יש לנו בקשה:

אנחנו לא עושים את זה הרבה. למען האמת אנחנו לא עושים את זה כמעט בכלל. אבל יש מספר ימים בשנה שאנחנו מציבים את המודעה הזו ומזמינים אותך לתרום.

אם כל מי שרואה את המודעה הזו יתרום תרומה חד-פעמית, אנחנו נוכל להחזיק מעמד לפחות שנה שלמה.
זה לא כל כך משנה הסכום שבאפשרותך לתת, כמו שחשובה עצם ההשתתפות שלך.


עזרה:מדריך לכתיבת סוגיות

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ברוכים הבאים למדריך לכתיבת סוגיות.

דף זה יסייע לכם במידת האפשר, לכתוב את הסוגיה שלכם בצורה נכונה ומתאימה לאתר.

מי מתאים לכתוב באתר?[עריכת קוד מקור]

קודם כל - אל תהססו לכתוב!
כל אחד ואחד חשוב, כל כתיבה וכל הוספה שתוסיפו חשובה לבנין השלם של מאגר המידע.
מה שכתוב באתר לא יוצא לאור בשום ספר. אין מה להסס לכתוב. למדתם משהו, זכו גם את הציבור והעלו את מה שלמדתם לאתר.

אם למדתם את הסוגיה ממקורותיה כראוי דרך התלמוד והפוסקים ואתם שולטים בה בצורה סבירה, לא צריכה להיות לכם שום מניעה מלכתבה באתר.
גם אם לא ראיתם את כל הראשונים בסוגיה, ואפילו לא את רובם, מומלץ להתחיל לכתוב את מה שכן ראיתם - תמצית הגמרא, שיטות יסודיות בראשונים, שיטת השלחן ערוך, זה מספיק מידע בשביל ליצור דף סוגיה חדש. אחרי שתבנו את השלד של הסוגיה, יבואו אחרים ויוסיפו על מה שכתבתם.
חשוב שמה שכן למדתם, אתם יודעים טוב, ומסוגלים לתמצת ולהציג את השיטות באופן שגם מי שלא למד את הסוגיה יבין.
כמובן שככל שלמדתם את הנושא טוב יותר, כן ייקל עליכם בכתיבת הסיכום. פחות מומלץ ללמוד את הסוגיה תוך כדי כתיבה.

אם יש כבר סוגיה על מה שאתם רוצים לכתוב, פשוט תוסיפו לסוגיה הקיימת את הדברים שראיתם, במידה והם לא כתובים עדיין. כל תוספת של עוד ראשון או אחרון, עוד פוסק וכו', מייעל את מאגר המידע.

כמו כן, אם יש לכם השגות על מה שכבר נכתב, אפשר לכתוב בדף השיחה, לפתוח דיון, לשאת ולתת כדרכה של תורה.

שלבי כתיבת הסוגיה[עריכת קוד מקור]

בחירת שם לסוגיה[עריכת קוד מקור]

השלב הראשון שאיתו תצטרכו להתמודד הוא - בחירת שם לסוגיה.
ישנן סוגיות ששלב זה של בחירת השם אינו מהווה כל קושי, כגון סוגית ברכת האילנות או יאוש שלא מדעת (אף שגם בסוגיות מעין אלו, יש להפעיל שיקול דעת אם אין צורך לפצל אותם לכמה סוגיות, ואז גם בהן בחירת השם מצריכה חשיבה).
לעומת זאת ישנן סוגיות שבחירת השם מצריכה חשיבה יתרה. נסו לבחור שם כמה שיותר קצר וכמה שיותר קולע לתוכן הסוגיה הכללי. חשוב גם לשים לב, שזהו שם ייחודי לסוגיה זו, על מנת שלא יווצרו כפילויות כאשר מישהו יכתוב סוגיה דומה בנושא אחר.
לדוגמא, אם תרצו לכתוב סוגיה על הזמן שבו נכון וצריך להדליק נרות שבת, לא תוכלו לקרוא לה 'זמן הדלקת נרות', כיון שישנה סוגיה מקבילה לגבי נרות חנוכה, לכן הסוגיה צריכה להיקרא 'זמן הדלקת נר שבת', ושל חנוכה 'זמן הדלקת נרות חנוכה'.

תבנית המקורות[עריכת קוד מקור]

בראש דף העריכה יש ליצור תבנית מקורות, להצגת המקורות המרכזיים בסוגיה לפי הסדר הבא: משנה, בבלי, ירושלמי, רמב"ם, שו"ע.
לדוגמא:

{{מקורות|ברכות א א|ברכות ב א|ברכות א א|קריאת שמע א ט|אורח חיים רלה ג}}

אם אין מקור מסויים לסוגיה, כגון סוגיה שאין עליה משנה אלא ראשיתה בדברי הגמרא, יש להשאיר את מקום המשנה ריק ולכתוב רק את הקו המפריד, לדוג':

{{מקורות||בבא מציעא כא א||אבידה ומציאה יא יא|חושן משפט רסא א}}.

בדוגמא הזו אין מקור במשנה ובירושלמי, ולכן השארנו ריק בין שני הקווים המפרידים.

שימו לב! אין לכתוב את המילים: פרק, הלכה, סימן סעיף וכו', אלא רק את שם המסכת או החלק ברמב"ם או בשו"ע, ובאותיות בלבד לציין את המקור המדויק.

ניתן להעתיק את התבנית מכאן, ולשנות לפי הצורך:

{{מקורות|משנה|בבלי|ירושלמי|רמב"ם|שלחן ערוך}}

שורת פתיח[עריכת קוד מקור]

לאחר תבנית המקורות יש לכתוב שורת פתיח המסבירה לקוראים על מה הולכת לדבר הסוגיה. כתבו זאת בקצרה במשפט אחד או שנים.
שורה זו יש לכתוב מיד לאחר תבנית המקורות, לפני הכותרת הראשונה.

שימו לב! אין לכתוב "סוגיה זו הולכת לדבר על...", אלא פשוט לפרט את הנושאים המדוברים בסוגיה באופן כללי, למשל בסוגיה טלטול נר בשבת, שורת הפתיח היא: "אם מותר לטלטל בשבת נר כבוי או נר דולק ובאיזה אופן, ואם מועיל בזה תנאי מבעוד יום". או בסוגית ברכת מעין שבע, שורת הפתיח היא: "תקנת אמירת ברכת 'מעין שבע' אחר תפילת ערבית של שבת בציבור, נוסחה, אופן אמירתה ומתי אין אומרים אותה". וכן על זה הדרך.
יש פעמים ששורת הפתיח תהיה קצרה מאוד ולא תוסיף כמעט כלום על שם הסוגיה.

מבנה הסוגיה[עריכת קוד מקור]

לנושא זה בהרחבה, ראו - איך לבנות סוגיה.

מבנה הסוגיה הוא החלק הקשה והמורכב ביותר בכתיבה, והוא עשוי להשתנות מסוגיה לסוגיה בהתאם לסגנון הסוגיה.

בכל כתיבה, המטרה שלשמה כותבים, היא זו שקובעת בסופו של דבר את הסגנון והמבנה. כיון שהמטרה באתר זה היא יצירת מאגר מידע תורני שימושי, ממילא זה מה שצריך להנחות אותנו בסגנון ובמבנה הסוגיה.
יש לשאוף להקיף בכל סוגיה כמה שיותר מקורות, כמובן כל אחד כפי יכולתו, ובעבודה משותפת. השתדלו להוסיף בעצמכם מקורות עד כמה שידכם מגעת, ובע"ה אחרים יבואו ויוסיפו מקורות ונידונים נוספים בסוגיה.
מטרה נוספת היא הבהרת הדברים עד כמה שניתן, לפי רמת ההבנה של לומד ממוצע. כתבו באופן שניתן יהיה לקרוא את סיכום הסוגיה, גם לאדם שלא למד עכשיו את הסוגיה אבל יודע ללמוד גמרא.

סוגיה אינה מאמר תורני - חשוב להדגיש שהאתר אינו מתאים לכתיבת מאמרים תורניים, כיון שהוא במהותו מאגר מידע של סוגיות הש"ס. לכן יש לשים לב במבנה הסוגיה, שלא לכתוב בסגנון של מאמר הלכתי או מחקרי. אם רצונכם לדון בענין ספציפי בתוך הסוגיה, אין לכוון את מקורות חז"ל והפוסקים לפי נידון זה, כדרכם של מאמרים תורניים, אלא יש להציג את המקורות מצד עצמם, ולבסוף לדון בנושא ההלכתי המסויים.
אם בכל זאת יש לכם מאמר חשוב מן המוכן, תוכלו להעלותו באתר אחר או בבלוג כלשהו, ולעשות אליו קישור מ'ויקיסוגיה' בסוגיה המתאימה, תחת הכותרת "שיעורים, מאמרים וכתבי עת", כמפורט להלן.

בחירת מבנה הסוגיה - הקושי שיש בבחירת מבנה הסוגיה, הוא מפני השוני בין סוגיה לסוגיה. ישנן סוגיות שיש בהן מחלוקת גדולה בראשונים בעומק הסברה, וישנן שעיקר הסוגיה בהם היא מחלוקת בגירסאות. ישנן סוגיות 'עיוניות' וישנן סוגיות 'הלכתיות', ישנן סוגיות שמרוכזות במקום אחד בש"ס, ועליו נמצאים כל הפרשנים, וישנן כאלו שמפוזרות בכל הש"ס, ישנן סוגיות עם נושא אחד מרכזי, וישנן סוגיות שיש בהן הרבה נושאים קטנים וכו'.
חשוב להבין מהו סוג הסוגיה שלכם, ובהתאם לכך לבנות את הסוגיה. במקרים חריגים ייתכן שיהיה צורך לכתוב את אותה סוגיה בשני סגנונות שונים (למשל 'ישיבתית' ו'הלכתית'), ולכך יש צורך ליצור שתי סוגיות בשני דפים שונים.

סדר כרונולוגי של השיטות - יש לנסות לפרוס את השיטות השונות בצורה כרונולוגית, החל מהמקורות התנאיים והתלמודיים, דרך הראשונים וכלה באחרונים ובפוסקי זמננו. בצורה כזו הסוגיה פרוסה לעיני הקוראים בצורה נוחה ללימוד, וכך גם יוכלו להוסיף מקורות נוספים ולהעשיר את הסוגיה. אין להרבות בחקירות ופלפולים, אלא להציג כל מקור וכל שיטה בצורה תמציתית ובהירה. העיקר הוא הצגת השיטה, הצגת המידע עצמו, ופחות המשא ומתן בו.
על אף עיקרון זה, כל סוגיה צריכה חשיבה לעצמה. בחלק מן הסוגיות הצורה הנכונה ביותר היא להציג בתחילה את המקורות התנאיים והתלמודיים, לאחר מכן שיטות הראשונים, שיטת השלחן ערוך והכרעת הפוסקים, ולבסוף אחרונים, ואילו בסוגיות אחרות, למשל בסוגיות שעיקרן בפוסקים, יותר נכון יהיה לחלק את הסוגיה לפי נושאים, ותחת כל כותרת להציג את הגמרא והפוסקים והשיטות השונות על אותו נושא.
כמו כן לפעמים יש הערה או קושיה של אחד האחרונים בפשט הגמרא שיש לה השלכה להבנת הסוגיה, במיוחד בסוגיות 'עיוניות', ייתכן שראוי ונכון יותר לכתוב אותה בהתחלה על דברי הגמרא.

כותרות - הרבו להשתמש בכותרות ובכותרות-משנה, על מנת להקל על קריאת הסוגיה. ייתכן שכל שיטה צריכה כותרת לעצמה (שיטת התוס', שיטת הרמב"ם, שיטת הרשב"א וכו'), וייתכן שמספיק כותרת אחת (שיטות הראשונים) שתחתה יש להכניס את כל השיטות. הדבר תלוי בעיקר בגודל של כל פיסקה.

מה לכתוב ואיך לכתוב[עריכת קוד מקור]

מה לכתוב - נושא נוסף שתצטרכו להפעיל שיקול דעת לגביו הוא מה מתאים לכתוב בסוגיה ומה לא.
באופן עקרוני ריבוי המקורות הוא רצוי, זוהי מטרת האתר - לרכז את המידע המפוזר בספרים הרבים למקום אחד מרוכז ומחולק לפי נושאים. מסיבה זו כל מה שלמדתם בסוגיה ראוי וכדאי שיעלה לאתר. עם זאת, ישנם דברים שוליים בסוגיה, שיכול להיות שאין טעם להביא, הם סתם עלולים ליצור עומס ובלבול.

כמובן שאין לכתוב ולצטט ספרים שאינם מקובלים על שלומי אמוני ישראל, שמחבריהם נטו מדרך התורה. הכלל פה הוא ע"פ דברי חז"ל "כל אדם שיש בו יראת שמים, דבריו נשמעין" (ברכות ו ב).

תמצות ולא ציטוט - אין לצטט מקורות. אין בזה צורך. מי שרוצה ללמוד את הדברים בפנים, ילחץ על הקישור החיצוני ל-HebrewBooks, או יפתח ספר. תמצתו את הדברים. ציטוט מילולי עלול ליצור עומס על הלומדים. אמנם אם יש צורך לצטט קטע מסויים, למשל מהגמרא או מהרמב"ם, מפני שיש אחרונים שדנים על דיוק בדבריהם, אפשר לצטט אך באופן המינימלי ביותר.
כמו כן אין ליצור אריכות יתרה שלא לצורך וחזרה על הדברים. אם אתם מביאים כמה פוסקים שהסכימו על אותו דבר, אין להאריך ולכתוב פעמיים אותו דבר. הסתפקו בכתיבת "וכן כתב...". אמנם עיינו היטב אם אין אותו פוסק מוסיף על דברי קודמו, או גורע ממנו, או אולי מביא ראיה אחרת וכד'.
כלל הדברים, שיהיה סיכום תמציתי אבל גם מדוייק.

הרחבה בדפי השיחה - אם יש מקום שתרצו להרחיב יותר את הדברים ולבארם, או אפילו לפתוח על זה דיון עם שאר הגולשים, תוכלו להפנות את הקוראים לדף השיחה של הסוגיה, ושם להציג איזושהי ההתלבטות שלכם, או הרחבה שאינה הכרחית לסוגיה, או חידוש שעלה בדעתכם.
כתבו את התבנית:
{{ראה עוד}}
תבנית זו תיצור קישור לדף השיחה, שם תכתבו את התוספת שלכם.

שימו לב! רצוי לעשות קישור למקום המדוייק בדף השיחה. לצורך זה כתבו בתוך התבנית קו מאונך, ואת הכותרת שתתנו בדף השיחה להערה שלכם (פרמטר ראשון).
לדוגמא, זה ייראה כך: {{ראה עוד|התלבטות בהבנת ה'קצות'}}.
ושם בדף השיחה תרחיבו כרצונכם.
באופן זה התבנית תיצור קישור מהסוגיה, ישירות אל מקום ההרחבה שלכם בתוך דף השיחה. כמובן אל תשכחו בדף השיחה לרשום את הכותרת המתאימה. (בדוגמה הנ"ל: 'התלבטות בהבנת ה'קצות').

טיוטה[עריכת קוד מקור]

לכל סוגיה באתר, ישנה טיוטה במרחב הטיוטות באתר. באפשרותכם להתחיל לכתוב שם את הסוגיה שלכם, ורק אחר כך להעתיקה לדף הסוגיה.
כמו כן תוכלו להשתמש בדף השיחה על מנת לכתוב שם מקורות שאתם יודעים שעוסקים בסוגיה, אבל לא הספקתם לראות אותם. אפשר להפנות אליהם מדף הטיוטה. בעזרת ה' כותבים אחרים יבואו ויפתחו את המקורות, ויוסיפו אותם לדף התוכן. ראו להלן איך עושים זאת.

דיוק[עריכת קוד מקור]

כאשר רוצים להציג שיטה מסויימת בסוגיה, לכתחילה יש ללומדה בפנים על מנת לדייק בכתוב, ולא להביאה לפי איך ששיטה זו מצוטטת בספרים אחרים, כגון ב'בית יוסף' וכד'. אם אין אפשרות לראות בפנים ובכל זאת חשוב לכם להביא שיטה זו, כתבו דבר בשם אומרו, למשל: "כתב הבית יוסף בשם הסמ"ג...". אולי יבוא מישהו אחריכם ויוסיף ויתקן, אם יש צורך.

ציוני מקורות[עריכת קוד מקור]

להרחבה בעניין זה ראו - ויקיסוגיה:מקורות

הדגשה - כאשר מציינים מקור מסויים, יש להדגיש את שמות הספרים והפוסקים: "הגמרא (שבת ב ב) אומרת... ולפי תוס' (ד"ה ולא)..., אבל לכאורה דעת הרמב"ם (טוען ונטען ב ג) אינה כן".
אבל זהו דווקא בהצגת השיטה, אך אם כותבים למשל: "והרמב"ם כנראה חולק על תוס' בנקודה זו", אין צורך להדגיש את תוס'.

הפניות למקור - יש לציין מקורות מדוייקים ולהפנות אליהם. את המקורות נציין בסוגריים מעוגלות בכתב לא מודגש, ובאותיות בלבד, אין צורך לכתוב מילים כמו 'דף' 'פרק' 'סימן' וכד'. לדוגמא: משנה (בבא מציעא ב א), רמב"ם (שבת ד ג), תוספות (שבת ב א ד"ה שתים), סמ"ג (לא תעשה סח), חזון איש (אורח חיים לב ג) יביע אומר (א יד ב) וכן על זה הדרך.
יוצאים מן הכלל הם הציונים 'ד"ה', ו'עמוד' (כאשר אין סימן וסעיף אלא רק עמודים) שיש לכתבם.
אם ההפניה היא להערה בספר יש לכתוב אותה בטקסט מונמך, למשל: שמירת שבת כהלכתה (טו מט (קסב)).

כל האמור הוא דווקא כאשר מציינים את הספר כמקור ורוצים להציג את דבריו. אך אם מזכירים את המקור כבדרך אגב בתוך דברי אחד הפוסקים, אין צורך לשמור על כלל זה. למשל ניתן לכתוב: וכתבו התוס' ע"פ הגמ' ביבמות לד: שאין דבריו מחוורים וכו'. כיוון שאתם לא כותבים מה כתוב שם בגמרא, אין צורך לכתוב אותה ע"פ העיקרון של ציון מקורות.

אין להשתמש באתר במילה 'שם' הרווחת בספרים, בתור הפניה. אם אתם רואים צורך לציין את המקור שוב, ציינו אותו במלואו, אם לא, אפשר לכתוב את המילה 'שם' בתוך הטקסט. למשל: עוד כתב המשנה ברורה שם וכו'.

בכתיבת המקורות אין צורך לכתוב כל פעם את המסכת או את הסימן בשלחן ערוך. למשל אם אתם כותבים את דעת הרמב"ן בסוגיה כלשהי במסכת ראש השנה, אין צורך לכתוב חידושי הרמב"ן (ראש השנה לד א ד"ה או אינו) אלא מספיק לכתוב חידושי הרמב"ן (לד א ד"ה או אינו). אבל כשכותבים את הגמרא או המשנה, לפחות בפעם הראשונה, יש לכתוב גם את המסכת.
ולפי אותו עיקרון גם בשולחן ערוך. כשאתם כותבים את הטור והשלחן ערוך כתבו (אורח חיים תרעד א), אבל במגן אברהם כתבו רק את הסעיף קטן (י).

תארים - כדי להימנע מפגיעה בכבוד תלמידי חכמים, אין להשתמש בתארים מלבד התואר 'הרב', אא"כ הוא ביטוי שגור בפי כל, כגון: הגר"א, הגריש"א, הגרז"ן וכד'.

קישורים[עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]

המקור עצמו, כלומר מה שבתוך הסוגריים המעוגלות, צריך להיכתב כקישור חיצוני.
קשרו את המקור לאתר אחר שבו יוכלו הלומדים לקרוא וללמוד את הדברים בפנים. אנחנו מעדיפים קישורים לספרים סרוקים ולא טקסטואלים, לכן האתרים המועדפים הם hebrewbooks או ספרים אונליין וכד' גם בדעת חלק מהספרים הם סרוקים.
אם אין שם את הספר שאתם צריכים, או שהוא במהדורה ישנה מאוד, קשרו לאתר עם ספרים טקסטואלים כמו ויקיטקסט וכד'. שימו לב שאתם לא מפנים לדף הבית של האתר, או לתחילת הספר, אלא למקום המדוייק. יש צורך לדפדף בספר עד המקום, ורק אז להעתיק את הכתובת המדוייקת לויקיסוגיה.
אחת ממטרות האתר היא להקל על הגולשים במציאת המקורות, כך שעל ידי לחיצה על המקור הרצוי, יוכלו להיכנס מיידית למקום המדוייק בספר על מנת לעיין בו בפנים. אמנם כיון שעבודה זו של יצירת קישורים לכל המקורות עלולה להיות מייגעת, השתדלו לעשות קישורים לפחות לחלק מהם, כגון מקורות פחות נלמדים, או ספרים נדירים יחסית, או למקור שאתם חושבים שכדאי לגולשים לעיין בו בפנים, כי העיון בו בפנים מאיר אותו באור חדש וכד'.

רשימת אתרים של מאגרי ספרים

קישורים פנימיים[עריכת קוד מקור]

"דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר".
ישנה חשיבות גדולה למעבר מהיר בין סוגיות על מנת ללמוד מזו לזו, להשוות להקשות וליישב. לצורך זה נרצה ליצור כמה שיותר קישורים פנימיים בין סוגיות. לפעמים מביאים ראיה מסוגיה אחרת, וכותבים אותה בתמציתיות. אם ירצו הקוראים להרחיב את ידיעתם והבנתם בראיה זו, יכנסו לקישור הפנימי, ויוכלו ללמוד על ראיה זו בהרחבה בסוגיה המתאימה.

שיוך לקטגוריה[עריכת קוד מקור]

כל סוגיה שאתם כותבים יש לשייכה לקטגוריות המתאימות כדי שלא תאבד במרחבי הסוגיות באתר, ואפשר יהיה להגיע אליה בקלות באמצעות אפשרויות הניווט השונות.

בתחילה שייכו לקטגוריה לפי נושא, למשל אם כתבתם סוגיה על ספירת העומר כיתבו:

[[קטגוריה:ספירת העומר]]

לפעמים צריך להכניס קטגוריית משנה, למשל אם כתבתם על ביעור חמץ, כיתבו:
[[קטגוריה:ביעור חמץ]] ואז כנסו לקטגוריית ביעור חמץ ושייכו אותה לקטגוריית פסח: [[קטגוריה:פסח]]

ייתכן וישנם שתי קטגוריות לשייך אליהם, לדוגמא הסוגיה קנין חצר במציאה שייך גם לקטגוריה:קניינים וגם לקטגוריה:אבידה ומציאה.

לאחר השיוך לנושאים, שייכו למקום המתאים בש"ס, ברמב"ם ובשלחן ערוך:
לדוגמא:
לש"ס יש לכתוב מסכת ודף: [[קטגוריה:ברכות ג.]], [[קטגוריה:נזיר כג:]] - בשונה מהמקורות בתוך הסוגיה, בקטגוריה נכתוב את העמודים בנקודות כמקובל, עמוד א' נקודה אחת, עמוד ב' נקודתיים.

לרמב"ם יש לכתוב את שם ההלכות והפרק (עם המילה פרק):[[קטגוריה:טוען ונטען פרק ג]], [[קטגוריה:שביתת העשור פרק ב]].

לשלחן ערוך יש לכתוב את החלק מארבעת הטורים ואת הסימן: [[קטגוריה:אורח חיים סימן תנו]], [[קטגוריה:אבן העזר סימן א]].

לאחר מכן נכניס את הסימן לקטגוריה נוספת של ההלכות, ניכנס ל[[קטגוריה:אבן העזר סימן א]] ונשייך אותה ל[[קטגוריה:הלכות פריה ורביה]].

טכנית ניתן לכתוב את הקטגוריות בכל מקום בדף הסוגיה, בהתחלה באמצע או בסוף, אבל למען הנוחות יש לכתוב את הקטגוריות בסוף הסוגיה אחרי ההערות שוליים.

שלבי הכתיבה[עריכת קוד מקור]

ייתכן שלחלק מהכותבים יהיה נוח יותר לכתוב את הסוגיה ב-WORD ולהעתיק משם לתוך תיבת העריכה באתר.
באופן אחר, ניתן לעשות טיוטה במרחב הטיוטות באתר, וממנה להעתיק לדף הסוגיה. איך עושים זאת? במקום לכתוב בתיבת החיפוש את שם הסוגיה שלכם ואז ליצור אותה, פשוט כיתבו קודם את המילה 'טיוטה' נקודתיים ואז שם הסוגיה, למשל:
טיוטה:חובת שתיית ארבע כוסות בפסח.
לחילופין אפשר ליצור קודם את הסוגיה, מבלי להכניס את כל התוכן, אלא רק מילים מספר. ברגע שנוצרה הסוגיה, תיווצר ליד הסימנייה 'דף תוכן', סימנייה נוספת בשם 'טיוטה'. היכנסו ל'טיוטה' ושם ערכו את המקורות שלכם, עד שתהיו מרוצים מהיצירה שלכם, ואז פשוט תעתיקו את התוכן שבטיוטה לדף הסוגיה.

ניתן גם להשתמש בדף המשתמש שלכם כטיוטה [לחיצה על השם שלכם בראש העמוד], או ליצור דף 'ארגז חול' אצלכם בתוך דף המשתמש. שימו לב לא ליצור דף ארגז חול במרחב הסוגיות, כי אז המערכת תזהה אותו כדף סוגיה. לכן בתיבת החיפוש אל תקלידו 'ארגז חול' ותיצרו את הדף, אלא הקלידו 'משתמש:פלוני/ארגז חול, כך הוא ייצור אותו במרחב המשתמש. תוכלו ליצור קישור אליו בתוך דף המשתמש שלכם. עשו עריכה לדף המשתמש שלכם (לחיצה עם שם המשתמש שלכם בראש העמוד בצד שמאל) ושם תכתבוו: [[משתמש:פלוני(אתם)/ארגז חול|]].

סביר להניח שייקח לכם זמן לערוך את הסוגיה, כמה ימים או אולי אפילו כמה שבועות. לכן כדאי שתעשו זאת בשלבים.
אם אתם רוצים שבינתיים לא ישנו את מה שכתבתם עד שתיגמרו לערוך, ישנן שתי אפשרויות.

  1. לבחור בלשונית 'העברה' בראש הדף, ולהעביר את הסוגיה לדף המשתמש שלכם עם השם 'טיוטה', באופן הזה: משתמש:פלוני(אתם)/טיוטה. כך יישאר הדף גם במרחב הסוגיות, אבל הוא יופנה לטיוטה שלכם.
  2. לכתוב בראש דף העריכה את התבנית {{סוגיה בבניה}}.

כתיבה בסוגיה קיימת[עריכת קוד מקור]

אם באתם לכתוב וראיתם שכבר כתבו על הסוגיה שלכם, זה מצויין, בדיוק בשביל זה נועד האתר. בדקו אם יש לכם הערות לשוניות, הוספת מקורות, אם יש טעויות כתיב, טעות בציון מקור וכו'. אם השינוי שאתם עושים הוא לא מהותי, סמנו זאת לפני השמירה כ'שינוי משני', שהכותב יידע שלא עשיתם שינוי מהותי.
אם יש לכם מחלוקת מהותית עם כותב הסוגיה, אינכם מסכימים על הצורה שבה הוא תמצת את הגמרא או הבין שיטה מסויימת, אתם יכולים לשנות את מה שכתב, אבל מידת דרך ארץ היא קודם לפנות אליו בדף השיחה ולכתוב שם את ההשגה שלכם, ולא מיד לשנות את מה שכתב בעמל תורתו. תנו לו אפשרות להסביר את עצמו בדף השיחה, אולי תגיעו לעמק השווה.
ייתכן גם שיש לכם מחלוקת על כל דרך הצגת הסוגיה, אולי אתם חושבים שאפשר לערוך אותה אחרת, או שכדאי לחלק את הסוגיה לשתי סוגיות שונות וכד', כתבו כל זה בדף השיחה ותחליטו יחד.

חידושים[עריכת קוד מקור]

ויקיסוגיה אינה מיועדת לכתיבת חידושי תורה. יש אתרים שנבנו במיוחד בשביל זה.
יחד עם זה המטרה של ויקיסוגיה היא לא רק להציג את כל מה שנכתב עד עכשיו בספרות הש"ס והפוסקים, אלא מתוך לימוד משותף של הרבה תלמידי חכמים, להגיע להבנות כוללות בסוגיות וליישב מחלוקות. לכן אם יש לכם דרך בסוגיה שהגעתם אליה מתוך עמל תורה, ואתם חושבים שהיא מועילה להבנת הסוגיה, אתם מוזמנים לכתוב אותה, ובתנאי שהיא ע"פ דרך הלימוד המקובלת בעם ישראל לאורך כל הדורות.
אפשרות נוספת היא להציע אותה בדף השיחה, על מנת לקבל תגובות, ולהחליט יחד עם עוד תלמידי חכמים אם להכניס את החידוש הזה לדף התוכן, או להשאיר אותו בתור הצעה בדף השיחה.

שיעורים, מאמרים וכתבי עת[עריכת קוד מקור]

בסוף כל סוגיה יש לכתוב כותרת 'שיעורים, מאמרים וכתבי עת' צרפו קישורים למאמרים שהתפרסמו בכתבי עת שונים, לשיעורים לצפייה ב'יוטיוב', 'ערוץ מאיר' וכד'.

חשוב לבדוק שאין אתם פוגעים בזכויות יוצרים.
לאתר רמבי"ש לדוגמא, אסור לקשר ישירות למאמר, אלא רק לרשומת התצוגה, כמו כאן למשל.
באתר כתב העת 'אסיף' אף שלא כתוב שם שאסור לקשר ישירות למאמרים, הם ביקשו מאיתנו לא לעשות זאת, אלא לקשר לרשומת המאמר, כך שאפשר בלחיצה קלה להגיע מיד למאמר. כמו כאן למשל. אנו מכבדים את בקשתם.

כמו כן, אם יש לכם מאמר שכתבתם בסוגיה, ואין הוא מתאים לפי מבנהו וסגנונו או מכל סיבה אחרת, להיות כתוב כסוגיה באתר, אתם יכולים לעשות אליו קישור.

כיון שלשרת של אתר זה ניתן להעלות קבצי תמונה בלבד עם הסיומות הבאות: png, gif, jpg, jpeg ובדרך כלל מאמרים כתובים בקבצים מסוג DOC או PDF וכד', תצטרכו להעלותו לשרת אחר (כגון 'בלוג' שלכם או לאתר הישיבה שלכם), ולקשר אליו חיצונית.

ראו גם[עריכת קוד מקור]