יש לנו בקשה:

אנחנו לא עושים את זה הרבה. למען האמת אנחנו לא עושים את זה כמעט בכלל. אבל יש מספר ימים בשנה שאנחנו מציבים את המודעה הזו ומזמינים אותך לתרום.

אם כל מי שרואה את המודעה הזו יתרום תרומה חד-פעמית, אנחנו נוכל להחזיק מעמד לפחות שנה שלמה.
זה לא כל כך משנה הסכום שבאפשרותך לתת, כמו שחשובה עצם ההשתתפות שלך.


ברכה על גרעיני דגן שלמים או שבורים

מתוך ויקיסוגיה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הסוגיה נמצאת בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך סוגיה זו בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הסוגיה לא נערכה במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותה, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
מקורות
משנה:
בבלי: ברכות לז א
ירושלמי:
רמב"ם: ברכות ג ד-ו
שלחן ערוך: אורח חיים רח ב,ד

ברכה ראשונה ואחרונה על חמשת מיני דגן שבישלם בגרעיניהן, שלמים או שבורים.

גרעינים שבורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בגמרא (ברכות לז א) מובאת ברייתא האומרת, שעל מעשה קדרה יש לברך מזונות ומעין שלוש. ועוד תניא - "אלו הן מעשה קדרה חילקא וטירגיס, סולת, זריז וערסן ואורז".
ופירשו רש"י והראשונים ששמות אלו הם בעצם גרעיני חיטה לאחר שחילקום לשנים לשלושה לארבעה או לחמישה.
וכן כתבו להלכה כל הראשונים וכן הוא ברמב"ם (ברכות ג ד), ובשלחן ערוך (רח ב), שדגן שכתשו או חילקו ובישלו בקדרה ברכתו 'בורא מיני מזונות'.

גרעינים שלמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ברכה ראשונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מבואר מהגמרא לעיל, שכאשר הגרעינים הם שלמים, אינו נחשב מעשה קדרה לענין ברכה, ואין ברכתו מזונות אף שהוא מחמשת מיני דגן, ורק כאשר הגרעינים מחולקים, מקבלים הם דין של מעשה קדרה.
ובסמוך מביאה הגמרא ברייתא נוספת, שקובעת שהכוסס את החיטה, כלומר כאשר הגרעינים חיים, מברך בורא פרי האדמה.
כלומר עולה מדברי הברייתות, שגרעינים מחמשת מיני דגן שהם שלמים, בין אם בישלן ובין אם אכלן חיים, מברך בורא פרי האדמה.

וכן מבואר מתוך דברי הרמב"ם (ברכות ג ב) שכתב שעל דגן שלוק כמו שהוא מברך בורא פרי האדמה. וכן להלן (ברכות ג ד), כתב שדגן שחילקו או או כתשו ובשלו בקדרה, כגון ריפות וגרש כרמל, הרי הם מעשה קדרה וברכתם מזונות. משמע שאם בישל את הגרעין שלם, אינו מברך מזונות.
ותלמידי רבנו יונה (כו א) כתבו להדיא, שדווקא על חביץ קדרה מברך מזונות, והיינו כשנכתשו החיטים ונדבקו, אבל אם בישל החיטים שלמים והגרעינים עומדים שלמים, אינו מברך עליהם אלא בורא פרי האדמה, כשם שמברך הכוסס את החיטה. וכן למד הבית יוסף (רח ד"ה והני מילי) בדעת התוספות (ד"ה הכוסס) והרא"ש (ו ט).
גם המאירי (לז א ד"ה כל תבשיל שהוא) סובר שאם מבשל תבשיל מחמשת מיני דגן ולא נתבקעו, מברך עליו בורא פרי האדמה בתחילתו, ובורא נפשות בסופו. אבל אם נתבקעו בבישול, או שחלקן בעודם חיים לשנים או לשלוש או לארבע או לחמש, מברך מזונות ומעין שלוש.
ובאבודרהם (ברכת בורא פרי האדמה ד"ה הצנון) נתן טעם מדוע הכוסס חיטה שלמה, או מבשלה כשהיא שלמה מברך האדמה, שכיון שלא באו לכלל עלויין לעשות מהם פת או מעשה קדרה, מברכים עליהם בורא פרי האדמה.

הכוסס שעורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הכלבו (כד ד"ה ופסק הרי"ף) כתב ששיבולים של שעורים שחרכן באור מברך שהכל, ושכן ר"י הורה שהכוסס שעורים מברך שהכל.
ובאבודרהם (ברכת בורא פרי האדמה ד"ה הצנון) כתב שאין מברכים עליהם כלל, מפני שהוא מאכל בהמה.

בבית יוסף (רח ד"ה והני מילי כשעושים) הביא דברי שניהם וחלק עליהם, וכתב שדעת הטור שכל חמשת המינים שווים לענין זה לברך עליהם בורא פרי האדמה. ובדרכי משה (א) חלק עליו, שאף שהטור כתב בסתמא, מ"מ אין כוונתו אלא הראוי לאכילה, ולכן העלה להלכה לברך 'שהכל' כדברי הכלבו.
לדברי הבית יוסף יש להביא חיזוק מבעל הלכות גדולות (א ברכות ו) שכותב להדיא שהכוסס מחמשת המינים מברך בורא פרי האדמה.

שלחן ערוך ואחרונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשלחן ערוך (רח ד) פסק ככל הראשונים שגרעינים שלמים אפילו שלוקים אינו מברך אלא בורא פרי האדמה.
אלא שלעיל מיניה (ב) כתב שחמשת מיני דגן ששלקן או כתשן ועשה מהם תבשיל, מברך מזונות. משמע אפילו שבישל את הגרעינים בלא שחילקם.

האחרונים יצאו ליישב את הסתירה בשלחן ערוך.
במגן אברהם (ב) כתב לחלק, דהכא איירי ששלקו עד שנתמעך, ולכן ברכתו מזונות. ומוסיף המג"א שאם מבשל חיטים שלמים בלא להסיר הקליפה, הרי שאינם נדבקים ומברך בורא פרי האדמה, אך אם כבר הסיר הקליפה ובישלם, הרי הם נדבקים ומברך מזונות. וכתב שכן היא גם דעת הרמב"ם ותלמידי רבנו יונה. וסיים 'ודווקא שנתמעכו יפה'.
הגר"א בביאורו (ד"ה ששלקן) כתב שיש טעות סופר בשלחן ערוך וצ"ל 'שחלקן' במקום 'ששלקן' וכמו שכתוב ברמב"ם. ולפי זה יוצא שדעתו שכל שהגרעינים שלמים, אפילו נדבקו ונתמעו, מברך האדמה. ורק אם חילקן קודם הבישול ברכתם 'מזונות'. גם בלבוש (ב) השמיט את המילה 'שלקן', וכתב הרב אליה רבה (ב) שהוא מטעם הסתירה הנ"ל, אבל הוסיף להלכה, שאם נתמעכו ונתדבקו ע"י הבישול, דינן ככתשן ומברך 'מזונות'.

המשנה ברורה (ג) הסכים לדברי הגר"א שיש ט"ס בלשון השו"ע, אבל גם הסכים לדינא לדברי המג"א שאם נתמעכו בבישול, אף שנתנם בקדרה שלמים בקליפתן, מברך בורא מיני מזונות.

ברכה אחרונה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשם בעל הלכות גדולות מובא (דרוש מקור) שברכה אחרונה על חיטים שלמות מברך בורא נפשות, וכן כתב להדיא הרמב"ם (ברכות ג ב).

התוספות (לז א ד"ה הכוסס) כתבו בתחילה שיש לברך ברכה אחרונה מעין שלוש, ולחתום על האדמה ועל פרי האדמה, ושכן הגיה רבנו תם בסידור שלו. אך לאחר מכן חזר בו ר"ת ופסק שמברך בורא נפשות, לפי שלא מצאנו בשום מקום ברכת מעין שלוש בנוסח זה. ועוד, שהברייתא אמרה הכוסס את החיטה אומר בורא פרי האדמה, ולא הזכירה מה מברך לבסוף, אף שלגבי פרוסות אמרה הברייתא מזונות ומעין שלוש, שמע מינה שבכוסס חיטה ליכא מעין שלוש.
אמנם בשם ר"י כתבו שהסתפק בדבר, וכלול הוא במה שאמרו חכמים שכל מין דגן שלא עשאו פת מברך אחריו מעין שלוש, ולכן נכון להחמיר שלא לאכול חיטים קלויות או שלוקות אלא בתוך סעודת פת, שאז ברכת המזון פוטרתן. ואמנם אם נתמעכו יפה ברכתן כמו דייסא.

כלבו (כד ד"ה ופסק הרי"ף) בשם רבנו יונה כתב לברך בורא נפשות, ושכן כתב הרמב"ם, אבל הביא גם שיש מן החכמים שאמרו שמברכים מעין שלוש, וחותם על הארץ ועל הפירות, לפי שהוא משבעת המינים ופרי האדמה.
באבודרהם (ברכת בורא פרי האדמה ד"ה הצנון) כתב בשם בה"ג ורשב"ם בורא נפשות, ובשם התוספות כתב שהסתפקו בזה, ולכן יש להיזהר מלאכלם אלא בתוך הסעודה.

דיוני האחרונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראוי לאכילה או לשתיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרמב"ם (ברכות ג י) כתב לחלק, שכאשר תערובת הקמח והמים התבשל והוא עבה וראוי לאכילה וללעיסה, מברך מזונות ומעין שלוש, אך אם היה רך וראוי לשתיה מברך שהכל ובורא נפשות.

פת[עריכה | עריכת קוד מקור]

כתב המאירי (לז א ד"ה כל תבשיל מאלו) שהוא הדין לקמח מחמשת המינים שעירבו עם קמח משאר מינים ועשה מהם פת, שמברך המוציא וברכת המזון.