169
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זה וזה גורם"
הוספת קישורים למקור במסגרת החלק השני של תחרות הכתיבה
(הוספת קישורים למקור במסגרת החלק השני של תחרות הכתיבה) |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== מחלוקת התנאים == | == מחלוקת התנאים == | ||
אומרת ה'''משנה''' (עבודה זרה ג ח) שמותר לזרוע תחת עץ אשרה ירקות בימות הגשמים אבל לא בימות החמה. אבל חזרת אסור לזרוע לא בימות החמה ולא בימות הגשמים. | אומרת ה'''משנה''' (עבודה זרה ג ח) שמותר לזרוע תחת עץ אשרה ירקות בימות הגשמים אבל לא בימות החמה. אבל חזרת אסור לזרוע לא בימות החמה ולא בימות הגשמים. | ||
בטעם הדבר מסביר '''רש"י''' על הגמרא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=27&daf=48b&format=pdf (עבודה זרה מח ב ד"ה זורעין)] שבימות הגשמים אין הנאה מהאשרה שהרי הירקות צריכים לחום השמש, והאילן רק מפריע לקרני השמש מלחמם את הירקות. לעומת זאת בימות החמה האילן מועיל לירקות לפי שהוא נותן עליהם צל. מסיבה זו חזרת אסורה בין בימות החמה ובין בימות הגשמים, לפי שהצל יפה לה לעולם. <BR/> | |||
עוד מובאים שם במשנה דברי ר' יוסי שאומר שגם ירקות אין לזרוע תחת האשרה גם לא בימות הגשמים, מפני שהעלים של האילן נושרים ומזבלים את הירקות (בלשון המשנה - "נבייה"), והרי זה מועיל להם ויש כאן הנאה מהאשרה. | עוד מובאים שם במשנה דברי ר' יוסי שאומר שגם ירקות אין לזרוע תחת האשרה גם לא בימות הגשמים, מפני שהעלים של האילן נושרים ומזבלים את הירקות (בלשון המשנה - "נבייה"), והרי זה מועיל להם ויש כאן הנאה מהאשרה. | ||
| שורה 12: | שורה 13: | ||
==== למה אין דין זה וזה גורם בימות החמה ==== | ==== למה אין דין זה וזה גורם בימות החמה ==== | ||
הקשה ה'''ריטב"א''' (מח ב ד"ה גמרא למימרא), איך אומרת הגמרא שלדעת חכמים זה וזה גורם מותר, והרי הם אוסרים בימות החמה מפני שהצל של האשרה מועיל לירקות, והרי גם פה יש איסור מהצל והיתר מהקרקע ואעפ"כ אסור? <BR/> | הקשה ה'''ריטב"א''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40904&st=&pgnum=91 (מח ב ד"ה גמרא למימרא)], איך אומרת הגמרא שלדעת חכמים זה וזה גורם מותר, והרי הם אוסרים בימות החמה מפני שהצל של האשרה מועיל לירקות, והרי גם פה יש איסור מהצל והיתר מהקרקע ואעפ"כ אסור? <BR/> | ||
ותירץ, שבשלב זה סוברת הגמרא שאינו נחשב זה וזה גורם אלא כאשר שני הגורמים עושים פעולה דומה, כגון קרקע ונבייה ששניהם מגדלים ומצמיחים, אבל צל וקרקע אינם עושים דבר אחד, אלא הצל מגן מהשמש שלא יתייבש והקרקע מצמיחה. ומוסיף הריטב"א שאמנם למסקנת הסוגיה, הגמרא דוחה זאת ואומרת שאפילו בכגון זה נחשב הדבר לזה וזה גורם, כיון שסוף סוף שניהם פועלים דבר אחד, ומשניהם מתקיים הזרע, אלא שחכמים סוברים שזה וזה גורם אסור.<BR/> | ותירץ, שבשלב זה סוברת הגמרא שאינו נחשב זה וזה גורם אלא כאשר שני הגורמים עושים פעולה דומה, כגון קרקע ונבייה ששניהם מגדלים ומצמיחים, אבל צל וקרקע אינם עושים דבר אחד, אלא הצל מגן מהשמש שלא יתייבש והקרקע מצמיחה. ומוסיף הריטב"א שאמנם למסקנת הסוגיה, הגמרא דוחה זאת ואומרת שאפילו בכגון זה נחשב הדבר לזה וזה גורם, כיון שסוף סוף שניהם פועלים דבר אחד, ומשניהם מתקיים הזרע, אלא שחכמים סוברים שזה וזה גורם אסור.<BR/> | ||
לעומת זאת ב'''תוספות רבנו יהודה מבירינא''' (מח ב ד"ה זורעין) כתב שגם למסקנה, כל שאינו מענין אחד, כגון צל וקרקע, אינו נחשב זה וזה גורם. וכן היא דעת ה'''רמב"ן''' (מט א ד"ה והא) שבימות החמה אסור אפילו למ"ד זה וזה גורם מותר. ולהלן יתבאר כיצד מסבירים הם את מסקנת הגמרא שחזרה בה לומר שלרבנן זה וזה גורם אסור. | לעומת זאת ב'''תוספות רבנו יהודה מבירינא''' [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16215&st=&pgnum=72 (מח ב ד"ה זורעין)] כתב שגם למסקנה, כל שאינו מענין אחד, כגון צל וקרקע, אינו נחשב זה וזה גורם. וכן היא דעת ה'''רמב"ן''' [https://www.sefaria.org.il/Chiddushei_Ramban_on_Avodah_Zarah.48b.2?lang=he (מט א ד"ה והא)] שבימות החמה אסור אפילו למ"ד זה וזה גורם מותר. ולהלן יתבאר כיצד מסבירים הם את מסקנת הגמרא שחזרה בה לומר שלרבנן זה וזה גורם אסור. | ||
=== סתירה בדברי ר' יוסי ורבנן === | === סתירה בדברי ר' יוסי ורבנן === | ||
לאחר שביארה הגמרא שמחלוקת ר' יוסי וחכמים היא בדין זה וזה גורם, מקשה היא, שהרי לכאורה מצאנו משנה שרואים בה דבר הפוך, שלר' יוסי זה וזה גורם מותר ואילו לחכמים אסור, שכן שנינו לעיל (עבודה זרה ג ג) שהמוצא צורות של עבודה זרה לדעת ר' יוסי צריך לשחקם ולזרותם לרוח או להשליך לים. וחכמים שם חולקים עליו ואומרים לו שאם כן יש לו עדיין הנאה מהעבודה זרה, שהרי הרוח תפזר אותם על השדה ויועיל לגידולים. יוצא מכאן שדווקא ר' יוסי מתיר זה וזה גורם ואילו חכמים הם שאוסרים. | לאחר שביארה הגמרא שמחלוקת ר' יוסי וחכמים היא בדין זה וזה גורם, מקשה היא, שהרי לכאורה מצאנו משנה שרואים בה דבר הפוך, שלר' יוסי זה וזה גורם מותר ואילו לחכמים אסור, שכן שנינו לעיל (עבודה זרה ג ג) שהמוצא צורות של עבודה זרה לדעת ר' יוסי צריך לשחקם ולזרותם לרוח או להשליך לים. וחכמים שם חולקים עליו ואומרים לו שאם כן יש לו עדיין הנאה מהעבודה זרה, שהרי הרוח תפזר אותם על השדה ויועיל לגידולים. יוצא מכאן שדווקא ר' יוסי מתיר זה וזה גורם ואילו חכמים הם שאוסרים. | ||
ואומרת הגמרא שאמנם היה אפשר ליישב את הסתירה אליבא דר' יוסי ולומר שיש הבדל בין היכא שהוא מאבד את העבודה זרה ומפזרה לרוח, שכן הוא עושה בה פעולת איבוד, לבין היכא שהוא זורע ירקות תחת האשרה שאין כאן השלכה של האיסור לאיבוד. אבל עדיין קשה אליבא דרבנן? | ואומרת הגמרא שאמנם היה אפשר ליישב את הסתירה אליבא דר' יוסי ולומר שיש הבדל בין היכא שהוא מאבד את העבודה זרה ומפזרה לרוח, שכן הוא עושה בה פעולת איבוד, לבין היכא שהוא זורע ירקות תחת האשרה שאין כאן השלכה של האיסור לאיבוד. אבל עדיין קשה אליבא דרבנן? | ||
| שורה 26: | שורה 28: | ||
=== דעת ר' יוסי בדין זה וזה גורם === | === דעת ר' יוסי בדין זה וזה גורם === | ||
בהמשך הגמרא מערערת על כל ההנחה שר' יוסי סובר שזה וזה גורם אסור, לפי שמצאנו מקום נוסף שבו נראה מדבריו להדיא שסובר שזה וזה גורם מותר:<BR/> | בהמשך הגמרא מערערת על כל ההנחה שר' יוסי סובר שזה וזה גורם אסור, לפי שמצאנו מקום נוסף שבו נראה מדבריו להדיא שסובר שזה וזה גורם מותר:<BR/> | ||
לגבי נטיעת ערלה, אומר ר' יוסי במשנה (ערלה א ט) שמותר לנטוע ייחור של ערלה, אבל אסור לנטוע אגוז של ערלה ואסור להרכיב כפניות של ערלה<ref>דין זה שאסור להרכיב בכפניות של ערלה, אינו מופיע בגמרא לפנינו, אבל מוזכר הוא להדיא במשנה (ערלה א ט), ומדברי חלק מהראשונים נראה שגרסו כן גם בגמרא כאן.</ref>, ומובא בברייתא שמודה ר' יוסי שאם נטע והבריך והרכיב מותר. | לגבי נטיעת ערלה, אומר ר' יוסי במשנה [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94/%D7%90#.D7.98 (ערלה א ט)] שמותר לנטוע ייחור של ערלה, אבל אסור לנטוע אגוז של ערלה ואסור להרכיב כפניות של ערלה<ref>דין זה שאסור להרכיב בכפניות של ערלה, אינו מופיע בגמרא לפנינו, אבל מוזכר הוא להדיא במשנה [https://wiki.jewishbooks.org.il/mediawiki/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%A2%D7%A8%D7%9C%D7%94/%D7%90#.D7.98 (ערלה א ט)], ומדברי חלק מהראשונים נראה שגרסו כן גם בגמרא כאן.</ref>, ומובא בברייתא שמודה ר' יוסי שאם נטע והבריך והרכיב מותר. | ||
בתחילה מנסה הגמרא ליישב שר' יוסי מחלק בין איסור עבודה זרה, שהוא חמור יותר ובו זה וזה גורם אסור, לבין ערלה ושאר איסורים שבהם זה וזה גורם מותר. <BR/> | בתחילה מנסה הגמרא ליישב שר' יוסי מחלק בין איסור עבודה זרה, שהוא חמור יותר ובו זה וזה גורם אסור, לבין ערלה ושאר איסורים שבהם זה וזה גורם מותר. <BR/> | ||
| שורה 35: | שורה 37: | ||
==== לכתחילה או בדיעבד ==== | ==== לכתחילה או בדיעבד ==== | ||
ה'''רמב"ן''' (מח ב ד"ה הא דאקשינן) שואל למה הגמרא מקשה על המשנה מדברי ר' יוסי שזה וזה גורם מותר, והרי ר' יוסי לא התיר אלא בדיעבד שאם נטע או הבריך או הרכיב מותר אבל לא לכתחילה, ואילו המשנה מתירה לכתחילה לזרוע ירקות תחת האשרה?<BR/> | ה'''רמב"ן''' [https://www.sefaria.org.il/Chiddushei_Ramban_on_Avodah_Zarah.48b.3?lang=he (מח ב ד"ה הא דאקשינן) שואל למה הגמרא מקשה על המשנה מדברי ר' יוסי שזה וזה גורם מותר, והרי ר' יוסי לא התיר אלא בדיעבד שאם נטע או הבריך או הרכיב מותר אבל לא לכתחילה, ואילו המשנה מתירה לכתחילה לזרוע ירקות תחת האשרה?<BR/> | ||
והשיב הרמב"ן שקושיא מעיקרא ליתא, שכן לזרוע אגוז של ערלה באמת ראוי לגזור לכתחילה ומותר בדיעבד משום זה וזה גורם, אבל במשנה הוא לא זורע את האיסור אלא יש כאן הנאה ממילא מהאשרה, והוא לא נטע על דעת אותה הנאה, ולכן לא נחשב הדבר ללכתחילה ואין ראוי לגזור. | והשיב הרמב"ן שקושיא מעיקרא ליתא, שכן לזרוע אגוז של ערלה באמת ראוי לגזור לכתחילה ומותר בדיעבד משום זה וזה גורם, אבל במשנה הוא לא זורע את האיסור אלא יש כאן הנאה ממילא מהאשרה, והוא לא נטע על דעת אותה הנאה, ולכן לא נחשב הדבר ללכתחילה ואין ראוי לגזור. | ||
כן כתבו גם ה'''ריטב"א''' (מח ב ד"ה גמרא למימרא) וה'''ר"ן'''.<BR/> | |||
כן כתבו גם ה'''ריטב"א''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40904&st=&pgnum=91 (מח ב ד"ה גמרא למימרא)] וה'''ר"ן'''.<BR/> | |||
תירוץ אחר כתב '''ר' יהודה מבירינא''' (מח ב ד"ה ורבנן סברי), שזריעת ירקות גם היא נחשבת דיעבד, מפני שנשירת הנבייה לא בהכרח תשביח את הירקות.<BR/> | תירוץ אחר כתב '''ר' יהודה מבירינא''' (מח ב ד"ה ורבנן סברי), שזריעת ירקות גם היא נחשבת דיעבד, מפני שנשירת הנבייה לא בהכרח תשביח את הירקות.<BR/> | ||
ה'''מאירי''' כתב (מח ב ד"ה אמר המאירי זורעין תחתיה) שכיון שאין הוא מתכוין לזרוע תחת האשרה אלא שזורע את שדהו שהאשרה נוטה לתוכו והזרע מתפזר במקרה תחת האשרה, כעין דיעבד הוא.<BR/> | ה'''מאירי''' כתב (מח ב ד"ה אמר המאירי זורעין תחתיה) שכיון שאין הוא מתכוין לזרוע תחת האשרה אלא שזורע את שדהו שהאשרה נוטה לתוכו והזרע מתפזר במקרה תחת האשרה, כעין דיעבד הוא.<BR/> | ||