הבדלים בין גרסאות בדף "הפסקה בקריאת שמע"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הוספת הדין במשנה, תחילת דעת האחרונים ושולחן ערוך)
(הוספת כמה סעיפים)
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13a.16-21 ברכות יג ע"א]|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13b.26-14a.6 ברכות יג ע"ב], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.14a.20-14b.10 ברכות יד ע"א], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.21b.2-7 ברכות כא ע"ב]||[https://www.sefaria.org.il/Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.15-16 קריאת שמע ב טו-טז]|[https://www.sefaria.org.il/Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66 או"ח סימן ס"ו]}}
{{מקורות|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13a.16-21 ברכות יג ע"א]|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13b.26-14a.6 ברכות יג ע"ב], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.14a.20-14b.10 ברכות יד ע"א], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.21b.2-7 ברכות כא ע"ב]||[https://www.sefaria.org.il/Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.15-16 קריאת שמע ב טו-טז]|[https://www.sefaria.org.il/Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66 או"ח סימן ס"ו]}}
מתי מותר לאדם הקורא קריאת שמע או הלל להפסיק כדי לומר שלום ולהשיב?
מתי מותר לאדם הקורא קריאת שמע או הלל להפסיק כדי לומר שלום ולהשיב או כדי לומר דברים שבקדושה? בשביל מה מותר להפסיק?


== הדין במשנה ובגמרא ==
== הדין במשנה ובגמרא ==
במשנה <small>(בברכות י"ג ע"א)</small> מובאת מחלוקת תנאים - מתי עוצרים במהלך קריאת שמע.
במשנה <small>(בברכות י"ג ע"א)</small> מובאת מחלוקת תנאים - מתי עוצרים במהלך קריאת שמע.
רבי מאיר: באמצע: משיב ושואל מפני היראה. בין הפרקים: משיב ושואל מפני היראה.
'''רבי מאיר:''' באמצע: משיב ושואל מפני היראה. בין הפרקים: משיב ושואל מפני היראה.
רבי יהודה: באמצע: שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. בין הפרקים: שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם.
'''רבי יהודה:''' באמצע: שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. בין הפרקים: שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם.
בראשונים מוסכם ומפורש שהלכה כר' יהודה.
בראשונים מוסכם ומפורש שהלכה כר' יהודה.
== הגדרת ה"יראה"==
== הגדרת ה"יראה"==
שורה 19: שורה 19:
# אם יראה זה כל מי שגדול ממנו בחכמה - את מי נשאר לכבד?
# אם יראה זה כל מי שגדול ממנו בחכמה - את מי נשאר לכבד?
# הרשב"א ()[צ"ע] בחידושיו כתב במפורש שלא כמו בתשובותיו - שמי שגדול ממנו בחכמה לא נחשב יראה אלא כבוד בלבד. ולכן קשה להניח את דבריו המפורשים בחידושים על סמך דבריו בתשובתיו.
# הרשב"א ()[צ"ע] בחידושיו כתב במפורש שלא כמו בתשובותיו - שמי שגדול ממנו בחכמה לא נחשב יראה אלא כבוד בלבד. ולכן קשה להניח את דבריו המפורשים בחידושים על סמך דבריו בתשובתיו.
<br>ה'''ב"ח''' </small> () <small> מקשה על השולחן ערוך, מביא כמה תירוצים וקושיות לדעת רש"י ורמב"ם וכנגד הרא"ש והרשב"א. ופוסק הלכה כרש"י ורמב"ם שיראה זה מלך או אנס שירא ממנו ולא אביו אמו ורבו.
== הגדרת הכבוד ==
== הגדרת הכבוד ==
לפי רש"י - כל אדם נכבד. לפי הרמב"ם - כבוד אביו ואמו.
לפי רש"י - כל אדם נכבד. לפי הרמב"ם - כבוד אביו ואמו.
<br>באחרונים הוסכם שפוסקים כמו רש"י.
<br>באחרונים הוסכם שפוסקים כמו רש"י.
== הפסקה מקריאת שמע בשביל דברים שבקדושה ==
=== מחלוקת הראשונים ===
נחלקו הראשונים האם מפסיקים מק"ש בשביל אמירת דברים שבקדושה, '''רא"ש''' <small>(על ברכות ב ה)</small>, '''תוס'''' <small>([https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13b.29?vhe=William_Davidson_Edition_-_Vocalized_Aramaic&lang=he&p2=Tosafot_on_Berakhot.13b.29.1&lang2=he י"ג ע"ב, ד"ה שואל מפני היראה])</small> ועוד סוברים שמפסיקים <ref>יש אומרים שלא חובה לעצור - אלא שאפשר לעצור.</ref> בגלל שתי סברות: 1. כי לא גרע כבוד שמים ומכבוד אדם. 2. ק"ו מתפילה - בתפילה היה מחלוקת האם עוצרים בשביל דברים בקדושה, ולא עוצרים מפני מלך. בק"ש שעוצרים מפני מלך - ודאי שעוצרים מפני דברים שבקדושה.
<br> '''המר"מ מרונטבורג''' סובר שלא מפסיק, כי לא שייך להניח שבח שמיים שהוא עוסק בה בשביל לעבור לשבח אחר. <small>(מעין ה"עוסק במצווה פטור מהמצווה")</small>
=== פסיקת האחרונים ===
ה'''שו"ע''' <small>(או"ח ס"ו ס"ג)</small> פוסק כרא"ש ותוס' - שמפסיקים בפני דברים שבקדושה. [להוסיף - מחלוקת על הסמ"ק]
== הפסקה בה' אלהיכם אמת ==
=== מחלוקת ראשונים ===
=== פסיקת הלכה ===
== הפסקה בשביל לקרות בתורה ==
=== מחלוקת ראשונים ==
'''בעל המנהיג''' אומר שעוצרים בשביל לעלות לתורה, כי זה כבוד תורה וכבוד הציבור, ולא גרע מכבוד היחיד שעונים לו.<br>
ה'''רשב"א''' אומר שלא עוצרים בשביל לעלות לתורה, כי זה הכבוד שלך ולא כבוד התורה, אפשר להעלות גם מישהו אחר. ולא שייך לעצור בשביל זה.
=== פסיקת הלכה ===
השו"ע מביא את שתי הדעות - ופוסק הלכה כרשב"א שלא מפסיקים בשביל לעלות לתורה.<br>
הב"ח (להמשיך אותו)
== ראו גם ==
== ראו גם ==
*  
*  

גרסה מ־13:18, 16 בנובמבר 2021

מקורות
משנה:ברכות יג ע"א
בבלי:ברכות יג ע"ב, ברכות יד ע"א, ברכות כא ע"ב
רמב"ם:קריאת שמע ב טו-טז
שולחן ערוך:או"ח סימן ס"ו

מתי מותר לאדם הקורא קריאת שמע או הלל להפסיק כדי לומר שלום ולהשיב או כדי לומר דברים שבקדושה? בשביל מה מותר להפסיק?

הדין במשנה ובגמרא

במשנה (בברכות י"ג ע"א) מובאת מחלוקת תנאים - מתי עוצרים במהלך קריאת שמע. רבי מאיר: באמצע: משיב ושואל מפני היראה. בין הפרקים: משיב ושואל מפני היראה. רבי יהודה: באמצע: שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. בין הפרקים: שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם. בראשונים מוסכם ומפורש שהלכה כר' יהודה.

הגדרת ה"יראה"

מחלוקת ראשונים

נחלקו הראשונים בגדר היראה שהותרה במשנה ובגמרא,
לדעת רש"י (יג ע"א ד"ה מפני היראה), מדובר על אדם הירא שמא יהרגנו.
וכגון זה משמע מדברי המאירי (בית הבחירה יג ע"א) והרמב"ם (הלכות ק"ש, ב, ט"ז) שכותבים שמדובר באדם החושש מממלך או אנס וכי"ב.
לעומת זאת, הרא"ש (רא"ש ב, ה) חולק ואומר שלא יתכן שמדובר באדם החושש שמא יהרגנו, כי זה פשיטא - שמדובר בפיקוח נפש וודאי שצריך להפסיק. אלא מסביר שהיראה היא כמו "איש אימו ואביו תיראו" ו"מורא רבך כמורא שמים" - ולכן מדובר על ההורים ועל הרב.
הרשב"א בתשובותיו () פוסק כמו הרא"ש ואפילו מוסיף שנחשב כל מי שגדול ממנו בחכמה.

פסיקת האחרונים

השו"ע (או"ח ס"ו ס"א) פוסק להקל בק"ש (ולהחמיר בכבוד הבריות) כרא"ש וכרשב"א - שמדובר בהוריו, רבו וכל מי שגדול ממנו בחכמה. ולא כרש"י ורמב"ם.
הקשו הרבה אחרונים () על דעת השולחן ערוך -

  1. אם יראה זה כל מי שגדול ממנו בחכמה - את מי נשאר לכבד?
  2. הרשב"א ()[צ"ע] בחידושיו כתב במפורש שלא כמו בתשובותיו - שמי שגדול ממנו בחכמה לא נחשב יראה אלא כבוד בלבד. ולכן קשה להניח את דבריו המפורשים בחידושים על סמך דבריו בתשובתיו.


הב"ח () מקשה על השולחן ערוך, מביא כמה תירוצים וקושיות לדעת רש"י ורמב"ם וכנגד הרא"ש והרשב"א. ופוסק הלכה כרש"י ורמב"ם שיראה זה מלך או אנס שירא ממנו ולא אביו אמו ורבו.

הגדרת הכבוד

לפי רש"י - כל אדם נכבד. לפי הרמב"ם - כבוד אביו ואמו.
באחרונים הוסכם שפוסקים כמו רש"י.

הפסקה מקריאת שמע בשביל דברים שבקדושה

מחלוקת הראשונים

נחלקו הראשונים האם מפסיקים מק"ש בשביל אמירת דברים שבקדושה, רא"ש (על ברכות ב ה), תוס' (י"ג ע"ב, ד"ה שואל מפני היראה) ועוד סוברים שמפסיקים [1] בגלל שתי סברות: 1. כי לא גרע כבוד שמים ומכבוד אדם. 2. ק"ו מתפילה - בתפילה היה מחלוקת האם עוצרים בשביל דברים בקדושה, ולא עוצרים מפני מלך. בק"ש שעוצרים מפני מלך - ודאי שעוצרים מפני דברים שבקדושה.
המר"מ מרונטבורג סובר שלא מפסיק, כי לא שייך להניח שבח שמיים שהוא עוסק בה בשביל לעבור לשבח אחר. (מעין ה"עוסק במצווה פטור מהמצווה")

פסיקת האחרונים

השו"ע (או"ח ס"ו ס"ג) פוסק כרא"ש ותוס' - שמפסיקים בפני דברים שבקדושה. [להוסיף - מחלוקת על הסמ"ק]

הפסקה בה' אלהיכם אמת

מחלוקת ראשונים

פסיקת הלכה

הפסקה בשביל לקרות בתורה

= מחלוקת ראשונים

בעל המנהיג אומר שעוצרים בשביל לעלות לתורה, כי זה כבוד תורה וכבוד הציבור, ולא גרע מכבוד היחיד שעונים לו.
הרשב"א אומר שלא עוצרים בשביל לעלות לתורה, כי זה הכבוד שלך ולא כבוד התורה, אפשר להעלות גם מישהו אחר. ולא שייך לעצור בשביל זה.

פסיקת הלכה

השו"ע מביא את שתי הדעות - ופוסק הלכה כרשב"א שלא מפסיקים בשביל לעלות לתורה.
הב"ח (להמשיך אותו)

ראו גם

שיעורים, מאמרים וכתבי עת

הערות שוליים

  1. ^ יש אומרים שלא חובה לעצור - אלא שאפשר לעצור.