הבדלים בין גרסאות בדף "הפסקה בקריאת שמע"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (איתן ברוך העביר את הדף משתמש:איתן ברוך/הפסקה בקריאת שמע ובהלל לשם משתמש:איתן ברוך/הפסקה בקריאת שמע: חידוד הגדרת הסוגיה) |
(הוספת עיצוב - שורות עם כוכבית) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
=== מחלוקת ראשונים === | === מחלוקת ראשונים === | ||
נחלקו הראשונים בגדר היראה שהותרה במשנה ובגמרא, | נחלקו הראשונים בגדר היראה שהותרה במשנה ובגמרא, | ||
* לדעת '''רש"י''' {{בספריא|Rashi_on_Berakhot.13a.17.4|יג ע"א ד"ה מפני היראה}}, מדובר על אדם הירא שמא יהרגנו. | |||
* וכגון זה משמע מדברי ה'''מאירי''' {{מ|בית הבחירה יג ע"א}} וה'''רמב"ם''' {{בספריא|Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.16|הלכות ק"ש, ב, ט"ז}} שכותבים שמדובר באדם החושש מממלך או אנס וכי"ב. | |||
* לעומת זאת, ה'''רא"ש''' {{מ|רא"ש ב, ה}} חולק ואומר שלא יתכן שמדובר באדם החושש שמא יהרגנו, כי זה פשיטא - שמדובר בפיקוח נפש וודאי שצריך להפסיק. אלא מסביר שהיראה היא כמו "איש אימו ואביו תיראו" ו"מורא רבך כמורא שמים" - ולכן מדובר על ההורים ועל הרב. | |||
* ה'''בית יוסף''' הבין מדברי ה'''רשב"א''' בתשובותיו {{מ|שו"ת הרשב"א חלק א סימן שכא}} שפוסק כמו הרא"ש ואפילו מוסיף שנחשב כל מי שגדול ממנו בחכמה. | |||
=== פסיקת האחרונים === | === פסיקת האחרונים === | ||
הקשו הרבה אחרונים על דעת השולחן ערוך, איך פסק כדעה הכי מקלה, שאפילו לא בטוח שהרא"ש מקל כמוה - | הקשו הרבה אחרונים על דעת השולחן ערוך, איך פסק כדעה הכי מקלה, שאפילו לא בטוח שהרא"ש מקל כמוה - | ||
אם יראה זה כל מי שגדול ממנו בחכמה - את מי נשאר לכבד? | |||
* הרשב"א בחידושיו {{מ|חידושי הרשב"א, ברכות יד.}} כתב במפורש שלא כמו בתשובותיו - שמי שגדול ממנו בחכמה לא נחשב יראה אלא כבוד בלבד. ולכן קשה להניח את דבריו המפורשים בחידושים על סמך דבריו בתשובתיו. | |||
* ה'''ב"ח''' מקשה על השולחן ערוך, מביא כמה תירוצים וקושיות לדעת רש"י ורמב"ם וכנגד הרא"ש והרשב"א. ופוסק הלכה כרש"י ורמב"ם שיראה זה מלך או אנס שירא ממנו ולא אביו אמו ורבו. | |||
==== פסיקת השו"ע ==== | ==== פסיקת השו"ע ==== | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
== הפסקה באמצע פסוק == | == הפסקה באמצע פסוק == | ||
בירושלמי {{בספריא|Jerusalem_Talmud_Berakhot.13b.1|ירושלמי ברכות פ"ב ה"א}} מובאת מחלוקת אמוראים האם מותר להפסיק באמצע פסוק או רק בתחילת פסוק. "עד כדון באמצע הפרשה ואפילו באמצע הפסוק? ר' ירמיה מדמי, ר' יונה משתעי, ר' חונה רב יוסף: ודברת בם - מיכן שיש לך רשות לדבר בם:" | בירושלמי {{בספריא|Jerusalem_Talmud_Berakhot.13b.1|ירושלמי ברכות פ"ב ה"א}} מובאת מחלוקת אמוראים האם מותר להפסיק באמצע פסוק או רק בתחילת פסוק. "עד כדון באמצע הפרשה ואפילו באמצע הפסוק? ר' ירמיה מדמי, ר' יונה משתעי, ר' חונה רב יוסף: ודברת בם - מיכן שיש לך רשות לדבר בם:" | ||
* לפי ה'''בית יוסף''' ר' ירמיה היה מרמז כי סבר שאסור להפסיק באמצע פסוק, אבל שאר האמוראים סוברים שמותר להפסיק באמצע פסוק - והלכה כמוהם - שמותר להפסיק באמצע פסוק. | |||
* אולם בב'''מאירי''' ו'''כסף משנה''' {{בספריא|Kessef_Mishneh_on_Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.15.3|כס"מ על הלכות ק"ש ב׳ טו}}, מובאת דעה שמותר להפסיק באמצע פסוק רק כשזה אמצע עניין - כמו "וקשרתם לאות על ידך ומפסיק", אבל אבל אם אמר לדוגמה "וקשרתם לאות על ידך" - לא יפסיק. ואם הפסיק - חוזר לתחילת הפסוק. | |||
לעניין פסיקת הלכה: | |||
* ה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.1|או"ח ס"ו א'}} פוסק כהבנתו בירושלמי - שמותר להפסיק אפילו באמצע פסוק. | |||
* וה'''מגן אברהם''' {{בספריא|Magen_Avraham.66.3|מג"א ס"ו ס"ג}} מביא את דעת המאירי והדעה המובאת בכס"מ שמותר להפסיק באמצע פסוק רק כשמדובר בסוף עניין ולא בסוף עניין. | |||
== הפסקה מקריאת שמע בשביל דברים שבקדושה == | == הפסקה מקריאת שמע בשביל דברים שבקדושה == | ||
=== מחלוקת הראשונים === | === מחלוקת הראשונים === | ||
נחלקו הראשונים האם מפסיקים מק"ש בשביל אמירת דברים שבקדושה, | נחלקו הראשונים האם מפסיקים מק"ש בשביל אמירת דברים שבקדושה, | ||
* '''רא"ש''' {{מ|על ברכות ב ה}}, '''תוספות''' {{בספריא|Tosafot_on_Berakhot.13b.29.1|י"ג ע"ב, ד"ה שואל מפני היראה}}, '''מרדכי''' {{מ|סי' מ}}, '''אבי העזרי''' {{מ|ח"א סי' מז}}, '''רשב"א''' {{מ|תשובה ח"א סי' תתסב}} סוברים שמפסיקים <ref>יש אומרים שלא חובה לעצור - אלא שמותר לעצור.</ref> בגלל שתי סברות: 1. כי לא גרע כבוד שמים ומכבוד אדם. 2. ק"ו מתפילה - בתפילה היה מחלוקת האם עוצרים בשביל דברים בקדושה, ולא עוצרים מפני מלך. בק"ש שעוצרים מפני מלך - ודאי שעוצרים מפני דברים שבקדושה. | |||
* ה'''מר"מ מרונטבורג''' סובר שלא מפסיק, כי לא שייך להניח שבח שמיים שהוא עוסק בה בשביל לעבור לשבח אחר. {{מ|מעין ה"עוסק במצווה פטור מהמצווה"}} | |||
==== פסיקת האחרונים ==== | ==== פסיקת האחרונים ==== | ||
| שורה 44: | שורה 45: | ||
מובא ב'''שיבולי הלקט''' {{מ|סי' ט"ו}} וב'''אורחות חיים''' {{מ|הל' ציצית אות כו}} שמותר להפסיק בשביל להניח תפילין וציצית. | מובא ב'''שיבולי הלקט''' {{מ|סי' ט"ו}} וב'''אורחות חיים''' {{מ|הל' ציצית אות כו}} שמותר להפסיק בשביל להניח תפילין וציצית. | ||
{{ש}} ולעניין ברכה: | {{ש}} ולעניין ברכה: | ||
* ב'''בית יוסף''' {{מ|או"ח ס"ו}} כותב שנראה לו שלא יברך עליהם עד שיגמור תפילתו ואז ימשמש ויברך עליהם. | |||
* אולם ב'''בדק הבית''' {{מ|או"ח ס"ו}} מתקן עצמו וכותב שיברך, ומביא שכן כתב ה'''טור''' {{בספריא|Tur%2C_Orach_Chaim.80.1|או"ח פ'}}, ה'''רא"ש בתשובה''' ועל כן גם כותב ב'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.2|או"ח ס"ו ב'}} שיניח ויברך עליהם. | |||
=== הפסקה במודים === | === הפסקה במודים === | ||
| שורה 52: | שורה 53: | ||
בגמרא {{בספריא|Berakhot.14a.21|ברכות יד.}} מובאת דעת ר' יהודה שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק, ונפסק בגמרא ובראשונים שהלכה כר' יהודה.{{ש}} | בגמרא {{בספריא|Berakhot.14a.21|ברכות יד.}} מובאת דעת ר' יהודה שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק, ונפסק בגמרא ובראשונים שהלכה כר' יהודה.{{ש}} | ||
נחלקו הראשונים בהבנת דברי ר' יהודה:{{ש}} | נחלקו הראשונים בהבנת דברי ר' יהודה:{{ש}} | ||
* ה'''רמב"ם''' {{בספריא|Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.17|הלכות ק"ש פ"ב הי"ז}} מפרש שלא יפסיק - הכוונה כמו שבאמצע לא יפסיק, כלומר שכן מפסיק בשביל לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד.{{ש}} | |||
* '''רבינו יונה''' {{בספריא|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.8a.2|ח. מתני}} וה'''תוספות''' פירשו שלא יפסיק - הכוונה שלא יפסיק בכלל. אפילו בשביל דברים שבאמצע אפשר להפסיק בשבילם.{{ש}} | |||
* ה'''רא"ש''' {{בספריא|Rosh_on_Berakhot.2.8.1|פסקי הרא"ש ב ח}} מסתפק ופוסק שלא יפסיק כלל - אלא אומר אמת ויציב ואח"כ יפסיק כמו באמצע פרק, כי אין להפסיק אלא במילת אמת.{{ש}} | |||
וה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.5|או"ח ס"ו ה'}} פוסק כדעת הרא"ש - שלא יפסיק כלל עד שיאמר אמת - ואז יפסיק כדין באמצע הפרק. | וה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.5|או"ח ס"ו ה'}} פוסק כדעת הרא"ש - שלא יפסיק כלל עד שיאמר אמת - ואז יפסיק כדין באמצע הפרק. | ||
גרסה מ־23:50, 16 בנובמבר 2021
| משנה: | ברכות יג ע"א |
| בבלי: | ברכות יג ע"ב, ברכות יד ע"א, ברכות כא ע"ב |
| ירושלמי: | ירושלמי ברכות יג. |
| רמב"ם: | קריאת שמע ב טו-טז |
| שולחן ערוך: | או"ח סימן ס"ו |
מתי מותר לאדם הקורא קריאת שמע להפסיק כדי לומר שלום ולהשיב או כדי לומר דברים שבקדושה? בשביל מה מותר להפסיק?
הדין במשנה ובגמרא
במשנה (בברכות י"ג ע"א) מובאת מחלוקת תנאים - מתי עוצרים במהלך קריאת שמע. רבי מאיר: באמצע: משיב ושואל מפני היראה. בין הפרקים: משיב ושואל מפני היראה. רבי יהודה: באמצע: שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. בין הפרקים: שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם. בראשונים מוסכם ומפורש שהלכה כר' יהודה.
הגדרת היראה
מחלוקת ראשונים
נחלקו הראשונים בגדר היראה שהותרה במשנה ובגמרא,
- לדעת רש"י (יג ע"א ד"ה מפני היראה), מדובר על אדם הירא שמא יהרגנו.
- וכגון זה משמע מדברי המאירי (בית הבחירה יג ע"א) והרמב"ם (הלכות ק"ש, ב, ט"ז) שכותבים שמדובר באדם החושש מממלך או אנס וכי"ב.
- לעומת זאת, הרא"ש (רא"ש ב, ה) חולק ואומר שלא יתכן שמדובר באדם החושש שמא יהרגנו, כי זה פשיטא - שמדובר בפיקוח נפש וודאי שצריך להפסיק. אלא מסביר שהיראה היא כמו "איש אימו ואביו תיראו" ו"מורא רבך כמורא שמים" - ולכן מדובר על ההורים ועל הרב.
- הבית יוסף הבין מדברי הרשב"א בתשובותיו (שו"ת הרשב"א חלק א סימן שכא) שפוסק כמו הרא"ש ואפילו מוסיף שנחשב כל מי שגדול ממנו בחכמה.
פסיקת האחרונים
הקשו הרבה אחרונים על דעת השולחן ערוך, איך פסק כדעה הכי מקלה, שאפילו לא בטוח שהרא"ש מקל כמוה - אם יראה זה כל מי שגדול ממנו בחכמה - את מי נשאר לכבד?
- הרשב"א בחידושיו (חידושי הרשב"א, ברכות יד.) כתב במפורש שלא כמו בתשובותיו - שמי שגדול ממנו בחכמה לא נחשב יראה אלא כבוד בלבד. ולכן קשה להניח את דבריו המפורשים בחידושים על סמך דבריו בתשובתיו.
- הב"ח מקשה על השולחן ערוך, מביא כמה תירוצים וקושיות לדעת רש"י ורמב"ם וכנגד הרא"ש והרשב"א. ופוסק הלכה כרש"י ורמב"ם שיראה זה מלך או אנס שירא ממנו ולא אביו אמו ורבו.
פסיקת השו"ע
השו"ע (או"ח ס"ו ס"א) פוסק להקל בק"ש (ולהחמיר בכבוד הבריות) כרא"ש וכרשב"א - שמדובר בהוריו, רבו וכל מי שגדול ממנו בחכמה. ולא כרש"י ורמב"ם.
הגדרת הכבוד
לפי רש"י - כל אדם נכבד. לפי הרמב"ם - כבוד אביו ואמו.
באחרונים הוסכם שפוסקים כמו רש"י.
הפסקה באמצע פסוק
בירושלמי (ירושלמי ברכות פ"ב ה"א) מובאת מחלוקת אמוראים האם מותר להפסיק באמצע פסוק או רק בתחילת פסוק. "עד כדון באמצע הפרשה ואפילו באמצע הפסוק? ר' ירמיה מדמי, ר' יונה משתעי, ר' חונה רב יוסף: ודברת בם - מיכן שיש לך רשות לדבר בם:"
- לפי הבית יוסף ר' ירמיה היה מרמז כי סבר שאסור להפסיק באמצע פסוק, אבל שאר האמוראים סוברים שמותר להפסיק באמצע פסוק - והלכה כמוהם - שמותר להפסיק באמצע פסוק.
- אולם בבמאירי וכסף משנה (כס"מ על הלכות ק"ש ב׳ טו), מובאת דעה שמותר להפסיק באמצע פסוק רק כשזה אמצע עניין - כמו "וקשרתם לאות על ידך ומפסיק", אבל אבל אם אמר לדוגמה "וקשרתם לאות על ידך" - לא יפסיק. ואם הפסיק - חוזר לתחילת הפסוק.
לעניין פסיקת הלכה:
- השו"ע (או"ח ס"ו א') פוסק כהבנתו בירושלמי - שמותר להפסיק אפילו באמצע פסוק.
- והמגן אברהם (מג"א ס"ו ס"ג) מביא את דעת המאירי והדעה המובאת בכס"מ שמותר להפסיק באמצע פסוק רק כשמדובר בסוף עניין ולא בסוף עניין.
הפסקה מקריאת שמע בשביל דברים שבקדושה
מחלוקת הראשונים
נחלקו הראשונים האם מפסיקים מק"ש בשביל אמירת דברים שבקדושה,
- רא"ש (על ברכות ב ה), תוספות (י"ג ע"ב, ד"ה שואל מפני היראה), מרדכי (סי' מ), אבי העזרי (ח"א סי' מז), רשב"א (תשובה ח"א סי' תתסב) סוברים שמפסיקים [1] בגלל שתי סברות: 1. כי לא גרע כבוד שמים ומכבוד אדם. 2. ק"ו מתפילה - בתפילה היה מחלוקת האם עוצרים בשביל דברים בקדושה, ולא עוצרים מפני מלך. בק"ש שעוצרים מפני מלך - ודאי שעוצרים מפני דברים שבקדושה.
- המר"מ מרונטבורג סובר שלא מפסיק, כי לא שייך להניח שבח שמיים שהוא עוסק בה בשביל לעבור לשבח אחר. (מעין ה"עוסק במצווה פטור מהמצווה")
פסיקת האחרונים
השו"ע (או"ח ס"ו ס"ג) פוסק כרא"ש ותוס' - שמפסיקים בפני דברים שבקדושה. [להוסיף - מחלוקת על הסמ"ק]
הפסקה בשביל הנחת תפילין וציצית
מובא בשיבולי הלקט (סי' ט"ו) ובאורחות חיים (הל' ציצית אות כו) שמותר להפסיק בשביל להניח תפילין וציצית.
ולעניין ברכה:
- בבית יוסף (או"ח ס"ו) כותב שנראה לו שלא יברך עליהם עד שיגמור תפילתו ואז ימשמש ויברך עליהם.
- אולם בבדק הבית (או"ח ס"ו) מתקן עצמו וכותב שיברך, ומביא שכן כתב הטור (או"ח פ'), הרא"ש בתשובה ועל כן גם כותב בשו"ע (או"ח ס"ו ב') שיניח ויברך עליהם.
הפסקה במודים
הפסקה בה' אלהיכם אמת
בגמרא (ברכות יד.) מובאת דעת ר' יהודה שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק, ונפסק בגמרא ובראשונים שהלכה כר' יהודה.
נחלקו הראשונים בהבנת דברי ר' יהודה:
- הרמב"ם (הלכות ק"ש פ"ב הי"ז) מפרש שלא יפסיק - הכוונה כמו שבאמצע לא יפסיק, כלומר שכן מפסיק בשביל לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד.
- רבינו יונה (ח. מתני) והתוספות פירשו שלא יפסיק - הכוונה שלא יפסיק בכלל. אפילו בשביל דברים שבאמצע אפשר להפסיק בשבילם.
- הרא"ש (פסקי הרא"ש ב ח) מסתפק ופוסק שלא יפסיק כלל - אלא אומר אמת ויציב ואח"כ יפסיק כמו באמצע פרק, כי אין להפסיק אלא במילת אמת.
והשו"ע (או"ח ס"ו ה') פוסק כדעת הרא"ש - שלא יפסיק כלל עד שיאמר אמת - ואז יפסיק כדין באמצע הפרק.
הפסקה בשביל לקרות בתורה
מחלוקת ראשונים
בעל המנהיג אומר שעוצרים בשביל לעלות לתורה, כי זה כבוד תורה, ק"ו מכבוד הבריות ויראתם שמפסיק בשבילם
הרשב"א אומר שלא עוצרים בשביל לעלות לתורה, כי זה הכבוד שלך ולא כבוד התורה, אפשר להעלות גם מישהו אחר. ולא שייך לעצור בשביל זה.
פסיקת הלכה
השו"ע מביא את שתי הדעות - ופוסק הלכה כרשב"א שלא מפסיקים בשביל לעלות לתורה.
הב"ח [להמשיך אותו]
ראו גם
שיעורים, מאמרים וכתבי עת
- סוגיה ל: הפסק בדיבור בקריאת שמע וברכותיה, באתר של ישיבת מעלה אדומים, הרב אליהו ליפשיץ
- הפסק בברכות קריאת שמע, באתר של ישיבת מעלה אדומים, הרב דוד ברופסקי
- הפסק בקריאת שמע וברכותיה, באתר "ישיבה", הרב ישראל שווץ
- פניני הלכה תפילה, דיני הפסקה מפני אדם מכובד, הרב אליעזר מלמד
הערות שוליים
- ^ יש אומרים שלא חובה לעצור - אלא שמותר לעצור.