9,772
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "הליכה בשבת לצורך דבר האסור"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נאמר בפסוק (ישעיהו נח יג) "וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר", ולמדו מזה חז"ל שלא יתעסק אדם בצרכיו בשבת. | נאמר בפסוק (ישעיהו נח יג) "וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר", ולמדו מזה חז"ל שלא יתעסק אדם בצרכיו בשבת. | ||
אחד הדברים שנאסרו מטעם זה, הוא ההליכה בשבת לצורך עשיית דבר במוצאי שבת. אמנם אם זהו דבר שמותר לעשותו גם בשבת, מותר אף ללכת לצורכו בשבת. | ===איסור החשכה על התחום=== | ||
אחד הדברים שנאסרו מטעם זה, הוא ההליכה בשבת לצורך עשיית דבר במוצאי שבת. אמנם אם זהו דבר שמותר לעשותו גם בשבת, מותר אף ללכת לצורכו בשבת.<BR/> | |||
ומבואר כל זה ב'''משנה''' (שבת כג ב) שאומרת שאסור להחשיך על התחום [ללכת בשבת לקראת השקיעה כדי לצאת מיד במוצאי שבת] על מנת לשכור פועלים או להביא פירות מחוץ לתחום. אבל אם מחשיך על התחום כדי לשמור על הפירות, זה מותר, כיון שהשמירה מותרת אף בשבת. <BR/> | |||
עוד מבואר במשנה שם, שאם החשיך באופן המותר, כלומר על מנת לשמור וכד', מותר לו אף להביא במוצאי שבת את הפירות מחוץ לתחום, מפני שההליכה היתה בהיתר. יוצא אם כן שכל דבר שאסור לעשותו בשבת, אסור להחשיך עליו, כלשון '''רש"י''' שם (ד"ה אין מחשיכין). | |||
איסור כעין זה שנוי גם בברייתא המובאת ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=38b&format=pdf (עירובין לח ב)] שלא לטייל על פתח המדינה כדי שיכנס למרחץ מיד. וביאר '''רש"י''' שם [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=39&format=pdf (לט א ד"ה מוכחא)] שטעם האיסור הוא משום 'ממצוא חפצך', כלומר שאין לאדם להתעסק בעסקיו בשבת, אפילו אינו עושה שום מלאכה. | |||
===איסור הליכה לצורך בדיקת נכסיו=== | |||
עוד מובא שם בברייתא ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=38b&format=pdf (עירובין לח ב)] שאין לאדם לילך לסוף שדהו לראות מה היא צריכה, כלומר שאסור ללכת בשבת לראות את נכסיו ולעיין בהם מה הם צריכים למחר, אפילו שאינו עושה בזה שום מלאכה. | |||
כל זה הביא ה'''רמב"ם''' להלכה (שבת כד ב-ג) ופירט שני דברים אלו, לעיין בנכסיו ולהחשיך על התחום לצורך דבר האסור. וכן פסקו ה'''טור''' (אורח חיים שו) וה'''שלחן ערוך''' (שו א). | |||
==ההיתר כשלא מוכחא מילתא== | |||
ב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=3&daf=39&format=pdf (עירובין לט א)] כתוב שהאיסור הוא דווקא בדבר שמוכחא מילתא מתוך מעשיו שלצורך דבר האסור הוא עושה. אבל אם יש לתלות את ההליכה שלו בדבר המותר, שרי. <BR/> | |||
וכן העתיק ה'''מגן אברהם''' להלכה (א) וה'''משנה ברורה''' (א). ובספר '''חיי אדם''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49397&st=&pgnum=325&hilite= (ס ב)] כתב שדברי הגמרא להתיר במקום שאינו מינכרא מילתא, זהו דווקא לגבי איסור ההחשכה על התחום, אבל לעיין בנכסיו, אסור אפילו שאינו מינכרא מילתא. וחלק בזה על המג"א, והאריך לבאר דבריו גם ב'''נשמת אדם''' שם. | |||
[[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]] | [[קטגוריה:איסורי דרבנן בשבת]] | ||