ברוכים הבאים לתחרות כתיבת הסוגיות השנתית - תשפ"ב!
פרס ראשון - 3,000 ש"ח | פרס שני - 2,000 ש"ח | פרס שלישי - 1,000 ש"ח
להשתתפות בתחרות >>

ויקיסוגיה:בית המדרש

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברוכים הבאים לבית המדרש של ויקיסוגיה!

כאן הנכם מוזמנים לרשום חידושים, הערות ופלפולים תורניים ולנהל דיונים בכל נושא שתבחרו, לתועלת ולזיכוי הרבים, בבחינת "יגדיל תורה ויאדיר".

אנא נסחו היטב ובצורה המקובלת את שאלתכם או את הערתכם, וכתבו בצורה נוחה ונעימה. "דברי חכמים, בנחת נשמעים".

דיונים בנושא ערכי סוגיות שונות, יש לקיים בדפי השיחה של הסוגיות.

אלונטית - אוכל או מגבת?[עריכת קוד מקור]

הגמרא בשבת דף קמ ע"א[1] כותבת: "ואין עושין אלונטית ואיזו היא אנומלין ואיזו היא אלונטית אנומלין יין ודבש ופלפלין אלונטית יין ישן ומים צלולין ואפרסמון דעבדי לבי מסותא למיקר" ורש"י שם מפרש: "שאינה למשקה צמא אלא לצנן לאחר המרחץ ודוגמת רפואה",

והיכן מצינו שאלונטית זה סוג של אוכל? אתן כמה דוגמאות:

1. רש"י שבת מ ע"ב[2]: "אלונטית. טיול"א ונראה לי בגד שמסתפגין בו דבכל דוכתא קרי לה אלונטית"

2. רש"י עירובין פח ע"א[3]: "מסתפג אדם. ביום טוב ובשבת אם רחץ בצונן מסתפג באלונטית ואין חוששין שמא יסחוט"

3. ויקימילון: "אלונטית": "לשון חז"ל מגבת או חתיכת בד סופג. ”הָרוֹחֵץ בְּמֵי מְעָרָה וּבְמֵי טְבֶרְיָא וְנִסְתַּפֵּג, אֲפִלּוּ בְעֶשֶׂר אֲלֻנְטִיאוֹת, לֹא יְבִיאֵם בְּיָדוֹ, אֲבָל עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם מִסְתַּפְּגִין בַּאֲלֻנְטִית אַחַת פְּנֵיהֶם יְדֵיהֶם וְרַגְלֵיהֶם, וּמְבִיאִין אוֹתָהּ בְּיָדָן.“ (משנה, מסכת שבת – פרק כב, משנה ה)

”תנו רבנן: מיחם אדם אלונטית ומניחה על בני מעים בשבת.“ (בבלי, מסכת שבת – דף מ, עמוד ב[4])

וגם מובא שם שמיוונית: lention) λεντιον) - אריג, מפית, מגבת. מקור המילה היוונית במילה הלטינית linteum, שפירושה פשתן וגם בגד פשתן.

כיצד ניתן ליישב את הסתירה?

--מושך בשבט (שיחה) 22:52, 25 ביולי 2020 (IDT)

שאלה מצוינת. רש"י מפרש שם, ש"ואין עושין אלונטית - שאינה למשקה צמא אלא לצנן לאחר המרחץ ודוגמת רפואה". ייתכן שמכאן נובע הדמיון. צורבא מרבנן (שיחה) 12:29, 30 ביוני 2021 (IDT)
יש"כ! מושך בשבט (שיחה) 16:44, 30 ביוני 2021 (IDT)

פרשת פנחס[עריכת קוד מקור]

כתב בספר אור החיים הק': "ומצאתי לחסידי ישראל שכתבו כי פה של לומדי תורה דינו ככלי שרת אשר ישרתו בם בקודש, כי אין קדושה כקדושת התורה, ולזה אסור לדבר בו אפילו דברי חול, הגם שאין בהם דברים האסורים: והוא מה שרמז במאמר לפוה, שהוא פה העמל בתורה, שבו שוכן חצי שמו יתברך, משפחת הפוני פירוש צריך לפנות מפיו כל חוץ מהגות תורה, ובזה נכללים חלק אחד מהמ"ח מעלות, שהם במיעוט שיחה, במיעוט שחוק, במיעוט תענוג, וכדומה להם שבענף המותרות: ואומרו לישוב - ירמוז שצריך להרבות בישיבה, ולא דרך עראי, גם צריך להתיישב בכל פרט ופרט מהתורה עד שיעמוד על עיקרו כמצטרך בעומק הלכה, כי הוא זה "עיקר התורה" ובזה נכללים חלק אחד מהמ"ח מעלות שהם בישוב, ומתיישב לבו בתלמודו, שואל ומשיב, המכוין את שמועתו וכו', גם מה שמנו שם, שמיעת האוזן, עריכת שפתים, בינת הלב וכו', וכדומה לזה שבענף הבנת השכליות: ואומרו לשמרון משפחת השמרוני - ירמוז לתוספת השמירה, המתחייב עשות בן תורה יתר על ההמון, כאומרם ז"ל (יומא פו) היכי דמי חילול השם אמר רב כגון אנא אי שקילנא בשרא וכו' ולא יהיבנא דמי לאלתר, עד כאן: מזה יקיש כמה צריך להשתמר בן תורה בכל פרטי המצות, ואמרו ז"ל (חובת הלבבות שער ז') כי חסידים הראשונים היו שומרים חמשים שערי היתר לבל יכשלו בשער האיסור, והוא אומרו לשמרון משפחת השמרוני. צורבא מדרבנן (שיחה) 13:52, 29 ביוני 2021 (IDT)

בניית נשים את ביהמ"ק[עריכת קוד מקור]

ב'הלכות בית הבחירה' , שעיסוקן בהלכות בית המקדש ובנייתו, פוסק הרמב"ם; שאת בית המקדש אסור לבנות בלילה אלא רק ביום, שנאמר: "וביום הקים את המשכן" , מכאן דרשו רז"ל ביום ולא בלילה – מעלות השחר ועד צאת הכוכבים . וכן כותב הרמב"ם; שאת בית המקדש חייבים כולם לבנות, גברים ונשים , חוץ מתינוקות של בית רבן. וכן פוסק הרמב"ם ב'הלכות עבודת כוכבים וחוקות עובְדֵיה' , שכל מצוות עשה שהיא מזמן לזמן, ותלויה בזמן, ואינה תדירה כל כך- 'מצווה שהזמן גרמא' -שהזמן גורם לה להתקיים, הרי שנשים פטורות ממנה.

והנה קשה, שהרי בניית בית המקדש תלויה בזמן היא, שהרי בונים את בית המקדש רק בלילה ולא ביום, והנה בכל זאת פוסק הרמב"ם שנשים חייבות בבניית בית המקדש! אף על פי שנשים פטורות במצווה שהזמן גרמא.

תשובות:

ותירץ בעל במחבר ספר 'הר המוריה', שכוונת הרמב"ם היא שנשים חייבות רק לתת רכוש, ולכן אף על פי שזו מצווה שהזמן גרמא, הרי כיוון שכל השתתפותם מסתכמת אך ורק בהשתתפות ברכוש, הרי שחייבות הן בזה, או שמדובר רק לסעד ולהתכונן לבנייה, ולא לבנות ממש. וכן תירצו, שהפסוק ממנו לומדים על זמו עשיית הבנייה; "ואנחנו עושים במלאכה וגו', מעלות השחר ועד צאת הכוכבים", מדבר רק על ההכנה לבנייה, ולא בבנייה עצמה, שעליה נאמר "וביום הקים את המשכן". ולפי שמהתורה נוהגת ההכנה לבנייה גם בלילה, אינה מצוות עשה שהזמן גרמא, ולכן הנשים חייבות בבנית ביהמ"ק. ולכן גם גזרו שיעבדו רק מהנץ החמה ולא לפני .

-אנו רואים מחלוקת בין שתי התירוצים; לפי תירוץ 'הר המוריה', כן יש כאן מצוות עשה שהזמן גרמא אלא שלא עובדים ממש או שנותנים רכוש, אך התירוץ השני מבטל כלל את ההנחה שיש כאן בכלל מצוות עשה שהזמן גרמא.תורת אמת (שיחה) 17:41, 29 ביוני 2021 (IDT)

דרך אגב זכור לי, שבהקמת המשכן הנשים היו גם הם משתתפים בבנית המשכן, על ידי כך שהיו אורגים את בגדי הכהנים והפרוכות א. ב. ג. (שיחה) 17:27, 30 ביוני 2021 (IDT)

הערות[עריכת קוד מקור]