חובת אישה בהבאת ביכורים

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקורות
משנה:ביכורים א ה
בבלי:קידושין לד ב
רמב"ם:ביכורים ג ב

ישנה סתירה האם האישה חייבת בהבאת ביכורים. התשובות נחלקות לשני קטגוריות, אלו הסוברים שהחיוב הוא מדרבנן ואלו הסבורים שהחיוב הוא מדאורייתא.

הסתירה בחיוב אישה בהבאת ביכורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשנה (ביכורים א ה) נפסק שנשים מחוייבות בהבאת ביכורים מהיבול הגדל בקרקע שלהן, אך הן לא יכולות לקיים את מצוות מקרא ביכורים.

דבר זה לכאורה סותר את ההכלל היסודי הידוע, שנידון בהרחבה בקידושין (לב ב), שמצוות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות. והרי מצוות ביכורים היא מצוות עשה שהזמן גרמא שיש לה זמן עיקרי לעשייתה - מחג השבועות ועד חנוכה, כפי שנפסק במשנה (ביכורים א ו).

סיבה נוספת שמצוות ביכורים צריכה להיחשב כמצווה שהזמן גרמא, משום שהבאת הביכורים למקדש יכולה להיעשות רק ביום ולא בלילה.

תשובות[עריכה | עריכת קוד מקור]

תשובות לקושיה זאת מתחלקות באופן כללי לשלוש קטגוריות; האחת אלו שסוברים שחובת האישה היא מהתורה אלא שבגלל משהו מסוים הנשים חייבות. השנייה זה אלו הסוברים שמצוות ביכורים היא לא מצות שהזמן גרמא. והשלישית זה אלו שסוברים שחיוב הנשים בהבאת ביכורים זה גזירת חכמים אך מהתורה הנשים פטורות.

החיוב מהתורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • נשים פטורות רק במצוות עשה שהזמן גרמא שבין אדם למקום כמו תפילין ולימוד תורה. לעומת זאת מצוות שהם בין אדם לחבירו נשים חייבות גם אם זה מצווה שהזמן גרמא. ומצוות ביכורים זה מצווה שבין אדם לחבירו כיוון שנותנים את הביכורים לכהן (שו"ת חדוות יעקב קמה לז).
  • אפשר ליישב על פי מה שכתב התוס' (חולין קג ב) שהפסוק מקיש בין החיוב של הבאת ביכורים לציווי לא תבשל גדי בחלב אימו. מכאן למדו חכמים שכמו שנשים מחויבות באיסור בשר וחלב כך חייבות בהבאת ביכורים (מעיין החכמה עמוד קלז)

החיוב מחכמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

החינוך (ספר החינוך צא) כתב שהזכרים חייבים בביכורים. ובעל המנחת חינוך (מנחת חינוך צא) מסביר שדעת החינוך לפטור את הנשים כיוון שביכורים זו מצות עשה שהזמן גרמא שנשים פטורות.

לא מצווה שהזמן גרמא[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מצוות ביכורים מורכבת משתי חלקים; הפרשה והבאה, ומכיוון שלהפרשה שהיא תחילת המצווה אין זמן קבוע, מצוות ביכורים לא נחשבת למצוות עשה שהזמן גרמא. תשובה זו מסתייעת מלשון הרמב"ם (ספר המצוות קכה) שכותב שיש מצווה להוציא (להפריש) ולהביא למקדש (הבאה), מכאן שיש גם הפרשה וגם הבאה (הגרי"ח זוננפלד באר רועי רפז)
  • מצוות עשה שהזמן גרמא זו מצווה שתלויה אך ורק בזמן ואפשר לקיימה רק בזמן מסוים והזמן הוא הגורם היחיד לקיום המצווה. לעומת זאת מצווה שמקיימים אותה בזמן מסוים בגלל גורם אחר לא נחשבת כמצוות עשה שהזמן גרמא. וכך גם מצוות ביכורים - מקיימים אותה בין עצרת לחנוכה לא בגלל שזהו הזמן שלה אלא כי אז זה הזמן שאדם שמח בהבאת הביכורים (חידושי רע"א פא ו. טורי אבן מגילה כ ב).

לאור זאת אפשר להבין דברי הרמב"ן (קידושין לג ב) שמצוות ביכורים אינה מצוות עשה שהזמן גרמא.

סיכום הדעות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אם כן נראה שיש מחלוקת האחרונים בדין המשנה שנשים מביאות ביכורים. רע"א, הטורי אבן, הגרי"ח זוננפלד, שו"ת חדוות יעקב ומעיין החכמה, סוברים שזו מצווה מדאורייתא גם לנשים, ואילו דעת המנחת חינוך שביכורים אצל נשים זה גזירת חכמים.

ומשמע מלשון הרמב"ם (הלכות ביכורים ד ב) כדעה שזו מצווה מדאורייתא לנשים, אלא שזו לא מצוות עשה שהזמן גרמא, ומהחינוך משמע שזו מצוות עשה שהזמן גרמא ולכן הנשים פטורות מדאורייתא וחייבות מדרבנן.