הבדלים בין גרסאות בדף "ויקיסוגיה:ויקיסוגיה"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(דף חדש: באופן כללי ויקיסוגיה מעניקה לכם חופש כתיבה, כל אחד לפי הסגנון והדרך שלו בלימוד הסוגיה. <br/> אם יש לכם הע...)
 
(24 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
באופן כללי ויקיסוגיה מעניקה לכם חופש כתיבה, כל אחד לפי הסגנון והדרך שלו בלימוד הסוגיה. <br/>
<BIG>[[ויקיסוגיה:ברוכים הבאים|'''ברוכים הבאים''']] ל'''ויקיסוגיה - היצירה התורנית השיתופית'''. </BIG>
אם יש לכם הערות על צורת הכתיבה של סוגיה מסויימת, אפשר, כמו כל הערה אחרת, לכתוב על זה בדף שיחה של הסוגיה.


אף על פי כן יש כמה נקודות שחשוב לציין.
מטרתה של '''ויקיסוגיה''' היא לרכז במקום אחד את סוגיות הש"ס, בחלוקה לפי נושאים, עם כמה שיותר מקורות חז"ל, ראשונים ואחרונים, ובכך להוות מאגר מידע לספרות הש"ס והפוסקים, ומוקד לימוד משותף לכלל לומדי התורה.  


==משפט פותח==
האתר בנוי בשיטת 'וויקי' [כמו בוויקיפדיה], שעל ידה יכול כל אחד להעלות סוגיות לאתר, או להוסיף ולשנות סוגיה קיימת כך שסוגיות ב'''ויקיסוגיה''' כל הזמן מתעדכנות ומשתפרות. <BR/>
בסופו של דבר, השאיפה היא שכל דף ב'ויקיסוגיה' יציג סוגיה, החל ממקורה בדברי חז"ל ועד לאחרוני זמננו.<br/>


כל סוגיה יש לפתוח במשפט של שורה או שתיים על מה הולכת לדבר הסוגיה. יש לכתוב זאת לפני הכותרת הראשונה. משפט זה חשוב מאד, הוא יעזור גם ללומדים וגם למנועי החיפוש.
כמו כן יש מקום ב'''ויקיסוגיה''' לשאת ולתת בסוגיה מבלי לשנות את הכתוב. לכל סוגיה יש 'דף שיחה', שהוא בעצם '''בית המדרש''' של הסוגיה. שם ניתן לשאת ולתת בלימוד, כדרכה של תורה, בהבנת הפוסקים השונים המובאים בסוגיה, ולברר יחד את הדברים.


==מבנה וסגנון כתיבה==
'''למען הסר ספק''', אין כוונת האתר להוות ולו במעט, איזשהו תחליף ללימוד המסורתי שמדור דור, אלא רק להיות כלי עזר נוסף, שמטרותיו העיקריות הן שתיים:


אתם מוזמנים להחליט על המבנה והסגנון שאתם רוצים לכתוב את הסוגיה שלכם, אם לבנות אותה בסגנון הלכתי לפי סדר כרונולוגי מהגמ' עד האחרונים, או בסגנון ישיבתי ולחרוז את השיטות השונות דרך הצגת סברות בסוגיה או בכל דרך אחרת. העיקר שתשמרו על אחידות ושיהיה סדר מסויים, ע"מ שתיווצר ללומדים תמונה כללית ובהירה בסוגיה, שלא יצאו מבולבלים יותר ממה שבאו. הרבו להשתמש בכותרות ובכותרות-משנה, זה עושה סדר בסוגיה. בסופו של דבר, המטרה היא להבהיר את הדברים עד כמה שניתן, לפי הרמה של לומד ממוצע. אין צורך לכתוב ברמה של אדם שאין לו מושג בלימוד, ומאידך גם לא רק ללמדנים שעכשיו למדו את הסוגיה במשך כמה ימים.
'''א. מפתח מקורות''' - הספרות התלמודית היא ים שאין לו סוף. השימוש במאגרי המידע ובמיפתוח המקורות, נעשה בדורנו דבר נצרך וחיוני לכל לומד. ספרי המתפתחות ומאגרי המידע הקיימים היום הם יעילים, אך מוגבלים, כל אחד עם יתרונותיו וחסרונותיו. אתר זה מציע להשתמש בכלי נוסף, שהוכח כיעיל ביותר בתחומי החול - '''שיטת הידע החברתי''' (או בשפה המקצועית ''' 'חכמת ההמונים''''). כאשר מספר רב של לומדים כותבים ומרכזים במקום אחד את מה שלמדו וראו בסוגיה, ניתן להגיע לכמות גדולה של מקורות, וזאת אף מבלי לפגוע באיכות הכתיבה, לפי שהסוגיות כל הזמן מתעדכנות ומשתפרות על ידי הגולשים. על ידי כך, בכוחות משותפים, יוצרים יצירה תורנית גדולה, שתהווה מאגר מידע בלתי נדלה לכל הספרות התלמודית. <BR/>


השאיפה היא להקיף כמה שיותר ספרים. לכן גם אם הלכתם על סגנון מסויים, ייתכן ואחרים יבואו ויוסיפו נקודות מבט שונות בסוגיה, כדי להביא עוד מקורות.
'''ב. בית מדרש פעיל''' - אלפי תלמידי ישיבה ואברכים בארץ ובעולם לומדים, כל אחד במקומו, את אותה תורה, אותה גמרא, אותם ראשונים ואותם אחרונים, מבלי שנוצר קשר בין הלומדים השונים. ב'''ויקיסוגיה''' יש מקום (בדף השיחה של כל סוגיה וסוגיה) לשאת ולתת בדברים על פי דרכה של תורה, ומתוך בירור מקיף ועמוק של כמה וכמה תלמידי חכמים, תתברר השמועה ותרבה התורה בישראל.


==מה לכתוב==
מעבר לכך ישנן מספר מעלות נוספות באתר זה:
*'''קישורים למקורות''' - לכל מקור המובא בסוגיה יש קישור למקום המדוייק בספר, על מנת לפתוח וללמוד בו בפנים, וזאת באמצעות אתרים המיועדים לענין זה, כגון [http://hebrewbooks.org/ HebrewBooks] וכד' (במידה והספר נמצא ברשת ונגיש בחופשיות), כך שבקלות ניתן לבדוק האם מה שכתבו בסוגיה הוא מדוייק.


השאיפה של האתר היא להכיל כמה שיותר מקורות, לכן כל מה שלמדתם אתם יכולים לכתוב, בתנאי שאתם שומרים על סדר ומבנה. כמובן שאין לכתוב ולצטט ספרים שאינם מקובלים על שלמי אמוני ישראל, שמחבריהם נטו מדרך התורה. הכלל פה הוא ע"פ דברי חז"ל '''"כל אדם שיש בו יראת שמים, דבריו נשמעין"''' (ברכות ו ב).
*'''קישורים לשיעורים ברשת''' - בסוף כל סוגיה ישנם קישורים חיצוניים למאמרים, לתשובות ולשיעורים הנמצאים ברשת ומדברים על אותה סוגיה, לצורך הרחבת היריעה בנושא זה לחפצים בכך.


אם אתם מביאים כמה פוסקים שהסכימו על אותו דבר, אין להאריך ולכתוב פעמיים אותו דבר. הסתפקו בכתיבת "וכן כתב כו". אמנם עיינו היטב אם אין אותו פוסק מוסיף על דברי קודמו, או גורע ממנו, או אולי מביא ראיה אחרת וכו'. כלל הדברים, שיהיה סיכום תמציתי אבל גם מדוייק.
*'''החייאת ספרים שאינם נלמדים''' - ישנם ספרים 'ברי מזל' שנלמדים בכל הישיבות, אך ישנם בהיסטוריה תלמידי חכמים שלא נתמזל מזלם ותורתן מונחת בקרן זוית. לאתר זה אפשר להעלות דברי גדולי ישראל שלא ראו אור, או שספריהם אזלו מן השוק, וכתוצאה מכך אינם נלמדים ותורתם מוזנחת. על ידי כך לזכות להעלות לתודעת הציבור גם ביאורים נוספים ודעות נוספות בסוגיה. כמו כן דברים שאמרו גדולי ישראל בעל פה ולא נכתבו, יכולים גם הם להיות מועלים לאתר, אם כי צריך שיקול דעת מה מתאים להעלות לדף הסוגיה עצמו, ומה מתאים יותר לכתוב בדף השיחה של הסוגיה.


==ציוני מקורות==
*'''שיפור איכות הכתיבה והלימוד''' - הכותבים באתר יפיקו תועלת בכך שירגילו עצמם לכתיבה תורנית, דבר חשוב כשלעצמו, מה שיכריח אותם גם ללימוד וליבון הסוגיה בצורה מקיפה וכוללת יותר.


את שמות הספרים והפוסקים יש להדגיש: "ה'''גמרא''' אומרת... ולפי '''תוס''''... אבל לכא' דעת '''הרמב"ם''' אינה כן".<BR/>
*'''מעקב וחזרה על סוגיות''' - כל אחד יכול לעקוב אחר השינויים שנעשו בסוגיה שכתב (כל משתמש העוקב אחר הסוגיה מקבל דוא"ל באופן אוטומטי, על כל שינוי שנעשה בדף הסוגיה), ואם יש צורך הוא אף מגיב לשינוי. היתרון שבכך הוא, שבאופן זה הלומד כל הזמן 'אוחז' בסוגיה, גם כשעבר לסוגיה אחרת, ואף למסכת אחרת, הוא כל הזמן חוזר על הסוגיה, עוקב אחר התפתחותה ומוסיף ללמוד בה.
אבל זה דווקא בהצגת השיטה, אך אם כותבים למשל: "ו'''הרמב"ם''' כנראה חולק על תוס' בנקודה זו", אין צורך להדגיש את תוס'.


יש לציין מקורות מדוייקים ולהפנות אליהם. את המקורות נציין בסוגריים מעוגלות בכתב לא מודגש, ובאותיות בלבד, אין צורך לכתוב מילים כמו 'דף' 'פרק' 'סימן' וכד'. לדגומא: '''משנה''' (בבא מציעא ב א), '''רמב"ם''' (שבת ד ג), '''תוס'''' (שבת ב א ד"ה שתים), '''סמ"ג''' (לא תעשה סח), '''חזון איש''' (אורח חיים לב ג) '''יביע אומר''' (א יד ב) וכן על זה הדרך. יוצאים מן הכלל הם הציונים 'ד"ה', 'עמ' שיש לכתבם. אם ההפניה היא להערה בספר יש לכתוב אותה בסוגריים מרובעות למשל: '''שמירת שבת כהלכתה''' (טו מט[קסב]). 
*'''קישורים פנימיים בין סוגיות''' - מלבד הקישורים החיצוניים באתר לספרים סרוקים, ישנם קישורים פנימיים בין הסוגיות, כך שאם פוסק מביא ראיה לדין מסויים מסוגיה אחרת, הרי שניתן לקפוץ אליה באמצעות הקישור הפנימי ולבחון יותר לעומק את הראיה. כמו כן ניתן לעבור בין הקישורים הפנימיים כדי להעמיק את הלימוד בסוגיה, באמצעות לימוד בסוגיות שנוגעות באותו ענין.
<br/> כל האמור הוא דווקא כאשר מציינים את הספר כמקור, ורוצים להציג את דבריו. אך אם מזכירים את המקור כבדרך אגב בתוך דברי אחד הפוסקים, אין צורך לשמור על כלל זה. למשל ניתן לכתוב: וכתבו התוס' ע"פ הגמ' ביבמות לד: שאין דבריו מחוורים כו'. כיון שאתם לא כותבים מה כתוב שם בגמרא, אין צורך לכתוב אותה ע"פ העיקרון של ציון מקורות.


אין להשתמש באתר במילה ''''שם'''' בתור הפניה. אם אתם רואים צורך לציין את המקור שוב, ציינו אותו במלואו, אם לא, אפשר לכתוב את המילה 'שם' בתוך הטקסט. למשל: עוד כתב ה'''משנה ברורה''' שם וכו'.
*'''חלוקה לנושאים''' - חלוקת הסוגיות באתר היא לפי נושאים וקטגוריות, מה שמאפשר לימוד באופן ממוקד והיקפי של כל הנושא המבוקש, מפני שכל המקורות באותו נושא נמצאים באותו מקום.


בכתיבת המקורות אין צורך לכתוב כל פעם את המסכת או את הסימן בשלחן ערוך. למשל אם אתם כותבים את דעת הרמב"ן בסוגיה כלשהי במסכת ראש השנה, אין צורך לכתוב '''חידושי הרמב"ן''' (ראש השנה לד א ד"ה או אינו) אלא מספיק לכתוב '''חידושי הרמב"ן''' (לד א ד"ה או אינו). אבל כשכותבים את הגמרא או המשנה, לפחות בפעם הראשונה, יש לכתוב גם את המסכת. <BR/>
ולפי אותו עיקרון גם בשולחן ערוך. כשאתם כותבים את הטור והשלחן ערוך כתבו (אורח חיים תרעד א), אבל במגן אברהם כתבו רק את הסעיף קטן (י).


כדי להימנע מפגיעה בכבוד תלמידי חכמים, אין להשתמש בתארים מלבד התואר 'הרב'.
<BIG>'''חשוב להדגיש!''' מכיוון שהאתר נכתב ע"י הציבור, אין לסמוך על הדברים הכתובים בו לגבי שאלות הלכתיות, אלא יש ללמוד את הדברים ממקורם, ולנהוג על פי מורי ההוראה או ספרי ההלכה המוסכמים.</BIG>


==קישורים==


המקור [כל מה שבתוך הסוגריים המעוגלות] צריך להיכתב [[הדרכה טכנית לעריכה#קישור חיצוני|כקישור חיצוני]]. קשרו את המקור לאתר אחר שבו יוכלו הלומדים לקרוא וללמוד את הדברים בפנים. אנחנו מעדיפים קישורים לספרים סרוקים ולא טקסטואלים כדי להיות כמה שיותר קרובים למקור. לכן האתרים המועדפים הוא [http://www.hebrewbooks.org/ hebrewbooks] או [http://www.daat.ac.il/ דעת]. אם אין שם את הספר שאתם צריכים, או שהוא במהדורה ישנה מאוד, קשרו לאתר עם ספרים טקסטואלים כמו [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 ויקיטקסט], [http://www.mechon-mamre.org/i/t/t0.htm מכון ממרא] (בקישורים לרמב"ם) וכד'. שימו לב שאתם לא מפנים לדף הבית של האתר, או לתחילת הספר, אלא למקום המדוייק. יש צורך לדפדף בספר עד המקום, ורק אז להעתיק את הכתובת המדוייקת לויקיסוגיה.
אתם מוזמנים להיות שותפים לכתיבה באתר, ובכך להעצים את הלימוד שלכם, לשפר את יכולת הכתיבה וההבנה של הסוגיה, ואף לזכות את הציבור.


דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר. ישנה שאיפה ליצור כמה שיותר [[הדרכה טכנית לעריכה#קישור פנימי|קישורים פנימיים]] בין סוגיות. אמנם זה יקרה יותר כשיצטברו הרבה סוגיות באתר בע"ה, אבל אם אתם כותבים או לומדים בסוגיה קיימת, וישנו מושג בסוגיה שעשוי להתברר יותר במקום אחר, צרו לו [[הדרכה טכנית לעריכה#קישור פנימי|קישור פנימי]], אחר כך מישהו יבוא ויכתוב על זה סוגיה.
גם באתר זה נאמנים עלינו דברי חז"ל '''לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה''' - כתוב מה שלמדת, אח"כ יבואו אחרים ויוסיפו על דבריך.


==דיוק==


כשמביאים שיטה בסוגיה, יש לוודא שלמדתם את הדברים בפנים וברור לכם שכך הם הדברים. לא להסתמך על פוסקים שהביאו את השיטה, אלא לפתוח בפנים ולבדוק את הדברים. אם אין לכם אפשרות לראות בפנים ובכל זאת אתם רוצים להביאו, כתבו דבר בשם אומרו, למשל: "כתב '''הבית יוסף''' בשם הסמ"ג...". אולי יבוא מישהו אחריכם ויוסיף ויתקן, אם יש צורך.
<BIG>'''ויהי רצון שלא יארע דבר תקלה על ידינו ושיהיו כל מעשינו לשם שמים.'''</BIG>


==שלבי הכתיבה==
לפני שכותבים כדאי לקרוא את ה[[עזרה:מדריך לכתיבת סוגיות|מדריך לכתיבת סוגיות]].


מומלץ קודם כל ללמוד את הסוגיה מתחילה עד סוף, לקנות בהירות בסוגיה עד שאתם מרגישים שהיא "ביד" שלכם, ורק אחר כך להתחיל לכתוב. באופן הזה הכתיבה יוצאת הרבה יותר מסודרת. תוכלו לעשות לכם טיוטא על דף, עם נושאים ותתי נושאים, ולבדוק איך מתאים לכם לבנות את הסוגיה. ייתכן שלחלק מכם יהיה נוח יותר לכתוב את הסוגיה בWORD ולהעתיק משם לתוך תיבת העריכה באתר.
==ראו גם==
 
*[[ויקיסוגיה:אודות|אודות ויקיסוגיה]]
אנחנו ממליצים בכתיבה הראשונה לא להתעסק עם תחביר ויקי מלבד הכותרות, אלא לכתוב ברצף אחד, ורק בסוף להדגיש מה שצריך הדגשה, ולקשר איפה שצריך קישור.
*[[ויקיסוגיה:שער הקהילה|שער הקהילה]]
 
*תשובות ל[[עזרה:שאלות נפוצות|שאלות נפוצות]].
==כתיבה בסוגיה קיימת==
*[[ויקיסוגיה:הסכמות והמלצות|הסכמות והמלצות]]
 
אם באתם לכתוב וראיתם שכבר כתבו על הסוגיה שלכם, זה מצויין, בדיוק בשביל זה נועד האתר. בדקו אם יש לכם הערות לשוניות, הוספת מקורות, אם יש טעויות כתיב, טעות בציון מקור, וכו'. אם השינוי שאתם עושים הוא לא מהותי, סמנו זאת לפני השמירה כ'שינוי משני', שהכותב יידע שלא עשיתם שינוי מהותי.
<br/> אם יש לכם מחלוקת מהותית עם כותב הסוגיה, גם את זה אתם יכולים לשנות. אבל מידת דרך ארץ לפנות קודם בדף השיחה ולכתוב שם את ההשגה שלכם, ולא מיד לשנות את מה שכתב בעמל תורתו. תנו לו אפשרות להסביר את עצמו בדף השיחה, אולי תגיעו לעמק השווה.
<br/> ייתכן גם שיש לכם מחלוקת על כל דרך הצגת הסוגיה, אולי אתם חושבים שאפשר לערוך אותה אחרת, או אתם חושבים שכדאי לחלק את הסוגיה לשתים וכד', כתבו כל זה בדף השיחה ותחליטו יחד.
 
==חידושים==
 
ויקיסוגיה אינה מיועדת לכתיבת חידושי תורה. יש [http://www.hidush.co.il/ אתרים] שנבנו במיוחד בשביל זה.<br/>
יחד עם זה המטרה של ויקיסוגיה היא לא רק להציג את כל מה שנכתב עד עכשיו בספרות הש"ס והפוסקים, אלא מתוך לימוד משותף של הרבה תלמידי חכמים, להגיע להבנות כוללות בסוגיות וליישב מחלוקות. לכן אם יש לכם דרך בסוגיה שהגעתם אליה מתוך עמל תורה, ואתם חושבים שהיא מועילה להבנת הסוגיה, אתם מוזמנים לכתוב אותה, ובתנאי שהיא ע"פ דרך הלימוד המקובלת בעם ישראל.<br/>
אפשרות נוספת היא להציע אותה בדף השיחה, על מנת לקבל תגובות, ולהחליט יחד עם עוד תלמידי חכמים אם להכניס את החידוש הזה לדף התוכן, או להשאיר אותו בתור הצעה בדף השיחה.
 
==מאמרים וכתבי עת==
 
אם יש לכם מאמר שכתבתם בסוגיה, ואין הוא מתאים, לפי מבנהו וסגנונו או מכל סיבה אחרת, להיות כתוב כסוגיה באתר, אתם יכולים להעלות אותו כקישור. חפשו בתיבת הכלים 'העלאת קובץ לשרת', ופשוט שימו קישור אליו בסוף הסוגיה תחת הכותרת "מאמרים וכתבי עת".
 
תחת כותרת זו אפשר גם לקשר למאמרים שהתפרסמו בכתבי עת שונים, אך בדקו קודם שאין אתם פוגעים בזכויות יוצרים.
 
שימו לב, ניתן להעלות קבצים עם הסיומות הבאות בלבד:
png, gif, jpg, jpeg

גרסה מ־12:21, 4 ביולי 2017

ברוכים הבאים לויקיסוגיה - היצירה התורנית השיתופית.

מטרתה של ויקיסוגיה היא לרכז במקום אחד את סוגיות הש"ס, בחלוקה לפי נושאים, עם כמה שיותר מקורות חז"ל, ראשונים ואחרונים, ובכך להוות מאגר מידע לספרות הש"ס והפוסקים, ומוקד לימוד משותף לכלל לומדי התורה.

האתר בנוי בשיטת 'וויקי' [כמו בוויקיפדיה], שעל ידה יכול כל אחד להעלות סוגיות לאתר, או להוסיף ולשנות סוגיה קיימת כך שסוגיות בויקיסוגיה כל הזמן מתעדכנות ומשתפרות.
בסופו של דבר, השאיפה היא שכל דף ב'ויקיסוגיה' יציג סוגיה, החל ממקורה בדברי חז"ל ועד לאחרוני זמננו.

כמו כן יש מקום בויקיסוגיה לשאת ולתת בסוגיה מבלי לשנות את הכתוב. לכל סוגיה יש 'דף שיחה', שהוא בעצם בית המדרש של הסוגיה. שם ניתן לשאת ולתת בלימוד, כדרכה של תורה, בהבנת הפוסקים השונים המובאים בסוגיה, ולברר יחד את הדברים.

למען הסר ספק, אין כוונת האתר להוות ולו במעט, איזשהו תחליף ללימוד המסורתי שמדור דור, אלא רק להיות כלי עזר נוסף, שמטרותיו העיקריות הן שתיים:

א. מפתח מקורות - הספרות התלמודית היא ים שאין לו סוף. השימוש במאגרי המידע ובמיפתוח המקורות, נעשה בדורנו דבר נצרך וחיוני לכל לומד. ספרי המתפתחות ומאגרי המידע הקיימים היום הם יעילים, אך מוגבלים, כל אחד עם יתרונותיו וחסרונותיו. אתר זה מציע להשתמש בכלי נוסף, שהוכח כיעיל ביותר בתחומי החול - שיטת הידע החברתי (או בשפה המקצועית 'חכמת ההמונים'). כאשר מספר רב של לומדים כותבים ומרכזים במקום אחד את מה שלמדו וראו בסוגיה, ניתן להגיע לכמות גדולה של מקורות, וזאת אף מבלי לפגוע באיכות הכתיבה, לפי שהסוגיות כל הזמן מתעדכנות ומשתפרות על ידי הגולשים. על ידי כך, בכוחות משותפים, יוצרים יצירה תורנית גדולה, שתהווה מאגר מידע בלתי נדלה לכל הספרות התלמודית.

ב. בית מדרש פעיל - אלפי תלמידי ישיבה ואברכים בארץ ובעולם לומדים, כל אחד במקומו, את אותה תורה, אותה גמרא, אותם ראשונים ואותם אחרונים, מבלי שנוצר קשר בין הלומדים השונים. בויקיסוגיה יש מקום (בדף השיחה של כל סוגיה וסוגיה) לשאת ולתת בדברים על פי דרכה של תורה, ומתוך בירור מקיף ועמוק של כמה וכמה תלמידי חכמים, תתברר השמועה ותרבה התורה בישראל.

מעבר לכך ישנן מספר מעלות נוספות באתר זה:

  • קישורים למקורות - לכל מקור המובא בסוגיה יש קישור למקום המדוייק בספר, על מנת לפתוח וללמוד בו בפנים, וזאת באמצעות אתרים המיועדים לענין זה, כגון HebrewBooks וכד' (במידה והספר נמצא ברשת ונגיש בחופשיות), כך שבקלות ניתן לבדוק האם מה שכתבו בסוגיה הוא מדוייק.
  • קישורים לשיעורים ברשת - בסוף כל סוגיה ישנם קישורים חיצוניים למאמרים, לתשובות ולשיעורים הנמצאים ברשת ומדברים על אותה סוגיה, לצורך הרחבת היריעה בנושא זה לחפצים בכך.
  • החייאת ספרים שאינם נלמדים - ישנם ספרים 'ברי מזל' שנלמדים בכל הישיבות, אך ישנם בהיסטוריה תלמידי חכמים שלא נתמזל מזלם ותורתן מונחת בקרן זוית. לאתר זה אפשר להעלות דברי גדולי ישראל שלא ראו אור, או שספריהם אזלו מן השוק, וכתוצאה מכך אינם נלמדים ותורתם מוזנחת. על ידי כך לזכות להעלות לתודעת הציבור גם ביאורים נוספים ודעות נוספות בסוגיה. כמו כן דברים שאמרו גדולי ישראל בעל פה ולא נכתבו, יכולים גם הם להיות מועלים לאתר, אם כי צריך שיקול דעת מה מתאים להעלות לדף הסוגיה עצמו, ומה מתאים יותר לכתוב בדף השיחה של הסוגיה.
  • שיפור איכות הכתיבה והלימוד - הכותבים באתר יפיקו תועלת בכך שירגילו עצמם לכתיבה תורנית, דבר חשוב כשלעצמו, מה שיכריח אותם גם ללימוד וליבון הסוגיה בצורה מקיפה וכוללת יותר.
  • מעקב וחזרה על סוגיות - כל אחד יכול לעקוב אחר השינויים שנעשו בסוגיה שכתב (כל משתמש העוקב אחר הסוגיה מקבל דוא"ל באופן אוטומטי, על כל שינוי שנעשה בדף הסוגיה), ואם יש צורך הוא אף מגיב לשינוי. היתרון שבכך הוא, שבאופן זה הלומד כל הזמן 'אוחז' בסוגיה, גם כשעבר לסוגיה אחרת, ואף למסכת אחרת, הוא כל הזמן חוזר על הסוגיה, עוקב אחר התפתחותה ומוסיף ללמוד בה.
  • קישורים פנימיים בין סוגיות - מלבד הקישורים החיצוניים באתר לספרים סרוקים, ישנם קישורים פנימיים בין הסוגיות, כך שאם פוסק מביא ראיה לדין מסויים מסוגיה אחרת, הרי שניתן לקפוץ אליה באמצעות הקישור הפנימי ולבחון יותר לעומק את הראיה. כמו כן ניתן לעבור בין הקישורים הפנימיים כדי להעמיק את הלימוד בסוגיה, באמצעות לימוד בסוגיות שנוגעות באותו ענין.
  • חלוקה לנושאים - חלוקת הסוגיות באתר היא לפי נושאים וקטגוריות, מה שמאפשר לימוד באופן ממוקד והיקפי של כל הנושא המבוקש, מפני שכל המקורות באותו נושא נמצאים באותו מקום.


חשוב להדגיש! מכיוון שהאתר נכתב ע"י הציבור, אין לסמוך על הדברים הכתובים בו לגבי שאלות הלכתיות, אלא יש ללמוד את הדברים ממקורם, ולנהוג על פי מורי ההוראה או ספרי ההלכה המוסכמים.


אתם מוזמנים להיות שותפים לכתיבה באתר, ובכך להעצים את הלימוד שלכם, לשפר את יכולת הכתיבה וההבנה של הסוגיה, ואף לזכות את הציבור.

גם באתר זה נאמנים עלינו דברי חז"ל לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה - כתוב מה שלמדת, אח"כ יבואו אחרים ויוסיפו על דבריך.


ויהי רצון שלא יארע דבר תקלה על ידינו ושיהיו כל מעשינו לשם שמים.

לפני שכותבים כדאי לקרוא את המדריך לכתיבת סוגיות.

ראו גם