הבדלים בין גרסאות בדף "המלך הקדוש והמלך המשפט"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 16: שורה 16:
הסבר נוסף למחלוקת האמוראים מצאנו בדברי '''תלמידי רבנו יונה''' (ו ב בדפי הרי"ף ד"ה ואסיקנא) שמסבירים שלר' אלעזר לא רק שיצא בדיעבד אם אמר 'האל' אלא שאפילו לכתחילה יכול לומר כן אם ירצה, ולדעתו בעשרת ימי תשובה יכול לומר או 'האל הקדוש' או 'המלך הקדוש', ואילו רב סובר שצריך לומר 'המלך הקדוש' ואף בדיעבד לא יצא אם לא אמר כן. ומוכיח כן מלשון הגמרא שאמרה 'והלכתא המלך הקדוש והמלך המשפט'<ref>יש להעיר שלשון זו אינה נמצאת לפנינו בגמרא אלא רק ברי"ף, והלשון לפנינו היא 'והלכתא כרבה'.</ref>, שמזה משמע שהאמוראים נחלקו גם בדין לכתחילה, ובאה הגמרא ומכריעה שיש לומר 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט', וממילא גם בדיעבד לא יצא. ואף שר' אלעזר נקט לשון דיעבד 'יצא', אין כוונתו רק בדיעבד אלא שבא להוציא מדברי רב שגם בדיעבד לא יצא.  
הסבר נוסף למחלוקת האמוראים מצאנו בדברי '''תלמידי רבנו יונה''' (ו ב בדפי הרי"ף ד"ה ואסיקנא) שמסבירים שלר' אלעזר לא רק שיצא בדיעבד אם אמר 'האל' אלא שאפילו לכתחילה יכול לומר כן אם ירצה, ולדעתו בעשרת ימי תשובה יכול לומר או 'האל הקדוש' או 'המלך הקדוש', ואילו רב סובר שצריך לומר 'המלך הקדוש' ואף בדיעבד לא יצא אם לא אמר כן. ומוכיח כן מלשון הגמרא שאמרה 'והלכתא המלך הקדוש והמלך המשפט'<ref>יש להעיר שלשון זו אינה נמצאת לפנינו בגמרא אלא רק ברי"ף, והלשון לפנינו היא 'והלכתא כרבה'.</ref>, שמזה משמע שהאמוראים נחלקו גם בדין לכתחילה, ובאה הגמרא ומכריעה שיש לומר 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט', וממילא גם בדיעבד לא יצא. ואף שר' אלעזר נקט לשון דיעבד 'יצא', אין כוונתו רק בדיעבד אלא שבא להוציא מדברי רב שגם בדיעבד לא יצא.  


דעת ה'''תוספות''' (יב ב ד"ה והלכתא) שאם לא אמר 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט' צריך לחזור, ואפילו אם הסתפק אם אמר או לא אמר, חוזר, כיון שהוא בחזקת שאמר כמו שהוא למוד לומר על השנה.
דעת ה'''תוספות''' (יב ב ד"ה והלכתא) שאם לא אמר 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט' צריך לחזור, ואפילו אם הסתפק אם אמר או לא אמר, חוזר, כיון שהוא בחזקת שאמר כמו שהוא למוד לומר על השנה. ובטעם הדבר כתבו התוספות מפני ש'כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים אינו יוצא ידי חובתו'.  
=== המלך המשפט ===
=== המלך המשפט ===
כתבו '''תלמידי רבנו יונה''' (ז א בדפי הרי"ף ד"ה מיהו) שאם אמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' אין צריך לחזור כיון שאמר לשון מלכות, ורק אם לא הזכיר כלל לשון מלכות צריך לחזור.
כתבו '''תלמידי רבנו יונה''' (ז א בדפי הרי"ף ד"ה מיהו) שאם אמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' אין צריך לחזור כיון שאמר לשון מלכות, ורק אם לא הזכיר כלל לשון מלכות צריך לחזור.

גרסה מ־13:45, 18 במאי 2020

Incomplete-document-purple.svg יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב.
ייתכן שתמצאו פירוט על כך בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מקורות
בבלי:ברכות יב ב
רמב"ם:הלכות תפילה ב, יח; י, יג; סדר התפילה
שולחן ערוך:אורח חיים תקפב א-ג, ה

השינויים וההוספות שיש לומר בתפילת שמונה עשרה בעשרת ימי תשובה.

הצעת הסוגיה

בגמרא (ברכות יב ב) רבה בר חיננא סבא משמו של רב אומר שבעשרת ימי תשובה יש לומר בתפילת העמידה 'המלך הקדוש' במקום 'האל הקדוש' ו'המלך המשפט' במקום 'מלך אוהב צדקה ומשפט'. רבי אלעזר חולק ואומר שאם אמר האל הקדוש יצא. עוד אומרת הגמרא שרב יוסף סבר שיש לומר 'האל הקדוש' ו'מלך אוהב צדקה ומשפט', ורבה סבר שיש לומר 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט', ומכריעה הגמרא שהלכתא כרבה.

שיטות הראשונים

הראשונים דנים האם יש כאן מחלוקת בין רב ורבי אלעזר וכמי הלכה, וכן מה הוסיפה המחלוקת בין רבה לרב יוסף.

הרי"ף (ו ב) כותב בעקבות מסקנת הגמרא שהלכה כרבה, שדברי ר' אלעזר נדחים לגמרי, ולכן מי שאמר 'האל הקדוש' או 'מלך אוהב צדקה ומשפט' לא יצא ידי חובה וצריך לחזור.
בעל המאור חולק על הרי"ף וסובר שרב ורבי אלעזר לא חולקים כלל, אלא לשניהם צריך לומר לכתחילה המלך הקדוש והמלך המשפט, אך אם לא אמר יצא ואינו חוזר, שכן רב דיבר על הדין לכתחילה שצריך לומר, ור' אלעזר דיבר על הדין בדיעבד, שאם לא אמר יצא. ולכן אין ראיה מן הגמרא שצריך לחזור.
הראב"ד בהשגות על בעל המאור כתב להגן על הרי"ף ולהוכיח שודאי רב ור' אלעזר חולקים, שלפי רב אם לא אמר לא יצא גם בדיעבד, שהרי הגמרא אומרת 'מאי הוי עלה', ומזה מוכח שיש כאן מחלוקת שהגמרא רוצה להכריע. וכיון שלדעת רבה הלכה כרב וכך פסקה הגמרא, לכן בדיעבד אם אמר 'האל הקדוש' צריך לחזור.
כהסבר זה נראה גם מדברי הרא"ש (א טז), ומכריע גם הוא שבדיעבד אם לא אמר צריך לחזור.

הסבר נוסף למחלוקת האמוראים מצאנו בדברי תלמידי רבנו יונה (ו ב בדפי הרי"ף ד"ה ואסיקנא) שמסבירים שלר' אלעזר לא רק שיצא בדיעבד אם אמר 'האל' אלא שאפילו לכתחילה יכול לומר כן אם ירצה, ולדעתו בעשרת ימי תשובה יכול לומר או 'האל הקדוש' או 'המלך הקדוש', ואילו רב סובר שצריך לומר 'המלך הקדוש' ואף בדיעבד לא יצא אם לא אמר כן. ומוכיח כן מלשון הגמרא שאמרה 'והלכתא המלך הקדוש והמלך המשפט'[1], שמזה משמע שהאמוראים נחלקו גם בדין לכתחילה, ובאה הגמרא ומכריעה שיש לומר 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט', וממילא גם בדיעבד לא יצא. ואף שר' אלעזר נקט לשון דיעבד 'יצא', אין כוונתו רק בדיעבד אלא שבא להוציא מדברי רב שגם בדיעבד לא יצא.

דעת התוספות (יב ב ד"ה והלכתא) שאם לא אמר 'המלך הקדוש' ו'המלך המשפט' צריך לחזור, ואפילו אם הסתפק אם אמר או לא אמר, חוזר, כיון שהוא בחזקת שאמר כמו שהוא למוד לומר על השנה. ובטעם הדבר כתבו התוספות מפני ש'כל המשנה ממטבע שטבעו חכמים אינו יוצא ידי חובתו'.

המלך המשפט

כתבו תלמידי רבנו יונה (ז א בדפי הרי"ף ד"ה מיהו) שאם אמר 'מלך אוהב צדקה ומשפט' אין צריך לחזור כיון שאמר לשון מלכות, ורק אם לא הזכיר כלל לשון מלכות צריך לחזור.

שיעורים, מאמרים וכתבי עת

הערות שוליים

  1. ^ יש להעיר שלשון זו אינה נמצאת לפנינו בגמרא אלא רק ברי"ף, והלשון לפנינו היא 'והלכתא כרבה'.