספרי הכותב, שמהמילה 'לעבדו' למדים שחובה להתפלל, ומשמע שמדובר בדין דאורייתא? תירץ, שמדובר באסמכתא, או רק בתפילה בעת צרה.

ב. מדאורייתא: דעה חלוקה על הרמב"ן היא דעת הרמב"ם (מצווה ה'), שסבר שהחובה להתפלל מדאורייתא, ואת דברי הספרי הכותב שמהמילה 'לעבדו' למדים שיש להתפלל, פירש כפשוטו, ולא כפי שביאר הרמב"ן.

את קושיית הרמבן על הרמבם מהגמרות שמהן עולה שחובת התפילות מדרבנן תירץ הכסף משנה (תפילה א, א), שכפי שעולה מדברי הרמב"ם בהלכות תפילה (א, א), כאשר הוא כתב שהחובה להתפלל מדאורייתא, אין הכוונה לתפילת שמונה עשרה אותה וודאי תיקנו חכמים, אלא לנוסח בסיסי מאוד מצומצם הכולל שבח, בקשה והודאה. וכאשר הגמרא כותבת שאדם שספק התפלל אינו חוזר ומתפלל, כוונתה רק לנוסח התפילה שמדרבנן, ולא לחיוב הבסיסי שמדאורייתא.

להלכה וחיוב נשים בתפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

השלכה משמעותית למחלוקת הרמב"ם והרמב"ן תהיה, כמה תפילות נשים חייבות להתפלל כל יום. הגמרא במסכת ברכות (כ ע"ב) כותבת, שלמרות שהיה מקום לפטור נשים מתפילה כי מדובר במצוות עשה שהזמן גרמא, למעשה הן חייבות מכיוון שתפילה היא רחמים, וגם הן צריכות לבקש רחמים על עצמן ואחרים (ועיין ברבינו יונה שם). מה כוונת הגמרא ש"נשים חייבות" בתפילה?

א. הרב עובדיה (יביע אומר או"ח ו, יז) בעקבות המגן אברהם (קו, ב) פירש, שהשולחן ערוך פסק כדעת הרמב"ם שחובת התפילה מדאורייתא. משום כך, כאשר הגמרא כותבת שנשים חייבות בתפילה, כוונתה רק לחובה הבסיסית מדאורייתא, שבח, בקשה והודאה. כפי שמוסיף הרב עובדיה, למרות שמעיקר הדין דיי באמירת נוסח כללי אישי, נכון לומר פעם אחת את תפילת שמונה עשרה שתוקנה על ידי חז"ל וכוללת את כל העניינים.

ב. השאגת אריה (סי' יד) לעומת זאת פסק כדעת הרמב"ן, שחובת התפילה מדרבנן בלבד . משום כך, כאשר הגמרא כותבת שנשים חייבות בתפילה כוונתה לתפילות שתיקנו חכמים - כל תפילות שמונה עשרה, וכן פסק המשנה ברורה (קו, ד) כיוון שלטענתו כך דעת רוב הפוסקים. למרות זאת מתפילת ערבית הן פטורות - והטעם לכך תלוי באם אכן חובה להתפלל ערבית.

מעמד תפילת ערבית[עריכה | עריכת קוד מקור]

הגמרא (ברכות כז ע"ב) כותבת, שבעוד שתפילת שחרית ומנחה מוסכם שהן חובה, מעמדה של תפילת ערבית נתון במחלוקת. לדעת רבן גמליאל ואביי גם תפילה זו חובה, מכיוון שהיא תוקנה כנגד יעקב אבינו. לדעת רבי יהושע ורבא לעומת זאת תפילה זו רק רשות, מכיוון שהיא תוקנה גם כנגד האיברים שנשארו מקורבנות היום שהיו מקטירים בלילה, ולא תמיד נשארו איברים.

א. להלכה השיטה מקובצת (שם, ד"ה דתניא) פסק כדעת רבן גמליאל ואביי שערבית חובה, מכיוון שהגמרא מספרת שרבן גמליאל נכנס לבית המדרש ושאל אם יש מי שחולק וסובר שערבית רשות, ואף אחד לא ענה לו. ב. רוב הפוסקים וביניהם הרמב"ם (תפילה א, ו) והתוספות (שם, ד"ה והלכתא) חלקו ונקטו כדעת רבי יהושע ורבא שתפילת ערבית רשות, מכיוון שאביי חולק על דברי רבא - ואביי ורבא הלכה כדעת רבא.

את ראיית השיטה מקובצת מהמעשה של רבן גמליאל יש לדחות בכך, שהסיבה ששום רב לא עמד על רגליו ואמר שתפילת ערבית רשות היא שפחדו מרבן גמליאל שהיה נשיא, וכפי שרבי יהושע, למרות שוודאי סבר שתפילת ערבית רשות, לא עמד ואמר את דעתו (ואכן כאשר התברר לרבן גמליאל שרבי יהושע חולק עליו, העמיד אותו על רגליו במשך כל השיעור).

האם ערבית אכן רשות[עריכה | עריכת קוד מקור]

להלכה כאמור, רוב הפוסקים נקטו שתפילת ערבית רשות, אך מסקנה זו עומדת בסתירה לגמרא אחרת. הגמרא בברכות (כו ע"א) כותבת, שבמקרה בו אדם שכח להתפלל ערבית עליו להתפלל כתשלומים פעמיים שחרית - ואם תפילת ערבית רשות, מדוע כאשר שוכחים להתפלל אותה יש להשלימה? נחלקו בכך הראשונים:

א. התוספות (שם, ד"ה טעה) כדי ליישב את הקושיה כתבו, שכאשר הגמרא כותבת שתפילת ערבית רשות, אין הכוונה שהיא לגמרי רשות, אלא שכאשר יש מצווה אחרת שאפשר לקיים בזמן הזה, או שהאדם כבר עלה על מיטתו והוא נחשב קצת אנוס - פטורים מהתפילה, אבל ללא כל סיבה מוצדקת אין רשות לבטלה. לכן מי שלא התפלל ערבית צריך להתפלל פעמיים שחרית.

ב. גישה שונה ליישב את הקושיה הביא בעל הלכות גדולות (תוספות שם), שכאשר הגמרא כותבת שתפילת ערבית רשות, כוונתה היא רק לדין המקורי. בזמן הזה לעומת זאת עם ישראל קיבל על עצמו להתפלל גם את תפילה זו, ומשום כך אדם שלא התפלל ערבית צריך להתפלל פעמיים שחרית, וכן ביאר גם הרמב"ם (תפילה א, ו) את חובת תפילת ערבית בזמן הזה.

ג. אפשרות נוספת הדומה לקודמת תירץ הרא"ש (ברכות ד, ב), שכאשר הגמרא כותבת שאדם חייב בשתי תפילות שחרית במקרה שלא התפלל ערבית, כוונתה למצב בו אדם קיבל על עצמו באופן אישי את תפילת ערבית כחובה. כפי שמעיר הרא"ש, אין צורך לקבל בפירוש את התפילה כחובה, אלא די בכך שאדם כבר התפלל תפילה זו בעבר מספר פעמים.

להלכה והשלכות מעשיות[עריכה | עריכת קוד מקור]

להלכה נקטו הפוסקים (שולחן ערוך או"ח רלו) כדעת הרמב"ם, שתפילת ערבית חובה מכיוון שעם ישראל קיבל אותה על עצמו. ולכן אין זה משנה אם אדם לא התפלל מעולם ערבית, מכל מקום הוא חייב להתפלל בגלל קבלת עם ישראל. ואמנם, למרות שתפילת ערבית נקבעה כחובה, למעשה כפי שכתבו הפוסקים יש בה מספר הקלות:

א. כפי שכותבת הגמרא בסוף מסכת ראש השנה, מטרת חזרת הש"ץ היא להוציא את הרבים ידי חובתם, וגם בזמן הזה שיודעים להתפלל תקנת חז"ל לא זזה ממקומה. בתפילת ערבית לעומת זאת אין חזרת הש"ץ, ובטעם הדבר נימק הרמב"ם (שם ט, ט) שמעיקר הדין תפילת ערבית איננה חובה, לכן אין לחזור על התפילה עבור מי שלא התפלל.

ב. כאשר אדם מאחר לשחרית והציבור כבר הגיע לשמונה עשרה, עליו להמשיך את סדר התפילה כרגיל, מכיוון שעדיף לסמוך גאולה לתפילה מתפילה במניין. לעומת זאת, במקרה בו אדם איחר לתפילת ערבית פסק השולחן ערוך (רלו, ג) שתפילה בציבור עדיפה על סמיכת גאולה לתפילה, מכיוון שמעיקר הדין תפילת ערבית רשות, וסמיכת גאולה לתפילה פחות חשובה (ועיין הערה).

על בסיס אותו עקרון פסק השולחן ערוך (שם, ב) בעקבות הרשב"א, שלמרות שאסור להפסיק בשחרית בין גאולה לתפילה בשביל להכריז שיש לומר 'על ניסים' 'יעלה ויבוא' וכדומה, בתפילת ערבית מותר, כיוון שמדובר מעיקר הדין בתפילת רשות שקבעו אותה רק בתורת מנהג לכן איסור ההפסקה קל יותר.

ג. כפי שראינו לעיל לדעת הרמב"ן וכך פסקו השאגת אריה והמשנה ברורה, כאשר הגמרא במסכת ברכות כותבת שנשים חייבות בתפילה, כוונתה לתפילת שמונה עשרה, מכיוון שחובת התפילה מדרבנן (ובניגוד לרמב"ם והרב עובדיה בעקבותיו). אף על פי כן כתב המשנה ברורה (קו, ד), שמתפילת שמונה עשרה של ערבית נשים פטורות, כיוון שרק שהגברים קיבלו אותה עליהם כחובה.

ערוך השולחן (קז, ו) חלק וסבר, שכיוון שלדעת הרמב"ן נשים חייבות בתפילת שמונה עשרה, כשם שהן חייבות בתפילות שחרית ומנחה, כך הן חייבות להתפלל ערבית. מכל מקום הוסיף, שרבות מהנשים אינן נוהגות להתפלל תפילה זו, וכתב שככל הנראה הן סומכות על שיטת הרמב"ם שנשים חייבות בתפילה אחת ביום בלבד.

קישורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

עולמות

אתר ישיבת אור עציון

הלכה יומית הרב עובדיה