יש לנו בקשה:

אנחנו לא עושים את זה הרבה. למען האמת אנחנו לא עושים את זה כמעט בכלל. אבל יש מספר ימים בשנה שאנחנו מציבים את המודעה הזו ומזמינים אותך לתרום.

אם כל מי שרואה את המודעה הזו יתרום תרומה חד-פעמית, אנחנו נוכל להחזיק מעמד לפחות שנה שלמה.
זה לא כל כך משנה הסכום שבאפשרותך לתת, כמו שחשובה עצם ההשתתפות שלך.


שיחה:מצב הגוף בשעת קריאת שמע

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שיטת רבנו יונה לגבי קריאת שמע בשכיבה[עריכת קוד מקור]

רבנו יונה הקשה מהגמרא בדף כד. שם מבואר להדיא שמותר לקרוא את שמע בשכיבה, וסותר לכאורה גמרא דידן דף יג: דאסור לקרוא פרקדן.
ולפו"ר לא קשיא מידי, שהרי הגמרא יג: לא אסרה אלא רק פרקדן. ולראשונים שמפרשים שפרקדן הוא על גבו (רש"י ודעימיה), מותר לקרוא בשוכב על פניו או בשוכב על צידו. ולראשונים שמפרשים 'פרקדן' שגם על פניו אסור (רמב"ם וסייעתו), על כל פנים על צידו לא שמענו שאסור. והגמרא במפורש שם אוסרת ששוכב פרקדן ומצלי, כלומר מטה על צידו (אלא אם כן בעל בשר), אבל על צידו ממש אינו אסור. וגם למסקנת הגמרא שאוסרת פרקדן ומצלי, אין הכוונה על צידו ממש, שאם כן לא היתה הגמרא מקשה מעיקרא, שהרי זה לא ס"ד לאסור כלל, וכל הסוגיה מתחילה עד סוף אינה עוסקת אלא בשוכב פרקדן, לכל חד כדאית ליה.
ולכן אינו מובן כלל קושיית רבנו יונה, שבפשטות יש לומר שעל צידו מותר, ובאמת לשאר ראשונים קושיה מעיקרא ליתא. אלא שבאמת גם רבנו יונה זו כוונתו בתירוץ ראשון, וז"ל: 'ואיכא דאמרי דכי אמר מקרי אע"ג דמצלי אסיר זהו בהטייה, כמו פרקדן בשוכב על קדקדו ומוטה מעט, אבל זה שמוטה על צדו לגמרי מותר'.
ובתירוץ שני חילק רבנו יונה ותלה את ההיתר לקרוא מוטה דווקא בשיש טירחה, אבל אם אין טירחה אסור. ולמדו הפוסקים שחולק על תירוצא קמא, שמתיר על צידו אף בלא טירחה (כן למד הב"י ולא פסק כוותיה, והרמ"א פסק כוותיה ואסר קריאה על צידו אם לא שיש טורח. עיין בפנים שהאריכו האחרונים לתמוה על הרמ"א שהרי מרן פסק כהרמב"ם ולא כרבנו יונה). ואני בער ולא אדע מה הביא את רבותינו בעלי השלחן ערוך והאחרונים להטות דברי תר"י להכי. שהרי על פניו נראה שגם בתירוץ שני אין כוונת תר"י לחלוק על מ"ש בתירוץ ראשון דשרי לקרוא על צידו, שהרי זהו פשט הגמרא בדף יג: שעל צידו ממש אינו אסור כלל, ורק פרקדן ומוטה אסור. אלא שבתירוץ שני רוצה תר"י לומר שאף זה אינו אסור כאשר יש טירחה, כלומר גם פרקדן ומוטה מעט מותר אם יש טורח, כשם שהתירו בבעל בשר. וז"ל רבנו יונה בתירוץ שני: 'והנכון יותר לתרץ דכיון דחזינן דאיכא טירחא שרי כדאמרי' דר' יוחנן מצלי וקרי משום דהוה בעל בשר, והוה ליה טירחא, הכא נמי התירו לו בהטיה משום שהו"ל טירחה כיון שפשט את בגדיו לחזור וללבשן'. עכ"ל.
עינא דשפיר חזי שלא בא לחלוק על ההסבר בגמרא בדף יג: וכפי שביארו כל הראשונים, אלא רק להוסיף תירוץ על פי הגמרא שם, ולומר שאף פרקדן ומוטה מעט מותר כאשר יש טירחה. ומעתה אינו מובן לי, מה שהעמיסו הפוסקים בדברי תר"י (ובראשם מרן הב"י), לומר שרבנו יונה אינו מתיר אף בשוכב על צידו ממש אלא כאשר יש טירחה, ופליג בזה על הרמב"ם ורש"י. אלא אף רבנו יונה מודה שבצידו ממש שרי, גם לפי תירוץ שני, אלא שבפרקדן ומוטה מעט ג"כ שרי כשיש טירחה כגון שפשט בגדיו. ולזה ייתכן שהרמב"ם יסכים (ויתכן שלא, ואין ראיה לכאן או לכאן).
א.א (שיחה) 20:22, 22 בנובמבר 2017 (IST)

שו"מ און לי מדברי התורא"ש, שכתב גם הוא להקשות קושיית תר"י מהגמרא כד: גבי שנים שהיו ישנים במיטה אחת, ותירץ שני תירוצים. ובתירוץ ראשון כתב שאינו אסור אלא פרקדן אבל על צידו ממש מותר. ובתירוץ שני כתב וז"ל: 'אי נמי אינו אסור כל כך דהא ר' יוחנן מצלי וקרי הילכך היכא שעלה על מטתו לישן לא הטריחוהו חכמים לקום'. הרי להדיא שתירוץ זה אינו בא להחמיר אלא להקל ולומר, שכיון שעלה על מטתו ואיכא טירחה, מותר אפילו פרקדן ומוטה מעט, וכמו שהתירו לר' יוחנן שהיה בעל בשר. ובודאי שזו גם כוונת תלמידי רבנו יונה, וגם הם להקל בתירוץ שני באו.
א.א (שיחה) 21:28, 23 בנובמבר 2017 (IST)