הבדלים בין גרסאות בדף "השמעה והרהור בקריאת שמע וברכות"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 45: שורה 45:
== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==
== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==
* [http://www.halachabrura.org/dafyomi/brachot9.htm המחלוקת אם הרהור כדיבור] באתר "מכון הלכה ברורה ובירור הלכה"
* [http://www.halachabrura.org/dafyomi/brachot9.htm המחלוקת אם הרהור כדיבור] באתר "מכון הלכה ברורה ובירור הלכה"
* [https://www.etzion.org.il/he/talmud/seder-zeraim/massekhet-berakhot/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%A3-%D7%9B-%D7%94%D7%A8%D7%94%D7%95%D7%A8-%D7%9B%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8 הרהור כדיבור] באתר ישיבת הר עציון, הרב{{ נעם מלכי
* [https://www.etzion.org.il/he/talmud/seder-zeraim/massekhet-berakhot/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%A3-%D7%9B-%D7%94%D7%A8%D7%94%D7%95%D7%A8-%D7%9B%D7%93%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8 הרהור כדיבור] באתר ישיבת הר עציון, הרב נעם מלכי
* [https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%A8%D7%94%D7%95%D7%A8_%D7%9B%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8 הרהור כדבור] באתר מיקרופדיה תלמודית
* [https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%94%D7%A8%D7%94%D7%95%D7%A8_%D7%9B%D7%93%D7%91%D7%95%D7%A8 הרהור כדבור] באתר מיקרופדיה תלמודית
* [https://ph.yhb.org.il/02-01-09/ להשמיע לאוזנו ודין הרהור] באתר פניני הלכה, הרב אליעזר מלמד
* [https://ph.yhb.org.il/02-01-09/ להשמיע לאוזנו ודין הרהור] באתר פניני הלכה, הרב אליעזר מלמד
== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

גרסה מ־12:47, 22 בנובמבר 2021

מקורות
בבלי:ברכות ט"ו ע"א-ע"ב, ברכות כ:,
רמב"ם:קריאת שמע ב' ח', ברכות א' ז'
שולחן ערוך:או"ח ס"ב ג', או"ח ר"ו ג', או"ח קפ"ה ב'

האם הקורא קריאת שמע או המברך צריך להשמיע לאוזנו? האם מעכב? האם יוצא בהרהור?

דין השמעה לאוזניו

בקריאת שמע

במשנה (ברכות טו.) מובאת מחלוקת בדין מי שקרא קריאת שמע ולא השמיע לאוזנו. ר' יהודה אומר יצא, ר' יוסי אומר לא יצא.
הגמרא דנה האם ר' יהודה שאומר יצא מתכוון שמותר גם לכתחילה לא להשמיע לאוזנו, או שרק בדיעבד יצא - אבל לכתחילה צריך להשמיע לאוזנו.
הגמרא מביא בריתות ומשניות בשביל ולנסות לברר את דעתו של ר' יהודה, ולמסקנת הגמרא אלו דעות התנאים:

  • ר' מאיר - לכתחילה לא צריך להשמיע לאוזניו.
  • ר' יהודה בשם רבי אלעזר בן עזריה - לכתחילה ישמיע, בדיעבד יצא.
  • י' יוסי - לא יצא.

הגמרא פוסקת שהלכה שר' יהודה בשם רבי אלעזר בן עזריה - שלכתחילה ישמיע, בדיעבד יצא.

וכן נפסק - שהקורא צריך להשמיע לאוזנו, ואם לא השמיע - בדיעבד יצא.

בברכות

דין הרהור

בקריאת שמע

לעיל ראינו שמוסכם על כולם שהלכה כר' יהודה שצריך להשמיע לאוזנו ואם לא השמיע יצא, אבל נחלקו הראשונים עקב מחלוקת בגמרא האם חייב לחתך בשפתיו או שגם המהרהר יוצא ידי חובה.

בגמרא (ברכות כ:) הובאה מחלוקת בין רב חסדא לרבינא האם הרהור כדיבור דמי,[1]

  • רבינו יונה (ח: בדפה"ר), תוספות (כ: ד"ה ורב חסדא), הרא"ש (פ"ג י"ד) בשם רבינו חננאל, בעל המאור (יב. בדפה"ר) והמאירי (בית הבחירה כ' ב') - פוסקים כדעת רב חסדא שהרהור לאו כדיבור דמי, שמי שרק מהרהר לא יוצא ידי חובה כלל.
  • הריא"ז (ג א) והרי"ד (כ' ע"ב) פוסקים כרבינא שהרהור כדיבור דמי, [2] אומרים שמי שמהרהר בליבו יוצא ידי חובה בדיעבד.

בירור דעת הרמב"ם

הרמב"ם (קריאת שמע ב' ח') לא כותב במפורש מה הדין של מי שמהרהר, הוא כותב רק ש"צריך להשמיע לאוזנו" אבל לא מבאר מה הכוונה להשמיע לאוזנו.
(בברכות הרמב"ם כותב במפורש שלא יוצאים ידי חובה על ידי הרהור וצ"ע)

פסיקת הלכה

הטור (סג) והשולחן ערוך (סג) פוסקים שמי שמהרהר לא יוצא ידי חובה.

ברכות

(מדברי כולם נראה שאין הבדל בין ברכות לקריאת שמע, וכך נפסק בשולחן ערוך. אבל מדברי הרמב"ם נראה שיש הבדל כי בברכות הוא כותב במפורש שלא יוצא ידי חובה.)

פסיקת הלכה

האם אנוס צריך להרהר

המאירי (בית הבחירה כ' ב'), ותר"י (ח: ד"ה 'לא יברך') מוסיפים שאנוס שלא יכול להוציא מהפה שהרהר, אפילו כשהוא עומד יחידי, שאף שלא יוצא ידי חובה - מקבל שכר על המחשבה ועל קבלת עול מלכות שמיים. הבית יוסף אומר בשם האורחות חיים (חלק א', הלכות ק"ש, מ"ו)- שאף אנוס שלא יכול להוציא מהפה כדאי שיהרהר, כי בתוך ק"ש טמונים כל עשרת הדברות, ובדין הוא שיגיד אדם את עשרת הדברות בכל יום, אלא שביטלו מפני תרועמת המינים.

ראו גם

שיעורים, מאמרים וכתבי עת

הערות שוליים

  1. ^ המקרה עליו דנה הגמרא הוא בעל קרי שמהרהר בליבו את קריאת שמע, נחלקו על רש"י וראב"ד על נקודת המחלוקת, האם המחלוקת בין רב חסדא לרבינא היא על כל התורה האם הרהור כדיבור, לדעת רש"י זו מחלוקת עקרונית בכל התורה אם הרהור כדיבור. אולם לדעת ראב"ד כל המחלוקת היא בבעל קרי שהוא אנוס ובכל שאר התורה ודאי שהרהור לאו כדיבור
  2. ^ הרי"ד מביא עוד שני חיזוקים לשיטתו: 1. כתוב "הלכה כדברי שניהם להקל" - מבין שזה להקל בהכל. 2. מזה שהבאנו בסוגייה את "האומר ברכת המזון בליבו" - נראה שאין חילוק בין הרהור לדיבור למסקנה