הבדלים בין גרסאות בדף "הפסקה בקריאת שמע"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(7 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13a.16-21 ברכות יג ע"א]|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13b.26-14a.6 ברכות יג ע"ב], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.14a.20-14b.10 ברכות יד ע"א], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.21b.2-7 ברכות כא ע"ב]|[https://www.sefaria.org.il/Jerusalem_Talmud_Berakhot.13b.1 ירושלמי ברכות יג.]|[https://www.sefaria.org.il/Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.15-16 קריאת שמע ב טו-טז]|[https://www.sefaria.org.il/Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66 או"ח סימן ס"ו]}}
{{תחרות כתיבה}}
{{מקורות|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13a.16-21 ברכות יג ע"א]|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13b.26-14a.6 ברכות יג ע"ב], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.14a.20-14b.10 ברכות יד ע"א], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.21b.2-7 ברכות כא ע"ב]|[https://www.sefaria.org.il/Jerusalem_Talmud_Berakhot.13b.1 ירושלמי ברכות יג.]|[https://www.sefaria.org.il/Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.15-16 קריאת שמע ב טו-טז]|[https://www.sefaria.org.il/Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66 או"ח ס"ו]}}
מתי מותר לאדם הקורא קריאת שמע להפסיק כדי לומר שלום ולהשיב או כדי לומר דברים שבקדושה? בשביל מה מותר להפסיק?
מתי מותר לאדם הקורא קריאת שמע להפסיק כדי לומר שלום ולהשיב או כדי לומר דברים שבקדושה? בשביל מה מותר להפסיק?


== הדין במשנה ובגמרא ==
==הדין במשנה ובגמרא==
במשנה {{מ|ברכות י"ג ע"א}} מובאת מחלוקת תנאים - מתי מותר להפסיק במהלך קריאת שמע.
במשנה {{מ|ברכות י"ג ע"א}} מובאת מחלוקת תנאים - מתי מותר להפסיק במהלך קריאת שמע.
{{ש}}'''רבי מאיר:''' באמצע: משיב ושואל מפני היראה. בין הפרקים: משיב ושואל מפני היראה.
{{ש}}'''רבי מאיר:''' באמצע: משיב ושואל מפני היראה. בין הפרקים: משיב ושואל מפני היראה.
{{ש}}'''רבי יהודה:''' באמצע: שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. בין הפרקים: שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם.
{{ש}}'''רבי יהודה:''' באמצע: שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. בין הפרקים: שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם.
{{ש}}בראשונים מוסכם ומפורש שהלכה כר' יהודה.
{{ש}}בראשונים מוסכם ומפורש שהלכה כר' יהודה.
{| class="wikitable"
|+סיכום דעות התנאים
!
!באמצע
!בין הפרקים
|-
|רבי מאיר
|משיב ושואל מפני היראה
|משיב ושואל מפני הכבוד
|-
|'''רבי יהודה''' (וכן הלכה)
|'''שואל - יראה'''
'''משיב - כבוד'''
|'''שואל - כבוד'''
'''משיב - לכל אדם'''
|}


== הגדרת היראה==
==הגדרת היראה==
=== מחלוקת ראשונים ===
===מחלוקת ראשונים===
נחלקו הראשונים בגדר היראה שהותרה במשנה ובגמרא,
נחלקו הראשונים בגדר היראה שהותרה במשנה ובגמרא,
* לדעת '''רש"י''' {{בספריא|Rashi_on_Berakhot.13a.17.4|יג ע"א ד"ה מפני היראה}}, מדובר על אדם הירא שמא יהרגנו. {{ש}} וכגון זה משמע מדברי ה'''מאירי''' {{מ|בית הבחירה יג ע"א}} וה'''רמב"ם''' {{בספריא|Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.16|הלכות ק"ש, ב, ט"ז}} שכותבים שמדובר באדם החושש מממלך או אנס וכי"ב.
* לעומת זאת, ה'''רא"ש''' {{מ|רא"ש ב, ה}} חולק ואומר שלא יתכן שמדובר באדם החושש שמא יהרגנו, כי זה פשיטא - מדובר בפיקוח נפש וודאי שצריך להפסיק. אלא מסביר שהיראה היא כמו "איש אימו ואביו תיראו" ו"מורא רבך כמורא שמים" - ולכן מדובר על ההורים ועל הרב.{{ש}} ה'''בית יוסף''' הבין מדברי ה'''רשב"א''' בתשובותיו {{מ|שו"ת הרשב"א חלק א סימן שכא}} שפוסק כמו הרא"ש ואפילו מוסיף שנחשב כל מי שגדול ממנו בחכמה.


=== פסיקת האחרונים ===
*לדעת '''רש"י''' {{בספריא|Rashi_on_Berakhot.13a.17.4|יג ע"א ד"ה מפני היראה}}, מדובר על אדם הירא שמא יהרגנו. {{ש}} וכגון זה משמע מדברי ה'''מאירי''' {{מ|בית הבחירה יג ע"א}} וה'''רמב"ם''' {{בספריא|Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.16|הלכות ק"ש, ב, ט"ז}} שכותבים שמדובר באדם החושש מממלך או אנס וכי"ב.
הקשו הרבה אחרונים על דעת השולחן ערוך, איך פסק כדעה הכי מקלה, שאפילו לא בטוח שהרא"ש מקל כמוה -
*לעומת זאת, ה'''רא"ש''' {{מ|רא"ש ב, ה}} חולק ואומר שלא יתכן שמדובר באדם החושש שמא יהרגנו, כי זה פשיטא - מדובר בפיקוח נפש וודאי שצריך להפסיק. אלא מסביר שהיראה היא כמו "איש אימו ואביו תיראו" ו"מורא רבך כמורא שמים" - ולכן מדובר על ההורים ועל הרב.{{ש}} ה'''בית יוסף''' הבין מדברי ה'''רשב"א''' בתשובותיו {{מ|שו"ת הרשב"א חלק א סימן שכא}} שפוסק כמו הרא"ש ואפילו מוסיף שנחשב כל מי שגדול ממנו בחכמה.
אם יראה זה כל מי שגדול ממנו בחכמה - את מי נשאר לכבד?
* הרשב"א בחידושיו {{מ|חידושי הרשב"א, ברכות יד.}} כתב במפורש שלא כמו בתשובותיו - שמי שגדול ממנו בחכמה לא נחשב יראה אלא כבוד בלבד. ולכן קשה להניח את דבריו המפורשים בחידושים על סמך דבריו בתשובתיו.
* ה'''ב"ח''' מקשה על השולחן ערוך, מביא כמה תירוצים וקושיות לדעת רש"י ורמב"ם וכנגד הרא"ש והרשב"א. ופוסק הלכה כרש"י ורמב"ם שיראה זה מלך או אנס שירא ממנו ולא אביו אמו ורבו.


==== פסיקת השו"ע ====
===פסיקת האחרונים===
ה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.1|או"ח ס"ו ס"א}} פוסק להקל בק"ש {{מ|ולהחמיר בכבוד הבריות}} כרא"ש וכרשב"א - שמדובר בהוריו, רבו וכל מי שגדול ממנו בחכמה. ולא כרש"י ורמב"ם.
ה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.1|או"ח ס"ו ס"א}} <u>פוסק להקל בק"ש</u> {{מ|ולהחמיר בכבוד הבריות}} <u>כרא"ש וכרשב"א</u> - שמדובר בהוריו, רבו וכל מי שגדול ממנו בחכמה. ולא כרש"י ורמב"ם.


== הגדרת הכבוד ==
<u>הקשו הרבה אחרונים על דעת השולחן ערוך</u>, איך פסק כדעה הכי מקלה, שאפילו לא בטוח שהרא"ש מקל כמוה - אם יראה זה כל מי שגדול ממנו בחכמה - את מי נשאר לכבד?
 
*הרשב"א בחידושיו {{מ|חידושי הרשב"א, ברכות יד.}} כתב במפורש שלא כמו בתשובותיו - שמי שגדול ממנו בחכמה לא נחשב יראה אלא כבוד בלבד. ולכן קשה להניח את דבריו המפורשים בחידושים על סמך דבריו בתשובתיו.
*ה'''ב"ח''' <u>מקשה על השולחן ערוך</u>, מביא כמה תירוצים וקושיות לדעת רש"י ורמב"ם וכנגד הרא"ש והרשב"א. <u>ופוסק הלכה כרש"י ורמב"ם</u> שיראה זה מלך או אנס שירא ממנו ולא אביו אמו ורבו.
 
==== תירוץ דעת השו"ע ====
{{להשלים}}<br />
==הגדרת הכבוד==
נחלקו הראשונים בגדר הכבוד המובא במשנה:
נחלקו הראשונים בגדר הכבוד המובא במשנה:
* לפי '''רש"י''' {{בספריא|Rashi_on_Berakhot.13a.17.2|י"ג. ד"ה מפני הכבוד}} - אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום.
* לפי ה'''רמב"ם''' {{בספריא|Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.15|ק"ש פ"ב הט"ו}} - מי שהוא חייב בכבודו, כמו אביו ואמו.
באחרונים הוסכם שפוסקים כרש"י שמדובר על כל אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום, וכך נפסק ב'''שו"ע'''. {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.1|או"ח ס"ו ס"א}}


== הפסקה באמצע פסוק ==
*לפי '''רש"י''' {{בספריא|Rashi_on_Berakhot.13a.17.2|י"ג. ד"ה מפני הכבוד}} - <u>אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום</u>.
בירושלמי {{בספריא|Jerusalem_Talmud_Berakhot.13b.1|ירושלמי ברכות פ"ב ה"א}} מובאת מחלוקת אמוראים האם מותר להפסיק באמצע פסוק או רק בתחילת פסוק. "עד כדון באמצע הפרשה ואפילו באמצע הפסוק? ר' ירמיה מדמי, ר' יונה משתעי, ר' חונה רב יוסף: ודברת בם - מיכן שיש לך רשות לדבר בם:"
*לפי ה'''רמב"ם''' {{בספריא|Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.15|ק"ש פ"ב הט"ו}} - מי שהוא חייב בכבודו, כמו אביו ואמו.
* לפי ה'''בית יוסף''' ר' ירמיה היה מרמז כי סבר שאסור להפסיק באמצע פסוק, אבל שאר האמוראים סוברים שמותר להפסיק באמצע פסוק - והלכה כמוהם - שמותר להפסיק באמצע פסוק.
 
* אולם בב'''מאירי''' ו'''כסף משנה''' {{בספריא|Kessef_Mishneh_on_Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.15.3|כס"מ על הלכות ק"ש ב׳ טו}}, מובאת דעה שמותר להפסיק באמצע פסוק רק כשזה אמצע עניין - כמו "וקשרתם לאות על ידך ומפסיק", אבל אבל אם אמר לדוגמה "וקשרתם לאות על ידך" - לא יפסיק. ואם הפסיק - חוזר לתחילת הפסוק.
<u>באחרונים הוסכם שפוסקים '''כרש"י'''</u> שמדובר על כל אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום, וכך נפסק ב'''שו"ע'''. {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.1|או"ח ס"ו ס"א}}
לעניין פסיקת הלכה:
* ה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.1|או"ח ס"ו א'}} פוסק כהבנתו בירושלמי - שמותר להפסיק אפילו באמצע פסוק.
* וה'''מגן אברהם''' {{בספריא|Magen_Avraham.66.3|מג"א ס"ו ס"ג}} מביא את דעת המאירי והדעה המובאת בכס"מ שמותר להפסיק באמצע פסוק רק כשמדובר בסוף עניין ולא בסוף עניין.


== ההיתר לכתחילה או בדיעבד ==
==הפסקה באמצע פסוק==
האם מותר לסתם אדם לתת שלום לאדם שבאמצע קריאת שמע, או שכל ההיתר הוא כדי למנוע עוגמת נפש. אבל אם אפשר להמנע מזה בכל אופן - עדיף.
בירושלמי {{בספריא|Jerusalem_Talmud_Berakhot.13b.1|ירושלמי ברכות פ"ב ה"א}} מובאת מחלוקת אמוראים האם מותר להפסיק באמצע פסוק או רק בתחילת פסוק: {{ציטוטון|עד כדון באמצע הפרשה ואפילו באמצע הפסוק? ר' ירמיה מדמי, ר' יונה משתעי, ר' חונה רב יוסף: ודברת בם - מיכן שיש לך רשות לדבר בם:}}


== הפסקה מקריאת שמע בשביל דברים שבקדושה ==
*לפי ה'''תוספות''' {{בספריא|Tosafot_on_Berakhot.13a.17.1|יג. ד"ה ובאמצע}} וה'''רא"ש''' {{בספריא|Rosh_on_Berakhot.2.5|ב ה}} מובן מהירושלמי שאפילו באמצע פסוק
=== מחלוקת הראשונים ===
*וכן מובא ב'''בית יוסף''' שר' ירמיה היה מרמז כי סבר שאסור להפסיק באמצע פסוק, אבל שאר האמוראים סוברים שמותר להפסיק באמצע פסוק - <u>והלכה כמוהם - שמותר להפסיק באמצע פסוק.</u>
*אולם בב'''מאירי''' ו'''כסף משנה''' {{בספריא|Kessef_Mishneh_on_Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.15.3|כס"מ על הלכות ק"ש ב׳ טו}}, <u>מובאת דעה שמותר להפסיק באמצע פסוק רק כשזה אמצע עניין</u> - כמו "וקשרתם לאות על ידך" - ומפסיק, אבל אבל אם אמר לדוגמה "וקשרתם לאות על ידך" - לא יפסיק. ואם הפסיק - חוזר לתחילת הפסוק.
 
===פסיקת הלכה===
 
*ה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.1|או"ח ס"ו א'}} פוסק כהבנתו בירושלמי - ש<u>מותר להפסיק אפילו באמצע פסוק</u>.
*וה'''מגן אברהם''' {{בספריא|Magen_Avraham.66.3|מג"א ס"ו ס"ג}} מביא את דעת המאירי והדעה המובאת בכס"מ ש<u>מותר להפסיק באמצע פסוק רק כשמדובר בסוף עניין ולא באמצע עניין</u>.
 
==הפסקה מקריאת שמע בשביל דברים שבקדושה==
===מחלוקת הראשונים===
נחלקו הראשונים האם מפסיקים מק"ש בשביל אמירת דברים שבקדושה,
נחלקו הראשונים האם מפסיקים מק"ש בשביל אמירת דברים שבקדושה,
* '''רא"ש''' {{מ|על ברכות ב ה}}, '''תוספות''' {{בספריא|Tosafot_on_Berakhot.13b.29.1|י"ג ע"ב, ד"ה שואל מפני היראה}}, '''מרדכי''' {{מ|סי' מ}}, '''אבי העזרי''' {{מ|ח"א סי' מז}}, '''רשב"א''' {{מ|תשובה ח"א סי' תתסב}} סוברים שמפסיקים <ref>יש אומרים שלא חובה לעצור - אלא שמותר לעצור.</ref> בגלל שתי סברות:
# כי לא גרע כבוד שמים מכבוד אדם
# ק"ו מתפילה - לעניין תפילה יש מחלוקת האם עוצרים בשביל דברים בקדושה, ולא עוצרים מפני מלך. בק"ש שעוצרים מפני מלך - ודאי שעוצרים מפני דברים שבקדושה. ואף באמצע הפרקים מותר לעצור.
* אה'''מר"מ מרונטבורג''' {{מ|מובא ברא"ש}} סובר שלא מפסיק, כי לא שייך להניח שבח שמיים שהוא עוסק בה בשביל לעבור לשבח אחר. {{מ|מעין ה"עוסק במצווה פטור מהמצווה"}}


=== הפסקה בשביל הנחת תפילין וציצית ===
*'''רא"ש''' {{מ|ב ה}}, '''תוספות''' {{בספריא|Tosafot_on_Berakhot.13b.29.1|י"ג ע"ב, ד"ה שואל מפני היראה}}, '''מרדכי''' {{מ|סי' מ}}, '''אבי העזרי''' {{מ|ח"א סי' מז}}, '''רשב"א''' {{מ|תשובה ח"א סי' תתסב}} סוברים <u>שמפסיקים</u> <ref>יש אומרים שלא חובה לעצור - אלא שמותר לעצור.</ref> בגלל שתי סברות:
מובא ב'''שיבולי הלקט''' {{מ|סי' ט"ו}} וב'''אורחות חיים''' {{מ|הל' ציצית אות כו}} שמותר להפסיק בשביל להניח תפילין וציצית.
 
{{ש}} ולעניין ברכה:
#כי לא גרע כבוד שמים מכבוד אדם
* ב'''בית יוסף''' {{מ|או"ח ס"ו}} כותב שנראה לו שלא יברך עליהם עד שיגמור תפילתו ואז ימשמש ויברך עליהם.
#ק"ו מתפילה - לעניין תפילה יש מחלוקת האם עוצרים בשביל דברים בקדושה, ולא עוצרים מפני מלך. בק"ש שעוצרים מפני מלך - ודאי שעוצרים מפני דברים שבקדושה. ואף באמצע הפרקים מותר לעצור.
* אולם ב'''בדק הבית''' {{מ|או"ח ס"ו}} מתקן עצמו וכותב שיברך, ומביא שכן כתב ה'''טור''' {{בספריא|Tur%2C_Orach_Chaim.80.1|או"ח פ'}}, ה'''רא"ש בתשובה''' ועל כן גם כותב ב'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.2|או"ח ס"ו ב'}} שיניח ויברך עליהם.
 
*ה'''מר"מ מרונטבורג''' {{מ|מובא ברא"ש}} סובר <u>שלא מפסיק</u>, כי לא שייך להניח שבח שמיים שהוא עוסק בה בשביל לעבור לשבח אחר. {{מ|מעין ה"עוסק במצווה פטור מהמצווה"}}
 
====פסיקת האחרונים====
ה'''שו"ע''' {{מ|או"ח ס"ו ס"ג}} פוסק כרוב הראשונים - ש<u>מפסיקים בפני דברים שבקדושה</u>.
 
===הפסקה בשביל הנחת תפילין וציצית===
מובא ב'''שיבולי הלקט''' {{מ|סי' ט"ו}} וב'''אורחות חיים''' {{מ|הל' ציצית אות כו}} ש<u>מותר להפסיק בשביל להניח תפילין וציצית</u>.
{{ש}}<u>'''ולעניין ברכה:'''</u>
 
*ב'''בית יוסף''' {{בספריא|Beit_Yosef%2C_Orach_Chaim.66.3.1|או"ח ס"ו ג'}}כותב ש<u>נראה לו שלא יברך עליהם עד שיגמור תפילתו ואז ימשמש ויברך עליהם</u>.
*אולם ב'''בדק הבית''' {{מ|שם}} <u>מתקן עצמו וכותב שיברך</u>, ומביא שכן כתב ה'''טור''' {{בספריא|Tur%2C_Orach_Chaim.80.1|או"ח פ'}}, ה'''רא"ש בתשובה''' ועל כן גם כותב ב'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.2|או"ח ס"ו ב'}} <u>שיניח ויברך עליהם</u>.
 
===להפסיק למודים===
 
*'''תלמידי רבינו יונה''' {{בספריא|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.7b.3|ז ע"ב ד"ה ר' יהודה}} סוברים ש<u>מותר להפסיק אף בשביל מודים</u>, <u>אבל לא יגיד את מודים</u> כדי שלא יהיה הפסק מרובה <u>אלא רק ישחה</u>. וכן סובר ה'''רשב"א''' {{מ|שו"ת הרשב"א ה ט}}
*מסביר ה'''ב"י''' בדעת '''רבינו יונה''' שהכוונה היא לא שלא יגיד כלום, שאז אין זה הפסק כלל, אלא ש<u>יגיד רק תיבת מודים ולא את כל מודים דרבנן</u>. ומביא שכך נראה מדברי '''הר"ד אבודרהם''' {{מ|עמ' פה}} ושכך פסק ב'''תרומת הדשן''' {{מ|סי' ב}}
*פסק ב'''שו"ע''' <u>שיפסיק ויאמר תיבת מודים בלבד</u>.
*הט"ז {{בספריא|Turei_Zahav_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.3|ס"ו ג'}}, ה'''עולת תמיד''' וה'''נחלת צבי''' מבארים בדעת השו"ע <u>שהכוונה ל"מודים אנחנו לך" ולא למילה "מודים" בלבד.</u>
*וכן פסקו ב'''קיצור שולחן ערוך''' <small>{{ויקיטקסט|קיצור_שולחן_ערוך_מנוקד_-_טז|ט"ז ג'}}</small> וב'''פניני הלכה''' {{מ|1=[https://ph.yhb.org.il/02-16-05/#:~:text=%D7%95%D7%91%E2%80%99%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D%E2%80%99%20%D7%A9%D7%9C%20%D7%97%D7%96%D7%A8%D7%AA%20%D7%94%D7%A9%E2%80%9D%D7%A5%20%D7%99%D7%A9%D7%AA%D7%97%D7%95%D7%95%D7%94%20%D7%95%D7%99%D7%A2%D7%A0%D7%94%20%E2%80%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9D%20%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95%20%D7%9C%D7%9A%E2%80%9D%20%D7%95%D7%9C%D7%90%20%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8. תפילה ט"ז ה']}} - שישתחווה ויענה "מודים אנחנו לך" ולא יותר.
 
===להפסיק לאמן בהאל הקדוש ובשומע תפילה===
ב'''ירושלמי''' {{מ|פ"ה ה"ו}} מובאת מחלוקת על מקרה שאדם לא התפלל שחרית ומצא מתפללין מוסף, לראות בעצמו אם יספיק לענות אמן של שליח הציבור בשביל לדעת האם לחכות או להתחיל. ונחלקו באיזה אמן מדובר - אם של שומע תפילה או האל הקדוש. ולמסקנה אין מחלוקת - אלא ביום חול צריך שיספיק לענות לאמן של שומע תפילה ובשבת לאמן של האל הקדוש.
 
{{ציטוט|תוכן=רִבִּי אָחָא רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא נִתְפַּלֵּל שֶׁל שַׁחֲרִית וּבָא וּמְצָאָן מִתְפַּלְלִין שֶׁל מוּסָף מִתְפַּלֵּל עִמָּהֶן. לֹא נִתְפַּלֵּל שֶׁל שַׁחֲרִית וּבָא וּמְצָאָן מִתְפַּלְלִין שֶׁל מוּסָף. '''אִם יוֹדֵעַ הוּא שֶׁהוּא מַתְחִיל וְגוֹמֵר עַד שֶׁלֹּא יַתְחִיל שְׁלִיחַ צִיבּוּר כְּדֵי לַעֲנוֹת אַחֲרָיו אָמֵן - יִתְפַּלֵּל, וְאִם לָאו - אַל יִתְפַּלֵּל.
'''בְּאֵי זֶה אָמֵן אָֽמְרוּ?''' תְּרֵין אֲמוֹרָאִין: '''חַד אָמַר - בְּאָמֵן שֶׁל הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. וְחָרָנָה {{מ|והאחר}} אָמַר - בְּאָמֵן שֶׁל שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה.''' אָמַר רִבִּי פִּינְחָס '''וְלֹא פְלִיגֵי. מַאן דָּמַר בְּאָמֵן שֶׁל הָאֵל הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת. וּמַאן דָּמַר בְּאָמֵן שֶׁל שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה בְּחוֹל.'''|מקור={{בספריא|Jerusalem_Talmud_Berakhot.4.6.6|ברכות ד' ו', באדיבות ספריא|בכותרת=כן}}}}
 
ומסביר ה'''מהרי"א''' {{מ|מובא בבית יוסף}} שדווקא באמנים הללו כי הם סיום חלק בתפילה, של האל הקדוש זה סיום השבח שלוש ראשונות ושל שומע תפילה זה סיום האמצעיות, ולא בקשר לאמן של הברכה האחרונה - מפני שהוא אומר אותו בעצמו אחר כך.


==== פסיקת האחרונים ====
* ה'''סמ"ק''' {{מ|קד}} מביא מהירושלמי ש<u>מותר להפסיק גם בשביל לענות אמן על ברכת האל הקדוש ושל שומע תפילה</u>.
ה'''שו"ע''' {{מ|או"ח ס"ו ס"ג}} פוסק כרא"ש ותוס' - שמפסיקים בפני דברים שבקדושה. [להוסיף - מחלוקת על הסמ"ק]


=== בשביל במודים ===
*ה'''בית יוסף''' חולק על הסמ"ק ואומר ש<u>הבבלי חולק על הירושלמי</u>, ולכן <u>לא מפסיקים בשביל אמירת האמן</u> וזו הסיבה שלא כתבהו הפוסקים.
* '''תלמידי רבינו יונה''' {{בספריא|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.7b.3|ז ע"ב}} סוברים שמותר להפסיק אף בשביל מודים, אבל לא יגיד את מודים כדי שלא יהיה הפסק מרובה אלא רק ישחה. וכן סובר ה'''רשב"א''' {{מ|שו"ת הרשב"א ה ט}}
* מסביר ה'''ב"י''' בדעת '''תר"י''' שהכוונה היא לא שלא יגיד כלום, שאז אין זה הפסק כלל, אלא שיגיד רק תיבת מודים ולא את כל מודים דרבנן. ומביא שכך נראה מדברי '''הר"ד אבודרהם''' {{מ|עמ' פה}} ושכך פסק ב'''תרומת הדשן''' {{מ|סי' ב}}
* פסק ב'''שו"ע''' שיפסיק ויאמר תיבת מודים בלבד.
* הט"ז {{בספריא|Turei_Zahav_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.3|ס"ו ג'}}, ה'''עולת תמיד''' וה'''נחלת צבי'''מבארים בדעת השו"ע שהכוונה ל"מודים אנחנו לך" ולא למילה "מודים" בלבד.
* וכן פסקו ב'''קיצור שולחן ערוך''' <small>{{ויקיטקסט|קיצור_שולחן_ערוך_מנוקד_-_טז|ט"ז ג'}}</small> וב'''פניני הלכה''' - שישתחווה ויענה "מודים אנחנו לך" ולא יותר.


=== בשביל אמן ===
====פסיקת הלכה====  
== הפסקה בה' אלהיכם אמת ==
 
*ה'''שו"ע''' פסק כמו שהביא בבית יוסף - ש<u>לא מפסיקים</u> בשביל אמן באל הקדוש ושומע תפילה.
*ה'''רמ"א''' מגיה עליו ו<u>מביא את דעת הסמ"ק</u> שמפסיקים גם בשביל האל הקדוש ושומע תפילה.
*וכך פסק ב'''פניני הלכה''' {{פנהל|02-16-05|תפילה טו ה}} שלמנהג אשכנזים, עונים אמן על ברכות ‘הא-ל הקדוש’ ו’שומע תפילה’, שבהן מסיימים את ברכות השבח וברכות הבקשה. ולמנהג ספרדים, דינן כשאר הברכות ולא יענה עליהן.
 
==הפסקה בה' אלהיכם אמת==
בגמרא {{בספריא|Berakhot.14a.21|ברכות יד.}} מובאת דעת ר' יהודה שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק, ונפסק בגמרא ובראשונים שהלכה כר' יהודה.{{ש}}
בגמרא {{בספריא|Berakhot.14a.21|ברכות יד.}} מובאת דעת ר' יהודה שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק, ונפסק בגמרא ובראשונים שהלכה כר' יהודה.{{ש}}
נחלקו הראשונים בהבנת דברי ר' יהודה:{{ש}}
'''<u>נחלקו הראשונים בהבנת דברי ר' יהודה</u>''':
* ה'''רמב"ם''' {{בספריא|Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.17|הלכות ק"ש פ"ב הי"ז}} מפרש שלא יפסיק - הכוונה כמו שבאמצע לא יפסיק, כלומר שכן מפסיק בשביל לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד.{{ש}}
* '''רבינו יונה''' {{בספריא|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.8a.2|ח. מתני}} וה'''תוספות'''  פירשו שלא יפסיק - הכוונה שלא יפסיק בכלל. אפילו בשביל דברים שבאמצע אפשר להפסיק בשבילם.{{ש}}
* ה'''רא"ש''' {{בספריא|Rosh_on_Berakhot.2.8.1|פסקי הרא"ש ב ח}} מסתפק ופוסק שלא יפסיק כלל - אלא אומר אמת ויציב ואח"כ יפסיק כמו באמצע פרק, כי אין להפסיק אלא במילת אמת.{{ש}}
וה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.5|או"ח ס"ו ה'}} פוסק כדעת הרא"ש - שלא יפסיק כלל עד שיאמר אמת - ואז יפסיק כדין באמצע הפרק.


== הפסקה בשביל לקרות בתורה ==
*ה'''רמב"ם''' {{בספריא|Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.17|הלכות ק"ש פ"ב הי"ז}} מפרש שלא יפסיק - <u>הכוונה כמו ש"באמצע" לא יפסיק</u>, כלומר שכן מפסיק בשביל לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד.
=== מחלוקת ראשונים ===
*'''רבינו יונה''' {{בספריא|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.8a.2|ח. מתני}} וה'''תוספות'''  פירשו שלא יפסיק - <u>הכוונה שלא יפסיק בכלל</u>. אפילו בשביל דברים שבאמצע אפשר להפסיק בשבילם.
'''בעל המנהיג''' אומר שעוצרים בשביל לעלות לתורה, כי זה כבוד תורה, ק"ו מכבוד הבריות ויראתם שמפסיק בשבילם {{ש}}
*ה'''רא"ש''' {{בספריא|Rosh_on_Berakhot.2.8.1|פסקי הרא"ש ב ח}} <u>מסתפק ופוסק שלא יפסיק כלל</u> - <u>אלא אומר אמת ויציב ואח"כ יפסיק כמו באמצע פרק</u>, כי אין להפסיק אלא במילת אמת.
ה'''רשב"א''' אומר שלא עוצרים בשביל לעלות לתורה, כי זה הכבוד שלך ולא כבוד התורה, אפשר להעלות גם מישהו אחר. ולא שייך לעצור בשביל זה.
 
=== פסיקת הלכה ===
וה'''שו"ע''' {{בספריא|Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.66.5|או"ח ס"ו ה'}} <u>פוסק כדעת הרא"ש</u> - שלא יפסיק כלל עד שיאמר אמת - ואז יפסיק כדין באמצע הפרק.
השו"ע מביא את שתי הדעות - ופוסק הלכה כרשב"א שלא מפסיקים בשביל לעלות לתורה.{{ש}}
 
הב"ח [להמשיך אותו]
==הפסקה בשביל לעלות לתורה==
== ראו גם ==
===מחלוקת ראשונים===
 
*'''בעל המנהיג''' אומר ש<u>מפסיקים בשביל לעלות לתורה</u>, כי זה כבוד תורה, ק"ו מכבוד הבריות ויראתם שמפסיק בשבילם.
*ה'''רשב"א''' אומר ש<u>לא מפסיקים</u> בשביל לעלות לתורה, כי זה הכבוד שלך ולא כבוד התורה, אפשר להעלות גם מישהו אחר. ולא שייך לעצור בשביל זה.
 
===פסיקת הלכה===
 
*ה'''שו"ע''' <u>מביא את שתי הדעות</u> - ו<u>פוסק הלכה כרשב"א</u> שלא מפסיקים בשביל לעלות לתורה.
*ה'''ב"ח''' {{מ|סו}} מביא ש<u>החושש לכבוד התורה</u> <u>יכול לסמוך על בעל המנהיג</u> ולהפסיק בשביל לעלות לתורה.
 
==ראו גם==
{{להשלים}}
{{להשלים}}
*
*


== שיעורים, מאמרים וכתבי עת ==
*
* [http://ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/1372.pdf סוגיה ל: הפסק בדיבור בקריאת שמע וברכותיה], באתר ישיבת מעלה אדומים, הרב אליהו ליפשיץ
*
* [https://www.etzion.org.il/he/halakha/orach-chaim/prayer-and-blessings/%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%A7-%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%A2 הפסק בברכות קריאת שמע], באתר ישיבת הר עציון, הרב דוד ברופסקי
 
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/24806 הפסק בקריאת שמע וברכותיה], באתר "ישיבה", הרב ישראל שווץ
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==
* [https://ph.yhb.org.il/02-16-06/ פניני הלכה תפילה, דיני הפסקה מפני אדם מכובד], הרב אליעזר מלמד
 
*[http://ybm.org.il/Admin/uploaddata/LessonsFiles/Pdf/1372.pdf סוגיה ל: הפסק בדיבור בקריאת שמע וברכותיה], באתר ישיבת מעלה אדומים, הרב אליהו ליפשיץ
*[https://www.etzion.org.il/he/halakha/orach-chaim/prayer-and-blessings/%D7%94%D7%A4%D7%A1%D7%A7-%D7%91%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA-%D7%A9%D7%9E%D7%A2 הפסק בברכות קריאת שמע], באתר ישיבת הר עציון, הרב דוד ברופסקי
*[https://www.yeshiva.org.il/midrash/24806 הפסק בקריאת שמע וברכותיה], באתר "ישיבה", הרב ישראל שווץ
*[https://ph.yhb.org.il/02-16-06/ פניני הלכה תפילה, דיני הפסקה מפני אדם מכובד], הרב אליעזר מלמד


== הערות שוליים ==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:קריאת שמע]] [[קטגוריה:קריאת שמע פרק ב]] [[קטגוריה:ברכות יג.]] [[קטגוריה:ברכות יג:]] [[קטגוריה:ברכות יד:]][[קטגוריה:ברכות כא:]]
[[קטגוריה:קריאת שמע]]  
[[קטגוריה:קריאת שמע פרק ב]]  
[[קטגוריה:ברכות יג.]]  
[[קטגוריה:ברכות יג:]]  
[[קטגוריה:ברכות יד:]]
[[קטגוריה:ברכות כא:]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן סו]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן סו]]

גרסה אחרונה מ־19:19, 15 בדצמבר 2021

Warning (2).png
סוגיה זו משתתפת בתחרות כתיבה. אין לשנות בה דברים עד גמר התחרות!
אי ציות להוראה זו עלול לגרום לחסימת המשתמש. ניתן לכתוב בדף השיחה של הסוגיה.
מקורות
משנה:ברכות יג ע"א
בבלי:ברכות יג ע"ב, ברכות יד ע"א, ברכות כא ע"ב
ירושלמי:ירושלמי ברכות יג.
רמב"ם:קריאת שמע ב טו-טז
שולחן ערוך:או"ח ס"ו

מתי מותר לאדם הקורא קריאת שמע להפסיק כדי לומר שלום ולהשיב או כדי לומר דברים שבקדושה? בשביל מה מותר להפסיק?

הדין במשנה ובגמרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

במשנה (ברכות י"ג ע"א) מובאת מחלוקת תנאים - מתי מותר להפסיק במהלך קריאת שמע.
רבי מאיר: באמצע: משיב ושואל מפני היראה. בין הפרקים: משיב ושואל מפני היראה.
רבי יהודה: באמצע: שואל מפני היראה, ומשיב מפני הכבוד. בין הפרקים: שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם.
בראשונים מוסכם ומפורש שהלכה כר' יהודה.

סיכום דעות התנאים
באמצע בין הפרקים
רבי מאיר משיב ושואל מפני היראה משיב ושואל מפני הכבוד
רבי יהודה (וכן הלכה) שואל - יראה

משיב - כבוד

שואל - כבוד

משיב - לכל אדם

הגדרת היראה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מחלוקת ראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נחלקו הראשונים בגדר היראה שהותרה במשנה ובגמרא,

  • לדעת רש"י (יג ע"א ד"ה מפני היראה), מדובר על אדם הירא שמא יהרגנו.
    וכגון זה משמע מדברי המאירי (בית הבחירה יג ע"א) והרמב"ם (הלכות ק"ש, ב, ט"ז) שכותבים שמדובר באדם החושש מממלך או אנס וכי"ב.
  • לעומת זאת, הרא"ש (רא"ש ב, ה) חולק ואומר שלא יתכן שמדובר באדם החושש שמא יהרגנו, כי זה פשיטא - מדובר בפיקוח נפש וודאי שצריך להפסיק. אלא מסביר שהיראה היא כמו "איש אימו ואביו תיראו" ו"מורא רבך כמורא שמים" - ולכן מדובר על ההורים ועל הרב.
    הבית יוסף הבין מדברי הרשב"א בתשובותיו (שו"ת הרשב"א חלק א סימן שכא) שפוסק כמו הרא"ש ואפילו מוסיף שנחשב כל מי שגדול ממנו בחכמה.

פסיקת האחרונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

השו"ע (או"ח ס"ו ס"א) פוסק להקל בק"ש (ולהחמיר בכבוד הבריות) כרא"ש וכרשב"א - שמדובר בהוריו, רבו וכל מי שגדול ממנו בחכמה. ולא כרש"י ורמב"ם.

הקשו הרבה אחרונים על דעת השולחן ערוך, איך פסק כדעה הכי מקלה, שאפילו לא בטוח שהרא"ש מקל כמוה - אם יראה זה כל מי שגדול ממנו בחכמה - את מי נשאר לכבד?

  • הרשב"א בחידושיו (חידושי הרשב"א, ברכות יד.) כתב במפורש שלא כמו בתשובותיו - שמי שגדול ממנו בחכמה לא נחשב יראה אלא כבוד בלבד. ולכן קשה להניח את דבריו המפורשים בחידושים על סמך דבריו בתשובתיו.
  • הב"ח מקשה על השולחן ערוך, מביא כמה תירוצים וקושיות לדעת רש"י ורמב"ם וכנגד הרא"ש והרשב"א. ופוסק הלכה כרש"י ורמב"ם שיראה זה מלך או אנס שירא ממנו ולא אביו אמו ורבו.

תירוץ דעת השו"ע[עריכה | עריכת קוד מקור]

פסקה זו לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיסוגיה והשלימו אותה.


הגדרת הכבוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

נחלקו הראשונים בגדר הכבוד המובא במשנה:

באחרונים הוסכם שפוסקים כרש"י שמדובר על כל אדם נכבד שראוי להקדים לו שלום, וכך נפסק בשו"ע. (או"ח ס"ו ס"א)

הפסקה באמצע פסוק[עריכה | עריכת קוד מקור]

בירושלמי (ירושלמי ברכות פ"ב ה"א) מובאת מחלוקת אמוראים האם מותר להפסיק באמצע פסוק או רק בתחילת פסוק: "עד כדון באמצע הפרשה ואפילו באמצע הפסוק? ר' ירמיה מדמי, ר' יונה משתעי, ר' חונה רב יוסף: ודברת בם - מיכן שיש לך רשות לדבר בם:"

  • לפי התוספות (יג. ד"ה ובאמצע) והרא"ש (ב ה) מובן מהירושלמי שאפילו באמצע פסוק
  • וכן מובא בבית יוסף שר' ירמיה היה מרמז כי סבר שאסור להפסיק באמצע פסוק, אבל שאר האמוראים סוברים שמותר להפסיק באמצע פסוק - והלכה כמוהם - שמותר להפסיק באמצע פסוק.
  • אולם בבמאירי וכסף משנה (כס"מ על הלכות ק"ש ב׳ טו), מובאת דעה שמותר להפסיק באמצע פסוק רק כשזה אמצע עניין - כמו "וקשרתם לאות על ידך" - ומפסיק, אבל אבל אם אמר לדוגמה "וקשרתם לאות על ידך" - לא יפסיק. ואם הפסיק - חוזר לתחילת הפסוק.

פסיקת הלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • השו"ע (או"ח ס"ו א') פוסק כהבנתו בירושלמי - שמותר להפסיק אפילו באמצע פסוק.
  • והמגן אברהם (מג"א ס"ו ס"ג) מביא את דעת המאירי והדעה המובאת בכס"מ שמותר להפסיק באמצע פסוק רק כשמדובר בסוף עניין ולא באמצע עניין.

הפסקה מקריאת שמע בשביל דברים שבקדושה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מחלוקת הראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נחלקו הראשונים האם מפסיקים מק"ש בשביל אמירת דברים שבקדושה,

  1. כי לא גרע כבוד שמים מכבוד אדם
  2. ק"ו מתפילה - לעניין תפילה יש מחלוקת האם עוצרים בשביל דברים בקדושה, ולא עוצרים מפני מלך. בק"ש שעוצרים מפני מלך - ודאי שעוצרים מפני דברים שבקדושה. ואף באמצע הפרקים מותר לעצור.
  • המר"מ מרונטבורג (מובא ברא"ש) סובר שלא מפסיק, כי לא שייך להניח שבח שמיים שהוא עוסק בה בשביל לעבור לשבח אחר. (מעין ה"עוסק במצווה פטור מהמצווה")

פסיקת האחרונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

השו"ע (או"ח ס"ו ס"ג) פוסק כרוב הראשונים - שמפסיקים בפני דברים שבקדושה.

הפסקה בשביל הנחת תפילין וציצית[עריכה | עריכת קוד מקור]

מובא בשיבולי הלקט (סי' ט"ו) ובאורחות חיים (הל' ציצית אות כו) שמותר להפסיק בשביל להניח תפילין וציצית.
ולעניין ברכה:

  • בבית יוסף (או"ח ס"ו ג')כותב שנראה לו שלא יברך עליהם עד שיגמור תפילתו ואז ימשמש ויברך עליהם.
  • אולם בבדק הבית (שם) מתקן עצמו וכותב שיברך, ומביא שכן כתב הטור (או"ח פ'), הרא"ש בתשובה ועל כן גם כותב בשו"ע (או"ח ס"ו ב') שיניח ויברך עליהם.

להפסיק למודים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • תלמידי רבינו יונה (ז ע"ב ד"ה ר' יהודה) סוברים שמותר להפסיק אף בשביל מודים, אבל לא יגיד את מודים כדי שלא יהיה הפסק מרובה אלא רק ישחה. וכן סובר הרשב"א (שו"ת הרשב"א ה ט)
  • מסביר הב"י בדעת רבינו יונה שהכוונה היא לא שלא יגיד כלום, שאז אין זה הפסק כלל, אלא שיגיד רק תיבת מודים ולא את כל מודים דרבנן. ומביא שכך נראה מדברי הר"ד אבודרהם (עמ' פה) ושכך פסק בתרומת הדשן (סי' ב)
  • פסק בשו"ע שיפסיק ויאמר תיבת מודים בלבד.
  • הט"ז (ס"ו ג'), העולת תמיד והנחלת צבי מבארים בדעת השו"ע שהכוונה ל"מודים אנחנו לך" ולא למילה "מודים" בלבד.
  • וכן פסקו בקיצור שולחן ערוך (ט"ז ג') ובפניני הלכה (תפילה ט"ז ה') - שישתחווה ויענה "מודים אנחנו לך" ולא יותר.

להפסיק לאמן בהאל הקדוש ובשומע תפילה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בירושלמי (פ"ה ה"ו) מובאת מחלוקת על מקרה שאדם לא התפלל שחרית ומצא מתפללין מוסף, לראות בעצמו אם יספיק לענות אמן של שליח הציבור בשביל לדעת האם לחכות או להתחיל. ונחלקו באיזה אמן מדובר - אם של שומע תפילה או האל הקדוש. ולמסקנה אין מחלוקת - אלא ביום חול צריך שיספיק לענות לאמן של שומע תפילה ובשבת לאמן של האל הקדוש.

רִבִּי אָחָא רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא נִתְפַּלֵּל שֶׁל שַׁחֲרִית וּבָא וּמְצָאָן מִתְפַּלְלִין שֶׁל מוּסָף מִתְפַּלֵּל עִמָּהֶן. לֹא נִתְפַּלֵּל שֶׁל שַׁחֲרִית וּבָא וּמְצָאָן מִתְפַּלְלִין שֶׁל מוּסָף. אִם יוֹדֵעַ הוּא שֶׁהוּא מַתְחִיל וְגוֹמֵר עַד שֶׁלֹּא יַתְחִיל שְׁלִיחַ צִיבּוּר כְּדֵי לַעֲנוֹת אַחֲרָיו אָמֵן - יִתְפַּלֵּל, וְאִם לָאו - אַל יִתְפַּלֵּל. בְּאֵי זֶה אָמֵן אָֽמְרוּ? תְּרֵין אֲמוֹרָאִין: חַד אָמַר - בְּאָמֵן שֶׁל הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. וְחָרָנָה (והאחר) אָמַר - בְּאָמֵן שֶׁל שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. אָמַר רִבִּי פִּינְחָס וְלֹא פְלִיגֵי. מַאן דָּמַר בְּאָמֵן שֶׁל הָאֵל הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת. וּמַאן דָּמַר בְּאָמֵן שֶׁל שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה בְּחוֹל.

ומסביר המהרי"א (מובא בבית יוסף) שדווקא באמנים הללו כי הם סיום חלק בתפילה, של האל הקדוש זה סיום השבח שלוש ראשונות ושל שומע תפילה זה סיום האמצעיות, ולא בקשר לאמן של הברכה האחרונה - מפני שהוא אומר אותו בעצמו אחר כך.

  • הסמ"ק (קד) מביא מהירושלמי שמותר להפסיק גם בשביל לענות אמן על ברכת האל הקדוש ושל שומע תפילה.
  • הבית יוסף חולק על הסמ"ק ואומר שהבבלי חולק על הירושלמי, ולכן לא מפסיקים בשביל אמירת האמן וזו הסיבה שלא כתבהו הפוסקים.

פסיקת הלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • השו"ע פסק כמו שהביא בבית יוסף - שלא מפסיקים בשביל אמן באל הקדוש ושומע תפילה.
  • הרמ"א מגיה עליו ומביא את דעת הסמ"ק שמפסיקים גם בשביל האל הקדוש ושומע תפילה.
  • וכך פסק בפניני הלכה (תפילה טו ה) שלמנהג אשכנזים, עונים אמן על ברכות ‘הא-ל הקדוש’ ו’שומע תפילה’, שבהן מסיימים את ברכות השבח וברכות הבקשה. ולמנהג ספרדים, דינן כשאר הברכות ולא יענה עליהן.

הפסקה בה' אלהיכם אמת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגמרא (ברכות יד.) מובאת דעת ר' יהודה שבין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק, ונפסק בגמרא ובראשונים שהלכה כר' יהודה.
נחלקו הראשונים בהבנת דברי ר' יהודה:

  • הרמב"ם (הלכות ק"ש פ"ב הי"ז) מפרש שלא יפסיק - הכוונה כמו ש"באמצע" לא יפסיק, כלומר שכן מפסיק בשביל לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד.
  • רבינו יונה (ח. מתני) והתוספות פירשו שלא יפסיק - הכוונה שלא יפסיק בכלל. אפילו בשביל דברים שבאמצע אפשר להפסיק בשבילם.
  • הרא"ש (פסקי הרא"ש ב ח) מסתפק ופוסק שלא יפסיק כלל - אלא אומר אמת ויציב ואח"כ יפסיק כמו באמצע פרק, כי אין להפסיק אלא במילת אמת.

והשו"ע (או"ח ס"ו ה') פוסק כדעת הרא"ש - שלא יפסיק כלל עד שיאמר אמת - ואז יפסיק כדין באמצע הפרק.

הפסקה בשביל לעלות לתורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מחלוקת ראשונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • בעל המנהיג אומר שמפסיקים בשביל לעלות לתורה, כי זה כבוד תורה, ק"ו מכבוד הבריות ויראתם שמפסיק בשבילם.
  • הרשב"א אומר שלא מפסיקים בשביל לעלות לתורה, כי זה הכבוד שלך ולא כבוד התורה, אפשר להעלות גם מישהו אחר. ולא שייך לעצור בשביל זה.

פסיקת הלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • השו"ע מביא את שתי הדעות - ופוסק הלכה כרשב"א שלא מפסיקים בשביל לעלות לתורה.
  • הב"ח (סו) מביא שהחושש לכבוד התורה יכול לסמוך על בעל המנהיג ולהפסיק בשביל לעלות לתורה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

פסקה זו לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיסוגיה והשלימו אותה.

שיעורים, מאמרים וכתבי עת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ^ יש אומרים שלא חובה לעצור - אלא שמותר לעצור.
אוחזר מתוך "https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=הפסקה_בקריאת_שמע&oldid=18991"