הבדלים בין גרסאות בדף "אמירה לגוי בשבת"

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 11: שורה 11:


ה'''רמב"ם''' (פ"ו ה"א והכ"ב ועוד) פסק שאמירה לגוי לא הווי אלא איסור דרבנן. וכ"פ השו"ע (סי' שז ס"ה) ובמשנ"ב שם (ס"ק כ וכן בסי' רמג ס"ק ה ובשעה"צ שם) וכן הסכמת כל האחרונים.
ה'''רמב"ם''' (פ"ו ה"א והכ"ב ועוד) פסק שאמירה לגוי לא הווי אלא איסור דרבנן. וכ"פ השו"ע (סי' שז ס"ה) ובמשנ"ב שם (ס"ק כ וכן בסי' רמג ס"ק ה ובשעה"צ שם) וכן הסכמת כל האחרונים.
{{הפניה לטיוטה|כל הסוגיה=כן}}
{{הפניה לטיוטה}}

גרסה מ־21:29, 4 באוקטובר 2021


מקורות
בבלי:שבת טז ו, כג ג
ירושלמי:שבת קכא א, קנ א

האיסור לומר בשבת לנכרי לעשות מלאכה האסורה לישראל, ובאיזה אופן מותר.

מקור הדין

בחומש שמות (פי"ב פט"): "כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם".

במכילתא (פרשה ט ד"ה כל מלאכה) כתב: לא תעשה אתה, לא יעשה חברך, ולא יעשה גוי מלאכתך.

נחלקו הראשונים האם אמירה לגוי אסורה מה"ת או מדרבנן בלבד:

ע"פ סמ"ג , יראים (סי' שד) אמירה לגוי אסורה מדאורייתא, ולדעת הרמב"ן (עה"ת שם) אבורה מדרבנן, והמכילתא אסמכתא בעלמא.

הרמב"ם (פ"ו ה"א והכ"ב ועוד) פסק שאמירה לגוי לא הווי אלא איסור דרבנן. וכ"פ השו"ע (סי' שז ס"ה) ובמשנ"ב שם (ס"ק כ וכן בסי' רמג ס"ק ה ובשעה"צ שם) וכן הסכמת כל האחרונים.