הצגת המקור של הדף "הליכה בקומה זקופה ובגילוי הראש"

==הליכה בקומה זקופה==
חלק מן הפוסקים הראשונים הביאו למעשה הלכה זו שאין ללכת בקומה זקופה. אמנם בחלקם משמע שהוא מידת חסידות, ובחלקם משמע שהוא מעיקר הדין.

ב'''ספר האורה''' המיוחס לרש"י [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8961&st=&pgnum=175 (ו עשרה מילי דחסידותא)] מובא שזהו אחד הדברים שנהג רב ממידת חסידות, ועשה רב הונא תלמידו אחריו. אמנם במקום אחר בספר האורה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8961&st=&pgnum=179 (א ו דין לשהות קודם התפילה)] משמע שהוא מעיקר הדין. כדבריו העתיקו גם '''ספר האשכול''' (בעל קרי ב א) וספר '''אהל מועד''' (ראשית חכמה הארוך ג ג).
<BR/>גם ב'''ספר המנהיג''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14615&st=&pgnum=26&hilite= (תפילה מה, מט]) משמע שכל אדם צריך נהוג כן, ולא רק בתפילה אלא כל היום כולו.
<BR/>ב'''ספר חסידים''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32456&st=&pgnum=36 (נג)] מובא גם כן שלא ילך אדם בקומה זקופה אלא שחוח, להראות מורא שמים על ראשו, וכל ההולך בקומה זקופה כאילו גוזל המקום ודוחק רגליו ומראה שאין לו מורא, ושיש ללמוד כן ממורא מלך בשר ודם, שאין אחד משומריו מגביה עיניו כנגדו מפני מוראו. לכן צריך להשפיל כיסוי עיניו עד שלא יראה הבא כנגד גלגלי עיניו.
<BR/>ב'''ספר הרוקח''' הביא דברי זה בהלכות חסידות (שורש המידות) 
בספר '''כפתור ופרח''' (מד) הביא כן בהנהגת תלמידי חכמים. וכן משמע ב'''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה ב ה) שהוא הנהגה לתלמידי חכמים.
<BR/>גם ה'''רמב"ם''' הביא הלכה זו בהלכות דעות (ה ח) וכתב שתלמיד חכם לא ילך בקומה זקופה וגרון נטוי. משמע שאין זו הלכה לכל אדם.

אמנם בראשונים אחרים משמע שהוא מעיקר הדין לכל אדם. <BR/>
ה'''רי"ד''' בפסקיו (קידושין לא א) הביא להלכה דברי הגמרא כלשונם. 
<BR/>גם ב'''ארחות חיים''' (א פתיחה ד) כתב שכשיעמוד להתהלך בארץ, יכוף קומתו וישחה ראשו ולא יהלך בקומה זקופה. ושוב כתב כן במקום אחר (א ברכות עג).

ה'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x6 (אורח חיים ב)] הביא הלכה זו, וכתב שכשיקום אדם ממטתו יקום וילך בכפיפת קומה. 
<BR/>וב'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x342 (אורח חיים ב ו)] הלשון כבגמרא 'אסור לילך בקומה זקופה'.

גם בספרי הלכה של האחרונים העתיקו הלכה זו כמעיקר הדין. 
<BR/>ב'''חיי אדם''' (א א ט) העתיק כלשון השלחן ערוך 'אסור', וכן הוא ב'''קיצור שלחן ערוך''' גאנצפריד (ג ז) ובעוד אחרונים.

ב'''שו"ת מהרש"ל''' (עב) מבין בפשיטות שהאיסור לילך בקומה זקופה הוא מעיקר הדין, מכך שבגמרא כתוב לשון איסור, מה שאין כן בגילוי הראש. וכן כתב ה'''מהריט"ץ''' בשו"ת (חדשות ר).

===ארבע אמות===
ב'''גמרא''' מהדורת וילנא, מוזכר ששיעור האיסור לילך בקומה זקופה הוא ד' אמות, אמנם בכתבי היד של התלמוד לא מוזכר ד' אמות. גם הרמב"ם, הטור והשלחן ערוך לא הזכירו כלל ד' אמות, אלא כתבו בסתם שאין ללכת בקומה זקופה.

ה'''בית חדש''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x7 (ה)] כתב בדעת הטור, שהשמטת ד' אמות היא בדווקא, לומר שאיסור ההליכה בקומה זקופה הוא איסור גמור, ולא רק ממידת חסידות. ולכן אף שמדינא אין איסור אלא בד' אמות, נכון להחמיר אף בפחות מכך, שמא ילך ד' אמות ולאו אדעתיה. אמנם בהמשך דבריו כתב, שעל פי ספר היראה לרבנו יונה וספר מורה נבוכים לרמב"ם משמע שאין חילוק כלל בין ד' אמות לפחות מכך, ומה שהזכירו ד' אמות לאו דווקא, ולכן אפילו כלשהו אסור לילך מעיקר הדין.
<BR/>גם ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x342 (ה)] ציין שהאיסור ללכת בקומה זקופה הוא אף בפחות מד' אמות, כדברי הב"ח.

ה'''טורי זהב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x342 (ד)] כתב בדעת הטור שלא היה גורס בגמרא ד' אמות. אבל בספר '''יד אהרן''' אלפנדרי [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7860&st=&pgnum=4 (ב)] העיר על דבריו שהרי בקיצור פסקי הרא"ש כן מוזכר ד' אמות. ולכן יישב שטעות סופר היא בדברי הטור. והובאו דבריו ב'''באר היטב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x342 (ד)]. ולפי דבריו משמע שאין איסור אלא בד' אמות.
<BR/>וב'''ביאור הגר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x342 (ד"ה אסור)] העיר שאף שבקידושין גרסינן ד' אמות, מ"מ בברכות מג: לא גרסינן, וזהו הטעם להשמטת הפוסקים ד' אמות. ואף שבמהדורת וילנא, גם בברכות שם גרסינן ארבע אמות, הגר"א שם בגליון שלו משמיט משפט זה, וגרס רק 'אל יהלך בקומה זקופה'.