הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת

מתוך ויקיסוגיה
גרסה מ־18:26, 30 בנובמבר 2021 מאת איתן ברוך (שיחה | תרומות) (←‏הקדמה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקורות
שולחן ערוך:או"ח תרע"א ז'

דין הדלקת נרות חנוכה בבית הכנסת ובמקומות ציבורים, טעם הדין והאם מדליקים בברכה.

הקדמה[עריכה | עריכת קוד מקור]

דין הדלקה בבית הכנסת לא הובא בגמרא, ברי"ף וברמב"ם, הדין מוזכר לראשונה בתשובות הגאונים כתיאור מנהג יפה שיש לנהוג ללא דינים נוספים. והשיבולי הלקט (עניין חנוכה, קפ"ה) אף מתנגד למנהג וסובר שהוא מיותר ללא תועלת. אולם רוב הראשונים תומכים במנהג להדליק בבית הכנסת, כפי שנראה בהמשך.

טעם ההדלקה בבית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

דעת המתנגדים[עריכה | עריכת קוד מקור]

השיבולי הלקט (קפ"ה) מביא את בשם בעל הדברות שנהגו להדליק בבית הכנסת, ושגם אצלם נהגו להדליק בבית הכנסת, אלא שהוא לא יודע מה המקור והסיבה למנהג הזה. כי אם יש אורחים שישנים בבית הכנסת - הם צריכים להדליק. ואם לא - אז לא צריך להדליק. ולמה להדליק תמיד? ומביא שרבו ר' יהודה אחי שני היה נמנע מההדלקה שלא לברך עליה.

משום פרסומי ניסא[עריכה | עריכת קוד מקור]

המנהיג (הל' חנוכה עמ' תקל"א) כותב שנהגו כך, על זה שהנס בא במקדש בית עולמים (בבית המקדש), ועושים כמו כן במקדש מעט (בבית הכנסת) בגולה לפרסם הנס, לפי שכולם מתקבצים שם. וכן כתב המאירי (שבת כג:) שעיקר הענין משום פרסומי ניסא, ולא לכוונה אחרת, והדבר נאה. וכן כותב האורחות חיים (הל' חנוכה, אות יז) שכי הוא הידור המצוה ופרסום הנס זכר למקדש.
וזו גם הסיבה שמובאת בבית יוסף (בטעם השני) ובשו"ע (תרעא ז) - שנהגו משום פרסומי ניסא. שזה פרסום הנס גדול כשמברכים את ה' במקהלות.

להוציא את מי שאינו בקי[עריכה | עריכת קוד מקור]

האורחות חיים (הל' חנוכה, אות יז) מביא גם שנהגו כדי להוציא מי שאינו בקי ושאינו זריז בזאת המצוה.

פרסומי ניסא משום שמדליקים בבית - קושיות ותירוץ הריב"ש[עריכה | עריכת קוד מקור]

הריב"ש (שו"ת הריב"ש קי"א) מביא שתי סיבות בהווה אמינא (שראינו) למה צריך להדליק בבית הכנסת - אבל דוחה אותם:

  1. בשביל פרסומי ניסא. אבל דוחה שהרי בכל אופן כל אחד חייב להדליק בביתו.
  2. כדי להוציא את העניים ידי חובתם. אבל דוחה שבכל אופן ראינו שאף עני המתפרנס מהצדקה חייב להדליק בביתו נר חנוכה.

ועוד מביא שעלול להיות בזה ברכה לבטלה.

אלא מתרץ שהסיבה להדלקה בבית הכנסת, שהיא מנהג ותיקין, היא משום שלא יכלו לקיים את המצווה כתקנה שהיא להניחה על פתח ביתו מבחוץ, בגלל שיד האומות תקיפה, ומדליקים בבית ואין כאן פרסומי ניסא אלא לבני הבית בלבד, ולכן מדליקים בבית הכנסת כדי לקיים פרסומי ניסא גדול יותר. (ואין בזה ברכה לבטלה כי ראינו שמברכים על מנהג)
ובצורה דומה מביא הלבוש (תרע"א ח') שבגלל שיד האומות תקיפה עלינו ואין אנו מדליקין בחוץ ברחוב העיר אלא מדליקין בפנים ואין פרסום לנס - נוהגין להדליק גם בבית הכנסת ולברך עליהם, שזהו פרסום שלנו באסיפת הציבור.

להוציא את האורחים שאין להם בית להדליק בו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מביא הבית יוסף (תרע"א) בשם הכלבו (מד ד' ע"א)[1] שיש להדליק בשביל אורחים שאין להם בית להדליק בו, כמו שעושים קידוש בבית הכנסת בשביל אורחים, ואע"פ שאין תמיד אורחים.[3]

מקום ההדלקה בבית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

איך מנורת המקדש היתה עומדת[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגמרא במנחות (צח:) מובאת מחלוקת איך השולחן היה עומד, ומכאן הגיעו למחלוקת לאיך נרות מנורת המקדש היו מסודרים:

  • רבי - בין מזרח ומערב. (לומד את זה מכך שכתוב "יערך אתו ... לפני ה'" (ויקרא כד ג), ומכאך לומד שיש נר אחד שהוא "קרוב יותר לה'" - כלומר לקודש הקודש, וזה יכול להיות רק אם זה בין מזרח למערב. כי אם זה בין צפון לדרום כולם בשווה לפני ה')
  • רבי אלעזר ברבי שמעון - בין צפון לדרום. (סובר שרק הנר המערבי היה מופנה לקודש הקודש, ולכן הוא היה "לפני ה'" - יותר קרוב, אף שהמנורה לא ממזרח למערב)

פסיקת ההלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכלבו (מד) מביא דעת הרי"ף שאומר שבבית הכנסת יש להדליק בימין, כי בבית הכנסת אין מזוזה ולכן יש להדליק כמו במקומות שאין מזוזה - שראינו שמדליקים בימין, ויש בזה יתרון נוסף כי זה לכיוון דרום (כי בתי הכנסת לכיוון מזרח) וזה יתרון כי זה דומה להדלקת נרות המנורה שהיו בדרום.
אולם הוא עצמו לא מסכים עם זה, ואומר שיש להדליק בשמאל.
ופסק בטור (תרע"א) שיש להניח בדרום - זכר למנורה במקדש.
אולם בבית יוסף (תרע"א) כתב בשם תרומות הדשן (קד) שיש מקומות שמסדרים אותם בין מזרח למערב, ויש מקומות שנוהגים לסדר אותם בין צפון לדרום, ומסביר שהמחלוקת תלויה במחלוקת בגמרא מנחות דלעיל, שיש שפסקו כרבי ויש כרבי אלעזר ברבי שמעון, וכל אחד צריך לסדר את נרות חנוכה בבית הכנסת לפי שיטתו לעניין ההדלקת נרות המנורה במקדש, אבל מביא הבית יוסף שמקום בלי מנהג צריך להניח בדרום - כי כך דעת רוב הפוסקים וכי הלכה כרבי מחבריו.

האבודרהם (הלכות חנוכה) מביא שנהגו להדליק נר חנוכה באמצע בית הכנסת.

בשו"ע (תרעא ז) פוסק שיש להדליק בכותל דרום

האם יוצאים ידי חובה בהדלקה בבית הכנסת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מביא הבית יוסף (תרע"א) שלא יוצאים בהדלקה בבית הכנסת. וכן פוסק בשו"ע (תרעא ז) שגם המדליק בבית הכנסת צריך לחזור ולהדליק בביתו.

מתי מדליקים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכל יום[עריכה | עריכת קוד מקור]

מביא המגן אברהם (תרעא ז) שהפרי מגדים ורבי שלמה לוריא פוסקים שיש להדליק קודם מנחה, אבל הוא עצמו סובר שיש להדליק לאחר מנחה, אבל אומר שנוהגים להדליק בין מנחה למערב.

בערב שבת[עריכה | עריכת קוד מקור]

האם מברכים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מביא הבית יוסף (תרע"א) שמברכים על ההדלקה בבית הכנסת, למרות שזה אינו אלא מנהג, וכן פוסק בשו"ע (תרע"א ז'), על פי הראשונים שפוסקים שמברכים על מנהג.
הקשה עליו השו"ת חכם צבי (סימן פח):

  1. השו"ע פסק כרמב"ם שלא מברכים על הלל, כי זה מנהג, אז למה כאן הוא פוסק שמברכים על מנהג?[4]
  2. בקידוש בבית הכנסת (כפי שראינו לעיל) השו"ע פוסק שעדיף לא לברך.

הדלקה במקומות ציבוריים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בדורות האחרונים צצה שאלה לגבי הדלקות במסיבות חנוכה, כינוסי תורה או להבדיל אסיפות ציבור ונוער ומשחקי כדורגל וכד'. ונשאלה שאלה - האם מותר לברך על הדלקות כאלה?

  • במנחת יצחק (חלק ו' סי' ס"ה אות ג') מביא שאי אפשר לברך בהדלקות ציבוריות, כי אנחנו לא יכולים לחדש ברכות שלא שיערו אבותינו. ובמיוחד שעיקרם של אסיפות כאלה אין רוח חכמים נוחה הימנם. וכן כתב הציץ אליעזר (חלק טו סי' ל') שאין לברך, כי גם על ברכה בבית כנסת לא כל כך ברור שאפשר לברך, והיו גדולים שנהגו לא לברך (אע"פ שבשו"ע פסק שמברכים) ולכן אין בכוחו להוסיף לחדש ברכות. ויש להמנע מלברך. וכן פסק שבט הלוי (ח"ד סי' ס"ה) וכן בשו"ת דברי יציב (או"ח סי' רפו)
  • אולם במשנת יעקב (על הרמב"ם הל' חנוכה פ"ג ה"ד אות ג') כתב שאפשר לברך במקום ציבורי, כמו שמדליקים בבית הכנסת או בבית המדרש. אף שאין בזה מתקנת חכמים אלא מהנהגה שהנהיגו ישראל להדליק, אבל יש בזה פרסומי ניסא אפילו יותר מבית הכנסת.
  • היביע אומר (חלק ז' או"ח סי נ"ז אות ו') מביא את הדעות, ופוסק שנראה שהנוהגים לברך על הדלקת נרות חנוכה במסיבות כאלה (שהם מסיבות חיוביות עם דברי תורה ומוסר לקרב את ה' במקהלות) יש להם על מה שיסמוכו, כיון שיש בזה משום פרסומי ניסא. ומביא שטוב להתפלל ערבית בציבור מיד אחרי ההדלקה כפי שנוהגים בבית הכנסת.
  • המקראי קודש תבנית:הל' חנוכה, פרק י' סע' ז מביא בשם הילקוט יוסף שאפשר להדליק בברכה אם מתפללים שם מנחה וערבית במניין.
    ובשם הרב מרדכי אליהו שאפשר להדליק בברכה אפילו אם מתפללים רק ערבית במניין, או במקום כינוס של חיילים אפילו אם הם לא מתפללים כלל. (כי יש אומרים שהם פטורים מערבית)
    ובשם הרב שאול ישראלי שאפשר להדליק בברכה אפילו אם אין מתפללים שם כלל.
  • בפניני הלכה (זמנים יב, טו והערה 18) מוסיף שכאשר אפשר עדיף לכבד יהודי שאינו רגיל במצוות לברך, וכך יהיה ניכר שהמצוות שייכות לכל ישראל, דתיים וחילוניים כאחד. וסומך על דברי המשנה ברורה (שו”ע או”ח רטו, ג, ומ”ב יד שעה”צ יד) שגדול שלומד ברכות יכול לברך.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

שיעורים, מאמרים וכתבי עת[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ^ אמנם בכלבו במקום נראה שמוסיף סיבה שהבית יוסף לא כותב במפורש דווקא את הסברא של להוציא את מי שאינם בקיאים ואינם זריזים, ולא את הסיבה שמביא הבית יוסף בשמו, וצ"ע
  2. ^ מביא הגמרא שזה מתאים לשיטתו שאין קידוש אלא במקום סעודה
  3. ^ בגמרא בפסחים (ק ע"ב-קא ע"א) מובאת מחלוקת בעניין קידוש בבית הכנסת - האם יוצאים ידי חובה.
    רב - יוצאים ידי חובת קידוש. שמואל - לא יוצאים ידי חובת קידוש[2].
    מתרצת הגמרא שלדעת רב - הסיבה שמקדשים בבית אחר כך (אם כבר יצא ידי חובה) היא להוציא את בניו ביתו. ולדעת שמואל - הסיבה שמקדשים בבית הכנסת (אם במילא לא יוצאים ידי חובה) היא להוציא את האורחים שאוכלים וישנים בבית הכנסת ידי חובתם.
    נפסקה בשו"ע (רס"ט) הלכה כשמואל שלא יוצאים ידי חובה בקידוש בבית הכנסת (כי הלכה כשמואל בדיני)
  4. ^ אפילו אם תאמר כמו הריב"ש לעיל שאנחנו מדליקים בבית הכנסת כי אנחנו לא יכולים להדליק בחלון, ולכן בשביל פרסומי ניסא מדליקים בבית הכנסת בברכה - עדיין זה לא חידוש שאנחנו יכולים לחדש מדעתנו