יש לנו בקשה:

אנחנו לא עושים את זה הרבה. למען האמת אנחנו לא עושים את זה כמעט בכלל. אבל יש מספר ימים בשנה שאנחנו מציבים את המודעה הזו ומזמינים אותך לתרום.

אם כל מי שרואה את המודעה הזו יתרום תרומה חד-פעמית, אנחנו נוכל להחזיק מעמד לפחות שנה שלמה.
זה לא כל כך משנה הסכום שבאפשרותך לתת, כמו שחשובה עצם ההשתתפות שלך.


שיחה:נוסח הספירה וברכתה

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספירה בראשי תיבות[עריכת קוד מקור]

בפר"ח כתב "ולי נראה אם מנה בראשי תיבות כגון שאמר היום ד' ימים, או אפילו אמר ח' ימים שהם שבוע א' ויום א' לא מקרי מנין וצריך לחזור ולספור בברכה, ודלא כהר"ש הלוי בתשובה חלק או"ח סימן ה', וספר כנסת הגדולה [שם] שלא נראו דבריהם בעיני". משמע שלמד בדברי מהר"ש הלוי שמחלק בין ד' ימים לח' ימים, כיון שבח' ימים צריך להזכיר גם שבועות. אמנם פשוט הוא, וכן יראה המעיין בדברי מהר"ש שם, שלענין ספירה בראשי תיבות אין חילוק בין ד' לח' או לל"ג, שבזה ס"ל שאם בירך וספר בראשי תיבות יצא, ואם לא בירך וספר בר"ת יכול לחזור ולברך. וכל החילוק בין ד' לעומר לל"ג בעומר הוא מצד הצורך להזכיר שבועות, שהוא ז"ל סובר שחייב להזכיר ימים ושבועות ואם לא הזכיר לא יצא ידי חובה, אך אם הזכיר שבועות יצא אף אם שספר בראשי תיבות. ולפי"ז אם אמר היום לג בעומר שהם ארבעה שבועות וחמישה ימים, יצא ידי חובה למהר"ש. וכן כתב בכנה"ג בדרך אפשר בדעתו. והמעיין יראה שכן הוא באמת דעתו. ולשון הפר"ח קצת מטעה בזה.

ובכל הענין הזה קצת מבוכה יש לי, שהרי חילוק גדול יש בין כשאומר 'היום יד לעומר' (שלא במילוי אותיות יו"ד דל"ת) לבין כשאומר היום 'ד' לעומר' שבזה אי אפשר לומר במילוי אותיות. והרי בכל עשרת הימים הראשונים, יש לדונם כמונה במילוי אותיות, שהרי ודאי איירי באומר אל"ף לעומר בי"ת לעומר וכו'. אבל הפוסקים בחדא מחתא מתחינהו ודנים על האומר לחבירו 'היום לג בעומר' (שלא במילוי אותיות) יחד עם האומר היום ד' לעומר. ואף בשאילת יעבץ שהוא הראשון שמחלק בזה, משמע בדבריו שיש איזו מציאות שגם קודם י"א יש ספירה שלא במילוי אותיות ונבצר ממני להבין דבר זה. ולכאורה החילוק המתבקש הוא לומר שבאומר בלא מילוי אותיות אין כאן מנין כלל, רק אומר מילה שאין לה משמעות, וה"ז כאומר היום 'לאה' ימים לעומר וכוונתו שלושים ושש, שבזה היה נראה פשוט שלכו"ע יחזור ויספור בברכה, וא"כ למה באומר 'לו' בלא מילוי אותיות הוא טוב מזה? רק אם אומר למ"ד וא"ו היה מקום לספק. אבל בפוסקים אינו נראה כן. וצ"ע.

א.א 04:59, 28 באפריל 2016 (IDT)