הבדלים בין גרסאות בדף "הליכה בשבת לצורך דבר האסור"

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 2: שורה 2:
האופן האסור והאופן המותר ללכת בשבת, לצורך עשיית חפציו במוצאי שבת.
האופן האסור והאופן המותר ללכת בשבת, לצורך עשיית חפציו במוצאי שבת.


==ממצוא חפצך==
==האיסור ומקורו==
נאמר בפסוק (ישעיהו נח יג) "וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר", ולמדו מזה חז"ל שלא יתעסק אדם בצרכיו בשבת.
נאמר בפסוק (ישעיהו נח יג) "אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי, וקראת לשבת עונג, וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר", ולמדו מזה חז"ל שאף דברים שאין בהם איסור מלאכה, אם יש בהם משום עשיית חפציו, לא יתעסק אדם בהם בשבת. אחד הדברים שאסרו חז"ל מטעם זה הוא ההליכה בשבת לצורך איסור, אף שאין בו מלאכה.
 
ב'''ילקוט שמעוני''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9758&st=&pgnum=121 (ישעיה תצו ד"ה אם תשיב)] מבואר שהאיסור הוא מן המלים 'אם תשיב משבת רגלך'. <BR/>
אמנם ב'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=39&format=pdf (עירובין לט א ד"ה מוכחא)] מבואר שלמד כן מן המלים 'ממצוא חפצך', וכן העתיק ה'''טור''' (אורח חיים שו) וה'''שלחן ערוך''' (שו א). אמנם אפשר שהם כתבו כן ככותרת לכל הסימן, וכוונתם שנלמד מכלל הפסוק בישעיה שם.


===איסור החשכה על התחום===
===איסור החשכה על התחום===
אחד הדברים שנאסרו מטעם זה, הוא ההליכה בשבת לצורך עשיית דבר במוצאי שבת. אמנם אם זהו דבר שמותר לעשותו גם בשבת, מותר אף ללכת לצורכו בשבת.<BR/>
מבואר ב'''משנה''' (שבת כג ב) שאסור להחשיך על התחום [ללכת בשבת לקראת השקיעה למקום שיוכל ממנו לצאת מיד במוצאי שבת] לצורך דבר שאסור לעשותו בשבת, אך לצורך דבר שמותר לעשותו בשבת, מותר ללכת לצורכו בשבת. כלומר אף שאסור להחשיך על התחום על מנת לשכור פועלים או להביא פירות מחוץ לתחום, אבל אם מחשיך על התחום כדי לשמור על הפירות, זה מותר, כיון שהשמירה מותרת אף בשבת. <BR/>
ומבואר כל זה ב'''משנה''' (שבת כג ב) שאומרת שאסור להחשיך על התחום [ללכת בשבת לקראת השקיעה כדי לצאת מיד במוצאי שבת] על מנת לשכור פועלים או להביא פירות מחוץ לתחום. אבל אם מחשיך על התחום כדי לשמור על הפירות, זה מותר, כיון שהשמירה מותרת אף בשבת. <BR/>
עוד מבואר במשנה שם, שאם החשיך באופן המותר, כלומר על מנת לשמור וכד', מותר לו אף להביא במוצאי שבת את הפירות מחוץ לתחום, מפני שההליכה היתה בהיתר. יוצא אם כן שכל דבר שאסור לעשותו בשבת, אסור להחשיך עליו, כלשון '''רש"י''' שם (ד"ה אין מחשיכין).
עוד מבואר במשנה שם, שאם החשיך באופן המותר, כלומר על מנת לשמור וכד', מותר לו אף להביא במוצאי שבת את הפירות מחוץ לתחום, מפני שההליכה היתה בהיתר. יוצא אם כן שכל דבר שאסור לעשותו בשבת, אסור להחשיך עליו, כלשון '''רש"י''' שם (ד"ה אין מחשיכין).


תפריט ניווט