הפסקה בקריאת שמע
| משנה: | ברכות יג ע"א |
| בבלי: | ברכות יג ע"ב, ברכות יד ע"א, ברכות כא ע"ב |
| רמב"ם: | קריאת שמע ב טו-טז |
| שולחן ערוך: | או"ח סימן ס"ו |
מתי מותר לאדם הקורא קריאת שמע או הלל להפסיק כדי לומר שלום ולהשיב?
הדין במשנה ובגמרא
במשנה (בברכות י"ג ע"א) מובאת מחלוקת תנאים - מתי עוצרים במהלך קריאת שמע. רבי מאיר: באמצע: משיב ושואל מפני היראה. בין הפרקים: משיב ושואל מפני היראה. רבי יהודה: באמצע: שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. בין הפרקים: שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם. בראשונים מוסכם ומפורש שהלכה כר' יהודה.
הגדרת ה"יראה"
מחלוקת ראשונים
נחלקו הראשונים בגדר היראה שהותרה במשנה ובגמרא,
לדעת רש"י (יג ע"א ד"ה מפני היראה), מדובר על אדם הירא שמא יהרגנו.
וכגון זה משמע מדברי המאירי (בית הבחירה יג ע"א) והרמב"ם (הלכות ק"ש, ב, ט"ז) שכותבים שמדובר באדם החושש מממלך או אנס וכי"ב.
לעומת זאת, הרא"ש (רא"ש ב, ה) חולק ואומר שלא יתכן שמדובר באדם החושש שמא יהרגנו, כי זה פשיטא - שמדובר בפיקוח נפש וודאי שצריך להפסיק. אלא מסביר שהיראה היא כמו "איש אימו ואביו תיראו" ו"מורא רבך כמורא שמים" - ולכן מדובר על ההורים ועל הרב.
הרשב"א בתשובותיו () פוסק כמו הרא"ש ואפילו מוסיף שנחשב כל מי שגדול ממנו בחכמה.
פסיקת האחרונים
השו"ע (או"ח ס"ו ס"א) פוסק להקל בק"ש (ולהחמיר בכבוד הבריות) כרא"ש וכרשב"א - שמדובר בהוריו, רבו וכל מי שגדול ממנו בחכמה. ולא כרש"י ורמב"ם.
הקשו הרבה אחרונים () על דעת השולחן ערוך -
- אם יראה זה כל מי שגדול ממנו בחכמה - את מי נשאר לכבד?
- הרשב"א ()[צ"ע] בחידושיו כתב במפורש שלא כמו בתשובותיו - שמי שגדול ממנו בחכמה לא נחשב יראה אלא כבוד בלבד. ולכן קשה להניח את דבריו המפורשים בחידושים על סמך דבריו בתשובתיו.
הגדרת הכבוד
לפי רש"י - כל אדם נכבד. לפי הרמב"ם - כבוד אביו ואמו.
באחרונים הוסכם שפוסקים כמו רש"י.
ראו גם
שיעורים, מאמרים וכתבי עת
- התוכן בקישור, באתר (שם האתר)