הבדלים בין גרסאות בדף "הפסקה בקריאת שמע"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13a.16-21 ברכות יג א]|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13b.26-14a.6 ברכות יג ב], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.14a.20-14b.10 ברכות יד א], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.21b.2-7 ברכות כא ב]|ירושלמי|[https://www.sefaria.org.il/Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.15-16 הלכות קריאת שמע ב טו-טז]|שלחן ערוך}} | {{מקורות|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13a.16-21 ברכות יג ע"א]|[https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13b.26-14a.6 ברכות יג ע"ב], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.14a.20-14b.10 ברכות יד ע"א], [https://www.sefaria.org.il/Berakhot.21b.2-7 ברכות כא ע"ב]|ירושלמי|[https://www.sefaria.org.il/Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.15-16 הלכות קריאת שמע ב טו-טז]|שלחן ערוך}} | ||
מתי מותר לאדם הקורא קריאת שמע או הלל להפסיק כדי לומר שלום ולהשיב? | מתי מותר לאדם הקורא קריאת שמע או הלל להפסיק כדי לומר שלום ולהשיב? | ||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== מחלוקת ראשונים בהגדרת ה"יראה"== | == מחלוקת ראשונים בהגדרת ה"יראה"== | ||
'''רש"י''' (), סובר שביראה המובאת בגמרא מדובר על אדם הירא מאדם שמע יהרגנו. | '''רש"י''' <small>([https://www.sefaria.org.il/Berakhot.13a.17?lang=he&p2=Rashi_on_Berakhot.13a.17.4 ברכות יג ע"א ד"ה מפני היראה])</small>, סובר שביראה המובאת בגמרא מדובר על אדם הירא מאדם שמע יהרגנו. | ||
<br> וכך משמע מדברי ה'''מאירי''' () ו'''רמב"ם''' ([https://www.sefaria.org.il/Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.16?lang=he&with=all&lang2=he הלכות ק"ש, ב, ט"ז]) שכותבים שמדובר באדם החושש מממלך או אנס וכי"ב. | <br> וכך משמע מדברי ה'''מאירי''' <small>(בית הבחירה על ברכות יג ע"א)</small> ו'''רמב"ם''' <small>([https://www.sefaria.org.il/Mishneh_Torah%2C_Reading_the_Shema.2.16?lang=he&with=all&lang2=he הלכות ק"ש, ב, ט"ז])</small> שכותבים שמדובר באדם החושש מממלך או אנס וכי"ב. | ||
<br> לעומת זאת, ה'''רא"ש''' חולק ואומר שלא יתכן שמדובר באדם החושש שמא יהרגנו, כי זה פשיטא - שמדובר בפיקוח נפש וודאי שצריך להפסיק. אלא מסביר שהיראה היא כמו "איש אימו ואביו תיראו" ו"מורא רבך כמורא שמים" - ולכן מדובר על ההורים ועל הרב. | <br> לעומת זאת, ה'''רא"ש''' חולק ואומר שלא יתכן שמדובר באדם החושש שמא יהרגנו, כי זה פשיטא - שמדובר בפיקוח נפש וודאי שצריך להפסיק. אלא מסביר שהיראה היא כמו "איש אימו ואביו תיראו" ו"מורא רבך כמורא שמים" - ולכן מדובר על ההורים ועל הרב. | ||
גרסה מ־14:13, 15 בנובמבר 2021
| משנה: | ברכות יג ע"א |
| בבלי: | ברכות יג ע"ב, ברכות יד ע"א, ברכות כא ע"ב |
| ירושלמי: | ירושלמי |
| רמב"ם: | הלכות קריאת שמע ב טו-טז |
| שולחן ערוך: | שלחן ערוך |
מתי מותר לאדם הקורא קריאת שמע או הלל להפסיק כדי לומר שלום ולהשיב?
הדין במשנה ובגמרא
מחלוקת ראשונים בהגדרת ה"יראה"
רש"י (ברכות יג ע"א ד"ה מפני היראה), סובר שביראה המובאת בגמרא מדובר על אדם הירא מאדם שמע יהרגנו.
וכך משמע מדברי המאירי (בית הבחירה על ברכות יג ע"א) ורמב"ם (הלכות ק"ש, ב, ט"ז) שכותבים שמדובר באדם החושש מממלך או אנס וכי"ב.
לעומת זאת, הרא"ש חולק ואומר שלא יתכן שמדובר באדם החושש שמא יהרגנו, כי זה פשיטא - שמדובר בפיקוח נפש וודאי שצריך להפסיק. אלא מסביר שהיראה היא כמו "איש אימו ואביו תיראו" ו"מורא רבך כמורא שמים" - ולכן מדובר על ההורים ועל הרב.
ראו גם
שיעורים, מאמרים וכתבי עת
- התוכן בקישור, באתר (שם האתר)