אתר 'ויקיסוגיה' שותף באבל הכבד על מותו של פרופ' חכם יעקב שוויקה זצ"ל.
בין שאר פעליו הרבים, גם אתר זה זכה לליווי צמוד ממנו, ולקבלת עצה ותושיה.
יהי הלימוד באתר לעילוי נשמתו ולהצלחת אשתו וילדיו.

המלך הקדוש והמלך המשפט

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב.
חלק מן התוכן מובא בצורה לא ערוכה בדף הטיוטה. ייתכן שתמצאו פירוט על כך בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מקורות
משנה:
בבלי: ברכות יב ב
ירושלמי:
רמב"ם: הלכות תפילה ב, יח; י, יג; סדר התפילה
שלחן ערוך: אורח חיים קיח א; תקפב א-ג, ה

השינויים וההוספות שיש לומר בתפילת שמונה עשרה בעשרת ימי תשובה.

הצעת הסוגיה

בגמרא (ברכות יב ב) רבה בר חיננא סבא משמו של רב אומר שבעשרת ימי תשובה יש לומר בתפילת העמידה 'המלך הקדוש' במקום 'האל הקדוש' ו'המלך המשפט' במקום 'מלך אוהב צדקה ומשפט'. רבי אלעזר חולק ואומר שאם אמר האל הקדוש יצא. עוד אומרת הגמרא שרב יוסף סבר שיש לומר 'האל הקדוש' ו'מלך אוהב צדקה ומשפט', ורבה סבר שיש לומר 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט', ומכריעה הגמרא שהלכתא כרבה.

שיטות הראשונים

דעת הסוברים שצריך לחזור

הראשונים דנים האם יש כאן מחלוקת בין רב ורבי אלעזר וכמי הלכה, וכן מה הוסיפה המחלוקת בין רבה לרב יוסף.

הרי"ף (ו ב) כותב בעקבות מסקנת הגמרא שהלכה כרבה, שדברי ר' אלעזר נדחים לגמרי, ולכן מי שאמר 'האל הקדוש' או 'מלך אוהב צדקה ומשפט' לא יצא ידי חובה וצריך לחזור.
בעל המאור חולק על הרי"ף וסובר שרב ורבי אלעזר לא חולקים כלל, אלא לשניהם צריך לומר לכתחילה המלך הקדוש והמלך המשפט, אך אם לא אמר יצא ואינו חוזר, שכן רב דיבר על הדין לכתחילה שצריך לומר, ור' אלעזר דיבר על הדין בדיעבד, שאם לא אמר יצא. ולכן אין ראיה מן הגמרא שצריך לחזור.
הראב"ד בהשגות על בעל המאור כתב להגן על הרי"ף ולהוכיח שודאי רב ור' אלעזר חולקים, שלפי רב אם לא אמר לא יצא גם בדיעבד, שהרי הגמרא אומרת 'מאי הוי עלה', ומזה מוכח שיש כאן מחלוקת שהגמרא רוצה להכריע. וכיון שלדעת רבה הלכה כרב וכך פסקה הגמרא, לכן בדיעבד אם אמר 'האל הקדוש' צריך לחזור.
כהסבר זה נראה גם מדברי הרא"ש (א טז), ומכריע גם הוא שבדיעבד אם לא אמר צריך לחזור, וכן כתב הטור (אורח חיים תקפב), וכן הסכים לדינא גם הריטב"א (יב ב ד"ה רבא אמר).

הסבר נוסף למחלוקת האמוראים מצאנו בדברי תלמידי רבנו יונה (ו ב בדפי הרי"ף ד"ה ואסיקנא) שמסבירים שלר' אלעזר לא רק שיצא בדיעבד אם אמר 'האל' אלא שאפילו לכתחילה יכול לומר כן אם ירצה, ולדעתו בעשרת ימי תשובה יכול לומר או 'האל הקדוש' או 'המלך הקדוש', ואילו רב סובר שצריך לומר 'המלך הקדוש' ואף בדיעבד לא יצא אם לא אמר כן. ומוכיח כן מלשון הגמרא שאמרה 'והלכתא המלך הקדוש והמלך המשפט'[1], שמזה משמע שהאמוראים נחלקו גם בדין לכתחילה, ובאה הגמרא ומכריעה שיש לומר 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט', וממילא גם בדיעבד לא יצא. ואף שר' אלעזר נקט לשון דיעבד 'יצא', אין כוונתו רק בדיעבד אלא שבא להוציא מדברי רב שגם בדיעבד לא יצא.
הרשב"א (יב ב ד"ה כל השנה) העלה אפשרות לפרש שהמחלוקת היא דווקא בלכתחילה, ורק לגבי 'המלך הקדוש', שבזה ר' אלעזר סובר שיכול לומר לכתחילה 'האל' כמו 'המלך'[2], אבל 'המלך המשפט' לא הזכיר ר' אלעזר בדבריו, ומשמע שבזה מודה שלכתחילה צריך לומר דווקא 'המלך המשפט'. ומכל מקום בדיעבד לכולי עלמא יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור בין בזה ובין בזה. אך בסוף דבריו דוחה הרשב"א פירוש זה ומסכים לדברי הרי"ף שבדיעבד צריך לחזור. גם המאירי (ד"ה כל השנה) הזכיר את פירושו הראשון של הרשב"א, אך הכריע כהרי"ף שבשניהם צריך לחזור.

דעת התוספות (יב ב ד"ה והלכתא) שאם לא אמר 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט' צריך לחזור, ואפילו אם הסתפק אם אמר או לא אמר, חוזר, כיון שהוא בחזקת שאמר כמו שהוא למוד לומר כל השנה. ובטעם הדבר שצריך לחזור כתבו התוספות, מפני ש'כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים אינו יוצא ידי חובתו'.

הרמב"ם (תפילה ונשיאת כפים ב יח) כתב את ההלכה שצריך בעשי"ת לשנות ל'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט'. ושוב בהמשך כתב (י יג) שאם טעה וחתם 'האל הקדוש' או 'מלך אוהב צדקה ומשפט' צריך לחזור.

כדעת פוסקים אלו הכריע בעל השלחן ערוך (תקפב א) והוסיף שהוא הדין אפילו אם הוא מסופק, שצריך לחזור.

דעת הסוברים שאין צריך לחזור

כבר הוזכרה לעיל דעתו של בעל המאור שאין ראיה מהגמרא שצריך לחזור מי שלא הזכיר 'המלך'.
הראב"ד בהשגות על הרמב"ם הסכים לדעה זו שאין צריך לחזור, ומה שכתוב בגמרא 'לא יצא' הכוונה לא יצא כתיקנה, ולא בדיעבד. כעין זה הסביר גם הראבי"ה (א ברכות מ) שרב סובר שלכתחילה צריך לומר, ואילו ר' אלעזר סובר שאם אמר האל הקדוש יצא, דהיינו שיכול באותה מידה לומר גם האל הקדוש אפילו לכתחילה[3]. וגם הביא ראיה לכך שאם טעה אינו חוזר, ממה שכתוב בגמרא מסכת שבת (פרק שני) שבימים שאין בהם קרבן מוסף, אם טעה אין מחזירין אותו. ובהתאם לכך מסביר שגם מחלוקת רבה ורב יוסף היא רק לענין לכתחילה, אבל בדיעבד אינו חוזר. גם הרי"ד בפסקים (יב ב ד"ה ואמר רבה) סובר להלכה שאם לא אמר אין צריך לחזור, שמה שנפסקה הלכה כרבה הוא רק לכתחילה אבל בדיעבד, אין להורות לברך שוב.

אם יש חילוק בין 'האל המשפט' ל'מלך אוהב צדקה ומשפט'

חלק מהראשונים דנו בשאלה מדוע צריך לחזור כאשר אומר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' הרי סוף סוף מזכיר מלכות?
כתבו תלמידי רבנו יונה (ז א בדפי הרי"ף ד"ה מיהו) שאם אמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' אין צריך לחזור כיון שאמר לשון מלכות, ורק אם לא הזכיר כלל לשון מלכות צריך לחזור.
בדומה לכך הביא הטור (אורח חיים קיח) בשם אחיו רבנו יחיאל שתמה מדוע צריך לחזור הרי בכל מקרה הזכיר מלכות? אך למעשה כתב שאינו רשאי לשנות ממה שהורגל בפי הכל. אמנם הוסיף שיש מקומות שבאמת אין אומרים 'מלך' בשאר השנה, אלא 'האל המשפט'.

באורחות חיים (תפילה קד) כתב בשם הראב"ד שאפילו אם אמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' או אפילו 'מלך משפט' חוזר לומר 'המלך המשפט'.

השלחן ערוך (אורח חיים קיח א) לא חילק בדבר, ומשמע שלעולם צריך לחזור, וכן הוא בבית יוסף (ד"ה כתבו תלמידי רבנו יונה), שכן נראה מדברי הפוסקים שסתמו דבריהם ולא חילקו. אך הרמ"א חלק על זה וכתב שלא אמרו לחזור אלא במקום שכל השנה אומרים 'האל אוהב צדקה ומשפט'.

לאן חוזר

תוספות (ברכות לד א) כתבו שכיון שקיימא לן ששלוש הברכות הראשונות נחשבות כברכה אחת אם טעה ב'המלך הקדוש' חוזר לראש. אמנם האמצעיות נחשבות כל אחד בפני עצמה, ולכן אם טעה ב'המלך המשפט' חוזר לאותה ברכה.
כן כתב גם הרמב"ם (תפילה י יג) שב'המלך הקדוש' חוזר לראש וב'המלך המשפט' חוזר לאותה ברכה. אך הוסיף שאם נזכר רק אחר שהשלים תפילתו חוזר לראש. ואין הבדל בזה בין יחיד לשליח ציבור. וכן הוא גם בתשובת הרשב"א (א לה), וכן פסקו הטור (אורח חיים תקפב) והשלחן ערוך (תקפב א).

שיעורים, מאמרים וכתבי עת

הערות שוליים

  1. יש להעיר שלשון זו אינה נמצאת לפנינו בגמרא אלא רק ברי"ף, והלשון לפנינו היא 'והלכתא כרבה'.
  2. כעין ההסבר של תר"י.
  3. כעין הסברם של תלמידי רבנו יונה, אלא שהם מסבירים שהאמוראים רבה ורב יוסף נחלקו לענין דיעבד ולכן להלכה צריך לחזור, מה שאין כן הראבי"ה מסביר שגם הם נחלקו רק לענין לכתחילה.