אתר 'ויקיסוגיה' שותף באבל הכבד על מותו של פרופ' חכם יעקב שוויקה זצ"ל.
בין שאר פעליו הרבים, גם אתר זה זכה לליווי צמוד ממנו, ולקבלת עצה ותושיה.
יהי הלימוד באתר לעילוי נשמתו ולהצלחת אשתו וילדיו.

קריאת שמע בלא ברכות או בלא סדר בברכות

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דיני ברכות קריאת שמע שלפניה ושלאחריה בשחרית ובערבית, מה מברך, אם הן מעכבות וכו'.

מקורות
משנה: ברכות א ד
בבלי: ברכות יא א - יב א
ירושלמי:
רמב"ם:
שלחן ערוך:

מה מברך וכמה

המשנה (ברכות א ד) קובעת שיש לברך לפני קריאת שמע של שחרית שתי ברכות ולאחריה ברכה אחת, ואילו בקריאת שמע של ערבית יש לברך שתים לפניה ושתים לאחריה.

לשאלת הגמרא (ברכות יא א-ב) מה מברכים, עונה הגמרא שבבוקר אומר 'יוצר אור ובורא חושך' ובערב 'אהבת רבה' ויש אומרים 'אהבת עולם'.

האם ברכות מעכבות את קריאת שמע

הגמרא דנה בכמה מקומות בשאלה האם מותר לקרוא קריאת שמע בלא ברכות, כלומר ברכות אינן מעכבות, או שחובה לקרוא את קריאת שמע בברכותיה בלבד. כמו כן דנה הגמרא האם ברכות מעכבות זו את זו, כלומר אם מותר לברך רק חלק מהברכות. כמו כן, האם סדר הברכות מעכב או לא.

המשנה (ברכות ב א) אומרת שאדם שהיה קורא בתורה, והגיע לפרשת שמע, וכעת ראה שהגיע זמן קריאת שמע, אם כיוון ליבו לצאת ידי חובת הקריאה יצא ידי חובה.
בירושלמי (ברכות ב א) מדייק ר' בא מתוך המשנה, שברכות אינן מעכבות, שהרי הוא קורא בתורה בלי ברכות קריאת שמע, ואף על פי כן יוצא ידי חובה.
ר' יוסה שם אומר, ש'אם אומר את שהוא צריך לברך בירך צריך שיכוין את לבו בכולן...', וביארו המפרשים את דבריו.
הפני משה מבאר שר' יוסה חולק הוא על ר' בא, וכוונתו לומר שכשם שהמשנה לא ציינה דבר בענין ההפסקה בין הפרשות, שהרי הפרשיות 'שמע' ו'והיה אם שמוע' אינן סמוכות במקרא, ובוודאי שבעודו קורא בתורה מפסיק הוא בכמה וכמה פרשיות שביניהן, ואף על פי כן לא ציינה המשנה דין זה, אלא על כרחך שגם לענין הברכות הוא כן, שאך על פי שלא הזכירה המשנה ענין הברכות אין לדייק מזה שאין הן מעכבות, כשם שאי אפשר לדייק לעניין ההפסקה, לפי שלא ציינה המשנה אלא מה שנוגע לגוף הדין.
כן נראה שפירש גם במראה הפנים, שיש גם דחייה של הדיוק מהמשנה לענין הברכות.

למרות הדחייה, רבנו חננאל מדייק מהמשנה שברכות אינן מעכבות, ולכן אם קרא קריאת שמע בלא ברכותיה יצא ידי חובה, שהרי הקורא בתורה אינו מברך, ובכל זאת יוצא, ושכן הוא בירושלמי.
לעומת זאת, דעת רב האי גאון (מובא ברא"ש ב א) שאמנם סדר הברכות אינו מעכב, אך חייב לברך את שתיהן, ומה שמדוייק בירושלמי שברכות אינן מעכבות זהו דווקא ביחיד, אבל בציבור מעכבין.

התוספות (יג א ד"ה היה) הביאו גם הם להוכיח מהירושלמי כדברי רבנו חננאל שברכות אינן מעכבות, אלא שבסוף דבריו סיימו שזהו דווקא ביחיד אבל בציבור הברכות מעכבות ורק הסדר שלהן לא מעכב, וכדברי רב האי גאון.

הרשב"א (ברכות יא ב ד"ה ושמע מינה, יג א ד"ה מתני') סובר שאין לחלק בזה בין יחיד לציבור, שבכל מקרה ברכות אינן מעכבות, והגמרא (יא ב) שמסיקה שרק סדר ברכות אין מעכב, אין זו אלא דחייה בעלמא, אבל לקושטא דמילתא גם הברכות עצמן אינן מעכבות, וכן משמע פשט הלשון 'ברכות אין מעכבות זו את זו'. אבל מוסיף הרשב"א שעל כל פנים את דיוק הירושלמי ניתן לדחות, לפי שאף שיוצא ידי חובתו בקריאת התורה אם כיוון ליבו, מ"מ צריך הוא להשלים את הברכות לאחר הקריאה בלא קריאת שמע, וכמו שאמרו בבבלי לענין ברכת 'יוצר אור' שאנשי המשמר מברכים אותה לכשיגיע זמנה.
גם דעת השיטה מקובצת (יג א ד"ה היה קורא) שדבר פשוט הוא שהברכות אינן מעכבות, שהרי בכל המצוות כן הדין, שאם מניח תפילין או לבש ציצית ולא בירך, יצא ידי חובה, ולכן לא ראתה הגמרא צורך לדייק כן מהמשנה, כי דבר פשוט הוא. ואף שבירושלמי מצאנו שמדייק כן, אפשר שכיון שהברכות הללו קבועות ומיוחדות לקריאת שמע והן מטבע ארוך, מה שאין כן בשאר המצוות, הוה אמינא שיעכבו, קמ"ל שאינן מעכבות.
כן היא גם דעת המאירי (יא ב ד"ה והרי למדת, יג א ד"ה אמר המאירי פירוש המשנה)[1].

סדר ברכות

הגמרא (יא ב) מביאה משנה ממסכת תמיד שאומרת שכאשר היו הכהנים משכימים בבוקר לתרום את הדשן ולהקריב את תמיד של שחר, היה הממונה מכנס את כל כהני המשמר ללשכת הגזית ואומר להם לברך ברכה אחת. והם בירכו וקראו עשרת הדיברות, שמע, והיה אם שמוע, ויאמר וכו'. והגמרא מנסה לברך מהי אותה ברכה שבירכו בתחילה. ומביאה שרב יהודה בשם שמואל פירש שהכוונה ל'אהבה רבה', ואילו ר' שמעון בן לקיש פירש שהכוונה ל'יוצר אור', ועוד למד ר' שמעון בן לקיש מהמשנה הזו ש'ברכות אין מעכבות זו את זו'.
אמנם הגמרא דוחה ואומרת שאם דברי ר' שמעון בן לקיש לא נאמרו במפורש אלא מכללא, כלומר שלא אמר במפורש שהכוונה ל'יוצר אור' אלא רק למדנו זאת מדבריו שלמד מזה שברכות אין מעכבות זו את זו, ולכן הנחנו שכוונתו ליוצר אור, שהרי אם אומר 'אהבה רבה' יכול לומר יוצר אור לאחר מכן לכשיגיע הזמן - ניתן אם כן לדחות השערה זו ולומר שבאמת כוונתו ל'אהבה רבה' ובאמת צריך לברך 'יוצר אור' כשיגיע הזמן, ומה שאמר ש'ברכות אין מעכבות זו את זו' הכוונה לסדר ברכות. כלומר, לא שרשאי לברך רק ברכה אחת, אלא שרשאי להחליף את הסדר.

מתוך גמרא זו כותב רב האי גאון (מובא ברא"ש ב א) להוכיח שאמנם הברכות מעכבות וצריך לברך את כולן, אך הסדר שלהן לא מעכב. ומה שדייקו בירושלמי בתחילת פרק שני שברכות אינן מעכבות, זהו דווקא ביחיד, אבל בציבור מעכבות.

הערות שוליים

  1. ועל דברי הגאונים שכתבו לחלק בין יחיד לציבור, כתב שאין אלו דברי נביאות (!).