הבדלים בין גרסאות בדף "ויקיסוגיה:איך לבנות סוגיה"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(16 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הדף איך לבנות סוגיה, יעזור לכם לבנות את הסוגיה שלכם, לא מבחינה לשונית, וגם לא מצד היכולת לעבוד עם המערכת (יצירת תבניות, הערות שוליים וכד'), אלא רק מצד המבנה של הסוגיה עצמה. כלומר, איך להתחיל, מה לסכם ומה לא, איזה כותרות לתת וכו'.
הדף הבא, יעזור לך לבנות את הסוגיה שלך בצורה נכונה, לא מבחינה [[לשונית]], וגם לא מצד היכולת [[עזרה:הדרכה טכנית לעריכה|לעבוד עם המערכת]] (יצירת תבניות, הערות שוליים וכד'), אלא רק מצד המבנה של הסוגיה עצמה. כלומר, איך להתחיל, מה לסכם ומה לא, איזה כותרות לתת וכו'.


== שלב ראשון - שם הסוגיה ==
== שם הסוגיה ==
בשלב ראשון תבחרו לעצמכם סוגיה שאתם יודעים אותה טוב, שלמדתם אותה כמו שצריך. לאו דווקא שהקפתם את כל המקורות ועשיתם עליה עבודת ממחקר, אבל שלמדתם אותה מהגמרא, רש"י, תוס' וכו' בצורה מסודרת עד ההלכה, והיא יושבת לכם בראש כמו שצריך.
בשלב ראשון בחר לעצמך סוגיה שאתה יודע אותה טוב, שאתה מרגיש שלמדת אותה כמו שצריך.  
<BR/>אחרי שבחרתם את הסוגיה, תנו לה ששם ממצה וקולע לעצם העניין. בשורה הראשונה של הדף כתבו במשפט או שניים על מה הולכת לדבר הסוגיה.
<BR/>אין צורך להקיף את '''כל''' המקורות או לעשות עבודת מחקר על הנושא. פשוט, סוגיה שלמדת אותה כדרך הלומדים, מהגמרא, רש"י, תוס' וכו' בצורה מסודרת עד ההלכה, והיא יושבת לך בראש כמו שצריך.
<BR/>אחרי שבחרת את הסוגיה, תן לה שם ממצה וקולע לעצם העניין. בשורה הראשונה של הדף כתוב במשפט או שניים על מה הולכת לדבר הסוגיה.


== שלב שני - קהל היעד ==
== קהל היעד ==
לפני שאתם מתחילים לכתוב תחשבו על קהל היעד שלכם.  
לפני שאתה מתחיל לכתוב חשוב על קהל היעד.  
<BR/>אתם לא כותבים מאמר לקובץ תורני, ולא תשובה הלכתית לשואל. אתם כותבים '''מאגר מידע''' לשלושה קהלים עיקריים:
<BR/>אתה לא כותב מאמר לקובץ תורני, ולא תשובה הלכתית לשואל. אתה כותב חלק מ'''מאגר מידע''' שמיועד לשלושה קהלים עיקריים:
* תלמיד ישיבה שלמד את הסוגיה ומחפש מקורות נוספים לשאלות ספציפיות שיש לו על הסוגיה (למשל - יש לו ספק איך להבין את התוספות, והוא רוצה לראות איך הבינו האחרונים ואינו יודע איפה לחפש).
* תלמיד ישיבה שלמד את הסוגיה ומחפש מקורות נוספים לשאלות ספציפיות שיש לו על הסוגיה (למשל - יש לו ספק איך להבין את התוספות, והוא רוצה לראות איך הבינו האחרונים ואינו יודע איפה לחפש).
* תלמיד ישיבה שלמד את הסוגיה ורוצה לקרוא סיכום ממצה שלה, לסדר לו את הדברים מתחילת הסוגיה ועד סופה.
* תלמיד ישיבה שלמד את הסוגיה ורוצה לקרוא סיכום ממצה שלה, לסדר לו את הדברים מתחילת הסוגיה ועד סופה.
* אנשים מן השורה שמחפשים להוציא מידע תורני (לפעמים גם הלכתי) אודות ענין מסויים (למשל - הוא רוצה לדעת אם לברך הטוב והמיטיב על הבת שנולדה לו). אנחנו לא פוסקים לו, רק מנגישים לו את המידע הקיים בספרות ההלכתית, מבלי להכריע.
* אנשים מן השורה שמחפשים להוציא מידע תורני (לפעמים גם הלכתי) אודות ענין מסויים (למשל - הוא רוצה לדעת האם לברך [[ברכה על הולדת בן או בת|ברכת הטוב והמיטיב על בתו]] שנולדה לו במזל טוב). אנחנו לא פוסקים לו, רק מנגישים לו את המידע הקיים בספרות ההלכתית, מבלי להכריע.
תשתדלו לערוך את המידע שלכם באופן שיהיה הכי יעיל לקהלים הנ"ל, שזה אומר שני דברים עיקריים - '''עניניות ואוביקטיביות'''.
תשתדל לערוך את המידע שלך באופן שיהיה הכי יעיל לקהלים הנ"ל, שזה אומר שני דברים עיקריים - תהיה '''ענייני ואובייקטיבי'''.
* ענייניות - "מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר, לקצר אינו רשאי להאריך". כל מידע, כל מקור, שאתם מציגים כתבו אותו בתמציתיות, לפי מה שנצרך לקהל ולא מעבר לכך. סכמו אותו במילים שלכם (הימנעו מציטוטים במדת האפשר), על מנת שהקורא יבין בקריאה ראשונה מה אומרת הגמרא (או כל מקור אחר).
* '''ענייניות''' - "מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר, לקצר אינו רשאי להאריך". כל מידע, כל מקור, שאתה מציג כתוב אותו בתמציתיות, לפי מה שנצרך לקהל ולא מעבר לכך. סכם אותו במילים שלך (הימנע מציטוטים במדת האפשר), על מנת שהקורא יבין בקריאה ראשונה מה אומרת הגמרא, מה אומרים התוס' (או כל מקור אחר).
* אובייקטיביות - השתדלו להציג את המידע כפי שהוא, מבלי להיות מוטה לכיוון מסויים של ההבנה שלו, גם אם אתם בטוחים שזו ההבנה הנכונה. לפעמים כאשר יש מחלוקות בין המפרשים איך להבין את הגמרא, זה הופך להיות משימה לא פשוטה, להציג את הגמרא בלשון תמציתית ועדיין להשאיר מקום לשתי ההבנות השונות.
* '''אובייקטיביות''' - השתדל להציג את המידע כפי שהוא, מבלי להיות מוטה לכיוון מסויים של ההבנה שלו, גם אם אתה בטוח שזו ההבנה הנכונה. לפעמים כאשר יש מחלוקות בין המפרשים איך להבין את הגמרא, זה הופך להיות משימה לא פשוטה, להציג את הגמרא בלשון תמציתית ועדיין להשאיר מקום לשתי ההבנות השונות.


== שלב שלישי - סדר ומבנה ==
== סדר ומבנה ==
כעת אתם מתחילים לכתוב. הסדר הנכון לבניית הסוגיה הוא סדר כרונולוגי, כלומר מהמקורות הקדמונים יותר, למקורות החדשים, לפי השתשלשלות טבעית. ממילא התוכן הראשון שתכתבו יהיה בדרך כלל הגמרא או המשנה (אלא אם כן זה סוגיה שאין לה מקור בתלמודים, כמו למשל [[ברכת הדלקת נרות שבת]]).  
כעת אתה מתחיל לכתוב.  
<BR/>הסדר הנכון לבניית הסוגיה הוא סדר כרונולוגי, כלומר מהמקורות הקדמונים יותר, למקורות החדשים, לפי ההשתשלשלות הטבעית. ממילא התוכן הראשון שתכתוב יהיה בדרך כלל הגמרא או המשנה (אלא אם כן זה סוגיה שאין לה מקור בתלמודים, כמו למשל [[ברכת הדלקת נרות שבת]]).
<BR/>יחד עם זה, ישנם לא מעט פעמים שיש צורך לחרוג מן הסדר ולהביא אחרונים בשלב הגמרא, או ראשונים מאוחרים לפני ראשונים מוקדמים. למשל כאשר יש נקודה מסויימת בהבנת הגמרא שביארו אותה רק האחרונים, בהחלט יש לשקול בחיוב להביא אותה כבר בשלב הגמרא. אך עם זאת, יש לתת את הדעת שלא לאבד את המבנה העיקרי שהוא ההשתלשלות הכרונולוגית, שהיא הטבעית ביותר להתפתחות של הסוגיה.
<BR/>יחד עם זה, ישנם לא מעט פעמים שיש צורך לחרוג מן הסדר ולהביא אחרונים בשלב הגמרא, או ראשונים מאוחרים לפני ראשונים מוקדמים. למשל כאשר יש נקודה מסויימת בהבנת הגמרא שביארו אותה רק האחרונים, בהחלט יש לשקול בחיוב להביא אותה כבר בשלב הגמרא. אך עם זאת, יש לתת את הדעת שלא לאבד את המבנה העיקרי שהוא ההשתלשלות הכרונולוגית, שהיא הטבעית ביותר להתפתחות של הסוגיה.
<BR/>הכוונה לאפוקי כל מיני סגנונות כתיבה שחוקרים חקירה מסויימת בגמרא, שעמדו עליה האחרונים, ומתוך כך יוצאים לבאר את מחלוקות הראשונים או האמוראים וכד'. בהקשר של ויקיסוגיה זו לא צורה נכונה, אלא יש להביא את הדברים כשלעצמם, באמוראים, בראשונים, ולאחר מכן תחת כותרת אחרת להביא את הביאורים של האחרונים.
<BR/>לדוגמא:
* הצגת המשנה/גמרא.
**הערת המרש"א.
**קושית הפני יהושע.
* הדיון המרכזי בראשונים.
**שיטת רש"י וסייעתו.
**שיטת תוס' וסייעתו.
**שיטת הרמב"ם וסייעתו.
*נקודה נוספת שנידונה בגמרא.
*שולחן ערוך ונושאי כלים.
**שיטת הט"ז.
**שיטת הש"ך/מג"א.
**שיטת החיי אדם והגר"ז.
**הכרעת המשנה ברורה.
***מחלוקת אחרונים בדעת המשנה ברורה.
**פסיקת ה'כף החיים'/הרב עובדיה יוסף/הרב פיינשטיין.
*דיון נוסף צדדי, העולה מן הסוגיה (לפעמים נתחדש רק בדורנו).
*קישורים למאמרים ושיעורים.
*הערות שוליים.


== שלב רביעי - כותרות ==
הדברים אמורים כדי לאפוקי מכל מיני סגנונות כתיבה אחרים (טובים, אבל לא מתאימים לכאן), למשל שמתחילים מחקירה של אחרונים, ומתוך כך יוצאים לבאר את מחלוקות הראשונים או האמוראים וכד'. או שמתחילים מבעיה הלכתית מסויימת, ומתוך כך מבארים את הסוגיה.
השתדלו לחלק את הסוגיה שלכם לכמה שיותר כותרות וכותרות משנה (כמובן בצורה הגיונית).
<BR/>בהקשר של ויקיסוגיה אלו לא צורות נכונות, אלא יש להביא את הדברים כשלעצמם, באמוראים, בראשונים, ולאחר מכן תחת כותרת אחרת להביא את הביאורים של האחרונים.
<BR/>החלוקה לכורות מאוד מקילה על הקורא, וגם על מי שרוצה לחפש נושא ספציפי.
<BR/>כמו כן הימנע מתיאורים וניסוחי רקע, מעבר להצגת המקור מצד עצמו. כמו למשל, "מחלוקת זו חשובה על מנת להבין היטב איך...", "משום מה לא עמדו על שאלה זו בראשונים...".  
<BR/>לדוגמא - עשו כותרת לדברי הגמרא, ולאחר מכן כותרת משנה לשתי ההבנות האפשריות בגמרא. לכל הבנה כזו תנו כותרת שלישית בנפרד שבה תציגו את השיטה ואת ענפיה בדברי הראשונים והאחרונים וכן הלאה.
<BR/>פשוט, סכם את הנאמר בספר בלבד בצורה אובייקטיבית ועניינית.


== שלב רביעי - רמב"ם ושלחן ערוך ==
== כותרות ==
השתדל לחלק את הסוגיה שלך לכמה שיותר כותרות וכותרות משנה (כמובן בצורה הגיונית).
<BR/>החלוקה לכותרות מאוד מקילה על הקורא, וכמו כן עוזרת למי שרוצה לחפש נושא ספציפי בסוגיה ולא לקרוא את כולה.
<BR/>כמו בדוגמא הנ"ל - עשה כותרת לדברי הגמרא, ולאחר מכן כותרת משנה לשתי ההבנות האפשריות בגמרא. לכל הבנה כזו תן כותרת שלישית בנפרד שבה תציג את השיטה ואת ענפיה בדברי הראשונים והאחרונים וכן הלאה.
 
== רמב"ם ושלחן ערוך ==
את הספרות התורנית ניתן לחלק לשלושה חלקים עיקריים:
את הספרות התורנית ניתן לחלק לשלושה חלקים עיקריים:
*ספרות התלמוד - המבוססת על האמור במשניות ובתלמודים (אם כי ניתן גם אותה לחלק לשלוש - משניות, בבלי וירושלמי).
*ספרות התלמוד - המבוססת על האמור במשניות ובתלמודים (אם כי ניתן גם אותה לחלק לשלוש - משניות, בבלי וירושלמי).
*ספרות הרמב"ם - המבוססת על ספר משנה תורה לרמב"ם.
*ספרות הרמב"ם - המבוססת על ספר משנה תורה לרמב"ם.
*ספרות השלחן ערוך - המבוססת על סדר ארבעת חלקי שולחן ערוך.
*ספרות השלחן ערוך - המבוססת על סדר ארבעת חלקי שולחן ערוך.
הרבה פעמים בסיכום הסוגיה ייווצר קושי לאחד את כל החלקים הללו בדף אחד, ויכול להיות שהיה קל יותר להציג סוגיה רק עד השלחן ערוך, ואת שו"ע ונו"כ בנפרד, והרמב"ם ונו"כ בנפרד.  
כל ספרות כזו יש לה בית אב משלה - הגמרא, הרמב"ם והשו"ע.
<BR/>במקרה שלנו אנחנו נשאף לחבר את הכל יחד, אבל בהחלט זה אומר שבהרבה מאוד סוגיות, שיטת הרמב"ם תתפוס כותרת לעצמה, וכן שיטת ההלכה והשו"ע כותרת לעצמה.
<BR/>לפעמים קשה לאחד את כל החלקים הללו בדף אחד, בסיכום סוגיה אחד. ייתכן שהיה קל יותר להציג סוגיה תלמודית בנפרד, שיטת הרמב"ם בנפרד ושו"ע ונו"כ בנפרד.  
<BR/>אמנם אנחנו נשאף לחבר את הכל יחד, אבל בהחלט זה אומר שבהרבה מאוד סוגיות, שיטת הרמב"ם תתפוס כותרת לעצמה, וכן שיטת ההלכה והשו"ע כמעט תמיד כותרת לעצמה.


== נושאים החורגים מן הסוגיה ==
== נושאים החורגים מן הסוגיה ==
בדרך כלל בסוגיות ישנו נושא אחד מרכזי. אך לפעמים ישנם נושאים נוספים שלא משתלבים ישירות בעץ הסוגיה, ויש להציגם בסוף תחת כותרת נפרדת.
בדרך כלל בסוגיות ישנו נושא אחד מרכזי. אך לפעמים ישנם נושאים נוספים שלא משתלבים ישירות בעץ הסוגיה, ויש להציגם בסוף תחת כותרת נפרדת.
<BR/>הדבר נכון למשל בכל מיני נושאים שהתחדשו בדורנו, למשל דיון האחרונים סביב דוד שמש, או פלטה של שבת וכיו"ב.
<BR/>הדבר נכון למשל בכל מיני נושאים שהתחדשו בדורנו, למשל דיון האחרונים סביב דוד שמש, או פלטה של שבת וכיו"ב.
<BR/>כמו כן יש לפעמים שהדיון כבר בראשונים או אפילו בגמרא, אבל הוא סעיף נוסף בדיון המרכזי בסוגיה, ולפעמים להציג אותו בהתחלה יהיה מכביד ולא מתאים. במקרה כזה בהחלט אפשר להשאיר אותו לסוף תחת כותרת נפרדת.
<BR/>כמו כן יש לפעמים שהדיון הצדדי נמצא כבר בראשונים או אפילו בגמרא, אבל בכ"ז הוא צדדי לדיון המרכזי בסוגיה. להציג אותו בהתחלה יהיה מכביד ולא מתאים. במקרה כזה בהחלט אפשר להשאיר אותו לסוף תחת כותרת נפרדת.  
<BR/>כמו כן לפעמים אין נושא מרכזי בסוגיה, אלא כבר בגמרא ישנם כמה נקודות שונות שצריך לחלק אותם ואי אפשר להביאם בבת אחת, ראה למשל, בסוגיית [[ברכת הגומל]], שישנה כותרת ל'מי מברך' ואריכות גדולה בעניין, ואילו בסוף ישנה כותרת גם לשאלה 'אם צריך לברך בפני עשרה'. לא שייך להכניס את זה בהתחלה, אף על פי שזה נידון כבר בגמרא ולא בראשונים. וכן על זה הדרך.
 
== השגות ותוספות ==
אם יש לך הערות והשגות על הכתוב בדף זה, או כל מיני טיפים שהיית רוצה לשתף אחרים על מנת לשפר את איכות הכתיבה, אנא כתוב ב[[שיחת ויקיסוגיה:איך לבנות סוגיה|דף השיחה]] של דף זה. המטרה של כולנו בסופו של דבר - ליצור מאגר מידע באיכות הגבוהה ביותר.
 
== ראו גם ==
* [[עזרה:מדריך לכתיבת סוגיות|מדריך לכתיבת סוגיות]]
[[קטגוריה:ויקיסוגיה - עזרה]]

גרסה אחרונה מ־21:40, 23 באוקטובר 2021

הדף הבא, יעזור לך לבנות את הסוגיה שלך בצורה נכונה, לא מבחינה לשונית, וגם לא מצד היכולת לעבוד עם המערכת (יצירת תבניות, הערות שוליים וכד'), אלא רק מצד המבנה של הסוגיה עצמה. כלומר, איך להתחיל, מה לסכם ומה לא, איזה כותרות לתת וכו'.

שם הסוגיה[עריכת קוד מקור]

בשלב ראשון בחר לעצמך סוגיה שאתה יודע אותה טוב, שאתה מרגיש שלמדת אותה כמו שצריך.
אין צורך להקיף את כל המקורות או לעשות עבודת מחקר על הנושא. פשוט, סוגיה שלמדת אותה כדרך הלומדים, מהגמרא, רש"י, תוס' וכו' בצורה מסודרת עד ההלכה, והיא יושבת לך בראש כמו שצריך.
אחרי שבחרת את הסוגיה, תן לה שם ממצה וקולע לעצם העניין. בשורה הראשונה של הדף כתוב במשפט או שניים על מה הולכת לדבר הסוגיה.

קהל היעד[עריכת קוד מקור]

לפני שאתה מתחיל לכתוב חשוב על קהל היעד.
אתה לא כותב מאמר לקובץ תורני, ולא תשובה הלכתית לשואל. אתה כותב חלק ממאגר מידע שמיועד לשלושה קהלים עיקריים:

  • תלמיד ישיבה שלמד את הסוגיה ומחפש מקורות נוספים לשאלות ספציפיות שיש לו על הסוגיה (למשל - יש לו ספק איך להבין את התוספות, והוא רוצה לראות איך הבינו האחרונים ואינו יודע איפה לחפש).
  • תלמיד ישיבה שלמד את הסוגיה ורוצה לקרוא סיכום ממצה שלה, לסדר לו את הדברים מתחילת הסוגיה ועד סופה.
  • אנשים מן השורה שמחפשים להוציא מידע תורני (לפעמים גם הלכתי) אודות ענין מסויים (למשל - הוא רוצה לדעת האם לברך ברכת הטוב והמיטיב על בתו שנולדה לו במזל טוב). אנחנו לא פוסקים לו, רק מנגישים לו את המידע הקיים בספרות ההלכתית, מבלי להכריע.

תשתדל לערוך את המידע שלך באופן שיהיה הכי יעיל לקהלים הנ"ל, שזה אומר שני דברים עיקריים - תהיה ענייני ואובייקטיבי.

  • ענייניות - "מקום שאמרו להאריך אינו רשאי לקצר, לקצר אינו רשאי להאריך". כל מידע, כל מקור, שאתה מציג כתוב אותו בתמציתיות, לפי מה שנצרך לקהל ולא מעבר לכך. סכם אותו במילים שלך (הימנע מציטוטים במדת האפשר), על מנת שהקורא יבין בקריאה ראשונה מה אומרת הגמרא, מה אומרים התוס' (או כל מקור אחר).
  • אובייקטיביות - השתדל להציג את המידע כפי שהוא, מבלי להיות מוטה לכיוון מסויים של ההבנה שלו, גם אם אתה בטוח שזו ההבנה הנכונה. לפעמים כאשר יש מחלוקות בין המפרשים איך להבין את הגמרא, זה הופך להיות משימה לא פשוטה, להציג את הגמרא בלשון תמציתית ועדיין להשאיר מקום לשתי ההבנות השונות.

סדר ומבנה[עריכת קוד מקור]

כעת אתה מתחיל לכתוב.
הסדר הנכון לבניית הסוגיה הוא סדר כרונולוגי, כלומר מהמקורות הקדמונים יותר, למקורות החדשים, לפי ההשתשלשלות הטבעית. ממילא התוכן הראשון שתכתוב יהיה בדרך כלל הגמרא או המשנה (אלא אם כן זה סוגיה שאין לה מקור בתלמודים, כמו למשל ברכת הדלקת נרות שבת).
יחד עם זה, ישנם לא מעט פעמים שיש צורך לחרוג מן הסדר ולהביא אחרונים בשלב הגמרא, או ראשונים מאוחרים לפני ראשונים מוקדמים. למשל כאשר יש נקודה מסויימת בהבנת הגמרא שביארו אותה רק האחרונים, בהחלט יש לשקול בחיוב להביא אותה כבר בשלב הגמרא. אך עם זאת, יש לתת את הדעת שלא לאבד את המבנה העיקרי שהוא ההשתלשלות הכרונולוגית, שהיא הטבעית ביותר להתפתחות של הסוגיה.
לדוגמא:

  • הצגת המשנה/גמרא.
    • הערת המרש"א.
    • קושית הפני יהושע.
  • הדיון המרכזי בראשונים.
    • שיטת רש"י וסייעתו.
    • שיטת תוס' וסייעתו.
    • שיטת הרמב"ם וסייעתו.
  • נקודה נוספת שנידונה בגמרא.
  • שולחן ערוך ונושאי כלים.
    • שיטת הט"ז.
    • שיטת הש"ך/מג"א.
    • שיטת החיי אדם והגר"ז.
    • הכרעת המשנה ברורה.
      • מחלוקת אחרונים בדעת המשנה ברורה.
    • פסיקת ה'כף החיים'/הרב עובדיה יוסף/הרב פיינשטיין.
  • דיון נוסף צדדי, העולה מן הסוגיה (לפעמים נתחדש רק בדורנו).
  • קישורים למאמרים ושיעורים.
  • הערות שוליים.

הדברים אמורים כדי לאפוקי מכל מיני סגנונות כתיבה אחרים (טובים, אבל לא מתאימים לכאן), למשל שמתחילים מחקירה של אחרונים, ומתוך כך יוצאים לבאר את מחלוקות הראשונים או האמוראים וכד'. או שמתחילים מבעיה הלכתית מסויימת, ומתוך כך מבארים את הסוגיה.
בהקשר של ויקיסוגיה אלו לא צורות נכונות, אלא יש להביא את הדברים כשלעצמם, באמוראים, בראשונים, ולאחר מכן תחת כותרת אחרת להביא את הביאורים של האחרונים.
כמו כן הימנע מתיאורים וניסוחי רקע, מעבר להצגת המקור מצד עצמו. כמו למשל, "מחלוקת זו חשובה על מנת להבין היטב איך...", "משום מה לא עמדו על שאלה זו בראשונים...".
פשוט, סכם את הנאמר בספר בלבד בצורה אובייקטיבית ועניינית.

כותרות[עריכת קוד מקור]

השתדל לחלק את הסוגיה שלך לכמה שיותר כותרות וכותרות משנה (כמובן בצורה הגיונית).
החלוקה לכותרות מאוד מקילה על הקורא, וכמו כן עוזרת למי שרוצה לחפש נושא ספציפי בסוגיה ולא לקרוא את כולה.
כמו בדוגמא הנ"ל - עשה כותרת לדברי הגמרא, ולאחר מכן כותרת משנה לשתי ההבנות האפשריות בגמרא. לכל הבנה כזו תן כותרת שלישית בנפרד שבה תציג את השיטה ואת ענפיה בדברי הראשונים והאחרונים וכן הלאה.

רמב"ם ושלחן ערוך[עריכת קוד מקור]

את הספרות התורנית ניתן לחלק לשלושה חלקים עיקריים:

  • ספרות התלמוד - המבוססת על האמור במשניות ובתלמודים (אם כי ניתן גם אותה לחלק לשלוש - משניות, בבלי וירושלמי).
  • ספרות הרמב"ם - המבוססת על ספר משנה תורה לרמב"ם.
  • ספרות השלחן ערוך - המבוססת על סדר ארבעת חלקי שולחן ערוך.

כל ספרות כזו יש לה בית אב משלה - הגמרא, הרמב"ם והשו"ע.
לפעמים קשה לאחד את כל החלקים הללו בדף אחד, בסיכום סוגיה אחד. ייתכן שהיה קל יותר להציג סוגיה תלמודית בנפרד, שיטת הרמב"ם בנפרד ושו"ע ונו"כ בנפרד.
אמנם אנחנו נשאף לחבר את הכל יחד, אבל בהחלט זה אומר שבהרבה מאוד סוגיות, שיטת הרמב"ם תתפוס כותרת לעצמה, וכן שיטת ההלכה והשו"ע כמעט תמיד כותרת לעצמה.

נושאים החורגים מן הסוגיה[עריכת קוד מקור]

בדרך כלל בסוגיות ישנו נושא אחד מרכזי. אך לפעמים ישנם נושאים נוספים שלא משתלבים ישירות בעץ הסוגיה, ויש להציגם בסוף תחת כותרת נפרדת.
הדבר נכון למשל בכל מיני נושאים שהתחדשו בדורנו, למשל דיון האחרונים סביב דוד שמש, או פלטה של שבת וכיו"ב.
כמו כן יש לפעמים שהדיון הצדדי נמצא כבר בראשונים או אפילו בגמרא, אבל בכ"ז הוא צדדי לדיון המרכזי בסוגיה. להציג אותו בהתחלה יהיה מכביד ולא מתאים. במקרה כזה בהחלט אפשר להשאיר אותו לסוף תחת כותרת נפרדת.
כמו כן לפעמים אין נושא מרכזי בסוגיה, אלא כבר בגמרא ישנם כמה נקודות שונות שצריך לחלק אותם ואי אפשר להביאם בבת אחת, ראה למשל, בסוגיית ברכת הגומל, שישנה כותרת ל'מי מברך' ואריכות גדולה בעניין, ואילו בסוף ישנה כותרת גם לשאלה 'אם צריך לברך בפני עשרה'. לא שייך להכניס את זה בהתחלה, אף על פי שזה נידון כבר בגמרא ולא בראשונים. וכן על זה הדרך.

השגות ותוספות[עריכת קוד מקור]

אם יש לך הערות והשגות על הכתוב בדף זה, או כל מיני טיפים שהיית רוצה לשתף אחרים על מנת לשפר את איכות הכתיבה, אנא כתוב בדף השיחה של דף זה. המטרה של כולנו בסופו של דבר - ליצור מאגר מידע באיכות הגבוהה ביותר.

ראו גם[עריכת קוד מקור]