הבדלים בין גרסאות בדף "השמעה והרהור בקריאת שמע וברכות"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 21: שורה 21:


בגמרא {{גמרא|ברכות|כ|ב|ברכות כ:}} הובאה מחלוקת בין רב חסדא לרבינא האם הרהור כדיבור דמי,  
בגמרא {{גמרא|ברכות|כ|ב|ברכות כ:}} הובאה מחלוקת בין רב חסדא לרבינא האם הרהור כדיבור דמי,  
* '''רבינו יונה''' {{מ|ח: בדפה"ר}}, '''תוספות''' {{מ|כ: ד"ה ורב חסדא}}, ה'''רא"ש''' {{מ|פ"ג י"ד}} בשם '''רבינו חננאל''', '''בעל המאור''' {{מ|יב. בדפה"ר}} וה'''מאירי''' - פוסקים כדעת רב חסדא שהרהור לאו כדיבור דמי, שמי שרק מהרהר לא יוצא ידי חובה כלל.
* '''רבינו יונה''' {{רי"ף|ברכות|ח|ב|ח: בדפה"ר}}, '''תוספות''' {{מ|כ: ד"ה ורב חסדא}}, ה'''רא"ש''' {{מ|פ"ג י"ד}} בשם '''רבינו חננאל''', '''בעל המאור''' {{מ|יב. בדפה"ר}} וה'''מאירי''' {{מ|בית הבחירה כ' ב'}} - פוסקים כדעת רב חסדא שהרהור לאו כדיבור דמי, שמי שרק מהרהר לא יוצא ידי חובה כלל.
* ה'''ריא"ז''' {{מ|ג א}} - אומר שמי שמהרהר בליבו יוצא ידי חובה בדיעבד, נראה שפוסק כרבינא שהרהור כדיבור דמי.
* ה'''ריא"ז''' {{מ|ג א}} - אומר שמי שמהרהר בליבו יוצא ידי חובה בדיעבד, נראה שפוסק כרבינא שהרהור כדיבור דמי.
אמנם ה'''מאירי''' {{מ|בית הבחירה כ' ב'}}, ו'''תר"י''' {{רי"ף|ברכות|ח|ב|ח: ד"ה 'לא יברך'}} מוסיפים שאנוס שלא יכול להוציא מהפה שהרהר, אפילו כשהוא עומד יחידי, שאף שלא יוצא ידי חובה - מקבל שכר על המחשבה ועל קבלת עול מלכות שמיים.
==== בירור דעת הרמב"ם ====
==== בירור דעת הרמב"ם ====
ה'''רמב"ם''' {{רמבם|קריאת שמע|ב|ח|קריאת שמע ב' ח'}} לא כותב במפורש מה הדין של מי שמהרהר, הוא כותב רק ש"צריך להשמיע לאוזנו" אבל לא מבאר מה הכוונה להשמיע לאוזנו.
ה'''רמב"ם''' {{רמבם|קריאת שמע|ב|ח|קריאת שמע ב' ח'}} לא כותב במפורש מה הדין של מי שמהרהר, הוא כותב רק ש"צריך להשמיע לאוזנו" אבל לא מבאר מה הכוונה להשמיע לאוזנו.
{{ש}}(בברכות הרמב"ם כותב במפורש שלא יוצאים ידי חובה על ידי הרהור וצ"ע)
{{ש}}(בברכות הרמב"ם כותב במפורש שלא יוצאים ידי חובה על ידי הרהור וצ"ע)
==== פסיקת הלכה ====
==== פסיקת הלכה ====
ה'''טור''' {{טור|או"ח|סג|סג}} וה'''שולחן ערוך'''{{שו"ע|או"ח|סג|סג}} פוסקים במפורש שצריך להוציא את המילים בשפתיו.
ה'''טור''' {{טור|או"ח|סג|סג}} וה'''שולחן ערוך'''{{שו"ע|או"ח|סג|סג}} פוסקים שצריך להוציא את המילים בשפתיו.
=== ברכות ===
=== ברכות ===
(מדברי כולם נראה שאין הבדל בין ברכות לקריאת שמע, וכך נפסק בשולחן ערוך. אבל מדברי הרמב"ם נראה שיש הבדל כי בברכות הוא כותב במפורש שלא יוצא ידי חובה.)
(מדברי כולם נראה שאין הבדל בין ברכות לקריאת שמע, וכך נפסק בשולחן ערוך. אבל מדברי הרמב"ם נראה שיש הבדל כי בברכות הוא כותב במפורש שלא יוצא ידי חובה.)
שורה 34: שורה 36:
=== בקריאת שמע ===
=== בקריאת שמע ===
==== פסיקת הלכה ====
==== פסיקת הלכה ====


== ראו גם ==
== ראו גם ==

גרסה מ־10:58, 22 בנובמבר 2021

מקורות
בבלי:ברכות ט"ו ע"א-ע"ב, ברכות כ:,
רמב"ם:קריאת שמע ב' ח', ברכות א' ז'
שולחן ערוך:או"ח ס"ב ג', או"ח ר"ו ג'

האם הקורא קריאת שמע או המברך צריך להשמיע לאוזנו? האם מעכב? האם יוצא בהרהור?

דין השמעה לאוזניו

בקריאת שמע

במשנה (ברכות טו.) מובאת מחלוקת בדין מי שקרא קריאת שמע ולא השמיע לאוזנו. ר' יהודה אומר יצא, ר' יוסי אומר לא יצא.
הגמרא דנה האם ר' יהודה שאומר יצא מתכוון שמותר גם לכתחילה לא להשמיע לאוזנו, או שרק בדיעבד יצא - אבל לכתחילה צריך להשמיע לאוזנו.
הגמרא מביא בריתות ומשניות בשביל ולנסות לברר את דעתו של ר' יהודה, ולמסקנת הגמרא אלו דעות התנאים:

  • ר' מאיר - לכתחילה לא צריך להשמיע לאוזניו.
  • ר' יהודה בשם רבי אלעזר בן עזריה - לכתחילה ישמיע, בדיעבד יצא.
  • י' יוסי - לא יצא.

הגמרא פוסקת שהלכה שר' יהודה בשם רבי אלעזר בן עזריה - שלכתחילה ישמיע, בדיעבד יצא.

וכן נפסק - שהקורא צריך להשמיע לאוזנו, ואם לא השמיע - בדיעבד יצא.

בברכות

דין הרהור

בקריאת שמע

לעיל ראינו שמוסכם על כולם שהלכה כר' יהודה שצריך להשמיע לאוזנו ואם לא השמיע יצא, אבל נחלקו הראשונים האם חייב לחתך בשפתיו או שגם המהרהר יוצא ידי חובה.

בגמרא (ברכות כ:) הובאה מחלוקת בין רב חסדא לרבינא האם הרהור כדיבור דמי,

  • רבינו יונה (ח: בדפה"ר), תוספות (כ: ד"ה ורב חסדא), הרא"ש (פ"ג י"ד) בשם רבינו חננאל, בעל המאור (יב. בדפה"ר) והמאירי (בית הבחירה כ' ב') - פוסקים כדעת רב חסדא שהרהור לאו כדיבור דמי, שמי שרק מהרהר לא יוצא ידי חובה כלל.
  • הריא"ז (ג א) - אומר שמי שמהרהר בליבו יוצא ידי חובה בדיעבד, נראה שפוסק כרבינא שהרהור כדיבור דמי.

אמנם המאירי (בית הבחירה כ' ב'), ותר"י (ח: ד"ה 'לא יברך') מוסיפים שאנוס שלא יכול להוציא מהפה שהרהר, אפילו כשהוא עומד יחידי, שאף שלא יוצא ידי חובה - מקבל שכר על המחשבה ועל קבלת עול מלכות שמיים.

בירור דעת הרמב"ם

הרמב"ם (קריאת שמע ב' ח') לא כותב במפורש מה הדין של מי שמהרהר, הוא כותב רק ש"צריך להשמיע לאוזנו" אבל לא מבאר מה הכוונה להשמיע לאוזנו.
(בברכות הרמב"ם כותב במפורש שלא יוצאים ידי חובה על ידי הרהור וצ"ע)

פסיקת הלכה

הטור (סג) והשולחן ערוך(סג) פוסקים שצריך להוציא את המילים בשפתיו.

ברכות

(מדברי כולם נראה שאין הבדל בין ברכות לקריאת שמע, וכך נפסק בשולחן ערוך. אבל מדברי הרמב"ם נראה שיש הבדל כי בברכות הוא כותב במפורש שלא יוצא ידי חובה.)

פסיקת הלכה

בקריאת שמע

פסיקת הלכה

ראו גם

שיעורים, מאמרים וכתבי עת

הערות שוליים