https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D?feed=atom 2026-06-24T08:17:21Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=18879&oldid=prev 2021-12-07T22:31:43Z

<p>ניסוח, הרחבה, עריכה</p> <a href="https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&amp;diff=18879&amp;oldid=17317">הצגת שינויים</a>

מוטל'ה https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=17317&oldid=prev 2021-10-08T09:19:11Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:19, 8 באוקטובר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l57">שורה 57:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 57:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''בית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1238 (ד&quot;ה מצוה מן המובחר)] כותב שראה שהמדקדקים מתחילים לקרותה בערב שבת, ומשלימים בשבת. אך מנגד דעת ה'''מגן אברהם''' (שם ו) בשם ספר '''שער הכוונות''' שלכתחילה צריך לסיים את כל הפרשה בערב שבת ורק אם לא הספיק לסיימה בערב שבת יקרא ויסיימה בשבת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''בית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1238 (ד&quot;ה מצוה מן המובחר)] כותב שראה שהמדקדקים מתחילים לקרותה בערב שבת, ומשלימים בשבת. אך מנגד דעת ה'''מגן אברהם''' (שם ו) בשם ספר '''שער הכוונות''' שלכתחילה צריך לסיים את כל הפרשה בערב שבת ורק אם לא הספיק לסיימה בערב שבת יקרא ויסיימה בשבת.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובזמנה בערב שבת כתב ה'''של&quot;ה''' במסכת שבת פרק נר מצוה שלא יקרא הפרשה רק יום שישי אחר חצות לפני הטבילה. והטעם הביא מכתבי האר&quot;י שמשום אז נפרדת הקליפה מהקדושה. והוסיף שאף שזמנה הוא כל השבוע אך מ&quot;מ מצוה מהמובחר שישלים בערב שבת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ובזמנה בערב שבת כתב ה'''של&quot;ה''' במסכת שבת פרק נר מצוה שלא יקרא הפרשה רק יום שישי אחר חצות לפני הטבילה. והטעם הביא מכתבי האר&quot;י שמשום אז נפרדת הקליפה מהקדושה. והוסיף שאף שזמנה הוא כל השבוע אך מ&quot;מ מצוה מהמובחר שישלים בערב שבת.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך מצינו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לחכמי </del>הקבלה שכתבו שיש לקרוא לפני חצות כן הביא ב'''קונטרס אחרון''' לספר '''מחזיק ברכה''' (רפה ב) בשם רבי חיים וויטל. וכן כתב ב'''חיד&quot;א''' בספר '''מורה באצבע''' (קלט) ובספר '''יסוד ושרש העבודה''' (שער שמיני ב א).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt; </ins>אך מצינו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להרבה מחכמי </ins>הקבלה שכתבו שיש לקרוא לפני חצות כן הביא ב'''קונטרס אחרון''' לספר '''מחזיק ברכה''' (רפה ב) בשם רבי חיים וויטל. וכן כתב ב'''חיד&quot;א''' בספר '''מורה באצבע''' (קלט) ובספר '''יסוד ושרש העבודה''' (שער שמיני ב א).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך </del>מצינו ב'''מחזור ויטרי''' (קיז ותסז בהל' חתן) שזמנה הוא בשבת לפני תפילת שחרית.  וכן כתב ב'''כלבו''' (לז) וברוקח (הלכות שבת נג) וב'''אור זרוע''' (ח&quot;ב הלכות שבת מב).  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עוד שיטה </ins>מצינו ב'''מחזור ויטרי''' (קיז ותסז בהל' חתן) שזמנה הוא בשבת לפני תפילת שחרית.  וכן כתב ב'''כלבו''' (לז) וברוקח (הלכות שבת נג) וב'''אור זרוע''' (ח&quot;ב הלכות שבת מב).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומכל מקום כתב ה'''משנה ברורה''' (שם ט) שמי שלא הספיק לקרוא בערב שבת השנים מקרא וכדעת חכמי הקבלה, שנכון שישכים בשבת בבוקר בכדי לקרוא השנים מקרא לפני שהולך להתפלל.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומכל מקום כתב ה'''משנה ברורה''' (שם ט) שמי שלא הספיק לקרוא בערב שבת השנים מקרא וכדעת חכמי הקבלה, שנכון שישכים בשבת בבוקר בכדי לקרוא השנים מקרא לפני שהולך להתפלל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

דוד גרין https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=17316&oldid=prev 2021-10-08T09:15:39Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:15, 8 באוקטובר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 41:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== גדר 'עם הציבור' ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== גדר 'עם הציבור' ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכתחילה </del>===</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תחילת זמן הקריאה </ins>===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתבו </del>ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=8b&amp;format=pdf (ד&quot;ה ישלים)] ש'עם הציבור' הוא החל ממנחה של שבת שאז מתחילים לקרוא את הפרשה של שבת הבאה, ועד שבת בבוקר, שכן מצינו במדרש שרבינו הקדוש ציווה לבניו שלא יאכלו לחם בשבת עד שישלימו כל הפרשה. ומסיימים תוספות שאף אם השלים אחר הסעודה שפיר דמי, אך לכתחילה מצוה מן המובחר קודם אכילה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''גמרא''' שם נאמר שיש להשלים פרשיותיו עם הציבור דוקא ולא יקדים ולא יאחר.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכתבו </ins>ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=8b&amp;format=pdf (ד&quot;ה ישלים)] ש'עם הציבור' הוא החל ממנחה של שבת שאז מתחילים לקרוא את הפרשה של שבת הבאה, ועד שבת בבוקר, שכן מצינו במדרש שרבינו הקדוש ציווה לבניו שלא יאכלו לחם בשבת עד שישלימו כל הפרשה. ומסיימים תוספות שאף אם השלים אחר הסעודה שפיר דמי, אך לכתחילה מצוה מן המובחר קודם אכילה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כדברים אלו העתיק גם ה'''רא&quot;ש''' (א ח).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כדברים אלו העתיק גם ה'''רא&quot;ש''' (א ח).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לעומת זאת '''רבנו פרץ''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49595&amp;st=&amp;pgnum=28 (בהגהות תשב&quot;ץ קטן קפד ב)] כתב להתחיל לקרוא מיום ראשון של אותו שבוע, אך במנחה של שבת שלפניו, לא יצא, כיון שבאותו היום קראו פרשה קודמת. ומ&quot;מ אין צורך לחכות ליום רביעי, אלא יכול להתחיל מיום ראשון, אף ששלושת הימים הראשונים של השבוע שייכים לשבת הקודמת.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לעומת זאת '''רבנו פרץ''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49595&amp;st=&amp;pgnum=28 (בהגהות תשב&quot;ץ קטן קפד ב)] כתב להתחיל לקרוא מיום ראשון של אותו שבוע, אך במנחה של שבת שלפניו, לא יצא, כיון שבאותו היום קראו פרשה קודמת. ומ&quot;מ אין צורך לחכות ליום רביעי, אלא יכול להתחיל מיום ראשון, אף ששלושת הימים הראשונים של השבוע שייכים לשבת הקודמת.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l52">שורה 52:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 53:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולדעת פסק המשנה ברורה כתב ה'''שמירת שבת כהלכתה''' (מב ס) בהערה שהזמן הוא מזמן מנחה גדולה שראוי כבר לקרוא הפרשה החדשה. וכן דעת הגרי&quot;ש אלישיב שאף שהוא לא התפלל מנחה יכול לקרוא כבר הפרשה. אך בספר '''הליכות חיים''' (עמוד צד) כתב בשם הגר&quot;ח קניבסקי שכל עוד האדם לא התפלל מנחה לכא' אינו יכול להשלים הפרשה החדשה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ולדעת פסק המשנה ברורה כתב ה'''שמירת שבת כהלכתה''' (מב ס) בהערה שהזמן הוא מזמן מנחה גדולה שראוי כבר לקרוא הפרשה החדשה. וכן דעת הגרי&quot;ש אלישיב שאף שהוא לא התפלל מנחה יכול לקרוא כבר הפרשה. אך בספר '''הליכות חיים''' (עמוד צד) כתב בשם הגר&quot;ח קניבסקי שכל עוד האדם לא התפלל מנחה לכא' אינו יכול להשלים הפרשה החדשה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== זמן קריאתה לכתחילה ומצוה מהמובחר ===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''רבנו יונה''' (ד ב ד"ה לעולם) ציין שיש נוהגים לקרוא בכל יום מעט ומסיימים בשבת. וכן היה מנהג הגר"א כמובא בספר '''מעשה רב''' (ס).</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''רבנו יונה''' (ד ב ד&quot;ה לעולם) כתב שעם הציבור הוא באמת במשך כל אותו שבוע, אבל לא יקדים שבוע קודם. וציין שיש נוהגים לקרוא בכל יום מעט ומסיימים בשבת.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''בית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1238 (ד&quot;ה מצוה מן המובחר)] כותב שראה שהמדקדקים מתחילים לקרותה בערב שבת, ומשלימים בשבת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אך מנגד דעת ה'''מגן אברהם''' (שם ו) בשם ספר '''שער הכוונות''' שלכתחילה צריך לסיים את כל הפרשה בערב שבת ורק אם לא הספיק לסיימה בערב שבת יקרא ויסיימה בשבת.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובזמנה בערב שבת כתב ה'''של&quot;ה''' במסכת שבת פרק נר מצוה שלא יקרא הפרשה רק יום שישי אחר חצות לפני הטבילה. והטעם הביא מכתבי האר&quot;י שמשום אז נפרדת הקליפה מהקדושה. והוסיף שאף שזמנה הוא כל השבוע אך מ&quot;מ מצוה מהמובחר שישלים בערב שבת.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''בית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1238 (ד&quot;ה מצוה מן המובחר)] כותב שראה שהמדקדקים מתחילים לקרותה בערב שבת, ומשלימים בשבת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך מצינו לחכמי הקבלה שכתבו שיש לקרוא לפני חצות כן הביא ב'''קונטרס אחרון''' לספר '''מחזיק ברכה''' (רפה ב) בשם רבי חיים וויטל. וכן כתב ב'''חיד&quot;א''' בספר '''מורה באצבע''' (קלט) ובספר '''יסוד ושרש העבודה''' (שער שמיני ב א).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך מצינו ב'''מחזור ויטרי''' (קיז ותסז בהל' חתן) שזמנה הוא בשבת לפני תפילת שחרית.  וכן כתב ב'''כלבו''' (לז) וברוקח (הלכות שבת נג) וב'''אור זרוע''' (ח&quot;ב הלכות שבת מב). </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומכל מקום כתב ה'''משנה ברורה''' (שם ט) שמי שלא הספיק לקרוא בערב שבת השנים מקרא וכדעת חכמי הקבלה, שנכון שישכים בשבת בבוקר בכדי לקרוא השנים מקרא לפני שהולך להתפלל</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== זמן להשלים ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== זמן להשלים ===</div></td></tr> </table>

דוד גרין https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=17315&oldid=prev 2021-10-08T08:39:25Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:39, 8 באוקטובר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l46">שורה 46:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 46:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לעומת זאת '''רבנו פרץ''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49595&amp;st=&amp;pgnum=28 (בהגהות תשב&quot;ץ קטן קפד ב)] כתב להתחיל לקרוא מיום ראשון של אותו שבוע, אך במנחה של שבת שלפניו, לא יצא, כיון שבאותו היום קראו פרשה קודמת. ומ&quot;מ אין צורך לחכות ליום רביעי, אלא יכול להתחיל מיום ראשון, אף ששלושת הימים הראשונים של השבוע שייכים לשבת הקודמת.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לעומת זאת '''רבנו פרץ''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49595&amp;st=&amp;pgnum=28 (בהגהות תשב&quot;ץ קטן קפד ב)] כתב להתחיל לקרוא מיום ראשון של אותו שבוע, אך במנחה של שבת שלפניו, לא יצא, כיון שבאותו היום קראו פרשה קודמת. ומ&quot;מ אין צורך לחכות ליום רביעי, אלא יכול להתחיל מיום ראשון, אף ששלושת הימים הראשונים של השבוע שייכים לשבת הקודמת.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt; וכן כתב ב'''כלבו''' (לז) ובספר '''ארחות חיים''' להר&quot;א מלוניל שדוקא מיום ראשון ואילך אפשר לקרוא ולא ממנחה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt; וכן כתב ב'''כלבו''' (לז) ובספר '''ארחות חיים''' להר&quot;א מלוניל שדוקא מיום ראשון ואילך אפשר לקרוא ולא ממנחה.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מהר&quot;י אבוהב''' בחיבורו על הטור כתב לדייק מלשון הטור שרק מיום ראשון ואילך נקרא עם הציבור. וכן לכא' פסק ה'''שו&quot;ע''' (שם ג) שמיום ראשון ואילך חשיב עם הציבור.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''מהר&quot;י אבוהב''' בחיבורו על הטור כתב לדייק מלשון הטור שרק מיום ראשון ואילך נקרא עם הציבור. וכן לכא' פסק ה'''שו&quot;ע''' (שם ג) שמיום ראשון ואילך חשיב עם הציבור.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך ה'''משנה ברורה''' (שם ס&quot;ק ז) כתב שמה שכתב המחבר מיום ראשון ואילך הוא לאו דוקא ויכול לקרוא מתפילת מנחה, דכיון שהתחילו לקרוא הפרשה במנחה חשיב עם הציבור. ו'''בטור''' עצמו כתב שהטעם שמיום ראשון חשיב עם הציבור הוא משום שמתחילין הפרשה ביום השבת.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אך ה'''משנה ברורה''' (שם ס&quot;ק ז) כתב שמה שכתב המחבר מיום ראשון ואילך הוא לאו דוקא ויכול לקרוא מתפילת מנחה, דכיון שהתחילו לקרוא הפרשה במנחה חשיב עם הציבור. ו'''בטור''' עצמו כתב שהטעם שמיום ראשון חשיב עם הציבור הוא משום שמתחילין הפרשה ביום השבת.  </div></td></tr> </table>

דוד גרין https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=17314&oldid=prev 2021-10-08T08:37:52Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:37, 8 באוקטובר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l44">שורה 44:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 44:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתבו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=8b&amp;format=pdf (ד&quot;ה ישלים)] ש'עם הציבור' הוא החל ממנחה של שבת שאז מתחילים לקרוא את הפרשה של שבת הבאה, ועד שבת בבוקר, שכן מצינו במדרש שרבינו הקדוש ציווה לבניו שלא יאכלו לחם בשבת עד שישלימו כל הפרשה. ומסיימים תוספות שאף אם השלים אחר הסעודה שפיר דמי, אך לכתחילה מצוה מן המובחר קודם אכילה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כתבו ה'''תוספות''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&amp;daf=8b&amp;format=pdf (ד&quot;ה ישלים)] ש'עם הציבור' הוא החל ממנחה של שבת שאז מתחילים לקרוא את הפרשה של שבת הבאה, ועד שבת בבוקר, שכן מצינו במדרש שרבינו הקדוש ציווה לבניו שלא יאכלו לחם בשבת עד שישלימו כל הפרשה. ומסיימים תוספות שאף אם השלים אחר הסעודה שפיר דמי, אך לכתחילה מצוה מן המובחר קודם אכילה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כדברים אלו העתיק גם ה'''רא&quot;ש''' (א ח).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כדברים אלו העתיק גם ה'''רא&quot;ש''' (א ח).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לעומת זאת '''רבנו פרץ''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49595&amp;st=&amp;pgnum=28 (בהגהות תשב&quot;ץ קטן קפד ב)] כתב להתחיל לקרוא מיום ראשון של אותו שבוע, אך במנחה של שבת שלפניו, לא יצא, כיון שבאותו היום קראו פרשה קודמת. ומ&quot;מ אין צורך לחכות ליום רביעי, אלא יכול להתחיל מיום ראשון, אף ששלושת הימים הראשונים של השבוע שייכים לשבת הקודמת. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;לעומת זאת '''רבנו פרץ''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49595&amp;st=&amp;pgnum=28 (בהגהות תשב&quot;ץ קטן קפד ב)] כתב להתחיל לקרוא מיום ראשון של אותו שבוע, אך במנחה של שבת שלפניו, לא יצא, כיון שבאותו היום קראו פרשה קודמת. ומ&quot;מ אין צורך לחכות ליום רביעי, אלא יכול להתחיל מיום ראשון, אף ששלושת הימים הראשונים של השבוע שייכים לשבת הקודמת.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt; וכן כתב ב'''כלבו''' (לז) ובספר '''ארחות חיים''' להר&quot;א מלוניל שדוקא מיום ראשון ואילך אפשר לקרוא ולא ממנחה. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''מהר&quot;י אבוהב''' בחיבורו על הטור כתב לדייק מלשון הטור שרק מיום ראשון ואילך נקרא עם הציבור. וכן לכא' פסק ה'''שו&quot;ע''' (שם ג) שמיום ראשון ואילך חשיב עם הציבור.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך ה'''משנה ברורה''' (שם ס&quot;ק ז) כתב שמה שכתב המחבר מיום ראשון ואילך הוא לאו דוקא ויכול לקרוא מתפילת מנחה, דכיון שהתחילו לקרוא הפרשה במנחה חשיב עם הציבור. ו'''בטור''' עצמו כתב שהטעם שמיום ראשון חשיב עם הציבור הוא משום שמתחילין הפרשה ביום השבת. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt; וב'''דרכי משה''' (שם א) כתב לדייק מה'''מרדכי''' בברכות ומה'''הלכות קטנות''' סוף הלכות מזוזה כשיטת ה'''תוספות''' שממנחה חשיב עם הציבור. וכן מבואר בדברי '''הגהות מיימוניות''' תפלה (יג ת).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולדעת פסק המשנה ברורה כתב ה'''שמירת שבת כהלכתה''' (מב ס) בהערה שהזמן הוא מזמן מנחה גדולה שראוי כבר לקרוא הפרשה החדשה. וכן דעת הגרי&quot;ש אלישיב שאף שהוא לא התפלל מנחה יכול לקרוא כבר הפרשה. אך בספר '''הליכות חיים''' (עמוד צד) כתב בשם הגר&quot;ח קניבסקי שכל עוד האדם לא התפלל מנחה לכא' אינו יכול להשלים הפרשה החדשה. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבנו יונה''' (ד ב ד&quot;ה לעולם) כתב שעם הציבור הוא באמת במשך כל אותו שבוע, אבל לא יקדים שבוע קודם. וציין שיש נוהגים לקרוא בכל יום מעט ומסיימים בשבת.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבנו יונה''' (ד ב ד&quot;ה לעולם) כתב שעם הציבור הוא באמת במשך כל אותו שבוע, אבל לא יקדים שבוע קודם. וציין שיש נוהגים לקרוא בכל יום מעט ומסיימים בשבת.</div></td></tr> </table>

דוד גרין https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=12695&oldid=prev 2018-07-03T05:50:25Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">אפילו עטרות ודיבון</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:50, 3 ביולי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וכן '''רבנו יונה''' (ד ב ד&quot;ה לעולם) אחר שכתב כדברי התוספות שיש לקרוא תרגום ירושלמי במקום שישנו, כתב שלגבי פסוקים שאין להם תרגום כלל, אפשר שיש לקראם פעמיים, אך אפשר גם שצריך לאמרם ג' פעמים, ולא הכריע.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וכן '''רבנו יונה''' (ד ב ד&quot;ה לעולם) אחר שכתב כדברי התוספות שיש לקרוא תרגום ירושלמי במקום שישנו, כתב שלגבי פסוקים שאין להם תרגום כלל, אפשר שיש לקראם פעמיים, אך אפשר גם שצריך לאמרם ג' פעמים, ולא הכריע.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר '''כנסת הגדולה'''{{מקור}}, הביא בשם '''רבנו בחיי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38019&amp;st=&amp;pgnum=234 (במדבר לב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' </del>ג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del>)] הסבר אחר למה הגמרא נקטה 'עטרות ודיבון' ולא 'ראובן שמעון', לפי שבשמות אלו יש זכר לעבודה זרה, והוה אמינא שאין לקראם תרגום, קמ&quot;ל שלא חיישינן לזה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר '''כנסת הגדולה'''{{מקור}}, הביא בשם '''רבנו בחיי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38019&amp;st=&amp;pgnum=234 (במדבר לב ג)] הסבר אחר למה הגמרא נקטה 'עטרות ודיבון' ולא 'ראובן שמעון', לפי שבשמות אלו יש זכר לעבודה זרה, והוה אמינא שאין לקראם תרגום, קמ&quot;ל שלא חיישינן לזה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כעין זה כתב ה'''טורי זהב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1491 (רפה א)] ליישב דעת רש&quot;י שהגמרא נקטה עטרות ודיבון לרבותא, שאפילו שאין בהם קדושה, יש לקראם, קל וחומר לראובן ושמעון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כעין זה כתב ה'''טורי זהב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1491 (רפה א)] ליישב דעת רש&quot;י שהגמרא נקטה עטרות ודיבון לרבותא, שאפילו שאין בהם קדושה, יש לקראם, קל וחומר לראובן ושמעון.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=12694&oldid=prev 2018-07-02T12:45:52Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">אפילו עטרות ודיבון</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:45, 2 ביולי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l20">שורה 20:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 20:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וכן '''רבנו יונה''' (ד ב ד&quot;ה לעולם) אחר שכתב כדברי התוספות שיש לקרוא תרגום ירושלמי במקום שישנו, כתב שלגבי פסוקים שאין להם תרגום כלל, אפשר שיש לקראם פעמיים, אך אפשר גם שצריך לאמרם ג' פעמים, ולא הכריע.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;וכן '''רבנו יונה''' (ד ב ד&quot;ה לעולם) אחר שכתב כדברי התוספות שיש לקרוא תרגום ירושלמי במקום שישנו, כתב שלגבי פסוקים שאין להם תרגום כלל, אפשר שיש לקראם פעמיים, אך אפשר גם שצריך לאמרם ג' פעמים, ולא הכריע.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר '''כנסת הגדולה'''{{מקור}}, הביא בשם '''רבנו בחיי'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור}} </del>הסבר אחר למה הגמרא נקטה 'עטרות ודיבון' ולא 'ראובן שמעון', לפי שבשמות אלו יש זכר לעבודה זרה, והוה אמינא שאין לקראם תרגום, קמ&quot;ל שלא חיישינן לזה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בספר '''כנסת הגדולה'''{{מקור}}, הביא בשם '''רבנו בחיי''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=38019&amp;st=&amp;pgnum=234 (במדבר לב' ג')] </ins>הסבר אחר למה הגמרא נקטה 'עטרות ודיבון' ולא 'ראובן שמעון', לפי שבשמות אלו יש זכר לעבודה זרה, והוה אמינא שאין לקראם תרגום, קמ&quot;ל שלא חיישינן לזה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כעין זה כתב ה'''טורי זהב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1491 (רפה א)] ליישב דעת רש&quot;י שהגמרא נקטה עטרות ודיבון לרבותא, שאפילו שאין בהם קדושה, יש לקראם, קל וחומר לראובן ושמעון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כעין זה כתב ה'''טורי זהב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1491 (רפה א)] ליישב דעת רש&quot;י שהגמרא נקטה עטרות ודיבון לרבותא, שאפילו שאין בהם קדושה, יש לקראם, קל וחומר לראובן ושמעון.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

אלימלך https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=12689&oldid=prev 2018-07-02T09:42:02Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:42, 2 ביולי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l65">שורה 65:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 65:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''תרומת הדשן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1835&amp;st=&amp;pgnum=188&amp;hilite= (ב קע)] נשאל אם יש לקרוא שנים מקרא וחד תרגום ביום טוב, וכתב שמדברי רבנו שמחה, שכתב שיש להשלים עד שמיני עצרת, מוכח שטעם החובה היא כדי שיקרא את כל התורה כולה במשך השנה, ואם כן של יום טוב לא צריך שכבר קרא אותה בשבוע שלה. אמנם לפי רבנו חננאל שחולק על רבנו שמחה, הטעם הוא כדי שיהיה רגיל במה שקוראים הציבור, ולפי זה לכאורה הוא הדין ליום טוב. אך מצדד לומר שאין צריך. וכן הביא ה'''בית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1239 (ד&quot;ה כתב מהר&quot;ר ישראל)] ופסק כן ב'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1491 (ז)].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''תרומת הדשן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1835&amp;st=&amp;pgnum=188&amp;hilite= (ב קע)] נשאל אם יש לקרוא שנים מקרא וחד תרגום ביום טוב, וכתב שמדברי רבנו שמחה, שכתב שיש להשלים עד שמיני עצרת, מוכח שטעם החובה היא כדי שיקרא את כל התורה כולה במשך השנה, ואם כן של יום טוב לא צריך שכבר קרא אותה בשבוע שלה. אמנם לפי רבנו חננאל שחולק על רבנו שמחה, הטעם הוא כדי שיהיה רגיל במה שקוראים הציבור, ולפי זה לכאורה הוא הדין ליום טוב. אך מצדד לומר שאין צריך. וכן הביא ה'''בית יוסף''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1239 (ד&quot;ה כתב מהר&quot;ר ישראל)] ופסק כן ב'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1491 (ז)].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== הערות שוליים ==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים }}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה: תפילות שבת]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: תלמוד תורה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: תלמוד תורה]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: קריאת התורה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: קריאת התורה]]</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=12688&oldid=prev 2018-07-02T09:40:22Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">רש&quot;י ושאר פירושים</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:40, 2 ביולי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== רש&quot;י ושאר פירושים ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== רש&quot;י ושאר פירושים ===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רא&quot;ש''' (א ח), הוסיף שם בסוף דבריו שנראה שהקורא בפירוש התורה יוצא ידי חובת תרגום, כיון שמפורש בו כל מילה ומילה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רא&quot;ש''' (א ח), הוסיף שם בסוף דבריו שנראה שהקורא בפירוש התורה יוצא ידי חובת תרגום, כיון שמפורש בו כל מילה ומילה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1238 (אורח חיים רפה)] כתב שאם לומד עם פירוש רש&quot;י, יצא ידי חובת תרגום, לפי שאין מטרת התרגום אלא שיבין העניין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. </del>ולכאורה דבריו הם לא כהרא&quot;ש, שהרי הרא&quot;ש דיבר על פירוש שמפרש כל מילה, שזה אינו ברש&quot;י.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וב'''טור''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1238 (אורח חיים רפה)] כתב שאם לומד עם פירוש רש&quot;י, יצא ידי חובת תרגום, לפי שאין מטרת התרגום אלא שיבין העניין<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;ref&gt;</ins>ולכאורה דבריו הם לא כהרא&quot;ש, שהרי הרא&quot;ש דיבר על פירוש שמפרש כל מילה, שזה אינו ברש&quot;י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.&lt;/ref&gt;</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן פסק מרן ה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1491 (אורח חיים רפה ב)], שאם לומד הפרשה עם פירוש רש&quot;י חשיב כמו תרגום, וסיים שירא שמים יקרא גם תרגום וגם רש&quot;י.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וכן פסק מרן ה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1491 (אורח חיים רפה ב)], שאם לומד הפרשה עם פירוש רש&quot;י חשיב כמו תרגום, וסיים שירא שמים יקרא גם תרגום וגם רש&quot;י.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%95%D7%90%D7%97%D7%93_%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D&diff=12687&oldid=prev 2018-07-02T09:37:58Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:37, 2 ביולי 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כעין זה כתב ה'''טורי זהב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1491 (רפה א)] ליישב דעת רש&quot;י שהגמרא נקטה עטרות ודיבון לרבותא, שאפילו שאין בהם קדושה, יש לקראם, קל וחומר לראובן ושמעון.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;כעין זה כתב ה'''טורי זהב''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1491 (רפה א)] ליישב דעת רש&quot;י שהגמרא נקטה עטרות ודיבון לרבותא, שאפילו שאין בהם קדושה, יש לקראם, קל וחומר לראובן ושמעון.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1491 (אורח חיים רפה א)] כתב בפשיטות שצריך לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום, ואפילו עטרות ודיבון<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, משמע שיש </del>לקרוא ג' פעמים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1491 (אורח חיים רפה א)] כתב בפשיטות שצריך לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום, ואפילו עטרות ודיבון<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;ה'''משנה ברורה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49625&amp;st=&amp;pgnum=125 (ג)] כתב שצריך </ins>לקרוא ג' פעמים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ושיש מחמירין לקרוא גם תרגום ירושלמי במקום שיש</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מה נקרא תרגום ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מה נקרא תרגום ==</div></td></tr> </table>

א.א