הליכה בקומה זקופה ובגילוי הראש
| בבלי: | ברכות מג ב, קידושין לא א |
| רמב"ם: | דעות ה ח |
| שולחן ערוך: | אורח חיים ב ו |
בגדר האיסור ללכת בקומה זקופה וללא כיסוי ראש, האם הוא איסור או מידת חסידות, כמה אסור לילך והיכן.
מקורות התלמוד
הגמרא (קידושין לא א) מביאה דברי ר' יהושע בן לוי האומר שאסור לילך ארבע אמות בקומה זקופה, על פי הפסוק (ישעיהו ו ג) 'מלא כל הארץ כבודו'.
מיד בסמוך מביאה הגמרא שרב הונא בריה דרב יהושע לא הלך ארבע אמות בגילוי הראש, כיון שהיה אומר 'שכינה למעלה מראשי'.
הליכה בקומה זקופה
חלק מן הפוסקים הראשונים הביאו למעשה הלכה זו שאין ללכת בקומה זקופה. אמנם בחלקם משמע שהוא מידת חסידות, ובחלקם משמע שהוא מעיקר הדין.
בספר האורה המיוחס לרש"י (ו עשרה מילי דחסידותא) מובא שזהו אחד הדברים שנהג רב ממידת חסידות, ועשה רב הונא תלמידו אחריו. אמנם במקום אחר בספר האורה (א ו דין לשהות קודם התפילה) משמע שהוא מעיקר הדין.
גם בספר המנהיג (תפילה פד) משמע שכל אדם צריך נהוג כן, ושוב כתב כן (תפילה פז) שלא רק בשעת תפילה צריך לכפוף ראשו אלא כל היום כולו.
הרי"ד בפסקיו (קידושין לא א) הביא כן.
הרמב"ם הביא הלכה זו בהלכות דעות (ה ח) וכתב שתלמיד חכם לא ילך בקומה זקופה וגרון נטוי. משמע שאין זו הלכה לכל אדם.
גם הטור (אורח חיים ב) הביא הלכה זו, וכתב שכשיקום אדם ממטתו יקום וילך בכפיפת קומה.
ובשלחן ערוך (אורח חיים ב ו) הלשון כבגמרא 'אסור לילך בקומה זקופה'.
ארבע אמות
בגמרא מהדורת וילנא, מוזכר ששיעור האיסור לילך בקומה זקופה הוא ד' אמות, אמנם בכתבי היד של התלמוד לא מוזכר ד' אמות. גם הרמב"ם, הטור והשלחן ערוך לא הזכירו כלל ד' אמות, אלא כתבו בסתם שאין ללכת בקומה זקופה.
הבית חדש (ה) כתב בדעת הטור, שהשמטת ד' אמות היא בדווקא, לומר שאיסור ההליכה בקומה זקופה הוא איסור גמור, ולא רק ממידת חסידות. ולכן אף שמדינא אין איסור אלא בד' אמות, נכון להחמיר אף בפחות מכך, שמא ילך ד' אמות ולאו אדעתיה. אמנם בהמשך דבריו כתב, שעל פי ספר היראה לרבנו יונה וספר מורה נבוכים לרמב"ם משמע שאין חילוק כלל בין ד' אמות לפחות מכך, ומה שהזכירו ד' אמות לאו דווקא, ולכן אפילו כלשהו אסור לילך מעיקר הדין.
גם המגן אברהם (ה) ציין שהאיסור ללכת בקומה זקופה הוא אף בפחות מד' אמות, כדברי הב"ח.
הטורי זהב (ד) כתב בדעת הטור שלא היה גורס בגמרא ד' אמות. אבל בספר יד אהרן אלפנדרי (ב) העיר על דבריו שהרי בקיצור פסקי הרא"ש כן מוזכר ד' אמות. ולכן יישב שטעות סופר היא בדברי הטור. והובאו דבריו בבאר היטב (ד). ולפי דבריו משמע שאין איסור אלא בד' אמות.
ובביאור הגר"א (ד"ה אסור) העיר שאף שבקידושין גרסינן ד' אמות, מ"מ בברכות מג: לא גרסינן, וזהו הטעם להשמטת הפוסקים ד' אמות. ואף שבמהדורת וילנא, גם בברכות שם גרסינן ארבע אמות, הגר"א שם בגליון שלו משמיט משפט זה, וגרס רק 'אל יהלך בקומה זקופה'.