יש לנו בקשה:

אנחנו לא עושים את זה הרבה. למען האמת אנחנו לא עושים את זה כמעט בכלל. אבל יש מספר ימים בשנה שאנחנו מציבים את המודעה הזו ומזמינים אותך לתרום.

אם כל מי שרואה את המודעה הזו יתרום תרומה חד-פעמית, אנחנו נוכל להחזיק מעמד לפחות שנה שלמה.
זה לא כל כך משנה הסכום שבאפשרותך לתת, כמו שחשובה עצם ההשתתפות שלך.


שמנים ופתילות הכשרים לחנוכה

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקורות
משנה:
בבלי: שבת כא א-ב
ירושלמי:
רמב"ם: מגילה וחנוכה ד ו
שלחן ערוך: אורח חיים תרעג א

השמנים והפתילות שמותר להדליק בהם נר חנוכה, והפסולים השונים בהם.

סוגיית הגמרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

מחלוקת האמוראים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הגמרא (שבת כא א-ב) מביאה דברי רב הונא שאומר שהשמנים והפתילות הפסולים לנר שבת, פסולים כמו כן לנר חנוכה בין ביום חול ובין בשבת חנוכה.
רבא שם מבאר טעמו ונימוקו, שסובר רב הונא שכבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה, כלומר, נר חנוכה שכבה תוך הזמן, צריך לחזור ולהדליקו, ולכן צריך מראש להדליק בשמן ופתילה טובים שלא יכבה. וכן סובר רב הונא שמותר להתשמש לאור נר חנוכה, ולכן בשבת יש חשש שמא יטה. בגלל שתי הלכות אלו אמר רב הונא שצריך להדליק בשמן ופתילה טובים שאינם מסכסכים את האור ואין בהם חשש שמא יטה.
רב חסדא לעומת זאת חולק ואומר שמותר להדליק נר חנוכה בשמנים ופתילות הפסולים לנר שבת, אולם זהו דווקא ביום חול, אך נר חנוכה שמדליק בערב שבת אסור. ומסבירה הגמרא שסובר הוא שאם כבתה אין זקוק לה ולכן אין צורך להדליק מראש באופן שלא יכבה הנר באמצע. אמנם לענין הנאה מן הנרות מודה הוא לרב הונא שמותר להשתמש לאורה, ולכן בנר חנוכה שמדליק בערב שבת אין להדליק בשמנים ופתילות גרועים, שמא יטה את הנר.
דעה שלישית בגמרא היא דעת ר' זירא (י"א בשם רב מתנה וי"א בשם רב) שפתילות ושמנים הפסולים לנר שבת כשרים הם לנר חנוכה בין ביום חול ובין בשבת, לפי שכבתה אין זקוק לה, כלומר אינו צריך לחזור ולהדליקה, ולכן יכול מלכתחילה להדליק בנר גרוע. וכן אסור להשתמש לאורה, ולכן אין חשש שמא יבוא להטות בשבת.

הקשר בין הלכות השימוש בנר וההדלקה אם כבה, לבין איכות הפתילות והשמנים[עריכה | עריכת קוד מקור]

כמבואר לעיל, רבא אומר שהטעם שרב הונא מתיר לנר חנוכה פתילות ושמנים הפסולים לנר שבת הוא משום שסובר ש'כבתה זקוק לה ומותר להשתמש לאורה'.
רש"י (כא א ד"ה זקוק) מבאר שכיון שחייב להדליק את הנר אם כבה, ממילא צריך לכתחילה לעשות נר יפה דלמא פשע ולא מתקן לה. ואילו לגבי שבת כיון שמותר להשתמש לאורה, ממילא צריך לעשות שמן ופתילה יפים, שמא יבוא להטות את הנר ויעבור על איסור מבעיר.
הראשונים הקשו שלכאורה אין הכרח לזה, שהרי די שנאמר שאם כבתה זקוק לה, וממילא נלמד שצריך שמנים ופתילות יפים כדי שלא יכבה הנר (ובשבת גם אינו יכול לתקנו), ומנין יש ראיה גם שמותר להשתמש לאורה.
תירצו התוספות (ד"ה ומותר) במלשון רב הונא שאמר 'בין בחול בין בשבת', משמע שלכל אחד יש טעם בפני עצמו, שהטעם שאין מדליקין בו בשבת, הוא משום שמא יטה ולא משום כבתה זקוק לה. כן הוא גם בתוספות רא"ש (ד"ה קסבר), וכן כתב הרשב"א (כא א ד"ה הא) בתירוץ ראשון, והר"ן בחידושים (כא א ד"ה קסבר).
הרמב"ן (כא א ד"ה הא) לעומת זאת תירץ, שהוא אמינא שכיון שבשבת אי אפשר להזדקק לה ולחזור ולהדליקה, ממילא גם אין צריך להקפיד שיהיו הפתילות והשמנים טובים, שכיון שאפשר שלא יכבו, גם אם כבו לא אכפת לן.
הריטב"א (כא א ד"ה אמר) אחר שהביא תירוץ התוס' בשם 'יש שפירשו', כתב בשם 'אחרים' שמדייקים זאת ממה שאמר 'פתילות ושמנים' שאמנם מה שהצריך רב הונא פתילות טובות הוא מטעם שכתבה זקוק לה, שהפתילה גורמת שהאור תסכסך בהם והנר כבה, אך שמן גרוע אינו גורם לכיבוי אלא לאור עמום, ובזה שייך שמא יטה. ואמנם היה בדין שהשמנים יהיו כשרים ביום חול, אלא שלא פלוג רבנן. כן הוא גם במיוחס לר"ן (כא א ד"ה אמר רבא) בשם הרא"ה.

הרי"ף (ט א) כתב שלמ"ד שמדליקין בשמנים ופתילות גרועים, מזה שהתיר להדליק בהם בשבת, יש ללמוד את שתי ההלכות, גם שאסור להשתמש לאורה דלמא אתי לאטויי, וגם שכבתה אין זקוק לה, שהרי בשבת אינו יכול להזדקק לה ולחזור ולהדליקה. מבואר בדבריו לכאורה שמההלכה הראשונה בלבד, כלומר שכבתה זקוק לה או אין זקוק לה, ניתן ללמוד אם מותר להדליק בשמנים ופתילות הפסולים לנר שבת.
ובאמת כתב הרמב"ן שצריך לומר בדעתו, שההלכה השניה שמותר להשתמש לאורה, אינה מוכרחת בדברי רב הונא, אלא אמרו כן רק כדי שלא לחלוק על רב חסדא בתרתי אלא בחדא. כעין זה כתב גם הרשב"א (כא א ד"ה הא) מדנפשיה בתירוץ שני.
המאירי (כא א ד"ה כל) כתב שהסוגיה מוכחת שלא כהרי"ף, אלא שלומדים את ענין כבתה אין זקוק לה בין מהדלקת חול ובין מהדלקת שבת, שהרי אפשר היה לומר שבשבת דווקא אין זקוק לה מפני שאינו יכול, אבל ביום חול זקוק לה לחזור ולהדליקה.

הכרעת ההלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הראשונים כולם פסקו הלכה כר' זירא, שפתילות ושמנים שאסור להדליק בהם בשבת מותר להדליק בהם בחנוכה, בין בחול בין בשבת, משום שכבתה אין זקוק לה ומותר להשתמש לאורה. וכן הוא בשלחן ערוך (אורח חיים תרעג א). אמנם יש ראשונים שהתירו להשתמש לאור נר חנוכה תשמישים של קדושה, אבל גם הם לא כתבו לענין שמנים ופתילות לאסור איזה מהם בחול או בשבת.

מצוה מן המובחר[עריכה | עריכת קוד מקור]

הדלקה בשמן שריפה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמן של איסורי הנאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמן של שביעית[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמן של טבל[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמן מאוס ושמן שלן התחת מטה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שומן של בהמה טמאה[עריכה | עריכת קוד מקור]

שמן גזול[עריכה | עריכת קוד מקור]

נר חשמלי[עריכה | עריכת קוד מקור]