יש לנו בקשה:

אנחנו לא עושים את זה הרבה. למען האמת אנחנו לא עושים את זה כמעט בכלל. אבל יש מספר ימים בשנה שאנחנו מציבים את המודעה הזו ומזמינים אותך לתרום.

אם כל מי שרואה את המודעה הזו יתרום תרומה חד-פעמית, אנחנו נוכל להחזיק מעמד לפחות שנה שלמה.
זה לא כל כך משנה הסכום שבאפשרותך לתת, כמו שחשובה עצם ההשתתפות שלך.


חובת אמירת 'תהילה לדוד' בכל יום

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקורות
משנה:
בבלי: ברכות ד ב
ירושלמי:
רמב"ם: תפילה ז יב, יז-יח
שלחן ערוך: אורח חיים נא ז

גדר המצווה והחובה לומר מזמור 'תהילה לדוד' (תהילים קמה) בכל יום בתפילות.

סוגיית הגמרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הגמרא (ברכות ד ב) מביאה דברי ר' אלעזר בשם ר' אבינא (ויש גורסים ר' אלעזר בר אבינא) שכל האומר 'תהילה לדוד' בכל יום שלוש פעמים ביום, מובטח לו שהוא בן העולם הבא.
ומבואר שם בגמרא שמעלת המזמור הזה על פני שאר מזמורים הוא בשני דברים. האחד, שהוא מסודר לפי הא"ב, והשני שיש בו פסוק 'פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון'. אך מעלה אחת אינה מספיקה, שכן יש מזמורים נוסף המסודר לפי א"ב, כגון מזמור 'אשרי תמימי דרך' שיש בו אפילו שמונה פסוקים מכל אות. וכן פסוקים על הפרנסה יש גם בהלל הגדול (תהלים קלו), שכתוב שם 'נותן לחם לכל בשר כי לעולם חסדו'. אלא כיון שיש בו שתי המעלות יחד, גם שמסודר לפי א"ב וגם שיש בו בקשת מזון לכל חי, לכן יש לאומרו בכל יום, ג' פעמים ביום.

הראשונים העתיקו גמרא זו להלכה. כן הוא ברי"ף (ברכות כג א) וברא"ש (ברכות א ו) וטור (אורח חיים נא) ושאר ראשונים. גם הרמב"ם (תפילה ז יב) כתב ששבחו חכמים למי שקורא זמירות מספר תהילים בכל יום מ'תהילה לדוד' עד סוף הספר.
ובספר המנהיג (דיני תפילה כב) כתב רמז לדבר, ששני פסוקים במזמור זה אין בהם אות 'ו' אחרי האתנח, והם פסוק 'חנון ורחום ה' ארך אפים וגדל חסד', ופסוק 'קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת' וסימן ח"ק א"ל (חנון, קרוב, ארך, לכל) שמורה שיש לקוראו חוק בכל יום. וכן הביא השלטי גבורים.

אם צריך לאומרו שלוש פעמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לפנינו בגמרא, וכן ציטט הרי"ף, מובא שיש לומר מזמור זה ג' פעמים, וכן הוא ברבנו יונה שם. וכתב רש"י (ד"ה שלוש פעמים) ששלוש הפעמים הם כנגד ג' תפילות.
אמנם הרא"ש שציטט גמרא זו פעמיים להלכה (א ו, ה ו) לא הזכיר ג' פעמים.
ברמב"ם (תפילה ז יב) אינו מבואר דווקא לאומרו ג' פעמים, אבל בהמשך כתב (ז יז) שגם לאחר התפילה ואחר התחנון יש לומר תהילה לדוד, וכן כתב (תפילה ז יח) שגם בתפילת מנחה יש לאמרו קודם התפילה.
המאירי (ברכות ד ב ד"ה תקנו) כתב שחכמים תיקנו לאומרו ג' פעמים ביום, ולכן המנהג הוא לומר פעמיים בשחרית, אחת קודם קריאת את שמע ואחת לאחר התפילה, ועוד פעם במנחה.

בשלחן ערוך (אורח חיים נא ז) לא כתב להדיא שיש לאמר מזמור תהילה לדוד ג' פעמים, אמנם כתב שיש לכוון בפסוק 'פותח את ידך' מבואר שאומרים את המזמור על כל פנים בשחרית. ולאחר שחרית ובתפילת מנחה לא הזכיר המנהג לאומרו. אך באחרונים מבואר שיש לאמרו גם אחר שחרית וקודם תפילת מנחה.

במעדני יום טוב על הרא"ש (ה) כתב שהרא"ש לא סובר שצריך לאומרו ג' פעמים, שהרי בשני הפעמים שציטט גמרא זו לא הזכיר ג' פעמים, וכן מוכח ממה שכתב שיש לסיים בו'אנחנו נברך יה' כדי שיסיים בהללויה, והרי זה לא שייך אלא ב'תהילה לדוד' שבפסוקי דזמרה.

פתיחה בפסוקים 'אשרי יושבי ביתך'[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתב הרא"ש (א ו) שמה שאנו פותחים מזמור תהילה לדוד בפסוק 'אשרי יושבי ביתך', אף שאינו חלק מן המזמור, הוא משום שמפסוק זה לומדת הגמרא שצריך אדם לשהות שעה אחת קודם תפילתו. וכן כתבו התוספות (לב ב ד"ה קודם) שזו הסיבה שתיקנו לפתוח בפסוק 'אשרי יושבי ביתך', ולאפוקי מאותם שאומרים הרבה פסוקי 'אשרי'. וכן הביא הטור (אורח חיים נא). אמנם הרמב"ם לא הזכיר מזה.
ובבית חדש (נא ד) כתב שמנהגינו לומר גם פסוק 'אשרי העם שככה לו'.

אמנם בשו"ת מהרש"ל (סד) כתב שהוא נוהג לדלג פסוק 'אשרי יושבי ביתך' לפי שלא נתקן אלא כדי לשהות שעה קודם התפילה, ולכן אין הוא אומרו אלא במנחה, ופסוק 'אשרי העם' הוא מדלג כדברי התוספות. ובמחצית השקל (ד"ה אבל המנהג) כתב שאנו אומרים אותו בכל הג' פעמים משום לא פלוג.

סיום ב'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה'[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתוב בסדר רב עמרם גאון (שחרית) שבסוף המזמור, אחר 'ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד', יש להוסיף את הפסוק 'ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה'. וזאת כדי לשלשל הללויה אחר הללויה, והביאו להלכה הטור (אורח חיים נא) והסביר שבכל הפרשיות אנו אומרים 'הללויה' בסוף הפרשה ובתחילתה, לכן תיקנו כן גם ב'תהילה לדוד'. וכן כתב הרא"ש (ו א) שמה שאנו מסיימים בפסוק 'ואנחנו נברך יה', אף שאינו חלק מן המזמור, הוא כדי לסיים בהללויה.
ובספר האשכול (ה) כתב בשם ר' יצחק בן מרן הלוי שמוסיפים פסוק זה מפני שאמרו בגמרא שהאומר מזמור זה מובטח לו שהוא בן העולם הבא, לכן אנו מבקשים שנזכה לאומרו גם לעולם הבא. ובארחות חיים לוניל (מאה ברכות כט) כתב שזהו טעם מסתבר, שהרי כמה פעמים ביום אנו אומרים תהילה לדוד בלא שאר המזמורים ובכל זאת מוסיפים פסוק זה בכל פעם. ובספר המנהיג (דיני תפילה כג) הביא שני הטעמים.

בכל בו (ד) הביא דברי בעל האשכול, וכתב שמצא שמה שנהגו לסיים בפסוק 'ואנחנו נברך יה' אינו מנהג נכון, לפי שלא אמרו דוד, ועוד שהרי המזמור פותח ב'תהילה לדוד' ומסיים ב'תהילת ה' ידבר פי', הרי שפותח ומסיים בתהילה, כמו שאר מזמורים שפותחים ומסיימים בהללויה או באשרי, וגם שעשר הללויות שבחמשת המזמורים הבאים הם כנגד עשר הילולים שאמר דוד בספר תהילים, ולמה נוסיף עוד אחד.

הרמ"א כתב בסתם שמסיימים בפסוק 'ואנחנו נברך יה' ולא פירט אם אומרים אותו בכל הג' פעמים או רק בשחרית.
בשו"ת מהרש"ל (סד) כתב שהוא אינו מסיים פסוק 'ואנחנו נברך' אלא בפסוקי דזמרה, אבל ב'תהילה לדוד' של סוף התפילה (קודם למנצח) אינו מסיים בו, לפי ששם אינו שייך לשלשל הללויה. אמנם במנחה אומרו לפי ששם הוא פותח ב'אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה' וכדלעיל וכיוון שפותח ב'יהללוך' גם מסיים ב'הללויה'.
המגן אברהם (נא ז) הביא דברי המהרש"ל (ולא דייק בדבריו, אבל במחצית השקל ובר' עקיבא איגר בגליון תיקנו), וכתב שהמנהג כהכלבו לסיים בכל הג' פעמים ב'ואנחנו נברך יה'. והגר"א (ד"ה ואומרים) כתב גם כן שאומרים אותו בכל הג' פעמים משום לא פלוג.

כוונה בפסוק 'פותח את ידך' אם הוא לעיכובא[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתבו תלמידי רבנו יונה (כג א ד"ה כל האומר) בשם הגאונים, שכיון שעיקר אמירת מזמור זה הוא מפני הפסוק 'פותח את ידך' שמודיע גבורותיו של הקב"ה שזן מקרני ראמים ועד ביצי כינים, לכן צריך לכוון באמירתו, ואם לא כיוון צריך לחזור. אמנם אם לא כיוון בכל המזמור וכיוון רק בפסוק 'פותח את ידך' סגי בהכי, ואינו צריך לחזור. ובאמת בסדר רב עמרם גאון (שחרית) מוזכר שצריך לכוון ב'תהילה לדוד', אמנם לא נזכר במיוחד הכוונה בפסוק 'פותח את ידך'.
ובארחות חיים לוניל (מאה ברכות כט) כתב שמי שאומר פסוק זה בכוונה, יש לו רוח נשברה.

בשלחן ערוך (אורח חיים נא א) פסק שיש לכוון בפסוק 'פותח את ידך', ומי שלא כיוון בו צריך לחזור ולאמרו שנית.
הלבוש (ז) כתב שמי שלא כיוון בפסוק זה, יש לו לחזור על כל המזמור כולו מתחילה בפעם אחרת. ובחיי אדם (א יח ב) כתב שאף אם כבר המשיך למזמורים אחרים, יש לו לחזור מ'פותח את ידך' עד סוף המזמור ולהמשיך שאר מזמורים כסדר, אך אם אין לו פנאי לכך, יאמר רק עד סוף המזמור. ובמשנה ברורה (טז) הביא דברי הלבוש שיש להשלים עד סוף המזמור, ואם כבר אמר מזמורים אחרים ואין לו פנאי לחזור, יאמר אחר התפילה מפותח את ידך עד סוף המזמור.