9,770
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הליכה בשבת לצורך דבר האסור"
←האם האיסור הוא דווקא בסוף התחום
| שורה 35: | שורה 35: | ||
ה'''שלחן ערוך''' (שז ט) העתיק דברי התוס' להלכה, וכתב שמותר לילך תוך התחום על מנת לתלוש פירות מגינתו אחר חשיכה, דדוקא בסוף התחום אסור משום דמינכרא מילתא. ואף שלעיל (שו א) כתב לאסור לעיין נכסיו לראות מה צריך למחר, כתב ה'''מגן אברהם''' (שו א, שז יג) ששם ניכר שעושה כן לצורך עבודה של מחר ואתי לידי חשד, וכן הסכים המשנה ברורה (שו א, שז מ). | ה'''שלחן ערוך''' (שז ט) העתיק דברי התוס' להלכה, וכתב שמותר לילך תוך התחום על מנת לתלוש פירות מגינתו אחר חשיכה, דדוקא בסוף התחום אסור משום דמינכרא מילתא. ואף שלעיל (שו א) כתב לאסור לעיין נכסיו לראות מה צריך למחר, כתב ה'''מגן אברהם''' (שו א, שז יג) ששם ניכר שעושה כן לצורך עבודה של מחר ואתי לידי חשד, וכן הסכים המשנה ברורה (שו א, שז מ). | ||
ב'''מגן אברהם''' (שז יג) נתקשה בדברי השלחן ערוך שכתב בסוף התחום אסור משום דמנכרא מילתא [שמקורם במגיד משנה והם בעצם דברי הרשב"א והרמב"ן], שהרי מהגמ' בעירובין מוכח שאף בסוף התחום לא מינכרא מילתא, כההוא שהולך לערב, אלא שטעם האיסור בסוף התחום הוא משום שמזמין עצמו לעשות איסור, ועל זה כתבו התוס' שבתוך התחום, שלא מינכרא מילתא, מותר, אבל בסוף התחום לעולם אסור, שבזה אסרו את עצם ההליכה, כמו הדיבור. | |||
ובספר '''חיי אדם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49397&st=&pgnum=325&hilite= (ס ב)] כתב שדברי הגמרא להתיר במקום שאינו מינכרא מילתא, זהו דווקא לגבי איסור ההחשכה על התחום, אבל לעיין בנכסיו, אסור אפילו שאינו מינכרא מילתא. וחלק בזה על המג"א, והאריך לבאר דבריו גם ב'''נשמת אדם''' שם. | ובספר '''חיי אדם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49397&st=&pgnum=325&hilite= (ס ב)] כתב שדברי הגמרא להתיר במקום שאינו מינכרא מילתא, זהו דווקא לגבי איסור ההחשכה על התחום, אבל לעיין בנכסיו, אסור אפילו שאינו מינכרא מילתא. וחלק בזה על המג"א, והאריך לבאר דבריו גם ב'''נשמת אדם''' שם. | ||