הבדלים בין גרסאות בדף "בקשת צרכיו בתפילה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} <nowiki>{{</nowiki> האם ומתי יכול אדם לבקש בקשות אישיות בשומע תפילה? == סיכום הסוגייה == <br /> == מקור הדין בגמרא == בגמרא בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|ז|ב|ז:}} מובאת מחלוקת אמוראים <br /> == ראשונים == === רבינו יונה {{בספריא|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.22b.8|רבינו יונה ברכות כב ב}} ===...") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}}{{מקורות|2={{גמרא|עבודה זרה|ז|ב|עבודה זרה ז:|בכותרת=כן}},{{גמרא|ברכות|לא|א|ברכות לא.|בכותרת=כן}},{{גמרא|ברכות|לד|א|ברכות לד.|בכותרת=כן}}|4={{רמב"ם|תפלה וברכת כהנים|ו|ב|תפלה וברכת כהנים ו' ב'-ג'|בכותרת=כן}}|5={{שו"ע|או"ח|קיט|או"ח קי"ט|בכותרת=כן}}}} | ||
האם ומתי יכול אדם לבקש בקשות אישיות בשומע תפילה? | האם ומתי יכול אדם לבקש בקשות אישיות בשומע תפילה? | ||
== סיכום הסוגייה == | ==סיכום הסוגייה== | ||
<br /> | <br /> | ||
{{להשלים|סיכום סוגייה}} | |||
==מקור הדין בגמרא== | |||
ב'''גמרא''' בעבודה זרה {{גמרא|עבודה זרה|ז|ב|ז:}} מובאת מספר דעות אמוראים לגבי זמני בקשת צרכים: | |||
# רב יהודה אמר שמואל: שואל אדם צרכיו בשומע תפילה. | |||
# רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: <small>אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה אבל</small> אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אומר. | |||
# רב חייא בר אשי אמר רב: <small>אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה</small> אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת חולים ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים. | |||
# רבי יהושע בן לוי: <small>אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה</small> אם בא לומר אחר תפילתו כסדר יום הכפורים אומר. | |||
נחלקו הראשונים לגבי הבנת היחס שבין דעות האמוראים - האם מדובר על דינים שונים שמגבילים אחד את השני או שהם רק מוסיפים זמנים נוספים שאפשר לומר גם בהם. | |||
== ראשונים == | ==ראשונים== | ||
=== רבינו יונה {{בספריא|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.22b.8| | ===רבינו יונה=== | ||
'''רבינו יונה''' {{בספריא|Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.22b.8|על הרי"ף בברכות כב ב}} מביא שכל אמורא מוסיף הגבלה ודין נוסף. ולכן כל הדין מתחלק לארבעה דינים חלוקים: | |||
# | # <u>ברכת שומע תפלה</u> <u>יכול לשאול כל צרכיו</u> - בכל ענין שירצה .שברכת שומע תפלה כוללת כל הצרכים וזה היעוד שלה. | ||
# | # <u>בסוף הברכה מותר</u> לומר מעין אותה ברכה <u>דווקא לצרכי רבים</u>, {{ש}}ולא יכול לומר בלשון רבים באמצע - כי זה נראה שהוא מוסיף על המטבע שתקנו חכמים. ולא יכול לומר צרכי יחיד באמצע - כי זה הפסקה באמצע הברכה. | ||
# | # <u>באמצע הברכה מותר לומר לצרכיו האישיים דווקא</u> | ||
# | # <u>בסוף הברכה יכול להאריך ולומר מה שהוא רוצה איך שהוא רוצה</u> (בין צורכי רבים בין צורכי רבים, ולהאריך ללא הגבלה) | ||
'''אל ישאל אדם צרכיו בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות וכו'.''' ואמרו הגאונים ז"ל דדווקא צרכי יחיד אבל צרכי צבור מותר ומזה הטעם נוהגין לומר זכרנו ומי כמוך בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים: | '''אל ישאל אדם צרכיו בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות וכו'.''' ואמרו הגאונים ז"ל דדווקא צרכי יחיד אבל צרכי צבור מותר ומזה הטעם נוהגין לומר זכרנו ומי כמוך בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים: | ||
=== | ===דעת הרא"ש הרמב"ם=== | ||
ה'''רא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ה|כא|ה' כ"א}} וה'''רמב"ם''' {{רמבם|תפלה וברכת כהנים|ו|ב|תפילה וברכת כהנים ו' ב'}} לא מביאים בכלל את החילוקים של רבינו יונה בין צרכי רבים לצרכי יחיד לבין אמצע ברכה לסוף הברכה, אלא שתמיד אפשר לבקש לצרכי בברכה מסויימת. | |||
== הפסקה לבקשות בברכות הראשונות והאחרונות == | |||
הגמרא בברכות {{גמרא|ברכות|לד|א|לד.}} מביאה את דברי רב יהודה - שאסור לשאול צרכים בשלוש ראשונות ובשלוש אחרונות, אלא רק באמצעיות.{{הערה|הגמרא ממשיכה ומסביר את הטעם על פי הסיבה שלפיה סידרו את הגמרא כך: דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: רִאשׁוֹנוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁמְּסַדֵּר שֶׁבַח לִפְנֵי רַבּוֹ. אֶמְצָעִיּוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁמְבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ. אַחֲרוֹנוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁקִּבֵּל פְּרָס מֵרַבּוֹ, וְנִפְטָר וְהוֹלֵךְ לוֹ.}} | |||
ה'''תוספות''' {{בספריא|Tosafot_on_Berakhot.34a.10.1|ד"ה אל ישאל}} מביא בשם '''רבינו חננאל ורבינו האי''' שכל הדין שאסור לשאול צרכים דווקא ליחיד, אבל לרבים מותר. וזו הסיבה שאומרים זכרנו וקרובץ ויעלה ויבוא בהם. כי כל הדין הוא דווקא על יחיד, אבל על רבים מותר - כי עיקר הברכות האחרונות הם לצרכי רבים. וכן מביא '''הרא"ש''' {{רא"ש|ברכות|ה|כא|ה' כ"א}} ומוסיף לפרט שהתקנה של קרובץ היתה של ר' אלעזר הקליר ז"ל. | |||
== פסיקת הלכה == | ==פסיקת הלכה== | ||
גרסה מ־14:17, 27 בינואר 2022
|
הסוגיה נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך סוגיה זו בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | ||
| אם הסוגיה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותה, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. | |||
| בבלי: | עבודה זרה ז:,ברכות לא.,ברכות לד. |
| רמב"ם: | תפלה וברכת כהנים ו' ב'-ג' |
| שולחן ערוך: | או"ח קי"ט |
האם ומתי יכול אדם לבקש בקשות אישיות בשומע תפילה?
סיכום הסוגייה
פסקה זו לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיסוגיה והשלימו אותה.
מקור הדין בגמרא
בגמרא בעבודה זרה (ז:) מובאת מספר דעות אמוראים לגבי זמני בקשת צרכים:
- רב יהודה אמר שמואל: שואל אדם צרכיו בשומע תפילה.
- רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה אבל אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכה אומר.
- רב חייא בר אשי אמר רב: אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת חולים ואם צריך לפרנסה אומר בברכת השנים.
- רבי יהושע בן לוי: אע"פ שאמרו שואל אדם צרכיו בשומע תפילה אם בא לומר אחר תפילתו כסדר יום הכפורים אומר.
נחלקו הראשונים לגבי הבנת היחס שבין דעות האמוראים - האם מדובר על דינים שונים שמגבילים אחד את השני או שהם רק מוסיפים זמנים נוספים שאפשר לומר גם בהם.
ראשונים
רבינו יונה
רבינו יונה (על הרי"ף בברכות כב ב) מביא שכל אמורא מוסיף הגבלה ודין נוסף. ולכן כל הדין מתחלק לארבעה דינים חלוקים:
- ברכת שומע תפלה יכול לשאול כל צרכיו - בכל ענין שירצה .שברכת שומע תפלה כוללת כל הצרכים וזה היעוד שלה.
- בסוף הברכה מותר לומר מעין אותה ברכה דווקא לצרכי רבים,
ולא יכול לומר בלשון רבים באמצע - כי זה נראה שהוא מוסיף על המטבע שתקנו חכמים. ולא יכול לומר צרכי יחיד באמצע - כי זה הפסקה באמצע הברכה. - באמצע הברכה מותר לומר לצרכיו האישיים דווקא
- בסוף הברכה יכול להאריך ולומר מה שהוא רוצה איך שהוא רוצה (בין צורכי רבים בין צורכי רבים, ולהאריך ללא הגבלה)
אל ישאל אדם צרכיו בשלש ראשונות ולא בשלש אחרונות וכו'. ואמרו הגאונים ז"ל דדווקא צרכי יחיד אבל צרכי צבור מותר ומזה הטעם נוהגין לומר זכרנו ומי כמוך בעשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים:
דעת הרא"ש הרמב"ם
הרא"ש (ה' כ"א) והרמב"ם (תפילה וברכת כהנים ו' ב') לא מביאים בכלל את החילוקים של רבינו יונה בין צרכי רבים לצרכי יחיד לבין אמצע ברכה לסוף הברכה, אלא שתמיד אפשר לבקש לצרכי בברכה מסויימת.
הפסקה לבקשות בברכות הראשונות והאחרונות
הגמרא בברכות (לד.) מביאה את דברי רב יהודה - שאסור לשאול צרכים בשלוש ראשונות ובשלוש אחרונות, אלא רק באמצעיות.[1]
התוספות (ד"ה אל ישאל) מביא בשם רבינו חננאל ורבינו האי שכל הדין שאסור לשאול צרכים דווקא ליחיד, אבל לרבים מותר. וזו הסיבה שאומרים זכרנו וקרובץ ויעלה ויבוא בהם. כי כל הדין הוא דווקא על יחיד, אבל על רבים מותר - כי עיקר הברכות האחרונות הם לצרכי רבים. וכן מביא הרא"ש (ה' כ"א) ומוסיף לפרט שהתקנה של קרובץ היתה של ר' אלעזר הקליר ז"ל.
פסיקת הלכה
פרי מגדים - מותר לבקש רק על בעיה נוכחית ולא על העתיד, חוץ משומע תפילה ששם אפשר גם לבקש על העתיד ולבקש רחמים.
פרי מגדים - צריך להתחיל ממטבע שלם בברכה
- ^ הגמרא ממשיכה ומסביר את הטעם על פי הסיבה שלפיה סידרו את הגמרא כך: דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: רִאשׁוֹנוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁמְּסַדֵּר שֶׁבַח לִפְנֵי רַבּוֹ. אֶמְצָעִיּוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁמְבַקֵּשׁ פְּרָס מֵרַבּוֹ. אַחֲרוֹנוֹת — דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁקִּבֵּל פְּרָס מֵרַבּוֹ, וְנִפְטָר וְהוֹלֵךְ לוֹ.