https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%AA%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA?feed=atom
תליית וילון ותמונה בשבת - היסטוריית גרסאות
2026-06-20T21:57:10Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.37.0
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=8778&oldid=prev
109.67.40.5: תיקון טעות כתיב
2017-08-16T10:11:50Z
<p>תיקון טעות כתיב</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:11, 16 באוגוסט 2017</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ביאור דברי רש"י==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ביאור דברי רש"י==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דברי '''רש"י''' שהובאו לעיל נראים כסותרים, לפי שבעירובין שם כתב שטעם ההיתר הוא מפני שהוא וילון שאינו של קבע, ומשמע שאילו היה של קבע אסור, ואילו בשבת שם כתב שהטעם הוא מפני שאין לו גג, וכן כתב ה'''ריטב"א''' (קלח א ד"ה וילון), מבואר שכל שאין לו גג לא חשיב אוהל כלל, ומשמע דגם בשל קבע מותר. וכן למד ה'''גר"א''' בביאורו (שטו ו) שדברי רש"י סותרים.<BR/></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דברי '''רש"י''' שהובאו לעיל נראים כסותרים, לפי שבעירובין שם כתב שטעם ההיתר הוא מפני שהוא וילון שאינו של קבע, ומשמע שאילו היה של קבע אסור, ואילו בשבת שם כתב שהטעם הוא מפני שאין לו גג, וכן כתב ה'''ריטב"א''' (קלח א ד"ה וילון), מבואר שכל שאין לו גג לא חשיב אוהל כלל, ומשמע דגם בשל קבע מותר. וכן למד ה'''גר"א''' בביאורו (שטו ו) שדברי רש"י סותרים.<BR /></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''תרומת הדשן''' (סח) רואה את דברי רש"י בעירובין כעיקר שאם הוא וילון קבוע אסור, אך דייק בדבריו שזהו דווקא בוילון שנתון בפתח ועשוי כעין דלת (וכדמשמע מרש"י שם), אבל וילון שאינו כדלת, אלא כגון פרוכת של ארון הקודש מותר אף בקבוע. וכן סובר התרה"ד עצמו להלכה, אלא שלא רצה להתיר למעשה מפני המנהג.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''תרומת הדשן''' (סח) רואה את דברי רש"י בעירובין כעיקר שאם הוא וילון קבוע אסור, אך דייק בדבריו שזהו דווקא בוילון שנתון בפתח ועשוי כעין דלת (וכדמשמע מרש"י שם), אבל וילון שאינו כדלת, אלא כגון פרוכת של ארון הקודש מותר אף בקבוע. וכן סובר התרה"ד עצמו להלכה, אלא שלא רצה להתיר למעשה מפני המנהג.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>וב'''בית יוסף''' (אורח חיים שטו ד"ה ומדברי רש"י) השיג עליו וכתב שאם היה רש"י סובר לאסור בקבוע היה לו לומר כן גם בגמרא בשבת, אלא ודאי ס"ל להתיר אף בקבוע. ומה שמשמע בעירובין שוילון <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאינו </del>של קבע אסור, כוונתו שאם קבעו מלעלה ומלמטה ומן הצדדים שאין מסיתים אותו לצידו, אסור משום [[בנין]]. אבל אם רק תלאו למעלה והוא נע ונד ברוח מצויה ואינו מעכב ההולכים דרכו, מותר משום דהוי כדלת, ואפילו אם נתנו שם לקביעות. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />וב'''בית יוסף''' (אורח חיים שטו ד"ה ומדברי רש"י) השיג עליו וכתב שאם היה רש"י סובר לאסור בקבוע היה לו לומר כן גם בגמרא בשבת, אלא ודאי ס"ל להתיר אף בקבוע. ומה שמשמע בעירובין שוילון של קבע אסור, כוונתו שאם קבעו מלעלה ומלמטה ומן הצדדים שאין מסיתים אותו לצידו, אסור משום [[בנין]]. אבל אם רק תלאו למעלה והוא נע ונד ברוח מצויה ואינו מעכב ההולכים דרכו, מותר משום דהוי כדלת, ואפילו אם נתנו שם לקביעות. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>וב'''שפת אמת''' (קלח א ד"ה שם בגמרא) הוסיף גם מדברי רש"י לעיל (קכה ב ד"ה שאין) שב[[בנין קבע אסור להוסיף מן הצד]], וכפי שפירשו הר"ן שם והריטב"א, דבנין קבע מן הצד אסור כגג באהל עראי. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />וב'''שפת אמת''' (קלח א ד"ה שם בגמרא) הוסיף גם מדברי רש"י לעיל (קכה ב ד"ה שאין) שב[[בנין קבע אסור להוסיף מן הצד]], וכפי שפירשו הר"ן שם והריטב"א, דבנין קבע מן הצד אסור כגג באהל עראי. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>גם ב'''מאירי''' (שבת קלח א ד"ה וילון) כתב שוילונות שיש בהם לולאות וטבעות קשורות בחבל לפני המיטה, [[אהל קבוע]] הוא ואסור.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />גם ב'''מאירי''' (שבת קלח א ד"ה וילון) כתב שוילונות שיש בהם לולאות וטבעות קשורות בחבל לפני המיטה, [[אהל קבוע]] הוא ואסור.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל בספר '''שבת של מי''' (שבת קלח א ד"ה אמר רב) כתב שדעת כל הפוסקים שאין איסור אוהל בדפנות, שהרי אף ר"ת לא חלק על רש"י אלא ב[[מחיצה המתרת]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אבל בספר '''שבת של מי''' (שבת קלח א ד"ה אמר רב) כתב שדעת כל הפוסקים שאין איסור אוהל בדפנות, שהרי אף ר"ת לא חלק על רש"י אלא ב[[מחיצה המתרת]].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>גם מסתימת ה'''רמב"ם''' (שבת כב כט) משמע שכל מחיצה מן הצד מותרת, ולא חילק בזה בין וילון של קבע לשאינו של קבע.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />גם מסתימת ה'''רמב"ם''' (שבת כב כט) משמע שכל מחיצה מן הצד מותרת, ולא חילק בזה בין וילון של קבע לשאינו של קבע.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטת ההלכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==שיטת ההלכה==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שטו א) כשכתב האיסור באהל עראי, כתב רק ההיתר, ולא הזכיר את האיסור בשל קבע. אמנם אין זו ראיה שחזר בו ממה שכתב בב"י, כיון שהוא איירי באהל עראי וזה באמת מותר במחיצה, ולא חש להזכיר האיסור בקבע לפי שזהו בונה ממש ולא איירי ביה.<BR/></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שטו א) כשכתב האיסור באהל עראי, כתב רק ההיתר, ולא הזכיר את האיסור בשל קבע. אמנם אין זו ראיה שחזר בו ממה שכתב בב"י, כיון שהוא איירי באהל עראי וזה באמת מותר במחיצה, ולא חש להזכיר האיסור בקבע לפי שזהו בונה ממש ולא איירי ביה.<BR /></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונראה שכן סובר ה'''מגן אברהם''' (א) שכתב שאסור להוסיף באהל קבע אפילו מן הצד, אמנם הוא כתב מקורו מהר"ן הנזכר, שדייק כן מרש"י בדף קכה:, ולפי"ז אפשר שדווקא במוסיף על אהל קבע אסור, אבל מחיצה לבדה שרי. אמנם ב'''מחצית השקל''' (א) תיקן דברי המג"א וכתב שמקורו ברש"י עצמו בדף קלח., ולפי"ז כל וילון של קבע אסור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונראה שכן סובר ה'''מגן אברהם''' (א) שכתב שאסור להוסיף באהל קבע אפילו מן הצד, אמנם הוא כתב מקורו מהר"ן הנזכר, שדייק כן מרש"י בדף קכה:, ולפי"ז אפשר שדווקא במוסיף על אהל קבע אסור, אבל מחיצה לבדה שרי. אמנם ב'''מחצית השקל''' (א) תיקן דברי המג"א וכתב שמקורו ברש"י עצמו בדף קלח., ולפי"ז כל וילון של קבע אסור.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ה'''רמ"א''' (א) כתב להתיר לתלות וילון לפני הפתח אף אם הוא קבוע, וכן פרוכת שלפני ארון הקודש, וגם הוא לא הזכיר מן האיסור. אמנם גם מזה אין להביא ראיה להיתר בקבוע נגד דברי הב"י, לפי שהרמ"א איירי בוילון שלפני הפתח, והיינו שעשוי כעין דלת. אמנם ב'''באור הגר"א''' (ו) כתב שס"ל כרש"י בשבת שבמחיצה אין איסור כלל אלא בגג, ודלא כרש"י בעירובין הנ"ל. ומשמע בדבריו שסובר שדברי רש"י בעירובין אינם להלכה, ודלא כהב"י.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />ה'''רמ"א''' (א) כתב להתיר לתלות וילון לפני הפתח אף אם הוא קבוע, וכן פרוכת שלפני ארון הקודש, וגם הוא לא הזכיר מן האיסור. אמנם גם מזה אין להביא ראיה להיתר בקבוע נגד דברי הב"י, לפי שהרמ"א איירי בוילון שלפני הפתח, והיינו שעשוי כעין דלת. אמנם ב'''באור הגר"א''' (ו) כתב שס"ל כרש"י בשבת שבמחיצה אין איסור כלל אלא בגג, ודלא כרש"י בעירובין הנ"ל. ומשמע בדבריו שסובר שדברי רש"י בעירובין אינם להלכה, ודלא כהב"י.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ה'''משנה ברורה''' (ו) כתב כדברי הבית יוסף שאם הוא קבוע למעלה ולמטה ובצדדים בענין שאינו יכול לזוז ממקומו, אסור לפי שבנין קבע הוא. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR />ה'''משנה ברורה''' (ו) כתב כדברי הבית יוסף שאם הוא קבוע למעלה ולמטה ובצדדים בענין שאינו יכול לזוז ממקומו, אסור לפי שבנין קבע הוא. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובספר '''חזון איש''' (אורח חיים נב יג) תמה על הב"י במה שהתיר לתלותו על אף שהוא רק מלמעלה, שכיון שיש כאן חיבור קבוע לבנין הרי הוא כמחבר את הדלת על צירה, שאף שהוא נע ונד חשוב בנין קבע, ולכן כתב שאסור מן התורה לתלות וילון של קבע אפילו מלמעלה בלבד. אבל הרב '''מנוחת אהבה''' (ג כג {50}) ביאר את שיטת הב"י והרמ"א שכל שתשמיש החלק הנוסף על הבנין הוא בדרך עראי שנע ונד ואינו מעכב ההולכים, אין חסרון בכך שהחיבור הוא קבוע, וכן כתב בפסקי תשובות בשם שאר האחרונים [דרוש מקור]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובספר '''חזון איש''' (אורח חיים נב יג) תמה על הב"י במה שהתיר לתלותו על אף שהוא רק מלמעלה, שכיון שיש כאן חיבור קבוע לבנין הרי הוא כמחבר את הדלת על צירה, שאף שהוא נע ונד חשוב בנין קבע, ולכן כתב שאסור מן התורה לתלות וילון של קבע אפילו מלמעלה בלבד. אבל הרב '''מנוחת אהבה''' (ג כג {50}) ביאר את שיטת הב"י והרמ"א שכל שתשמיש החלק הנוסף על הבנין הוא בדרך עראי שנע ונד ואינו מעכב ההולכים, אין חסרון בכך שהחיבור הוא קבוע, וכן כתב בפסקי תשובות בשם שאר האחרונים [דרוש מקור]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פריסת פרוכת על ידי שנים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פריסת פרוכת על ידי שנים===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''רמב"ם''' (שבת כב לב) שהנוטה פרוכת בשבת, צריך להיזהר שלא יעשה אוהל בשעה שנוטה, ולכן אם היא פרוכת גדולה יתלו אותה שנים ולא אחד. וכן העתיק להלכה מרן ה'''שלחן ערוך''' (שטו יב). <BR/></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתב ה'''רמב"ם''' (שבת כב לב) שהנוטה פרוכת בשבת, צריך להיזהר שלא יעשה אוהל בשעה שנוטה, ולכן אם היא פרוכת גדולה יתלו אותה שנים ולא אחד. וכן העתיק להלכה מרן ה'''שלחן ערוך''' (שטו יב). <BR /></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דבריהם הם על פי ה'''גמרא''' (שבת קלח א) שהביא אביי ברייתא שאין לעשות גוד בשבת, והעושה כן פטור אבל אסור. וכתב ה'''ר"ן''' (נו ב ד"ה גוד) שהרמב"ם מפרש 'גוד' שהוא פרוכת. ובהמשך מביאה הגמרא ברייתא שגוד מותר לנטותה בשבת, ומבאר רב שבשני בני אדם מותר, אבל באדם אחד אסור. וסובר הרמב"ם שטעם האיסור באדם אחד הוא שמא יעשה אוהל בשעה שנוטה, כלומר שיתקפל לרחבו טפח.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דבריהם הם על פי ה'''גמרא''' (שבת קלח א) שהביא אביי ברייתא שאין לעשות גוד בשבת, והעושה כן פטור אבל אסור. וכתב ה'''ר"ן''' (נו ב ד"ה גוד) שהרמב"ם מפרש 'גוד' שהוא פרוכת. ובהמשך מביאה הגמרא ברייתא שגוד מותר לנטותה בשבת, ומבאר רב שבשני בני אדם מותר, אבל באדם אחד אסור. וסובר הרמב"ם שטעם האיסור באדם אחד הוא שמא יעשה אוהל בשעה שנוטה, כלומר שיתקפל לרחבו טפח.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
</table>
109.67.40.5
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=7051&oldid=prev
א.א ב־10:25, 22 בנובמבר 2016
2016-11-22T10:25:39Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:25, 22 בנובמבר 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בונה וסותר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בונה וסותר]]</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:שבת קלח.]]</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:עירובין מד.]]</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:שבת פרק כט]]</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:אורח חיים סימן שטו]]</ins></div></td></tr>
</table>
א.א
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=4197&oldid=prev
א.א: /* שיטת ההלכה */
2016-05-06T00:33:57Z
<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטת ההלכה</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־03:33, 6 במאי 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ה'''משנה ברורה''' (ו) כתב כדברי הבית יוסף שאם הוא קבוע למעלה ולמטה ובצדדים בענין שאינו יכול לזוז ממקומו, אסור לפי שבנין קבע הוא. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ה'''משנה ברורה''' (ו) כתב כדברי הבית יוסף שאם הוא קבוע למעלה ולמטה ובצדדים בענין שאינו יכול לזוז ממקומו, אסור לפי שבנין קבע הוא. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובספר '''חזון איש''' (אורח חיים נב יג) תמה על הב"י במה שהתיר לתלותו על אף שהוא רק מלמעלה, שכיון שיש כאן חיבור קבוע לבנין הרי הוא כמחבר את הדלת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לבנין </del>שאף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא </del>נע ונד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחשוב </del>בנין קבע, ולכן כתב שאסור מן התורה לתלות וילון של קבע אפילו מלמעלה בלבד. אבל הרב '''מנוחת אהבה''' (ג כג {50}) ביאר את שיטת הב"י והרמ"א שכל שתשמיש החלק הנוסף על הבנין הוא בדרך עראי שנע ונד אין חסרון בכך שהחיבור הוא קבוע, וכן כתב בפסקי תשובות בשם שאר האחרונים [דרוש מקור]. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובספר '''חזון איש''' (אורח חיים נב יג) תמה על הב"י במה שהתיר לתלותו על אף שהוא רק מלמעלה, שכיון שיש כאן חיבור קבוע לבנין הרי הוא כמחבר את הדלת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על צירה, </ins>שאף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהוא </ins>נע ונד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חשוב </ins>בנין קבע, ולכן כתב שאסור מן התורה לתלות וילון של קבע אפילו מלמעלה בלבד. אבל הרב '''מנוחת אהבה''' (ג כג {50}) ביאר את שיטת הב"י והרמ"א שכל שתשמיש החלק הנוסף על הבנין הוא בדרך עראי שנע ונד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואינו מעכב ההולכים, </ins>אין חסרון בכך שהחיבור הוא קבוע, וכן כתב בפסקי תשובות בשם שאר האחרונים [דרוש מקור]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פריסת פרוכת על ידי שנים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פריסת פרוכת על ידי שנים===</div></td></tr>
</table>
א.א
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=4169&oldid=prev
שמעיה הרץ: /* שיטת ההלכה */
2016-05-05T20:19:10Z
<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטת ההלכה</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:19, 5 במאי 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ה'''משנה ברורה''' (ו) כתב כדברי הבית יוסף שאם הוא קבוע למעלה ולמטה ובצדדים בענין שאינו יכול לזוז ממקומו, אסור לפי שבנין קבע הוא. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ה'''משנה ברורה''' (ו) כתב כדברי הבית יוסף שאם הוא קבוע למעלה ולמטה ובצדדים בענין שאינו יכול לזוז ממקומו, אסור לפי שבנין קבע הוא. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובספר '''חזון איש''' (אורח חיים נב יג) תמה על הב"י במה שהתיר לתלותו רק מלמעלה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהרי כשתולהו על ציר הוי כדלת על צירה דחייב משום בונה. וכתב </del>שאסור מן התורה לתלות וילון של קבע אפילו מלמעלה בלבד. אבל הרב '''מנוחת אהבה''' (ג כג <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כב</del>) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יישב דברי </del>הב"י והרמ"א, וכן כתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''פסקי </del>תשובות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </del>בשם שאר האחרונים. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובספר '''חזון איש''' (אורח חיים נב יג) תמה על הב"י במה שהתיר לתלותו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על אף שהוא </ins>רק מלמעלה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכיון שיש כאן חיבור קבוע לבנין הרי הוא כמחבר את הדלת לבנין שאף הוא נע ונד וחשוב בנין קבע, ולכן כתב </ins>שאסור מן התורה לתלות וילון של קבע אפילו מלמעלה בלבד. אבל הרב '''מנוחת אהבה''' (ג כג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{50}</ins>) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביאר את שיטת </ins>הב"י והרמ"א <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שכל שתשמיש החלק הנוסף על הבנין הוא בדרך עראי שנע ונד אין חסרון בכך שהחיבור הוא קבוע</ins>, וכן כתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בפסקי </ins>תשובות בשם שאר האחרונים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[דרוש מקור]</ins>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פריסת פרוכת על ידי שנים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פריסת פרוכת על ידי שנים===</div></td></tr>
</table>
שמעיה הרץ
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=2003&oldid=prev
א.א ב־13:54, 15 במרץ 2016
2016-03-15T13:54:09Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:54, 15 במרץ 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||שבת קלח א, עירובין מד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א, צג ב-צד א, קב </del>א||שבת כב כט|}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||שבת קלח א, עירובין מד א||שבת כב כט<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, לב</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אורח חיים שטו א</ins>}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באילו אופנים מותר ובאילו אסור לתלות וילון בשבת או לפרקו ממקומו, והאם מותר לתלות ולהוריד תמונה בשבת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באילו אופנים מותר ובאילו אסור לתלות וילון בשבת או לפרקו ממקומו, והאם מותר לתלות ולהוריד תמונה בשבת.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
</table>
א.א
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=2002&oldid=prev
א.א ב־13:50, 15 במרץ 2016
2016-03-15T13:50:29Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:50, 15 במרץ 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||שבת קלח א, עירובין מד א, צג ב-צד א, קב א||שבת כב כט|}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||שבת קלח א, עירובין מד א, צג ב-צד א, קב א||שבת כב כט|}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באילו אופנים מותר ובאילו אסור לתלות וילון בשבת או לפרקו ממקומו, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן להעמיד מחיצה </del>בשבת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">או לפרקה</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באילו אופנים מותר ובאילו אסור לתלות וילון בשבת או לפרקו ממקומו, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והאם מותר לתלות ולהוריד תמונה </ins>בשבת.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות חז"ל==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקורות חז"ל==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===נטיית וילון===</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (שבת קלח א, עירובין קב א) מביאה דברי רב משום רבי חייא, שוילון מותר לנטותו ומותר לפרקו בשבת. ופירש '''רש"י''' (שבת קלח א ד"ה וילון) שוילון הוא מסך שכנגד הפתח, ובעירובין שם כתב (ד"ה וילון) שמטרתו לצניעות. ובטעם ההיתר כתב רש"י בשבת שם (ד"ה מותר) לפי שאין אוהל אלא העשוי לגג, אמנם בעירובין שם (ד"ה מותר) כתב טעם אחר, שכיון שאינו קבוע שם אלא דרכו לינתן ולהסתלק משם כדלת, לאו אוהל הוא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''גמרא''' (שבת קלח א, עירובין קב א) מביאה דברי רב משום רבי חייא, שוילון מותר לנטותו ומותר לפרקו בשבת. ופירש '''רש"י''' (שבת קלח א ד"ה וילון) שוילון הוא מסך שכנגד הפתח, ובעירובין שם כתב (ד"ה וילון) שמטרתו לצניעות. ובטעם ההיתר כתב רש"י בשבת שם (ד"ה מותר) לפי שאין אוהל אלא העשוי לגג, אמנם בעירובין שם (ד"ה מותר) כתב טעם אחר, שכיון שאינו קבוע שם אלא דרכו לינתן ולהסתלק משם כדלת, לאו אוהל הוא.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===כותל חצר שנפל בשבת===</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדברי רב משום רבי חייא </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבת קלח א, קב א</ins>) מבואר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שיש היתר לתלות וילון בשבת</ins>. אלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שדנו הפוסקים בטעם הדבר</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וממילא בתנאי ההיתר</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוד ב'''גמרא''' פרק כל גגות </del>(<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עירובין צג ב</del>) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מובאת מחלוקת רב ושמואל, לגבי כותל שבין שתי חצירות שנפל, שרב אסר לטלטל בחצר זו, ואילו שמואל התיר עד עיקר מחיצה, כל אחד בשלו. ואומרת שם הגמרא שלמדו שנחלקו בזה מתוך מעשה שהיה שישבו שניהם בחצר ונפל הכותל, ואמר שמואל 'קחו טלית ופרסוה להיות מחיצה', וכשראה זאת רב החזיר פניו. </del>מבואר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מזה ששמואל התיר לטלטל את הסדין ורב אסר</del>. אלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאומרת הגמרא שמה שהוצרך שמואל למחיצה אינו כדי להתיר הטלטול שהרי הוא סובר שבלאו הכי שרי כנ"ל, אלא הוא משום צניעות בלבד. ורב אף שסבר לאיסורא, לא רצה לומר דבר מפני שהיה זה במקום ששמואל היה מרא דאתרא</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומ"מ החזיר פניו שלא יאמרו שהסכים לדבר</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=עשיית דופן לסוכה===</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ביאור דברי </ins>רש"י==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''גמרא''' (עירובין מד א) מביאה שתי ברייתות לכאורה סותרות. ברייתא א' אומרת שאם נפלה דופן של סוכה בשבת, אין להעמיד שם אדם או בהמה או כלים לפי שאין עושין אהל עראי ביו"ט ואצ"ל בשבת. אך בברייתא ב' כתוב שעושה אדם את חבירו דופן כדי שיאכל וישתה. ומסיקה הגמרא שיש להבדיל בין דופן שלישית לדופן רביעית, וכפי שמפרש שם '''</del>רש"י<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' (ד"ה בדופן) שכיון שלא דופן שלישית לא חשיב סוכה כלל, לכן כמעמיד דופן שלישית חשיב כבונה אוהל, והברייתא שמתירה איירי בדופן רביעית, שבזה מותר כיון שבלאו הכי אוהל הוא, ואין כאן אלא תוספת המותרת.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===צידוד אבנים לבית הכסא===</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''גמרא''' (ביצה לב ב) מביאה דברי רב נחמן שמתיר לצדד אבנים ביום טוב לשם עשיית צרכיו, כלומר שמניח ב' אבנים ויושב עליהן. וטעם ההיתר מבואר שם בגמרא הוא מפני שאינו עושה להם גג. אמנם מסיקה שם הגמרא, שאף שאם עושה כן לצורך קבע כגון שעושה כסא של לבנים וטיט אסור, מ"מ הכא בעושהו עראי לשם בית הכסא לא גזרו משום קבע, משום כבוד הבריות.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==תליית וילון ופירוקו==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדברי רב משום רבי חייא (שבת קלח א, קב א) שהובאו לעיל מבואר שיש היתר לתלות וילון בשבת. אלא שדנו הפוסקים בטעם הדבר, וממילא בתנאי ההיתר.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===וילון קבוע ופרוכת של ארון הקודש=</del>==</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דברי '''רש"י''' שהובאו לעיל נראים כסותרים, לפי שבעירובין שם כתב שטעם ההיתר הוא מפני שהוא וילון שאינו של קבע, ומשמע שאילו היה של קבע אסור, ואילו בשבת שם כתב שהטעם הוא מפני שאין לו גג, וכן כתב ה'''ריטב"א''' (קלח א ד"ה וילון), מבואר שכל שאין לו גג לא חשיב אוהל כלל, ומשמע דגם בשל קבע מותר. וכן למד ה'''גר"א''' בביאורו (שטו ו) שדברי רש"י סותרים.<BR/></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דברי '''רש"י''' שהובאו לעיל נראים כסותרים, לפי שבעירובין שם כתב שטעם ההיתר הוא מפני שהוא וילון שאינו של קבע, ומשמע שאילו היה של קבע אסור, ואילו בשבת שם כתב שהטעם הוא מפני שאין לו גג, וכן כתב ה'''ריטב"א''' (קלח א ד"ה וילון), מבואר שכל שאין לו גג לא חשיב אוהל כלל, ומשמע דגם בשל קבע מותר. וכן למד ה'''גר"א''' בביאורו (שטו ו) שדברי רש"י סותרים.<BR/></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''תרומת הדשן''' (סח) רואה את דברי רש"י בעירובין כעיקר שאם הוא וילון קבוע אסור, אך דייק בדבריו שזהו דווקא בוילון שנתון בפתח ועשוי כעין דלת (וכדמשמע מרש"י שם), אבל וילון שאינו כדלת, אלא כגון פרוכת של ארון הקודש מותר אף בקבוע. וכן סובר התרה"ד עצמו להלכה, אלא שלא רצה להתיר למעשה מפני המנהג.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''תרומת הדשן''' (סח) רואה את דברי רש"י בעירובין כעיקר שאם הוא וילון קבוע אסור, אך דייק בדבריו שזהו דווקא בוילון שנתון בפתח ועשוי כעין דלת (וכדמשמע מרש"י שם), אבל וילון שאינו כדלת, אלא כגון פרוכת של ארון הקודש מותר אף בקבוע. וכן סובר התרה"ד עצמו להלכה, אלא שלא רצה להתיר למעשה מפני המנהג.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>גם מסתימת ה'''רמב"ם''' (שבת כב כט) משמע שכל מחיצה מן הצד מותרת, ולא חילק בזה בין וילון של קבע לשאינו של קבע.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>גם מסתימת ה'''רמב"ם''' (שבת כב כט) משמע שכל מחיצה מן הצד מותרת, ולא חילק בזה בין וילון של קבע לשאינו של קבע.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==שיטת ההלכה==</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שטו א) כשכתב האיסור באהל עראי, כתב רק ההיתר, ולא הזכיר את האיסור בשל קבע. אמנם אין זו ראיה שחזר בו ממה שכתב בב"י, כיון שהוא איירי באהל עראי וזה באמת מותר במחיצה, ולא חש להזכיר האיסור בקבע לפי שזהו בונה ממש ולא איירי ביה.<BR/></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שטו א) כשכתב האיסור באהל עראי, כתב רק ההיתר, ולא הזכיר את האיסור בשל קבע. אמנם אין זו ראיה שחזר בו ממה שכתב בב"י, כיון שהוא איירי באהל עראי וזה באמת מותר במחיצה, ולא חש להזכיר האיסור בקבע לפי שזהו בונה ממש ולא איירי ביה.<BR/></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונראה שכן סובר ה'''מגן אברהם''' (א) שכתב שאסור להוסיף באהל קבע אפילו מן הצד, אמנם הוא כתב מקורו מהר"ן הנזכר, שדייק כן מרש"י בדף קכה:, ולפי"ז אפשר שדווקא במוסיף על אהל קבע אסור, אבל מחיצה לבדה שרי. אמנם ב'''מחצית השקל''' (א) תיקן דברי המג"א וכתב שמקורו ברש"י עצמו בדף קלח., ולפי"ז כל וילון של קבע אסור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונראה שכן סובר ה'''מגן אברהם''' (א) שכתב שאסור להוסיף באהל קבע אפילו מן הצד, אמנם הוא כתב מקורו מהר"ן הנזכר, שדייק כן מרש"י בדף קכה:, ולפי"ז אפשר שדווקא במוסיף על אהל קבע אסור, אבל מחיצה לבדה שרי. אמנם ב'''מחצית השקל''' (א) תיקן דברי המג"א וכתב שמקורו ברש"י עצמו בדף קלח., ולפי"ז כל וילון של קבע אסור.</div></td></tr>
</table>
א.א
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=2000&oldid=prev
א.א: תליית וילון ופירוקו בשבת ודין מחיצה הועבר לשם תליית וילון ותמונה בשבת
2016-03-15T13:43:16Z
<p><a href="/edit/%D7%AA%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7%D7%95_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%95%D7%93%D7%99%D7%9F_%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%A6%D7%94?redlink=1" class="new" title="תליית וילון ופירוקו בשבת ודין מחיצה (הדף אינו קיים)">תליית וילון ופירוקו בשבת ודין מחיצה</a> הועבר לשם <a href="/%D7%AA%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA" title="תליית וילון ותמונה בשבת">תליית וילון ותמונה בשבת</a></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:43, 15 במרץ 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div>
</td></tr></table>
א.א
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=1999&oldid=prev
א.א ב־13:08, 15 במרץ 2016
2016-03-15T13:08:59Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:08, 15 במרץ 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l42">שורה 42:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 42:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקשה ב'''שער הציון''' (נג) והרי [[אינו מכוון]] לעשות אוהל, ואמאי אסור, ודוחק לומר שהוא [[פסיק רישא]]. ועוד כתב שם, שאף אם נאמר שרב לשיטתו אזיל ד[[דבר שאינו מתכוון]] אסור, מ"מ קשה אמאי פסקוהו הרמב"ם והשו"ע להלכה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הקשה ב'''שער הציון''' (נג) והרי [[אינו מכוון]] לעשות אוהל, ואמאי אסור, ודוחק לומר שהוא [[פסיק רישא]]. ועוד כתב שם, שאף אם נאמר שרב לשיטתו אזיל ד[[דבר שאינו מתכוון]] אסור, מ"מ קשה אמאי פסקוהו הרמב"ם והשו"ע להלכה.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===וילון לנוי ותמונה===</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב ה'''מגן אברהם''' (ג) שפשוט שמותר לתלות סדינים המצויירים לנוי אפילו קבועים, כיון שאינם עשויים למחיצה. והוא מוסכם באחרונים ומובא להלכה ב'''משנה ברורה''' (ז). וספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (כד לא) כתב שלחזו"א הנ"ל אסור גם בזה, וכן הוא ב'''פסקי תשובות''' (שטו ג), ואינו מובן, שהרי טעמו של המג"א משום דלא הוי מחיצה כלל.</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בונה וסותר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בונה וסותר]]</div></td></tr>
</table>
א.א
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=1998&oldid=prev
א.א ב־12:50, 15 במרץ 2016
2016-03-15T12:50:21Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:50, 15 במרץ 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l33">שורה 33:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 33:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ה'''משנה ברורה''' (ו) כתב כדברי הבית יוסף שאם הוא קבוע למעלה ולמטה ובצדדים בענין שאינו יכול לזוז ממקומו, אסור לפי שבנין קבע הוא. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ה'''משנה ברורה''' (ו) כתב כדברי הבית יוסף שאם הוא קבוע למעלה ולמטה ובצדדים בענין שאינו יכול לזוז ממקומו, אסור לפי שבנין קבע הוא. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובספר '''חזון איש''' (אורח חיים נב יג) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב לתמוה </del>על הב"י <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">איך התיר בקובעו למעלה בלבד</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והרי זה </del>בונה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממש מחיצה, ומסיק לאסור</del>. אבל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשו"ת </del>'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אגרות משה</del>''' (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה כא</del>) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב שאין הלכה בזה כהחזו</del>"א.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובספר '''חזון איש''' (אורח חיים נב יג) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תמה </ins>על הב"י <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במה שהתיר לתלותו רק מלמעלה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהרי כשתולהו על ציר הוי כדלת על צירה דחייב משום </ins>בונה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וכתב שאסור מן התורה לתלות וילון של קבע אפילו מלמעלה בלבד</ins>. אבל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב </ins>'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנוחת אהבה</ins>''' (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג כג כב</ins>) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יישב דברי הב"י והרמ</ins>"א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וכן כתב ב'''פסקי תשובות''' בשם שאר האחרונים</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פריסת פרוכת על ידי שנים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פריסת פרוכת על ידי שנים===</div></td></tr>
</table>
א.א
https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%AA%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=1995&oldid=prev
א.א ב־10:18, 15 במרץ 2016
2016-03-15T10:18:51Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:18, 15 במרץ 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונראה שכן סובר ה'''מגן אברהם''' (א) שכתב שאסור להוסיף באהל קבע אפילו מן הצד, אמנם הוא כתב מקורו מהר"ן הנזכר, שדייק כן מרש"י בדף קכה:, ולפי"ז אפשר שדווקא במוסיף על אהל קבע אסור, אבל מחיצה לבדה שרי. אמנם ב'''מחצית השקל''' (א) תיקן דברי המג"א וכתב שמקורו ברש"י עצמו בדף קלח., ולפי"ז כל וילון של קבע אסור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ונראה שכן סובר ה'''מגן אברהם''' (א) שכתב שאסור להוסיף באהל קבע אפילו מן הצד, אמנם הוא כתב מקורו מהר"ן הנזכר, שדייק כן מרש"י בדף קכה:, ולפי"ז אפשר שדווקא במוסיף על אהל קבע אסור, אבל מחיצה לבדה שרי. אמנם ב'''מחצית השקל''' (א) תיקן דברי המג"א וכתב שמקורו ברש"י עצמו בדף קלח., ולפי"ז כל וילון של קבע אסור.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ה'''רמ"א''' (א) כתב להתיר לתלות וילון לפני הפתח אף אם הוא קבוע, וכן פרוכת שלפני ארון הקודש, וגם הוא לא הזכיר מן האיסור. אמנם גם מזה אין להביא ראיה להיתר בקבוע נגד דברי הב"י, לפי שהרמ"א איירי בוילון שלפני הפתח, והיינו שעשוי כעין דלת. אמנם ב'''באור הגר"א''' (ו) כתב שס"ל כרש"י בשבת שבמחיצה אין איסור כלל אלא בגג, ודלא כרש"י בעירובין הנ"ל. ומשמע בדבריו שסובר שדברי רש"י בעירובין אינם להלכה, ודלא כהב"י.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ה'''רמ"א''' (א) כתב להתיר לתלות וילון לפני הפתח אף אם הוא קבוע, וכן פרוכת שלפני ארון הקודש, וגם הוא לא הזכיר מן האיסור. אמנם גם מזה אין להביא ראיה להיתר בקבוע נגד דברי הב"י, לפי שהרמ"א איירי בוילון שלפני הפתח, והיינו שעשוי כעין דלת. אמנם ב'''באור הגר"א''' (ו) כתב שס"ל כרש"י בשבת שבמחיצה אין איסור כלל אלא בגג, ודלא כרש"י בעירובין הנ"ל. ומשמע בדבריו שסובר שדברי רש"י בעירובין אינם להלכה, ודלא כהב"י.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ה'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמנה </del>ברורה''' (ו) כתב כדברי הבית יוסף שאם הוא קבוע למעלה ולמטה ובצדדים בענין שאינו יכול לזוז ממקומו, אסור לפי שבנין קבע הוא. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ה'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משנה </ins>ברורה''' (ו) כתב כדברי הבית יוסף שאם הוא קבוע למעלה ולמטה ובצדדים בענין שאינו יכול לזוז ממקומו, אסור לפי שבנין קבע הוא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובספר '''חזון איש''' (אורח חיים נב יג) כתב לתמוה על הב"י איך התיר בקובעו למעלה בלבד, והרי זה בונה ממש מחיצה, ומסיק לאסור. אבל בשו"ת '''אגרות משה''' (ה כא) כתב שאין הלכה בזה כהחזו"א</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פריסת פרוכת על ידי שנים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פריסת פרוכת על ידי שנים===</div></td></tr>
</table>
א.א