https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8?feed=atom 2026-06-21T08:22:52Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8&diff=21290&oldid=prev 2025-02-24T21:35:19Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">המנהג להתענות ג&#039; ימים: </span> תקלדות</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:35, 25 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l93">שורה 93:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 93:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== המנהג להתענות ג' ימים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== המנהג להתענות ג' ימים ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איתא ב'''מסכת סופרים''' (כא א) שרבותינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמערב </del>היו נוהגים להתענות צום מרדכי ואסתר שלושה ימים, והם שני וחמישי ושני שלאחר פורים. ואף שמרדכי ואסתר התענו בניסן, אנו לא מתענים בניסן לפי שהוקם בו המשכן וימים טובים לנשיאים היו, וכן בו עתיד להיבנות המקדש.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איתא ב'''מסכת סופרים''' (כא א) שרבותינו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבמערב </ins>היו נוהגים להתענות צום מרדכי ואסתר שלושה ימים, והם שני וחמישי ושני שלאחר פורים. ואף שמרדכי ואסתר התענו בניסן, אנו לא מתענים בניסן לפי שהוקם בו המשכן וימים טובים לנשיאים היו, וכן בו עתיד להיבנות המקדש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''רא&quot;ש''' (מגילה א א) הזכיר דין זה בשם מסכת סופרים, וכן הביאו גם ה'''רשב&quot;א''' (ב א ד&quot;ה זמן קהילה), וה'''ר&quot;ן''' (ב א ד&quot;ה ומכאן) וה'''טור''' (אורח חיים תרפו).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''רא&quot;ש''' (מגילה א א) הזכיר דין זה בשם מסכת סופרים, וכן הביאו גם ה'''רשב&quot;א''' (ב א ד&quot;ה זמן קהילה), וה'''ר&quot;ן''' (ב א ד&quot;ה ומכאן) וה'''טור''' (אורח חיים תרפו).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שו&quot;ת הריב&quot;ש''' (תטז) כתב שיש מחלוקת בין הגמרא למדרש, שב'''גמרא''' (יבמות קכא ב) נראה ששלושה הימים שצמו היו רצופים לילה ויום, ואין זה בגדר נס ובלתי אפשרי. אבל במדרש כתוב שאי אפשר לעשות כן אלא היו מפסיקין מבעוד יום. כלומר שלא היו רצופים אלא כגון שני וחמישי ושני, והיו מפסיקים בכל אחד מבעוד יום.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שו&quot;ת הריב&quot;ש''' (תטז) כתב שיש מחלוקת בין הגמרא למדרש, שב'''גמרא''' (יבמות קכא ב) נראה ששלושה הימים שצמו היו רצופים לילה ויום, ואין זה בגדר נס ובלתי אפשרי. אבל במדרש כתוב שאי אפשר לעשות כן אלא היו מפסיקין מבעוד יום. כלומר שלא היו רצופים אלא כגון שני וחמישי ושני, והיו מפסיקים בכל אחד מבעוד יום.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''בית יוסף''' (תרפו ד&quot;ה ומ&quot;ש שאנו מקדימין) כתב שנראה שמה שאנו לא נוהגים כן לצום ג' ימים הוא כדי שלא להכביד על הציבור. וב'''שלחן ערוך''' (ג) כתב רק שיש המתענים ג' ימים זכר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לענית </del>אסתר.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''בית יוסף''' (תרפו ד&quot;ה ומ&quot;ש שאנו מקדימין) כתב שנראה שמה שאנו לא נוהגים כן לצום ג' ימים הוא כדי שלא להכביד על הציבור. וב'''שלחן ערוך''' (ג) כתב רק שיש המתענים ג' ימים זכר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לתענית </ins>אסתר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8&diff=21285&oldid=prev 2025-02-24T20:38:18Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מקור המנהג: </span> בקשת מקור, תיקון קישור</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:38, 24 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור לדברים אלו לא נמצא בתלמודים, אבל ישנו ב'''מדרש תנחומא''' (בראשית ג).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מקור לדברים אלו לא נמצא בתלמודים, אבל ישנו ב'''מדרש תנחומא''' (בראשית ג).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;והראשונים כתבו שהרמז היחידי למנהג זה מדברי הגמרא הוא בתחילת המסכת (מגילה ב א), שאומרת שליום י&quot;ג לא צריך ריבוי מפסוק ש[[מותר לקרוא מגילה בכפרים]], לפי שי&quot;ג זמן קהילה לכל הוא, כלומר יום התכנסות לתענית ובקשת רחמים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;והראשונים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור}} </ins>כתבו שהרמז היחידי למנהג זה מדברי הגמרא הוא בתחילת המסכת (מגילה ב א), שאומרת שליום י&quot;ג לא צריך ריבוי מפסוק ש[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קריאת המגילה קודם ימי הפורים#דין הכפרים|</ins>מותר לקרוא מגילה בכפרים]], לפי שי&quot;ג זמן קהילה לכל הוא, כלומר יום התכנסות לתענית ובקשת רחמים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== היחס למגילת תענית ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== היחס למגילת תענית ==</div></td></tr> </table>

Sije https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8&diff=10743&oldid=prev 2018-02-26T20:07:31Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:07, 26 בפברואר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l43">שורה 43:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 43:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== טעם המנהג להתענות ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== טעם המנהג להתענות ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתבו הראשונים שתענית אסתר היא זכר לתענית שהתענו בימי מרדכי אסתר להצלתם.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתבו הראשונים שתענית אסתר היא זכר לתענית שהתענו בימי מרדכי אסתר להצלתם.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אלא שיש מהראשונים שכתבו שהתענית אותה מציינים היא התענית שהתענתה אסתר וכל יהודי שושן. ואף שזה היה בניסן, מ&quot;מ אנו לא צמים בניסן מפני שזהו חודש גאולה הקמת המשכן. כן משמע ב'''מסכת סופרים''' (כא א), וכן משמע קצת ב'''רמב&quot;ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=2778&amp;rtype=%d7%98%d7%a2%d7%a7%d7%a1%d7%98+-+%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%92 (תעניות ה ה)] שכתב הצום הוא זכר למה שהתענו בימי המן.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אלא שיש מהראשונים שכתבו שהתענית אותה מציינים היא התענית שהתענתה אסתר וכל יהודי שושן. ואף שזה היה בניסן, מ&quot;מ אנו לא צמים בניסן מפני שזהו חודש גאולה הקמת המשכן. כן משמע ב'''מסכת סופרים''' (כא א), וכן משמע קצת ב'''רמב&quot;ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=2778&amp;rtype=%d7%98%d7%a2%d7%a7%d7%a1%d7%98+-+%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%92 (תעניות ה ה)] שכתב הצום הוא זכר למה שהתענו בימי המן.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לעומת זאת, חלק מן הראשונים כתבו שהתענית היא זכר למה שהתענו ביום י&quot;ג באדר עצמו, בשעה שנלחמו עם אויביהם. שכן היו נוהגים להתענות כדי לבקש רחמים ולהצליח במלחמה. וכן עשה משה במלחמת עמלק, וכן עשה שאול. כן כתב ה'''רא&quot;ש''' (מגילה א א) בשם רבנו תם, שהתענית היא זכר להתקהלות שעשו בזמן אסתר, שהיו מתאספים ומתענים לומר סליחות ותחנונים ולבקש רחמים להצלתם. וקצת משמע כן מדברי ה'''שאילתות דרב אחאי''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21484&amp;st=&amp;pgnum=227 (עט)].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לעומת זאת, חלק מן הראשונים כתבו שהתענית היא זכר למה שהתענו ביום י&quot;ג באדר עצמו, בשעה שנלחמו עם אויביהם. שכן היו נוהגים להתענות כדי לבקש רחמים ולהצליח במלחמה. וכן עשה משה במלחמת עמלק, וכן עשה שאול. כן כתב ה'''רא&quot;ש''' (מגילה א א) בשם רבנו תם, שהתענית היא זכר להתקהלות שעשו בזמן אסתר, שהיו מתאספים ומתענים לומר סליחות ותחנונים ולבקש רחמים להצלתם. וקצת משמע כן מדברי ה'''שאילתות דרב אחאי''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21484&amp;st=&amp;pgnum=227 (עט)]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. כטעם זה מצדד בשו&quot;ת '''משנה הלכות''' (ח רלג)</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''כף החיים''' סופר (תרפו ח) הביא בשם ספר '''מגיד מישרים''' שטעם התענית הוא כדי להכניע את השטן על מה שאנו אוכלים ושותים בפורים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''כף החיים''' סופר (תרפו ח) הביא בשם ספר '''מגיד מישרים''' שטעם התענית הוא כדי להכניע את השטן על מה שאנו אוכלים ושותים בפורים.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l52">שורה 52:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 52:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם לדעת רוב הראשונים, תוקפו של הצום הוא מכח מנהג בלבד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם לדעת רוב הראשונים, תוקפו של הצום הוא מכח מנהג בלבד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כן איתא ב'''מחזור ויטרי''' (רמה), שתענית זו אינה מדברי תורה ולא מדברי סופרים, אלא שנהגו העם כן, ואף על פי כן אסור לאדם להיות פורש מן הציבור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כן איתא ב'''מחזור ויטרי''' (רמה), שתענית זו אינה מדברי תורה ולא מדברי סופרים, אלא שנהגו העם כן, ואף על פי כן אסור לאדם להיות פורש מן הציבור<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וכן מבואר ב'''רמב&quot;ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=99640&amp;rid=2778 (תעניות ה ה)] וכפי שביאר ה'''מגיד משנה''' שם.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''בית חדש''' (תרפו ב) דייק מדברי הרא&quot;ש שאין זה מנהג אלא תקנת חכמים קדומה למגילת תענית</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מובא ב'''ריטב&quot;א''' (ב ב ד&quot;ה ומכאן יש סמך), שכיון שלא מצאנו שחכמים גזרו על צום זה יחד עם שאר צומות, הרי היא כעין תענית יחיד, ולמרות שהיא חובה מדין 'אל תטוש תורת אמך', יש לקבל תענית מבעוד יום.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מובא ב'''ריטב&quot;א''' (ב ב ד&quot;ה ומכאן יש סמך), שכיון שלא מצאנו שחכמים גזרו על צום זה יחד עם שאר צומות, הרי היא כעין תענית יחיד, ולמרות שהיא חובה מדין 'אל תטוש תורת אמך', יש לקבל תענית מבעוד יום.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</del>ה'''מאירי''' (מגילה ב א) כתב שיש אומרים שכל שאין שם עשרה מתענים, אין לה גדר אלא של תענית יחיד, אבל להלכה כתב בשם רבותיו שאין צורך אלא בשלושה מתענין, דבזה הוי כבר תענית ציבור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מאירי''' (מגילה ב א) כתב שיש אומרים שכל שאין שם עשרה מתענים, אין לה גדר אלא של תענית יחיד, אבל להלכה כתב בשם רבותיו שאין צורך אלא בשלושה מתענין, דבזה הוי כבר תענית ציבור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== חולים, מעוברות ומניקות ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== חולים, מעוברות ומניקות ===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l70">שורה 70:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 73:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''תשובת הרשב&quot;א''' (חדשות מד) מובא לגבי פורים שחל ביום ראשון, שיש נוהגים להתענות בשישי ויש מקדימים עד חמישי. ואינו מצדד לכאן או לכאן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וב'''תשובת הרשב&quot;א''' (חדשות מד) מובא לגבי פורים שחל ביום ראשון, שיש נוהגים להתענות בשישי ויש מקדימים עד חמישי. ואינו מצדד לכאן או לכאן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מאירי'''  (עירובין מא א ד&quot;ה אע&quot;פ, תענית יח א ד&quot;ה ערב שבת), הביא דעת האומרים שמקדימים לחמישי, וכתב שאין דבריהם נראים אלא מתענים בערב שבת ומשלימים. אלא שיכול לאכול בשקיעה, ואינו צריך לחכות עד החשיכה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מאירי'''  (עירובין מא א ד&quot;ה אע&quot;פ, תענית יח א ד&quot;ה ערב שבת), הביא דעת האומרים שמקדימים לחמישי, וכתב שאין דבריהם נראים אלא מתענים בערב שבת ומשלימים. אלא שיכול לאכול בשקיעה, ואינו צריך לחכות עד החשיכה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וכן כתב ב'''מגן אבות''' (כג) והסביר דבריו</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מהרי&quot;ל''' בשו&quot;ת (קי) פסק, שמקדימין ליום ה' מפני כבוד השבת, כיון שאינה פורענות כשאר תעניות. אמנם כתב שאפשר שאם היה פורים יכול לחול בשבת, ייתכן שלא היינו מקדימים התענית לחמישי, אלא צמים בזמנו ביום ששי, אך כשחל בשבת ובלאו הכי מקדימין, יש להקדימו לחמישי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''מהרי&quot;ל''' בשו&quot;ת (קי) פסק, שמקדימין ליום ה' מפני כבוד השבת, כיון שאינה פורענות כשאר תעניות. אמנם כתב שאפשר שאם היה פורים יכול לחול בשבת, ייתכן שלא היינו מקדימים התענית לחמישי, אלא צמים בזמנו ביום ששי, אך כשחל בשבת ובלאו הכי מקדימין, יש להקדימו לחמישי.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8&diff=10742&oldid=prev 2018-02-26T19:52:31Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:52, 26 בפברואר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l46">שורה 46:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 46:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לעומת זאת, חלק מן הראשונים כתבו שהתענית היא זכר למה שהתענו ביום י&quot;ג באדר עצמו, בשעה שנלחמו עם אויביהם. שכן היו נוהגים להתענות כדי לבקש רחמים ולהצליח במלחמה. וכן עשה משה במלחמת עמלק, וכן עשה שאול. כן כתב ה'''רא&quot;ש''' (מגילה א א) בשם רבנו תם, שהתענית היא זכר להתקהלות שעשו בזמן אסתר, שהיו מתאספים ומתענים לומר סליחות ותחנונים ולבקש רחמים להצלתם. וקצת משמע כן מדברי ה'''שאילתות דרב אחאי''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21484&amp;st=&amp;pgnum=227 (עט)].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לעומת זאת, חלק מן הראשונים כתבו שהתענית היא זכר למה שהתענו ביום י&quot;ג באדר עצמו, בשעה שנלחמו עם אויביהם. שכן היו נוהגים להתענות כדי לבקש רחמים ולהצליח במלחמה. וכן עשה משה במלחמת עמלק, וכן עשה שאול. כן כתב ה'''רא&quot;ש''' (מגילה א א) בשם רבנו תם, שהתענית היא זכר להתקהלות שעשו בזמן אסתר, שהיו מתאספים ומתענים לומר סליחות ותחנונים ולבקש רחמים להצלתם. וקצת משמע כן מדברי ה'''שאילתות דרב אחאי''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21484&amp;st=&amp;pgnum=227 (עט)].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''כף החיים''' סופר (תרפו ח) הביא בשם ספר '''מגיד מישרים''' שטעם התענית הוא כדי להכניע את השטן על מה שאנו אוכלים ושותים בפורים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תוקף המנהג ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תוקף המנהג ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ראב&quot;ד''' סובר (מובא בר&quot;ן על הרי&quot;ף תענית ז א ד&quot;ה אבל) שמקור הצום הוא מן הפסוק 'כאשר קיימו על נפשם דברי הצומות וזעקתם', ולפי דבריו לכאורה יש לו תוקף של דברי קבלה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ראב&quot;ד''' סובר (מובא בר&quot;ן על הרי&quot;ף תענית ז א ד&quot;ה אבל) שמקור הצום הוא מן הפסוק 'כאשר קיימו על נפשם דברי הצומות וזעקתם', ולפי דבריו לכאורה יש לו תוקף של דברי קבלה.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8&diff=10741&oldid=prev 2018-02-26T19:33:39Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:33, 26 בפברואר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== תענית אסתר אינה של צער ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== תענית אסתר אינה של צער ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''כלבו''' (מה ד&quot;ה שני) כתב טעם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חדש</del>, שכל מה שאסרו לפניהם ולאחריהם במגילת תענית, הוא דווקא תענית של צער, אבל תענית אסתר היא כדי שנזכור שהבורא יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו, כאשר מתענים ושבים אליו בלב שלם כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. והביא דבריו הרב '''אליה רבה''' (א).  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''כלבו''' (מה ד&quot;ה שני) כתב טעם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחר</ins>, שכל מה שאסרו לפניהם ולאחריהם במגילת תענית, הוא דווקא תענית של צער, אבל תענית אסתר היא כדי שנזכור שהבורא יתברך רואה ושומע כל איש בעת צרתו, כאשר מתענים ושבים אליו בלב שלם כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. והביא דבריו הרב '''אליה רבה''' (א)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;וכבר כתב טעם זה הר&quot;ן (בדפי הרי&quot;ף תענית ז א ד&quot;ה אבל הראב&quot;ד) בשם ה'''ראב&quot;ד''' שכתב שכיון שצום זה הוא זיכרון לנס שנעשה בו, מותר לגזור אפילו בימים של מגילת תענית. והוסיף שכשם שקבלו עליהם לעשות יום טוב, כן קיבלו עליהם לעשות תענית בכל שנה ושנה. ולכן יום י&quot;ג מעיקרא לא היה אסור בתענית. אמנם הר&quot;ן עצמו לא קיבל תירוץ זה, שהרי במסכת סופרים משמע שלא היה קבוע תענית זו ביום י&quot;ג באדר דווקא</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== טעם המנהג להתענות ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== טעם המנהג להתענות ==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l46">שורה 46:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 47:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תוקף המנהג ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תוקף המנהג ==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''ראב"ד''' סובר (מובא בר"ן על הרי"ף תענית ז א ד"ה אבל) שמקור הצום הוא מן הפסוק 'כאשר קיימו על נפשם דברי הצומות וזעקתם', ולפי דבריו לכאורה יש לו תוקף של דברי קבלה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם לדעת רוב הראשונים, תוקפו של הצום הוא מכח מנהג בלבד.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>כן איתא ב'''מחזור ויטרי''' (רמה), שתענית זו אינה מדברי תורה ולא מדברי סופרים, אלא שנהגו העם כן, ואף על פי כן אסור לאדם להיות פורש מן הציבור.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מובא ב'''ריטב&quot;א''' (ב ב ד&quot;ה ומכאן יש סמך), שכיון שלא מצאנו שחכמים גזרו על צום זה יחד עם שאר צומות, הרי היא כעין תענית יחיד, ולמרות שהיא חובה מדין 'אל תטוש תורת אמך', יש לקבל תענית מבעוד יום.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מובא ב'''ריטב&quot;א''' (ב ב ד&quot;ה ומכאן יש סמך), שכיון שלא מצאנו שחכמים גזרו על צום זה יחד עם שאר צומות, הרי היא כעין תענית יחיד, ולמרות שהיא חובה מדין 'אל תטוש תורת אמך', יש לקבל תענית מבעוד יום.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''מאירי''' (מגילה ב א) כתב שיש אומרים שכל שאין שם עשרה מתענים, אין לה גדר אלא של תענית יחיד, אבל להלכה כתב בשם רבותיו שאין צורך אלא בשלושה מתענין, דבזה הוי כבר תענית ציבור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''מאירי''' (מגילה ב א) כתב שיש אומרים שכל שאין שם עשרה מתענים, אין לה גדר אלא של תענית יחיד, אבל להלכה כתב בשם רבותיו שאין צורך אלא בשלושה מתענין, דבזה הוי כבר תענית ציבור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>ב'''מחזור ויטרי''' (רמה) מובא שתענית זו אינה מדברי תורה ולא מדברי סופרים, אלא שנהגו העם כן, ואף על פי כן אסור לאדם להיות פורש מן הציבור.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== חולים, מעוברות ומניקות ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== חולים, מעוברות ומניקות ===</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8&diff=10740&oldid=prev 2018-02-26T19:11:13Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:11, 26 בפברואר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 41:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== טעם המנהג להתענות ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== טעם המנהג להתענות ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רא&quot;ש''' (מגילה א א) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הביא </del>בשם רבנו תם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(דרוש מקור)</del>, שהתענית היא זכר להתקהלות שעשו בזמן אסתר, שהיו מתאספים ומתענים לומר סליחות ותחנונים ולבקש רחמים להצלתם. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכמו שעשה משה שנלחם בעמלק שעשה תענית ציבור</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתבו הראשונים שתענית אסתר היא זכר לתענית שהתענו בימי מרדכי אסתר להצלתם. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR</del>/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&gt;עוד הביא בשם מסכת סופרים </del>(<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דרוש מקור</del>)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, שיש מתענים ג' ימים זכר לג' ימי התענית שגזרה אסתר, ואף שהם היו בניסן, לא רצו להתענות בניסן מפני שהוא זמן גאולה והקמת המשכן</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;אלא שיש מהראשונים שכתבו שהתענית אותה מציינים היא התענית שהתענתה אסתר וכל יהודי שושן. ואף שזה היה בניסן, מ&quot;מ אנו לא צמים בניסן מפני שזהו חודש גאולה הקמת המשכן. כן משמע ב'''מסכת סופרים''' (כא א), וכן משמע קצת ב'''רמב&quot;ם''' [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=2778&amp;rtype=%d7%98%d7%a2%d7%a7%d7%a1%d7%98+-+%d7%a4%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%92 (תעניות ה ה)] שכתב הצום הוא זכר למה שהתענו בימי המן.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;לעומת זאת, חלק מן הראשונים כתבו שהתענית היא זכר למה שהתענו ביום י&quot;ג באדר עצמו, בשעה שנלחמו עם אויביהם. שכן היו נוהגים להתענות כדי לבקש רחמים ולהצליח במלחמה. וכן עשה משה במלחמת עמלק, וכן עשה שאול. כן כתב </ins>ה'''רא&quot;ש''' (מגילה א א) בשם רבנו תם, שהתענית היא זכר להתקהלות שעשו בזמן אסתר, שהיו מתאספים ומתענים לומר סליחות ותחנונים ולבקש רחמים להצלתם. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וקצת משמע כן מדברי ה'''שאילתות דרב אחאי''' [http://hebrewbooks</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">org</ins>/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">pdfpager.aspx?req=21484&amp;st=&amp;pgnum=227 </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עט</ins>)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תוקף המנהג ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תוקף המנהג ==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8&diff=10726&oldid=prev 2018-02-26T10:42:17Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">ברית מילה שחל בתענית אסתר מוקדם</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:42, 26 בפברואר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l72">שורה 72:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 72:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איתא ב'''הגהות מנהגים''' טירנא (מח) שפעם חל פורים ביום א' והתענית ביום ה', ואירע ברית מילה, ואכל מהר&quot;ר דוד לנצהוט עם הבחורים על המילה, ולמחרת ביום שישי התענה עם הבחורים. והעתיקו להלכה ה'''רמ&quot;א''' (ב).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איתא ב'''הגהות מנהגים''' טירנא (מח) שפעם חל פורים ביום א' והתענית ביום ה', ואירע ברית מילה, ואכל מהר&quot;ר דוד לנצהוט עם הבחורים על המילה, ולמחרת ביום שישי התענה עם הבחורים. והעתיקו להלכה ה'''רמ&quot;א''' (ב).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''טורי זהב''' (ב) חלק וכתב שאין לסמוך על זה, שהרי אין להתענות ביום ו' מפני טורח שבת, ומטעם זה מקדימין ליום ה', אלא יאכל סעודת מילה בלילה כמו שעושים ביום הכיפורים ותשעה באב. לדבריו נראה שהסכים גם הרב '''אליה רבה''' (ו), וכתב שמדברי שבלי הלקט שכתב שאין מותר לאדם בעולם לפרוש מן הציבור, משמע כדבריו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''טורי זהב''' (ב) חלק וכתב שאין לסמוך על זה, שהרי אין להתענות ביום ו' מפני טורח שבת, ומטעם זה מקדימין ליום ה', אלא יאכל סעודת מילה בלילה כמו שעושים ביום הכיפורים ותשעה באב. לדבריו נראה שהסכים גם הרב '''אליה רבה''' (ו), וכתב שמדברי שבלי הלקט שכתב שאין מותר לאדם בעולם לפרוש מן הציבור, משמע כדבריו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב) הוכיח מדברי הב"י שלא כהט"ז, וסיים דהמיקל כפסק הרמ"א לא הפסיד.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== שלחן ערוך ואחרונים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== שלחן ערוך ואחרונים ==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8&diff=10725&oldid=prev 2018-02-26T10:29:49Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">המנהג להתענות ג&#039; ימים</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:29, 26 בפברואר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l84">שורה 84:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 84:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''רא&quot;ש''' (מגילה א א) הזכיר דין זה בשם מסכת סופרים, וכן הביאו גם ה'''רשב&quot;א''' (ב א ד&quot;ה זמן קהילה), וה'''ר&quot;ן''' (ב א ד&quot;ה ומכאן) וה'''טור''' (אורח חיים תרפו).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ה'''רא&quot;ש''' (מגילה א א) הזכיר דין זה בשם מסכת סופרים, וכן הביאו גם ה'''רשב&quot;א''' (ב א ד&quot;ה זמן קהילה), וה'''ר&quot;ן''' (ב א ד&quot;ה ומכאן) וה'''טור''' (אורח חיים תרפו).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שו&quot;ת הריב&quot;ש''' (תטז) כתב שיש מחלוקת בין הגמרא למדרש, שב'''גמרא''' (יבמות קכא ב) נראה ששלושה הימים שצמו היו רצופים לילה ויום, ואין זה בגדר נס ובלתי אפשרי. אבל במדרש כתוב שאי אפשר לעשות כן אלא היו מפסיקין מבעוד יום. כלומר שלא היו רצופים אלא כגון שני וחמישי ושני.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שו&quot;ת הריב&quot;ש''' (תטז) כתב שיש מחלוקת בין הגמרא למדרש, שב'''גמרא''' (יבמות קכא ב) נראה ששלושה הימים שצמו היו רצופים לילה ויום, ואין זה בגדר נס ובלתי אפשרי. אבל במדרש כתוב שאי אפשר לעשות כן אלא היו מפסיקין מבעוד יום. כלומר שלא היו רצופים אלא כגון שני וחמישי ושני<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, והיו מפסיקים בכל אחד מבעוד יום</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''בית יוסף''' (תרפו ד&quot;ה ומ&quot;ש שאנו מקדימין) כתב שנראה שמה שאנו לא נוהגים כן לצום ג' ימים הוא כדי שלא להכביד על הציבור. וב'''שלחן ערוך''' (ג) כתב רק שיש המתענים ג' ימים זכר לענית אסתר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''בית יוסף''' (תרפו ד&quot;ה ומ&quot;ש שאנו מקדימין) כתב שנראה שמה שאנו לא נוהגים כן לצום ג' ימים הוא כדי שלא להכביד על הציבור. וב'''שלחן ערוך''' (ג) כתב רק שיש המתענים ג' ימים זכר לענית אסתר.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8&diff=10724&oldid=prev 2018-02-26T10:29:16Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">ברית מילה שחל בתענית אסתר מוקדם</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:29, 26 בפברואר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l70">שורה 70:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 70:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ברית מילה שחל בתענית אסתר מוקדם ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ברית מילה שחל בתענית אסתר מוקדם ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איתא ב'''הגהות מנהגים''' טירנא (מח) שפעם חל פורים ביום א' והתענית ביום ה', ואירע ברית מילה, ואכל מהר&quot;ר דוד לנצהוט עם הבחורים על המילה, ולמחרת ביום שישי התענה עם הבחורים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>איתא ב'''הגהות מנהגים''' טירנא (מח) שפעם חל פורים ביום א' והתענית ביום ה', ואירע ברית מילה, ואכל מהר&quot;ר דוד לנצהוט עם הבחורים על המילה, ולמחרת ביום שישי התענה עם הבחורים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. והעתיקו להלכה ה'''רמ&quot;א''' (ב)</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{להשלים|פסקה=כן}}</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;ה'''טורי זהב''' (ב) חלק וכתב שאין לסמוך על זה, שהרי אין להתענות ביום ו' מפני טורח שבת, ומטעם זה מקדימין ליום ה', אלא יאכל סעודת מילה בלילה כמו שעושים ביום הכיפורים ותשעה באב. לדבריו נראה שהסכים גם הרב '''אליה רבה''' (ו), וכתב שמדברי שבלי הלקט שכתב שאין מותר לאדם בעולם לפרוש מן הציבור, משמע כדבריו.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== שלחן ערוך ואחרונים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== שלחן ערוך ואחרונים ==</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%90%D7%A1%D7%AA%D7%A8&diff=10723&oldid=prev 2018-02-26T10:22:56Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:22, 26 בפברואר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l50">שורה 50:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 50:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== חולים, מעוברות ומניקות ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== חולים, מעוברות ומניקות ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי דברי מחזור ויטרי הנ&quot;ל, כתב ה'''אגודה''' (מגילה א א) שיכולין להקל בתענית אסתר, למעוברות וליולדות ולמניקות ולכואבי עינים, ויפרעו יום אחר. אך בריאים לא יפרשו מן הצבור. והובאו דבריו ב'''דרכי משה''' (תרפו א), <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן פסק ה</del>'''רמ&quot;א''' (ב).   </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על פי דברי מחזור ויטרי הנ&quot;ל, כתב ה'''אגודה''' (מגילה א א) שיכולין להקל בתענית אסתר, למעוברות וליולדות ולמניקות ולכואבי עינים, ויפרעו יום אחר. אך בריאים לא יפרשו מן הצבור. והובאו דבריו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''הגהות מנהגים''' טירנא (פורים מח), וכן נפסק </ins>ב'''דרכי משה''' (תרפו א), <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב</ins>'''רמ&quot;א''' (ב).   </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''בית חדש''' (ב) שמדברי האגודה משמע, שלמי שסובר שמקור התענית הוא מהפסוק 'דברי הצומות וזעקתם', אפילו מעוברות וכיו&quot;ב חייבות לצום, שדברי קבלה הן כדברי תורה. ולפי זה אדרבה, תענית אסתר חמורה משאר צומות, שבשאר צומות אם [[אין שמד ואין שלום, רצו מקילין]], אבל כאן הוא מדברי קבלה. וכתב שמדברי כמה ראשונים משמע שסוברים כן, אבל להלכה נהוג להקל שצום זה לכל היותר תקנת חכמים, ולכן מעוברות ומניקות וכיוצא בהם יכולים להקל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''בית חדש''' (ב) שמדברי האגודה משמע, שלמי שסובר שמקור התענית הוא מהפסוק 'דברי הצומות וזעקתם', אפילו מעוברות וכיו&quot;ב חייבות לצום, שדברי קבלה הן כדברי תורה. ולפי זה אדרבה, תענית אסתר חמורה משאר צומות, שבשאר צומות אם [[אין שמד ואין שלום, רצו מקילין]], אבל כאן הוא מדברי קבלה. וכתב שמדברי כמה ראשונים משמע שסוברים כן, אבל להלכה נהוג להקל שצום זה לכל היותר תקנת חכמים, ולכן מעוברות ומניקות וכיוצא בהם יכולים להקל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;ב'''אליה רבה''' (ב) דייק מ'''הנהגות מנהגים''' טירנא (פורים מח) שגם למעוברות יש להתענות, וכן דייק במהרי&quot;ל לענין יולדת, וכתב שלכן נראה להחמיר אם לא שהן חלושות מאוד, וביולדת כל ל' יום. </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תענית אסתר שחל ביום שישי או בשבת ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== תענית אסתר שחל ביום שישי או בשבת ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בעל השאילתות''' שם כתב, שאם י&quot;ג באדר חל ביום שבת, מקדימים להתענות ביום חמישי, שהוא יום י&quot;א באדר, לפי שאסור להתענות בערב שבת מפני טורח שבת. וכן הוא ב'''ר&quot;ן''' (מגילה ב א ד&quot;ה ומכאן) וב'''תוספות רי&quot;ד''' (מגילה ב א ד&quot;ה אלא) וב'''אגודה''' (מגילה ג א) בשמו. וכן הוא ב'''רוקח''' (רמ ד&quot;ה תענית אסתר). וכן פסק ה'''רמב&quot;ם''' (תעניות ה ה).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בעל השאילתות''' שם כתב, שאם י&quot;ג באדר חל ביום שבת, מקדימים להתענות ביום חמישי, שהוא יום י&quot;א באדר, לפי שאסור להתענות בערב שבת מפני טורח שבת. וכן הוא ב'''ר&quot;ן''' (מגילה ב א ד&quot;ה ומכאן) וב'''תוספות רי&quot;ד''' (מגילה ב א ד&quot;ה אלא) וב'''אגודה''' (מגילה ג א) בשמו. וכן הוא ב'''רוקח''' (רמ ד&quot;ה תענית אסתר). וכן פסק ה'''רמב&quot;ם''' (תעניות ה ה).  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l70">שורה 70:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 70:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ברית מילה שחל בתענית אסתר מוקדם ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== ברית מילה שחל בתענית אסתר מוקדם ===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איתא ב'''הגהות מנהגים''' טירנא (מח) שפעם חל פורים ביום א' והתענית ביום ה', ואירע ברית מילה, ואכל מהר"ר דוד לנצהוט עם הבחורים על המילה, ולמחרת ביום שישי התענה עם הבחורים.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים|פסקה=כן}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{להשלים|פסקה=כן}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א