יש לנו בקשה:

אנחנו לא עושים את זה הרבה. למען האמת אנחנו לא עושים את זה כמעט בכלל. אבל יש מספר ימים בשנה שאנחנו מציבים את המודעה הזו ומזמינים אותך לתרום.

אם כל מי שרואה את המודעה הזו יתרום תרומה חד-פעמית, אנחנו נוכל להחזיק מעמד לפחות שנה שלמה.
זה לא כל כך משנה הסכום שבאפשרותך לתת, כמו שחשובה עצם ההשתתפות שלך.


הליכה בקומה זקופה ובגילוי הראש

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים סוגיה זו: בסוגיה זו חסר מידע בסיסי או הרחבות נוספות מעבר למידע שכתוב.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
מקורות
משנה:
בבלי: ברכות מג ב, קידושין לא א
ירושלמי:
רמב"ם: דעות ה ח
שלחן ערוך: אורח חיים ב ו

בגדר האיסור ללכת בקומה זקופה וללא כיסוי ראש, האם הוא איסור או מידת חסידות, כמה אסור לילך והיכן.

מקורות התלמוד[עריכה | עריכת קוד מקור]

הגמרא (קידושין לא א) מביאה דברי ר' יהושע בן לוי האומר שאסור לילך ארבע אמות בקומה זקופה, על פי הפסוק (ישעיהו ו ג) 'מלא כל הארץ כבודו'.
מיד בסמוך מביאה הגמרא שרב הונא בריה דרב יהושע לא הלך ארבע אמות בגילוי הראש, כיון שהיה אומר 'שכינה למעלה מראשי'.

במקום אחר מביאה הגמרא (ברכות מג ב) הלכה זו בהקדמה שונה מעט, שדבר זה הוא אחד מן הדברים שאין לתלמידי חכמים לעשות. משמע דווקא תלמידי חכמים, אבל כל אדם מותר.

הליכה בקומה זקופה[עריכה | עריכת קוד מקור]

חלק מן הפוסקים הראשונים הביאו למעשה הלכה זו שאין ללכת בקומה זקופה. אמנם בחלקם משמע שהוא מידת חסידות, ובחלקם משמע שהוא מעיקר הדין.

בספר האורה המיוחס לרש"י (ו עשרה מילי דחסידותא) מובא שזהו אחד הדברים שנהג רב ממידת חסידות, ועשה רב הונא תלמידו אחריו. אמנם במקום אחר בספר האורה (א ו דין לשהות קודם התפילה) משמע שהוא מעיקר הדין. כדבריו העתיקו גם ספר האשכול (בעל קרי ב א) וספר אהל מועד (ראשית חכמה הארוך ג ג).
גם בספר המנהיג (תפילה מה, מט) משמע שכל אדם צריך נהוג כן, ולא רק בתפילה אלא כל היום כולו.
בספר חסידים (נג) מובא גם כן שלא ילך אדם בקומה זקופה אלא שחוח, להראות מורא שמים על ראשו, וכל ההולך בקומה זקופה כאילו גוזל המקום ודוחק רגליו ומראה שאין לו מורא, ושיש ללמוד כן ממורא מלך בשר ודם, שאין אחד משומריו מגביה עיניו כנגדו מפני מוראו. לכן צריך להשפיל כיסוי עיניו עד שלא יראה הבא כנגד גלגלי עיניו.
בספר הרוקח הביא דברי זה בהלכות חסידות (שורש המידות) בספר כפתור ופרח (מד) הביא כן בהנהגת תלמידי חכמים. וכן משמע ברבנו ירוחם (אדם וחוה ב ה) שהוא הנהגה לתלמידי חכמים.
גם הרמב"ם הביא הלכה זו בהלכות דעות (ה ח) וכתב שתלמיד חכם לא ילך בקומה זקופה וגרון נטוי. משמע שאין זו הלכה לכל אדם.

אמנם בראשונים אחרים משמע שהוא מעיקר הדין לכל אדם.
הרי"ד בפסקיו (קידושין לא א) הביא להלכה דברי הגמרא כלשונם.
גם בארחות חיים (א פתיחה ד) כתב שכשיעמוד להתהלך בארץ, יכוף קומתו וישחה ראשו ולא יהלך בקומה זקופה. ושוב כתב כן במקום אחר (א ברכות עג).

הטור (אורח חיים ב) הביא הלכה זו, וכתב שכשיקום אדם ממטתו יקום וילך בכפיפת קומה.
ובשלחן ערוך (אורח חיים ב ו) הלשון כבגמרא 'אסור לילך בקומה זקופה'.

גם בספרי הלכה של האחרונים העתיקו הלכה זו כמעיקר הדין.
בחיי אדם (א א ט) העתיק כלשון השלחן ערוך 'אסור', וכן הוא בקיצור שלחן ערוך גאנצפריד (ג ז) ובעוד אחרונים.

בשו"ת מהרש"ל (עב) מבין בפשיטות שהאיסור לילך בקומה זקופה הוא מעיקר הדין, מכך שבגמרא כתוב לשון איסור, מה שאין כן בגילוי הראש. וכן כתב המהריט"ץ בשו"ת (חדשות ר).

ארבע אמות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגמרא מהדורת וילנא, מוזכר ששיעור האיסור לילך בקומה זקופה הוא ד' אמות, אמנם בכתבי היד של התלמוד לא מוזכר ד' אמות. גם הרמב"ם, הטור והשלחן ערוך לא הזכירו כלל ד' אמות, אלא כתבו בסתם שאין ללכת בקומה זקופה.

הבית חדש (ה) כתב בדעת הטור, שהשמטת ד' אמות היא בדווקא, לומר שאיסור ההליכה בקומה זקופה הוא איסור גמור, ולא רק ממידת חסידות. ולכן אף שמדינא אין איסור אלא בד' אמות, נכון להחמיר אף בפחות מכך, שמא ילך ד' אמות ולאו אדעתיה. אמנם בהמשך דבריו כתב, שעל פי ספר היראה לרבנו יונה וספר מורה נבוכים לרמב"ם משמע שאין חילוק כלל בין ד' אמות לפחות מכך, ומה שהזכירו ד' אמות לאו דווקא, ולכן אפילו כלשהו אסור לילך מעיקר הדין.
גם המגן אברהם (ה) ציין שהאיסור ללכת בקומה זקופה הוא אף בפחות מד' אמות, כדברי הב"ח.

הטורי זהב (ד) כתב בדעת הטור שלא היה גורס בגמרא ד' אמות. אבל בספר יד אהרן אלפנדרי (ב) העיר על דבריו שהרי בקיצור פסקי הרא"ש כן מוזכר ד' אמות. ולכן יישב שטעות סופר היא בדברי הטור. והובאו דבריו בבאר היטב (ד). ולפי דבריו משמע שאין איסור אלא בד' אמות.
ובביאור הגר"א (ד"ה אסור) העיר שאף שבקידושין גרסינן ד' אמות, מ"מ בברכות מג: לא גרסינן, וזהו הטעם להשמטת הפוסקים ד' אמות. ואף שבמהדורת וילנא, גם בברכות שם גרסינן ארבע אמות, הגר"א שם בגליון שלו משמיט משפט זה, וגרס רק 'אל יהלך בקומה זקופה'.

הליכה בגילוי הראש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ארבע אמות[עריכה | עריכת קוד מקור]