אתרוג הירוק

מקורות
משנה:	סוכה ג ו
בבלי:	סוכה לא ב, לד ב
רמב"ם:	לולב ח ח
שולחן ערוך:	אורח חיים תרמח כא

מחלוקת ר' מאיר ור' יהודה

המשנה (סוכה ג ו) מביאה מחלוקת תנאים לגבי אתרוג ירוק ככרתי, שר' מאיר מכשיר ור' יהודה פוסל.
הגמרא (סוכה לא ב) סברה בתחילה לומר שטעמו של ר' יהודה שפוסל אתרוג ירוק הוא משום שסובר הוא שצריך הדר באתרוג ובירוק אין הדר. אך הגמרא דוחה זאת ומבארת שטעמו הוא משום שאתרוג הירוק לא נגמר פריו.

ירוק שעתיד להצהיב

כתבו התוספות (סוכה לא ב ד"ה הירוק) שאתרוגים הבאים לפנינו ירוקים ככרתי, כשרים אפילו לר' יהודה כשחוזרים למראה שאר אתרוגים לאחר ששהו בכלי זמן מרובה, דכאלו ודאי נגמר פריים.
בדבריהם משמע קצת שדווקא אם חוזרים להצהיב אז הם כשרים, אך כל זמן שלא הצהיבו אינם כשרים.
אמנם הרא"ש (סוכה ג כא) העתיק דבריהם בשינוי לשון, ובדבריו משמע שאף אם לא חזר למראה אתרוג, כל שאילו ישהו אותו יחזור - כשר, שאם לא שנגמר פריו לא היה חוזר.
כדברים האלו העתיק להלכה גם הטור (אורח חיים תרמח), ובבית יוסף (ד"ה הירוק) נראה שהבין כן גם בדברי התוספות, שלא בעינן שיצהיבו, אלא כל שאם ישהו אותם יצהיבו כשרים.

שיטת ה'בית חדש' והחולקים עליו

הבית חדש (תרמח יב) אחר שהביא דברי התוס' והרא"ש, כתב שדווקא כאשר חוזר האתרוג כולו למראה אתרוג כשר, אבל אם לא חזר כולו דינו כחזזית לפסול ברובו במקום אחד. ובטעם הדבר כתב שהסיבה שאתרוג הירוק פסול אינה מפני שלא נגמר פריו כמסקנת הגמרא, דזה נאמר רק אליבא דר' יהודה דלא בעי הדר, אבל לפי מה דקיימא לן שבעינן הדר, טעם הפסול בירוק הוא מפני שאינו הדר ואפילו אם נגמר פריו פסול כל זמן שהוא בירקותו, ולכן צריך שיחזור כולו למראה אתרוג.

האחרונים חלקו על הב"ח בדבר זה וכתבו שאין דבריו מכוונים להלכה, שכן בראשונים מבואר להדיא שתפסו עיקר הטעם מפני שאינו גמר פירי, ולכן התירו כשחוזרים למראה אתרוג.
כן כתבו הקרבן נתנאל (כ), המגן אברהם (כג), הטורי זהב (יח), וכן הכריע המשנה ברורה (סה).