הלימוד באתר מוקדש
לעילוי נשמת פרופ' חכם יעקב שוויקה זצ"ל

שבין שאר מפעליו הרבים לריבוי והפצת התורה דרך מיחשוב
עודד, תמך וסייע גם לאתר זה לגדול ולהתפתח.

פרסם כאן או הקדש את הלימוד באתר >>

הבדלים בין גרסאות בדף "בקשת צרכיו בתפילה"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 5: שורה 5:


==סיכום הסוגייה==
==סיכום הסוגייה==
<br />
מובא בגמרא שאפשר וכדאי להוסיף בקשות פרטיות בתפילת שמונה עשרה - תוך כדי הברכות האמצעיות, בשומע תפילה ואחרי סוף התפילה.
{{להשלים|סיכום סוגייה}}


לדעת רבינו יונה בקשות פרטיות יש לומר דווקא באמצע הברכה ובקשות ציבוריות דווקא בסוף הברכה.
==מקור הדין בגמרא==
==מקור הדין בגמרא==
ב'''גמרא''' בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|ז|ב|ז:}} מובאת מספר דעות אמוראים לגבי זמני בקשת צרכים:
ב'''גמרא''' בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|ז|ב|ז:}} מובאת מספר דעות אמוראים לגבי החלק בתפילה שבו יש אפשר לבקש צרכים:


#רב יהודה אמר שמואל: שואל אדם צרכיו בשומע תפילה.
#רב יהודה אמר שמואל: שואל אדם צרכיו בשומע תפילה.
#רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: <small>אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה אבל</small> אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אומר.
#רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: <small>אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה אבל</small> אם בא לומר <u>בסוף</u> כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אומר.
#רב חייא בר אשי אמר רב: <small>אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה</small> אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת חולים ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים.
#רב חייא בר אשי אמר רב: <small>אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה</small> אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת חולים ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים.
#רבי יהושע בן לוי: <small>אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה</small> אם בא לומר אחר תפילתו כסדר יום הכפורים אומר.
#רבי יהושע בן לוי: <small>אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה</small> אם בא לומר אחר תפילתו כסדר יום הכפורים אומר.
שורה 28: שורה 28:
#<u>בסוף הברכה יכול להאריך ולומר מה שהוא רוצה איך שהוא רוצה</u> (בין צורכי רבים בין צורכי רבים, ולהאריך ללא הגבלה)
#<u>בסוף הברכה יכול להאריך ולומר מה שהוא רוצה איך שהוא רוצה</u> (בין צורכי רבים בין צורכי רבים, ולהאריך ללא הגבלה)


'''אל ישאל אדם צרכיו בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות וכו'.''' ואמרו הגאונים ז"ל דדווקא צרכי יחיד אבל צרכי צבור מותר ומזה הטעם נוהגין לומר זכרנו ומי כמוך בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים:
מסביר ה'''בית יוסף''' {{מ|[[בקשת_צרכיו_בתפילה/בית_יוסף|או"ח קי"ט א']]}} את סברתו בהרחבה - שמכל מימרא של כל אחד מהאמוראים הוא לומד דבר נפרד.


===דעת הרא"ש הרמב"ם===
===דעת הרא"ש הרמב"ם===
ה'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ה|כא|ה' כ"א}} וה'''רמב"ם''' {{רמבם|תפלה וברכת כהנים|ו|ב|תפילה וברכת כהנים ו' ב'}} לא מביאים בכלל את החילוקים של רבינו יונה בין צרכי רבים לצרכי יחיד לבין אמצע ברכה לסוף הברכה, אלא שתמיד אפשר לבקש לצרכי בברכה מסויימת.
ה'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ה|כא|ה' כ"א}} וה'''רמב"ם''' {{רמבם|תפלה וברכת כהנים|ו|ב|תפילה וברכת כהנים ו' ב'}} לא מביאים בכלל את החילוקים של רבינו יונה בין צרכי רבים לצרכי יחיד לבין אמצע ברכה לסוף הברכה. ושתמיד אפשר לבקש לצרכי בברכה מסויימת.
 
מסביר ה'''בית יוסף''' {{מ|[[בקשת_צרכיו_בתפילה/בית_יוסף|או"ח קי"ט א']]}} שלסברתם זה שרב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אומר שאפשר לומר <u>בסוף</u> כל ברכה מעין אותה, זה לאו דווקא בסוף - אלא אלא שהוא דיבר במה שנהוג. או שזה בשביל להוסיף - שמותר בסוף אפילו שלא אומר סמוך לחתימה את מה שתיקנו חכמים - למרות זאת מותר. וקל חומר שמותר גם באמצע.
 
==== שלא יפתח בבקשותיו ====
ומוסיף הבית יוסף בשם ה'''טור''' {{טור|או"ח|תקסו|תקס"ו}} שהשזה שנכתב <u>בסוף</u> מגיע בשביל <u>למעט שלא יבקש את בקשותיו בהתחלה</u>, אלא שיפתח במטבע שתיקנו חכמים - ורק אז יבקש את בקשותיו. וגם רב הונא שלא כתב "בסוף" מסכים עם זה, אלא שלדעתו זה פשיטא כי ברור שלא יתכן שיפתח בבקשתו לפני הנוסח של חכמים.


==הפסקה לבקשות בברכות הראשונות והאחרונות==
==הפסקה לבקשות בברכות הראשונות והאחרונות==
הגמרא בברכות {{גמרא|ברכות|לד|א|לד.}} מביאה את דברי רב יהודה - שאסור לשאול צרכים בשלוש ראשונות ובשלוש אחרונות, אלא רק באמצעיות.{{הערה|הגמרא ממשיכה ומסביר את הטעם על פי הסיבה שלפיה סידרו את הגמרא כך: דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: רִאשׁוֹנוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁמְּסַדֵּר שֶׁבַח לִפְנֵי רַבּוֹ. אֶמְצָעִיּוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁמְבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ. אַחֲרוֹנוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁקִּבֵּל פְּרָס מֵרַבּוֹ, וְנִפְטָר וְהוֹלֵךְ לוֹ.}}
הגמרא בברכות {{גמרא|ברכות|לד|א|לד.}} מביאה את דברי רב יהודה - שאסור לשאול צרכים בשלוש ראשונות ובשלוש אחרונות, אלא רק באמצעיות.{{הערה|הגמרא ממשיכה ומסביר את הטעם על פי הסיבה שלפיה סידרו את הגמרא כך: דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: רִאשׁוֹנוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁמְּסַדֵּר שֶׁבַח לִפְנֵי רַבּוֹ. אֶמְצָעִיּוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁמְבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ. אַחֲרוֹנוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁקִּבֵּל פְּרָס מֵרַבּוֹ, וְנִפְטָר וְהוֹלֵךְ לוֹ.}}


ה'''תוספות''' {{בספריא|Tosafot_on_Berakhot.34a.10.1|ד"ה אל ישאל}} מביא בשם '''רבינו חננאל ורבינו האי''' שכל הדין שאסור לשאול צרכים דווקא ליחיד, אבל לרבים מותר. וזו הסיבה שאומרים זכרנו וקרובץ ויעלה ויבוא בהם. כי כל הדין הוא דווקא על יחיד, אבל על רבים מותר - כי עיקר הברכות האחרונות הם לצרכי רבים. וכן מביא '''הרא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ה|כא|ה' כ"א}} ומוסיף לפרט שהתקנה של קרובץ היתה של ר' אלעזר הקליר ז"ל.
ה'''תוספות''' {{בספריא|Tosafot_on_Berakhot.34a.10.1|ד"ה אל ישאל}} מביא בשם '''רבינו חננאל ורבינו האי''' שכל הדין שאסור לשאול צרכים דווקא ליחיד, אבל לרבים מותר. וזו הסיבה שאומרים זכרנו וקרובץ ויעלה ויבוא בהם. כי כל הדין הוא דווקא על יחיד, אבל על רבים מותר - כי עיקר הברכות האחרונות הם לצרכי רבים. וכן מביא '''הרא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ה|כא|ה' כ"א}} ומוסיף לפרט שהתקנה של קרובץ היתה של ר' אלעזר הקליר ז"ל. וכן מביא '''הרב רבינו יונה''' {{בספריא|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.22b.8|על הרי"ף בברכות כב ב}} בשם '''הגאונים'''.
 
== פסיקת הלכה ==
ה'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|או"ח|קי"ט|קי"ט א'}} פוסק כרמב"ם וכרא"ש, שאפשר לברך בכל ברכה מהאמצעיות באמצע או בסוף בקשות אישיות או בקשות ציבוריות. ומביא גם את הרב רבינו יונה שאם זה בשביל כל ישראל - מוסיף אותה בסוף הברכה. ואם זה בקשה פרטית - מוסיף אותה באמצע.
 
וה'''משנה ברורה''' {{בספריא|Mishnah_Berurah.119.9|ס"ק ט'}} מביא את דעת הבית יוסף שלכתחילה טוב להזהר כדעת רבינו יונה.
 
==== שלא יוסיף בתחילת הברכה ====
ה'''רמ"א''' מביא את סברת ה'''טור''' (שמובאת גם בב"י) שלא יוסיף את הבקשה הפרטית בתחילת הברכה - אלא רק באמצע או בסוף.
 
וה'''משנה ברורה''' {{בספריא|Mishnah_Berurah.119.2|ס"ק ב'}} מביא בשם ה'''פמ"ג''' שצריך לומר ממש מאמר שלם מעניין הברכה, כגון אם רוצה לבקש שיתן לו ה' דעה יקדים ויאמר "אתה חונן לאדם דעת" אבל לא יאמר תיבת "אתה" לבד, וכן בכל הברכות.
 
==== האם יאריך ====
ה'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|לא|א|ברכות ל"א.|בכותרת=}} מביאה שבבקשות שלאחר סיום התפילה אפשר להאריך אפילו הרבה מאוד, אפילו כסדר יום הכיפורים.
 
ה'''שולחן ערוך''' {{שו"ע|או"ח|קי"ט|קי"ט א'}} מביא את דעת ה'''מרדכי''' שכשמוסיף בברכה לצורך יחיד - לא יאריך.


==פסיקת הלכה==
==== בקשה על העתיד ====
ה'''משנה ברורה''' {{בספריא|Mishnah_Berurah.119.1|ס"ק א'}} מביא בשם ה'''פמ"ג''' <u>שבתוך ברכה אפשר לבקש רק לצורך שיש לו כרגע</u>, לדוגמה אם יש לו חולה לבקש שיבריא או אם צריך לפרנסה לבקש רחמים. אבל לא יכול לבקש על העתיד - שלא יחלה ושתהיה לו פרנסה בשפע תמיד, <u>מה שאין כן בברכת שומע תפילה שיכול לבקש גם על העתיד</u>.


==== האם יזכיר את השם של החולה ====
ה'''גמרא''' {{גמרא|ברכות|לא|א|ברכות ל"א.|בכותרת=}} מביאה שהמבקש רחמים על חברו - לא צריך להזכיר את שמו, כי כשמשה התפלל על מרים הוא אמר "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ" ולא הזכיר את שמה של מרים.


פרי מגדים - מותר לבקש רק על בעיה נוכחית ולא על העתיד, חוץ משומע תפילה ששם אפשר גם לבקש על העתיד ולבקש רחמים.
ה'''משנה ברורה''' {{בספריא|Mishnah_Berurah.119.2|ס"ק ב'}} מביא בשם ה'''פר"ח''' שמביא מהזוהר בפרשת וישלח שבתפילה צריך לפרש את הבקשה בצורה מפורשת. ולכן מעמיד את הגמרא שאומרת שלא צריך להזכיר את השם - דווקא במקרה שחברו נמצא בפניו. אבל כשחברו לא נמצא בפניו - צריך להזכיר את שמו.  


פרי מגדים - צריך להתחיל ממטבע שלם בברכה
==ראו גם==
==ראו גם==



גרסה מ־16:30, 27 בינואר 2022

Gnome-colors-emblem-development-2.svg הסוגיה נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך סוגיה זו בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הסוגיה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותה, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
מקורות
בבלי:עבודה זרה ז:,ברכות לא.,ברכות לד.
רמב"ם:תפלה וברכת כהנים ו' ב'-ג'
שולחן ערוך:או"ח קי"ט

האם ומתי יכול אדם לבקש בקשות אישיות בשומע תפילה?

סיכום הסוגייה

מובא בגמרא שאפשר וכדאי להוסיף בקשות פרטיות בתפילת שמונה עשרה - תוך כדי הברכות האמצעיות, בשומע תפילה ואחרי סוף התפילה.

לדעת רבינו יונה בקשות פרטיות יש לומר דווקא באמצע הברכה ובקשות ציבוריות דווקא בסוף הברכה.

מקור הדין בגמרא

בגמרא בעבודה זרה (ז:) מובאת מספר דעות אמוראים לגבי החלק בתפילה שבו יש אפשר לבקש צרכים:

  1. רב יהודה אמר שמואל: שואל אדם צרכיו בשומע תפילה.
  2. רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה אבל אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אומר.
  3. רב חייא בר אשי אמר רב: אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת חולים ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים.
  4. רבי יהושע בן לוי: אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה אם בא לומר אחר תפילתו כסדר יום הכפורים אומר.

נחלקו הראשונים לגבי הבנת היחס שבין דעות האמוראים - האם מדובר על דינים שונים שמגבילים אחד את השני או שהם רק מוסיפים זמנים נוספים שאפשר לומר גם בהם.

ראשונים

רבינו יונה

רבינו יונה (על הרי"ף בברכות כב ב) מביא שכל אמורא מוסיף הגבלה ודין נוסף. ולכן כל הדין מתחלק לארבעה דינים חלוקים:

  1. ברכת שומע תפלה יכול לשאול כל צרכיו - בכל ענין שירצה .שברכת שומע תפלה כוללת כל הצרכים וזה היעוד שלה.
  2. בסוף הברכה מותר לומר מעין אותה ברכה דווקא לצרכי רבים,
    ולא יכול לומר בלשון רבים באמצע - כי זה נראה שהוא מוסיף על המטבע שתקנו חכמים. ולא יכול לומר צרכי יחיד באמצע - כי זה הפסקה באמצע הברכה.
  3. באמצע הברכה מותר לומר לצרכיו האישיים דווקא
  4. בסוף הברכה יכול להאריך ולומר מה שהוא רוצה איך שהוא רוצה (בין צורכי רבים בין צורכי רבים, ולהאריך ללא הגבלה)

מסביר הבית יוסף (או"ח קי"ט א') את סברתו בהרחבה - שמכל מימרא של כל אחד מהאמוראים הוא לומד דבר נפרד.

דעת הרא"ש הרמב"ם

הרא"ש (ה' כ"א) והרמב"ם (תפילה וברכת כהנים ו' ב') לא מביאים בכלל את החילוקים של רבינו יונה בין צרכי רבים לצרכי יחיד לבין אמצע ברכה לסוף הברכה. ושתמיד אפשר לבקש לצרכי בברכה מסויימת.

מסביר הבית יוסף (או"ח קי"ט א') שלסברתם זה שרב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב אומר שאפשר לומר בסוף כל ברכה מעין אותה, זה לאו דווקא בסוף - אלא אלא שהוא דיבר במה שנהוג. או שזה בשביל להוסיף - שמותר בסוף אפילו שלא אומר סמוך לחתימה את מה שתיקנו חכמים - למרות זאת מותר. וקל חומר שמותר גם באמצע.

שלא יפתח בבקשותיו

ומוסיף הבית יוסף בשם הטור (תקס"ו) שהשזה שנכתב בסוף מגיע בשביל למעט שלא יבקש את בקשותיו בהתחלה, אלא שיפתח במטבע שתיקנו חכמים - ורק אז יבקש את בקשותיו. וגם רב הונא שלא כתב "בסוף" מסכים עם זה, אלא שלדעתו זה פשיטא כי ברור שלא יתכן שיפתח בבקשתו לפני הנוסח של חכמים.

הפסקה לבקשות בברכות הראשונות והאחרונות

הגמרא בברכות (לד.) מביאה את דברי רב יהודה - שאסור לשאול צרכים בשלוש ראשונות ובשלוש אחרונות, אלא רק באמצעיות.[1]

התוספות (ד"ה אל ישאל) מביא בשם רבינו חננאל ורבינו האי שכל הדין שאסור לשאול צרכים דווקא ליחיד, אבל לרבים מותר. וזו הסיבה שאומרים זכרנו וקרובץ ויעלה ויבוא בהם. כי כל הדין הוא דווקא על יחיד, אבל על רבים מותר - כי עיקר הברכות האחרונות הם לצרכי רבים. וכן מביא הרא"ש (ה' כ"א) ומוסיף לפרט שהתקנה של קרובץ היתה של ר' אלעזר הקליר ז"ל. וכן מביא הרב רבינו יונה (על הרי"ף בברכות כב ב) בשם הגאונים.

פסיקת הלכה

השולחן ערוך (קי"ט א') פוסק כרמב"ם וכרא"ש, שאפשר לברך בכל ברכה מהאמצעיות באמצע או בסוף בקשות אישיות או בקשות ציבוריות. ומביא גם את הרב רבינו יונה שאם זה בשביל כל ישראל - מוסיף אותה בסוף הברכה. ואם זה בקשה פרטית - מוסיף אותה באמצע.

והמשנה ברורה (ס"ק ט') מביא את דעת הבית יוסף שלכתחילה טוב להזהר כדעת רבינו יונה.

שלא יוסיף בתחילת הברכה

הרמ"א מביא את סברת הטור (שמובאת גם בב"י) שלא יוסיף את הבקשה הפרטית בתחילת הברכה - אלא רק באמצע או בסוף.

והמשנה ברורה (ס"ק ב') מביא בשם הפמ"ג שצריך לומר ממש מאמר שלם מעניין הברכה, כגון אם רוצה לבקש שיתן לו ה' דעה יקדים ויאמר "אתה חונן לאדם דעת" אבל לא יאמר תיבת "אתה" לבד, וכן בכל הברכות.

האם יאריך

הגמרא (ברכות ל"א.) מביאה שבבקשות שלאחר סיום התפילה אפשר להאריך אפילו הרבה מאוד, אפילו כסדר יום הכיפורים.

השולחן ערוך (קי"ט א') מביא את דעת המרדכי שכשמוסיף בברכה לצורך יחיד - לא יאריך.

בקשה על העתיד

המשנה ברורה (ס"ק א') מביא בשם הפמ"ג שבתוך ברכה אפשר לבקש רק לצורך שיש לו כרגע, לדוגמה אם יש לו חולה לבקש שיבריא או אם צריך לפרנסה לבקש רחמים. אבל לא יכול לבקש על העתיד - שלא יחלה ושתהיה לו פרנסה בשפע תמיד, מה שאין כן בברכת שומע תפילה שיכול לבקש גם על העתיד.

האם יזכיר את השם של החולה

הגמרא (ברכות ל"א.) מביאה שהמבקש רחמים על חברו - לא צריך להזכיר את שמו, כי כשמשה התפלל על מרים הוא אמר "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ" ולא הזכיר את שמה של מרים.

המשנה ברורה (ס"ק ב') מביא בשם הפר"ח שמביא מהזוהר בפרשת וישלח שבתפילה צריך לפרש את הבקשה בצורה מפורשת. ולכן מעמיד את הגמרא שאומרת שלא צריך להזכיר את השם - דווקא במקרה שחברו נמצא בפניו. אבל כשחברו לא נמצא בפניו - צריך להזכיר את שמו.

ראו גם

שיעורים, מאמרים וכתבי עת

הערות שוליים

  1. ^ הגמרא ממשיכה ומסביר את הטעם על פי הסיבה שלפיה סידרו את הגמרא כך: דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: רִאשׁוֹנוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁמְּסַדֵּר שֶׁבַח לִפְנֵי רַבּוֹ. אֶמְצָעִיּוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁמְבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ. אַחֲרוֹנוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁקִּבֵּל פְּרָס מֵרַבּוֹ, וְנִפְטָר וְהוֹלֵךְ לוֹ.