הבדלים בין גרסאות בדף "הפסקה בקריאת שמע"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 19: שורה 19:
# אם יראה זה כל מי שגדול ממנו בחכמה - את מי נשאר לכבד?
# אם יראה זה כל מי שגדול ממנו בחכמה - את מי נשאר לכבד?
# הרשב"א ()[צ"ע] בחידושיו כתב במפורש שלא כמו בתשובותיו - שמי שגדול ממנו בחכמה לא נחשב יראה אלא כבוד בלבד. ולכן קשה להניח את דבריו המפורשים בחידושים על סמך דבריו בתשובתיו.
# הרשב"א ()[צ"ע] בחידושיו כתב במפורש שלא כמו בתשובותיו - שמי שגדול ממנו בחכמה לא נחשב יראה אלא כבוד בלבד. ולכן קשה להניח את דבריו המפורשים בחידושים על סמך דבריו בתשובתיו.
<br>ה'''ב"ח''' </small> () <small> מקשה על השולחן ערוך, מביא כמה תירוצים וקושיות לדעת רש"י ורמב"ם וכנגד הרא"ש והרשב"א. ופוסק הלכה כרש"י ורמב"ם שיראה זה מלך או אנס שירא ממנו ולא אביו אמו ורבו.
<br>ה'''ב"ח''' מקשה על השולחן ערוך, מביא כמה תירוצים וקושיות לדעת רש"י ורמב"ם וכנגד הרא"ש והרשב"א. ופוסק הלכה כרש"י ורמב"ם שיראה זה מלך או אנס שירא ממנו ולא אביו אמו ורבו.
 
== הגדרת הכבוד ==
== הגדרת הכבוד ==
לפי רש"י - כל אדם נכבד. לפי הרמב"ם - כבוד אביו ואמו.
לפי רש"י - כל אדם נכבד. לפי הרמב"ם - כבוד אביו ואמו.

גרסה מ־15:45, 16 בנובמבר 2021

מקורות
משנה:ברכות יג ע"א
בבלי:ברכות יג ע"ב, ברכות יד ע"א, ברכות כא ע"ב
רמב"ם:קריאת שמע ב טו-טז
שולחן ערוך:או"ח סימן ס"ו

מתי מותר לאדם הקורא קריאת שמע להפסיק כדי לומר שלום ולהשיב או כדי לומר דברים שבקדושה? בשביל מה מותר להפסיק?

הדין במשנה ובגמרא

במשנה (בברכות י"ג ע"א) מובאת מחלוקת תנאים - מתי עוצרים במהלך קריאת שמע. רבי מאיר: באמצע: משיב ושואל מפני היראה. בין הפרקים: משיב ושואל מפני היראה. רבי יהודה: באמצע: שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. בין הפרקים: שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם. בראשונים מוסכם ומפורש שהלכה כר' יהודה.

הגדרת ה"יראה"

מחלוקת ראשונים

נחלקו הראשונים בגדר היראה שהותרה במשנה ובגמרא,
לדעת רש"י (יג ע"א ד"ה מפני היראה), מדובר על אדם הירא שמא יהרגנו.
וכגון זה משמע מדברי המאירי (בית הבחירה יג ע"א) והרמב"ם (הלכות ק"ש, ב, ט"ז) שכותבים שמדובר באדם החושש מממלך או אנס וכי"ב.
לעומת זאת, הרא"ש (רא"ש ב, ה) חולק ואומר שלא יתכן שמדובר באדם החושש שמא יהרגנו, כי זה פשיטא - שמדובר בפיקוח נפש וודאי שצריך להפסיק. אלא מסביר שהיראה היא כמו "איש אימו ואביו תיראו" ו"מורא רבך כמורא שמים" - ולכן מדובר על ההורים ועל הרב.
הרשב"א בתשובותיו () פוסק כמו הרא"ש ואפילו מוסיף שנחשב כל מי שגדול ממנו בחכמה.

פסיקת האחרונים

השו"ע (או"ח ס"ו ס"א) פוסק להקל בק"ש (ולהחמיר בכבוד הבריות) כרא"ש וכרשב"א - שמדובר בהוריו, רבו וכל מי שגדול ממנו בחכמה. ולא כרש"י ורמב"ם.
הקשו הרבה אחרונים () על דעת השולחן ערוך -

  1. אם יראה זה כל מי שגדול ממנו בחכמה - את מי נשאר לכבד?
  2. הרשב"א ()[צ"ע] בחידושיו כתב במפורש שלא כמו בתשובותיו - שמי שגדול ממנו בחכמה לא נחשב יראה אלא כבוד בלבד. ולכן קשה להניח את דבריו המפורשים בחידושים על סמך דבריו בתשובתיו.


הב"ח מקשה על השולחן ערוך, מביא כמה תירוצים וקושיות לדעת רש"י ורמב"ם וכנגד הרא"ש והרשב"א. ופוסק הלכה כרש"י ורמב"ם שיראה זה מלך או אנס שירא ממנו ולא אביו אמו ורבו.

הגדרת הכבוד

לפי רש"י - כל אדם נכבד. לפי הרמב"ם - כבוד אביו ואמו.
באחרונים הוסכם שפוסקים כמו רש"י.

הפסקה מקריאת שמע בשביל דברים שבקדושה

מחלוקת הראשונים

נחלקו הראשונים האם מפסיקים מק"ש בשביל אמירת דברים שבקדושה,

  • רא"ש (על ברכות ב ה), תוס' (י"ג ע"ב, ד"ה שואל מפני היראה), מרדכי (סי' מ), אבי העזרי (ח"א סי' מז), רשב"א (תשובה ח"א סי' תתסב) סוברים שמפסיקים [1] בגלל שתי סברות: 1. כי לא גרע כבוד שמים ומכבוד אדם. 2. ק"ו מתפילה - בתפילה היה מחלוקת האם עוצרים בשביל דברים בקדושה, ולא עוצרים מפני מלך. בק"ש שעוצרים מפני מלך - ודאי שעוצרים מפני דברים שבקדושה.
  • המר"מ מרונטבורג סובר שלא מפסיק, כי לא שייך להניח שבח שמיים שהוא עוסק בה בשביל לעבור לשבח אחר. (מעין ה"עוסק במצווה פטור מהמצווה")

פסיקת האחרונים

השו"ע (או"ח ס"ו ס"ג) פוסק כרא"ש ותוס' - שמפסיקים בפני דברים שבקדושה. [להוסיף - מחלוקת על הסמ"ק]

הפסקה בשביל הנחת תפילין וציצית

מובא בשיבולי הלקט (סי' ט"ו) ובאורחות חיים (הל' ציצית אות כו) שמותר להפסיק בשביל להניח תפילין וציצית. ולעניין ברכה:

  • בבית יוסף (או"ח ס"ו) כותב שנראה לו שלא יברך עליהם עד שיגמור תפילתו ואז ימשמש ויברך עליהם.
  • אולם בבדק הבית (או"ח ס"ו) מתקן עצמו וכותב שיברך, ומביא שכן כתב הטור (או"ח פ'), הרא"ש בתשובה ועל כן גם כותב בשו"ע (או"ח ס"ו ב') שיניח ויברך עליהם.

הפסקה בה' אלהיכם אמת

בגמרא (ברכות יד.) מובאת דעת ר' יהודה שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק, ונפסק בגמרא ובראשונים שהלכה כר' יהודה.
נחלקו הראשונים בהבנת דברי ר' יהודה:

  • הרמב"ם (הלכות ק"ש פ"ב הי"ז) מפרש שלא יפסיק - הכוונה כמו שבאמצע לא יפסיק, כלומר שכן מפסיק בשביל לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד.
  • רבינו יונה (ח. מתני) , והתוספות פירשו שלא יפסיק - הכוונה שלא יפסיק בכלל. אפילו בשביל דברים שבאמצע אפשר להפסיק בשבילם.
  • הרא"ש (פסקי הראש ב ח) מסתפק ופוסק שלא יפסיק כלל - אלא אומר אמת ויציב ואח"כ יפסיק כמו באמצע פרק, כי אין להפסיק אלא במילת אמת.

והשו"ע (או"ח ס"ו ה') פוסק כדעת הרא"ש - שלא יפסיק כלל עד שיאמר אמת - ואז יפסיק כדין באמצע הפרק.

הפסקה בשביל לקרות בתורה

מחלוקת ראשונים

בעל המנהיג אומר שעוצרים בשביל לעלות לתורה, כי זה כבוד תורה, ק"ו מכבוד הבריות ויראתם שמפסיק בשבילם
הרשב"א אומר שלא עוצרים בשביל לעלות לתורה, כי זה הכבוד שלך ולא כבוד התורה, אפשר להעלות גם מישהו אחר. ולא שייך לעצור בשביל זה.

פסיקת הלכה

השו"ע מביא את שתי הדעות - ופוסק הלכה כרשב"א שלא מפסיקים בשביל לעלות לתורה.
הב"ח [להמשיך אותו]

ראו גם

שיעורים, מאמרים וכתבי עת

הערות שוליים

  1. ^ יש אומרים שלא חובה לעצור - אלא שאפשר לעצור.