יש לנו בקשה:

אנחנו לא עושים את זה הרבה. למען האמת אנחנו לא עושים את זה כמעט בכלל. אבל יש מספר ימים בשנה שאנחנו מציבים את המודעה הזו ומזמינים אותך לתרום.

אם כל מי שרואה את המודעה הזו יתרום תרומה חד-פעמית, אנחנו נוכל להחזיק מעמד לפחות שנה שלמה.
זה לא כל כך משנה הסכום שבאפשרותך לתת, כמו שחשובה עצם ההשתתפות שלך.


הליכה בשבת לצורך דבר האסור

מתוך ויקיסוגיה
גרסה מ־14:59, 31 בינואר 2016 מאת א.א (שיחה | תרומות) (ממצוא חפצך)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקורות
משנה: שבת כג ג-ד
בבלי: שבת קנ א-קנא א
ירושלמי:
רמב"ם: שבת כד א-ג
שלחן ערוך: אורח חיים שו א-ג

האופן האסור והאופן המותר ללכת בשבת, לצורך עשיית חפציו במוצאי שבת.

ממצוא חפצך

נאמר בפסוק (ישעיהו נח יג) "וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר", ולמדו מזה חז"ל שלא יתעסק אדם בצרכיו בשבת.

אחד הדברים שנאסרו מטעם זה, הוא ההליכה בשבת לצורך עשיית דבר במוצאי שבת. אמנם אם זהו דבר שמותר לעשותו גם בשבת, מותר אף ללכת לצורכו בשבת. כמבואר במשנה (שבת כג ב) שאומרת שאסור להחשיך על התחום [ללכת בשבת לקראת השקיעה כדי לצאת מיד במוצאי שבת] כל מנת לשכור פועלים או להביא פירות מחוץ לתחום. אבל אם מחשיך על התחום כדי לשמור על הפירות, זה מותר, כיון שהשמירה מותרת אף בשבת. ועוד מבואר במשנה שם, שאם החשיך באופן המותר, מותר לו אף להביא במוצאי שבת את הפירות מחוץ לתחום, מפני שההליכה היתה בהיתר. מבואר מזה, שכל דבר שאסור לעשותו בשבת, אסור להחשיך עליו, כלשון רש"י שם (ד"ה אין מחשיכין).

דבר כעין זה שנוי גם בברייתא המובאת בגמרא (עירובין לח ב) שאומרת שאין לאדם לילך לסוף שדהו לראות מה היא צריכה, וכן לא לטייל על פתח המדינה כדי שיכנס למרחץ מיד. ומבואר שם בגמרא שהאיסור הוא דווקא בדבר שמוכחא מילתא מתוך מעשיו שלצורך דבר האסור הוא עושה. וביאר רש"י (לט א ד"ה מוכחא) שטעם האיסור הוא משום 'מממצוא חפצך'.