יש לנו בקשה:

אנחנו לא עושים את זה הרבה. למען האמת אנחנו לא עושים את זה כמעט בכלל. אבל יש מספר ימים בשנה שאנחנו מציבים את המודעה הזו ומזמינים אותך לתרום.

אם כל מי שרואה את המודעה הזו יתרום תרומה חד-פעמית, אנחנו נוכל להחזיק מעמד לפחות שנה שלמה.
זה לא כל כך משנה הסכום שבאפשרותך לתת, כמו שחשובה עצם ההשתתפות שלך.


שיחה:תחילת זמן קריאת שמע של שחרית

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ההבדל בין שיטת רבנו יונה לשיטת התוספות והרא"ש[עריכת קוד מקור]

לכאורה רבנו יונה והרא"ש הושוו בשיטותיהם, לשניהם תחילת הזמן הוא משיכיר, יש נקודת אמצע בהנץ החמה כותיקין, וסוף הזמן הוא ג' שעות. וכן היא שיטת התוספות והרבה ראשונים.
אבל כשנדקדק בדבר נראה ששונה היא שיטת רבנו יונה משיטת הרא"ש והתספות, שהם התקשו והעמידו סתירה בין דברי אביי שפסק כותיקין, לבין דברי אביי ביומא שהתיר גם אחר הנץ, ולזה תירצו שותיקין הוא רק למצוה מן המובחר.
לעומת זאת רבנו יונה לא נתקשה בדבר זה, להיפך זה היה פשוט לו שניתן ליישב זמן הותיקין עם זמן של ג' שעות, שזה לכתחילה וזה בדיעבד, והוא רק התקשה הפוך. איך ליישב דברי אביי עם רב הונא והמשנה, שאם הזמן הכי מוקדם הוא כותיקין, איך אמרו שאפשר לקרוא משיכיר? וכי אביי חולק על רב הונא? ועל זה יישב שאין כאן מחלוקת, אלא שהותיקין היו דוחים את הקריאה כדי לסמוך גאולה לתפילה.
והיוצא מזה, שלפי רבנו יונה הותיקין זהו עיקר הדין, ועוד יותר מזה היא ראוי לקרוא גם קודם לכן, אלא כדי שלא להמתין בין קריאת שמע לתפילה, אפשר לאחר עד מעט קודם הנץ. לעומת זאת לרא"ש ותוספות עד ג' שעות הוא לכתחילה, ורק למצוה מן המובחר יש לקרוא כותיקין, שבהכי יש ליישב בסתירה בדברי אביי. וכן הסכים הטור שותיקין הוא למצוה מן המובחר.
אבל הב"י ציטט על זה את רבנו יונה והוסיף שכן כתב הרא"ש, ולכאורה לא דק, שכן לרבנו יונה אינו מצוה מן המובחר אלא עיקר הדין.
ולכאורה גם בשולחן ערוך עצמו יש כעין סתירה בין סעיף א' לסעיף ב'. שבס"א כתב שענין הותיקין הוא רק כדי לסמוך גאולה לתפילה, ופשוט שזהו כדעת התוס' והרא"ש, שהרי לרבנו יונה אינו ענין רק משום הסמיכות אלא עיקר הדין להקדים קודם הנץ. ואילו בס"ב כתב שאף הקורא לאחר הנץ יש לו להקדים כמה שיכול. ומקור דבר זה הוא מרבנו יונה, ולכאורה התוס' והרא"ש אינם מסכימים לד"ז. וצ"ת.
א.א (שיחה) 12:36, 12 ביולי 2018 (IDT)