9,772
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הליכה בשבת לצורך דבר האסור"
מ
←מעשה בחסיד
מ (←מעשה בחסיד) |
מ (←מעשה בחסיד) |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
וב'''גמרא''' בשבת שם הובא המעשה בחסיד שנפרצה לו פרצה בתוך שדהו ורצה לגדרה, וכשנזכר ששבת נמלך ולא גדרה ונעשה לו נס וכו'. ונראה שמעשהו של החסיד הוא כעין הברייתא בעירובין, שירד לכרמו לראות מה היא צריכה, שהרי לא כתוב שהחשיך אלא רק חשב על הפרצה לגודרה, וכן מפורש במדרש רבה ובילקוט שמעוני שם, שיצא לראות מה היא צריכה. וא"כ ממה שהגמרא הביאה מעשה זה על איסור ההחשכה, משמע שהאיסור לרדת לשדהו לראות מה היא צריכה, הוא אותו איסור כמו איסור ההחשכה. | וב'''גמרא''' בשבת שם הובא המעשה בחסיד שנפרצה לו פרצה בתוך שדהו ורצה לגדרה, וכשנזכר ששבת נמלך ולא גדרה ונעשה לו נס וכו'. ונראה שמעשהו של החסיד הוא כעין הברייתא בעירובין, שירד לכרמו לראות מה היא צריכה, שהרי לא כתוב שהחשיך אלא רק חשב על הפרצה לגודרה, וכן מפורש במדרש רבה ובילקוט שמעוני שם, שיצא לראות מה היא צריכה. וא"כ ממה שהגמרא הביאה מעשה זה על איסור ההחשכה, משמע שהאיסור לרדת לשדהו לראות מה היא צריכה, הוא אותו איסור כמו איסור ההחשכה. | ||
ולכאורה היה נראה לומר שהאיסור הוא במה שחשב עליה לגודרה, שהרי על זה הוא מיצר שם [בגירסת המדרשים] ואומר 'הואיל וחשבתי עליה לגודרה'. כן משמע ב'''פסיקתא''' (כג עשרת הדיברות תליתאה), וכן מתבאר מתוך ה'''חכמת שלמה''' וה'''מהרש"א''' בחידושי אגדות שם, שביארו שאף שבמחשבה אין איסור, שהרי קיי"ל ש[[דיבור אסור והרהור מותר]], מ"מ החמיר על עצמו ממידת חסידות, וכעין זה פירש גם ה'''טורי זהב''' (שז יד) בפירוש אחד. וב'''שפת אמת''' (שבת קיג ב ד"ה ודבר) גם כן הבין שעשה איסור במחשבה, ונתקשה מזה על שיטת רש"י שכתב שהרהור במקח וממכר מותר, ותירץ על פי הט"ז הנ"ל דזו היתה חומרתו. | ולכאורה היה נראה לומר שהאיסור הוא במה שחשב עליה לגודרה, שהרי על זה הוא מיצר שם [בגירסת המדרשים] ואומר 'הואיל וחשבתי עליה לגודרה'. כן משמע ב'''פסיקתא''' (כג עשרת הדיברות תליתאה), וכן מתבאר מתוך דברי ה'''מאירי''' (קנ ב ד"ה ולעולם) וה'''חכמת שלמה''' וה'''מהרש"א''' בחידושי אגדות שם, שביארו שאף שבמחשבה אין איסור, שהרי קיי"ל ש[[דיבור אסור והרהור מותר]], מ"מ החמיר על עצמו ממידת חסידות, וכעין זה פירש גם ה'''טורי זהב''' (שז יד) בפירוש אחד. וב'''שפת אמת''' (שבת קיג ב ד"ה ודבר) גם כן הבין שעשה איסור במחשבה, ונתקשה מזה על שיטת רש"י שכתב שהרהור במקח וממכר מותר, ותירץ על פי הט"ז הנ"ל דזו היתה חומרתו. | ||
<BR/>אבל מתוך המדרש רבה וילקו"ש שם משמע שעבר על איסור במה שהלך כדי לראות צרכי הכרם [ובאמת בבבלי הושמט פרט זה], וכעין הברייתא בעירובין, אלא שממידת חסידות שהיתה בו, לא גדר את הכרם גם בצאת השבת, שזו ודאי חומרא יתרה. וכן כתב ה'''ט"ז''' שם שזהו הפירוש עיקר ושכן הוא ב'''ירושלמי''' (שבת טו ג). [וצ"ע בדבריו, שבתחילה בא להביא ממעשה זה ראיה לר' ירוחם שבדיעבד אסור משום קנס, זהו רק לפירושו הראשון שם, אך לפירושו השני שכתב עליו שהוא עיקר הוא ראיה איפכא, שהרי החסיד רק ממידת חסידות לא גדר]. | <BR/>אבל מתוך המדרש רבה וילקו"ש שם משמע שעבר על איסור במה שהלך כדי לראות צרכי הכרם [ובאמת בבבלי הושמט פרט זה], וכעין הברייתא בעירובין, אלא שממידת חסידות שהיתה בו, לא גדר את הכרם גם בצאת השבת, שזו ודאי חומרא יתרה. וכן כתב ה'''ט"ז''' שם שזהו הפירוש עיקר ושכן הוא ב'''ירושלמי''' (שבת טו ג). [וצ"ע בדבריו, שבתחילה בא להביא ממעשה זה ראיה לר' ירוחם שבדיעבד אסור משום קנס, זהו רק לפירושו הראשון שם, אך לפירושו השני שכתב עליו שהוא עיקר הוא ראיה איפכא, שהרי החסיד רק ממידת חסידות לא גדר]. | ||