https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D?feed=atom 2026-06-20T23:04:45Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=6890&oldid=prev 2016-11-20T14:46:22Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:46, 20 בנובמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תחרות כתיבה}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|||||שולחן ערוך חושן משפט שלג ג}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|||||שולחן ערוך חושן משפט שלג ג}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=6889&oldid=prev 2016-11-20T14:45:51Z

<p>ביטל את ההגנה על <a href="/%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D" title="שכירות שלוש שנים">שכירות שלוש שנים</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:45, 20 בנובמבר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=6162&oldid=prev 2016-06-12T19:06:35Z

<p>הגן על <a href="/%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D" title="שכירות שלוש שנים">שכירות שלוש שנים</a> [edit=sysop:move=sysop]</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:06, 12 ביוני 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=4881&oldid=prev 2016-05-22T15:48:38Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הלכה</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:48, 22 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l29">שורה 29:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 29:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יוצא אם כן שנחלקו המהר&quot;ם והתוס' האם יש איסור בלהישכר ליותר משלוש שנים, ופסק הרמ&quot;א כדברי המהר&quot;ם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יוצא אם כן שנחלקו המהר&quot;ם והתוס' האם יש איסור בלהישכר ליותר משלוש שנים, ופסק הרמ&quot;א כדברי המהר&quot;ם.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===דאורייתא או דרבנן===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשאלה האם הדין הוא דאורייתא או דרבנן נחלקו האחרונים:</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''קצות החשן''' (סימן של"ג ס"ק ז') כותב בפשטות כי הדין הינו דרבנן.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* שו"ת '''לחם רב''' (סימן פ"א) מסתפק בכך, אך נוטה לכך שהדין הינו דרבנן.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''חלקת בנימין''' (סימן של"ג, ציונים ס"ק שד"מ) כותב כי דין זה הינו דאורייתא.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קולות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קולות==</div></td></tr> </table>

אלישיב https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=4880&oldid=prev 2016-05-22T15:37:14Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">קולות</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:37, 22 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l37">שורה 37:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 37:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, הוא מוסיף ע&quot;פ הגמרא (קידושין יד:), שנפסקה להלכה ברמב&quot;ם (עבדים ב ג) ובסמ&quot;ג (שם) כי אין איסור להימכר להישכר לשנים מרובות, גם מעבר לכמות הנחוצה, במקרה של עוני, כשם שאין איסור להימכר לשנים רבות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, הוא מוסיף ע&quot;פ הגמרא (קידושין יד:), שנפסקה להלכה ברמב&quot;ם (עבדים ב ג) ובסמ&quot;ג (שם) כי אין איסור להימכר להישכר לשנים מרובות, גם מעבר לכמות הנחוצה, במקרה של עוני, כשם שאין איסור להימכר לשנים רבות.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''שו"ע הרב''' (הלכות שכירות סימן כ"א) מביא את הדין שנפסק בש"ך, וכותב כי לפי סברא זו אין אישה בוגרת רשאית להשכיר את עצמה ליותר משלש שנים גם אם אין לה מה לאכול, שהרי אין היא יכולה למכור את עצמה לאמה עבריה. (ועיין '''חוות יאיר''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8/%D7%A7%D7%95 (סימן ק"ו)] שכתב לעניין חזרה באמצע היום חילוק כעין זה, וכן חילוק נוסף בין איש לאישה, אך לא סמך על כך להלכה)</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===סמוך על שלחנו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===סמוך על שלחנו===</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l65">שורה 65:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 67:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רב עובדיה יוסף''' (שו&quot;ת יביע אומר חלק ט', חו&quot;מ סימן ט', אות ה') מביא בשם שו&quot;ת '''שערי צדק''' שאין ברב שהתחייב לעבוד בקהילה למשך זמן מרובה משום איסור עבדות בגלל שהרב אינו משועבד לקהילה, אלא הקהילה משועבדת לו לשמוע בקולו ולקבל ממנו דיני תורה. על חילוק זה נראה כי חולקים ה'''חתמ&quot;ס''' (ח&quot;ה סימן קע&quot;ב) ו'''רבי שלמה קלוגר''' (האלף לך שלמה, חלק או&quot;ח סימן ל&quot;ח) שמביאים בפירוש את איסור שכירות לשלש שנים גם לגבי רבנים. הרב עובדיה יוסף כותב לחלק בין עיירה גדולה, שם הרב נשכר רק ללמד תורה, ועיירות קטנות יותר, שם הרב גם מתפקד כשו&quot;ב וכד', ובמקצועות אלו הוא אכן נחשב לשכיר של הקהילה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רב עובדיה יוסף''' (שו&quot;ת יביע אומר חלק ט', חו&quot;מ סימן ט', אות ה') מביא בשם שו&quot;ת '''שערי צדק''' שאין ברב שהתחייב לעבוד בקהילה למשך זמן מרובה משום איסור עבדות בגלל שהרב אינו משועבד לקהילה, אלא הקהילה משועבדת לו לשמוע בקולו ולקבל ממנו דיני תורה. על חילוק זה נראה כי חולקים ה'''חתמ&quot;ס''' (ח&quot;ה סימן קע&quot;ב) ו'''רבי שלמה קלוגר''' (האלף לך שלמה, חלק או&quot;ח סימן ל&quot;ח) שמביאים בפירוש את איסור שכירות לשלש שנים גם לגבי רבנים. הרב עובדיה יוסף כותב לחלק בין עיירה גדולה, שם הרב נשכר רק ללמד תורה, ועיירות קטנות יותר, שם הרב גם מתפקד כשו&quot;ב וכד', ובמקצועות אלו הוא אכן נחשב לשכיר של הקהילה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===נשים===</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''שו"ע הרב''' (הלכות שכירות סימן כ"א) מביא את הדין שהוזכר ברמ"א, וכותב כי לפי סברא זו אין אישה בוגרת רשאית להשכיר את עצמה ליותר משלש שנים, שהרי אין היא יכולה למכור את עצמה לאמה עבריה. (ועיין '''חוות יאיר''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8/%D7%A7%D7%95 (סימן ק"ו)] שכתב לעניין חזרה באמצע היום חילוק כעין זה, וכן חילוק נוסף בין איש לאישה, אך לא סמך על כך להלכה)</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table>

אלישיב https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=4879&oldid=prev 2016-05-22T15:34:21Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:34, 22 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{תחרות כתיבה}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{תחרות כתיבה}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|||||שולחן ערוך חושן משפט שלג ג}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|||||שולחן ערוך חושן משפט שלג ג}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סוגיה זו עוסקת בנושא של שכירות לזמן ארוך, וזאת לאור האיסור להימכר לעבדות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סוגיה זו עוסקת בנושא של שכירות לזמן ארוך, וזאת לאור האיסור להימכר לעבדות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l61">שורה 61:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 62:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מלבד מה שהובא [[#יכולת חזרה|לעיל]] לחלק בין פועל שיכול לחזור בו לפועל שאינו יכול לחזור בו, מצינו עוד חילוקים בין סוגי העבודות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מלבד מה שהובא [[#יכולת חזרה|לעיל]] לחלק בין פועל שיכול לחזור בו לפועל שאינו יכול לחזור בו, מצינו עוד חילוקים בין סוגי העבודות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''חוות יאיר''' (סימן קמ) כותב כי חזן איננו משועבד לקהילה בגלל שכל עבודתו היא להוציא אחרים ידי חובה בתפילה, בניגוד למלמד שמקבל את שכרו על שימור ופיסוק טעמים, שהוא מוגדר כעובד של מנהל ביה&quot;ס או אביו של הילד. בהמשך דבריו מסתפק החוות יאיר לגבי גבאי בית כנסת, האם הוא נחשב לעובד של הציבור, או שתפקידו הוא לכבד את בית הכנסת ולהוציא את הרבים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''חוות יאיר''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8/%D7%A7%D7%9E </ins>(סימן קמ)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>כותב כי חזן איננו משועבד לקהילה בגלל שכל עבודתו היא להוציא אחרים ידי חובה בתפילה, בניגוד למלמד שמקבל את שכרו על שימור ופיסוק טעמים, שהוא מוגדר כעובד של מנהל ביה&quot;ס או אביו של הילד. בהמשך דבריו מסתפק החוות יאיר לגבי גבאי בית כנסת, האם הוא נחשב לעובד של הציבור, או שתפקידו הוא לכבד את בית הכנסת ולהוציא את הרבים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רב עובדיה יוסף''' (שו&quot;ת יביע אומר חלק ט', חו&quot;מ סימן ט', אות ה') מביא בשם שו&quot;ת '''שערי צדק''' שאין ברב שהתחייב לעבוד בקהילה למשך זמן מרובה משום איסור עבדות בגלל שהרב אינו משועבד לקהילה, אלא הקהילה משועבדת לו לשמוע בקולו ולקבל ממנו דיני תורה. על חילוק זה נראה כי חולקים ה'''חתמ&quot;ס''' (ח&quot;ה סימן קע&quot;ב) ו'''רבי שלמה קלוגר''' (האלף לך שלמה, חלק או&quot;ח סימן ל&quot;ח) שמביאים בפירוש את איסור שכירות לשלש שנים גם לגבי רבנים. הרב עובדיה יוסף כותב לחלק בין עיירה גדולה, שם הרב נשכר רק ללמד תורה, ועיירות קטנות יותר, שם הרב גם מתפקד כשו&quot;ב וכד', ובמקצועות אלו הוא אכן נחשב לשכיר של הקהילה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רב עובדיה יוסף''' (שו&quot;ת יביע אומר חלק ט', חו&quot;מ סימן ט', אות ה') מביא בשם שו&quot;ת '''שערי צדק''' שאין ברב שהתחייב לעבוד בקהילה למשך זמן מרובה משום איסור עבדות בגלל שהרב אינו משועבד לקהילה, אלא הקהילה משועבדת לו לשמוע בקולו ולקבל ממנו דיני תורה. על חילוק זה נראה כי חולקים ה'''חתמ&quot;ס''' (ח&quot;ה סימן קע&quot;ב) ו'''רבי שלמה קלוגר''' (האלף לך שלמה, חלק או&quot;ח סימן ל&quot;ח) שמביאים בפירוש את איסור שכירות לשלש שנים גם לגבי רבנים. הרב עובדיה יוסף כותב לחלק בין עיירה גדולה, שם הרב נשכר רק ללמד תורה, ועיירות קטנות יותר, שם הרב גם מתפקד כשו&quot;ב וכד', ובמקצועות אלו הוא אכן נחשב לשכיר של הקהילה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===נשים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===נשים===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שו&quot;ע הרב''' (הלכות שכירות סימן כ&quot;א) מביא את הדין שהוזכר ברמ&quot;א, וכותב כי לפי סברא זו אין אישה בוגרת רשאית להשכיר את עצמה ליותר משלש שנים, שהרי אין היא יכולה למכור את עצמה לאמה עבריה. (ועיין '''חוות יאיר''' (סימן ק&quot;ו) שכתב לעניין חזרה באמצע היום חילוק כעין זה, וכן חילוק נוסף בין איש לאישה, אך לא סמך על כך להלכה)</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שו&quot;ע הרב''' (הלכות שכירות סימן כ&quot;א) מביא את הדין שהוזכר ברמ&quot;א, וכותב כי לפי סברא זו אין אישה בוגרת רשאית להשכיר את עצמה ליותר משלש שנים, שהרי אין היא יכולה למכור את עצמה לאמה עבריה. (ועיין '''חוות יאיר''' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%90%D7%99%D7%A8/%D7%A7%D7%95 </ins>(סימן ק&quot;ו)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">] </ins>שכתב לעניין חזרה באמצע היום חילוק כעין זה, וכן חילוק נוסף בין איש לאישה, אך לא סמך על כך להלכה)</div></td></tr> </table>

אלישיב https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=4878&oldid=prev 2016-05-22T15:28:31Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">נשים</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:28, 22 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l66">שורה 66:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 66:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===נשים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===נשים===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שו&quot;ע הרב''' (הלכות שכירות סימן כ&quot;א) מביא את הדין שהוזכר ברמ&quot;א, וכותב כי לפי סברא זו אין אישה בוגרת רשאית להשכיר את עצמה ליותר משלש שנים, שהרי אין היא יכולה למכור את עצמה לאמה עבריה. (ועיין '''חוות יאיר'' (סימן ק&quot;ו) שכתב לעניין חזרה באמצע היום חילוק כעין זה, וכן חילוק נוסף בין איש לאישה, אך לא סמך על כך להלכה)</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''שו&quot;ע הרב''' (הלכות שכירות סימן כ&quot;א) מביא את הדין שהוזכר ברמ&quot;א, וכותב כי לפי סברא זו אין אישה בוגרת רשאית להשכיר את עצמה ליותר משלש שנים, שהרי אין היא יכולה למכור את עצמה לאמה עבריה. (ועיין '''חוות יאיר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</ins>'' (סימן ק&quot;ו) שכתב לעניין חזרה באמצע היום חילוק כעין זה, וכן חילוק נוסף בין איש לאישה, אך לא סמך על כך להלכה)</div></td></tr> </table>

אלישיב https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=4877&oldid=prev 2016-05-22T15:26:30Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">קולות</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:26, 22 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l56">שורה 56:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 56:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשו&quot;ת '''בצל החכמה''' (ח&quot;ב תשובה פ&quot;ז, אותיות ג'-ד') מובא שפועל שיש לו ימי חופשה אינו בגדר האיסור הזה, בגלל שהוא אינו משועבד ברציפות לשוכר, והוא אינו דומה לעבד. בדבריו הוא מסביר כי בשבתות וי&quot;ט חל השעבוד על השכיר, אך הוא אינו יכול לעבוד, בניגוד לימי החופשה שבהם אין כלל שעבוד, והם מהווים הפסקה מהעבודה, וכך אין שיעבוד של שלוש שנים. למרות שר' בצלאל שטרן מביא קולא זו בספק, ה'''פתחי חושן''' (דיני שכירות, פרק ז' אות ג') מביא דין זה בפשטות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשו&quot;ת '''בצל החכמה''' (ח&quot;ב תשובה פ&quot;ז, אותיות ג'-ד') מובא שפועל שיש לו ימי חופשה אינו בגדר האיסור הזה, בגלל שהוא אינו משועבד ברציפות לשוכר, והוא אינו דומה לעבד. בדבריו הוא מסביר כי בשבתות וי&quot;ט חל השעבוד על השכיר, אך הוא אינו יכול לעבוד, בניגוד לימי החופשה שבהם אין כלל שעבוד, והם מהווים הפסקה מהעבודה, וכך אין שיעבוד של שלוש שנים. למרות שר' בצלאל שטרן מביא קולא זו בספק, ה'''פתחי חושן''' (דיני שכירות, פרק ז' אות ג') מביא דין זה בפשטות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בניגוד אליהם, ה'''חלקת בנימין''' (סימן של&quot;ג, ס&quot;ק פה) מסתפק בדין זה ונוטה להחמיר, ומסביר שבגלל שהחופשות הינן חלק מהחוזה, הרי שהן אינן שונות משבתות וי&quot;ט, ובמהלך החופשה הפועל עדיין משועבד לשוכר, וע&quot;כ אין להקל בפועל שמקבל ימי חופשה. נראה להסביר דין זה בכך שלמרות שלפועל יש ימי חופשה, הרי הם חלק מהסכם העבודה, וכל הסכם כולל זמן שבו הפועל לא עובד, וע&quot;כ החופשות לא הופכות את החוזה לחוזה פחות מחייב, ולפיכך הן אינן פוטרות מהלאו. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפירוש זה קשה שנראה </del>מדבריו שהסתייגות זו היא רק למי שמקבל ימי חופשה כפי המקובל, אך אם יקבל הפועל יותר ימי חופשה מהמקובל, יועילו לו ימי החופשה, והוא לא ייחשב לעבד, ולא יעבור על הלאו של עבדי הם. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו כן </del>קשה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפירושי </del>שבציונים (שם, אות שצז) אומר החלקת בנימין שאדון רגיל לתת חופש לע&quot;ע מדי פעם לכבוד שמחות משפחתיות, ודבר זה איננו חלק מהחוזה, וצ&quot;ע.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בניגוד אליהם, ה'''חלקת בנימין''' (סימן של&quot;ג, ס&quot;ק פה) מסתפק בדין זה ונוטה להחמיר, ומסביר שבגלל שהחופשות הינן חלק מהחוזה, הרי שהן אינן שונות משבתות וי&quot;ט, ובמהלך החופשה הפועל עדיין משועבד לשוכר, וע&quot;כ אין להקל בפועל שמקבל ימי חופשה. נראה להסביר דין זה בכך שלמרות שלפועל יש ימי חופשה, הרי הם חלק מהסכם העבודה, וכל הסכם כולל זמן שבו הפועל לא עובד, וע&quot;כ החופשות לא הופכות את החוזה לחוזה פחות מחייב, ולפיכך הן אינן פוטרות מהלאו. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נראה </ins>מדבריו שהסתייגות זו היא רק למי שמקבל ימי חופשה כפי המקובל, אך אם יקבל הפועל יותר ימי חופשה מהמקובל, יועילו לו ימי החופשה, והוא לא ייחשב לעבד, ולא יעבור על הלאו של עבדי הם. קשה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפירושו </ins>שבציונים (שם, אות שצז) אומר החלקת בנימין שאדון רגיל לתת חופש לע&quot;ע מדי פעם לכבוד שמחות משפחתיות, ודבר זה איננו חלק מהחוזה, וצ&quot;ע.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===עבודות שונות===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מלבד מה שהובא [[#יכולת חזרה|לעיל]] לחלק בין פועל שיכול לחזור בו לפועל שאינו יכול לחזור בו, מצינו עוד חילוקים בין סוגי העבודות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''חוות יאיר''' (סימן קמ) כותב כי חזן איננו משועבד לקהילה בגלל שכל עבודתו היא להוציא אחרים ידי חובה בתפילה, בניגוד למלמד שמקבל את שכרו על שימור ופיסוק טעמים, שהוא מוגדר כעובד של מנהל ביה&quot;ס או אביו של הילד. בהמשך דבריו מסתפק החוות יאיר לגבי גבאי בית כנסת, האם הוא נחשב לעובד של הציבור, או שתפקידו הוא לכבד את בית הכנסת ולהוציא את הרבים.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''רב עובדיה יוסף''' (שו&quot;ת יביע אומר חלק ט', חו&quot;מ סימן ט', אות ה') מביא בשם שו&quot;ת '''שערי צדק''' שאין ברב שהתחייב לעבוד בקהילה למשך זמן מרובה משום איסור עבדות בגלל שהרב אינו משועבד לקהילה, אלא הקהילה משועבדת לו לשמוע בקולו ולקבל ממנו דיני תורה. על חילוק זה נראה כי חולקים ה'''חתמ&quot;ס''' (ח&quot;ה סימן קע&quot;ב) ו'''רבי שלמה קלוגר''' (האלף לך שלמה, חלק או&quot;ח סימן ל&quot;ח) שמביאים בפירוש את איסור שכירות לשלש שנים גם לגבי רבנים. הרב עובדיה יוסף כותב לחלק בין עיירה גדולה, שם הרב נשכר רק ללמד תורה, ועיירות קטנות יותר, שם הרב גם מתפקד כשו&quot;ב וכד', ובמקצועות אלו הוא אכן נחשב לשכיר של הקהילה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===נשים===</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''שו&quot;ע הרב''' (הלכות שכירות סימן כ&quot;א) מביא את הדין שהוזכר ברמ&quot;א, וכותב כי לפי סברא זו אין אישה בוגרת רשאית להשכיר את עצמה ליותר משלש שנים, שהרי אין היא יכולה למכור את עצמה לאמה עבריה. (ועיין '''חוות יאיר'' (סימן ק&quot;ו) שכתב לעניין חזרה באמצע היום חילוק כעין זה, וכן חילוק נוסף בין איש לאישה, אך לא סמך על כך להלכה)</ins></div></td></tr> </table>

אלישיב https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=4876&oldid=prev 2016-05-22T14:24:41Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">סמוך על שלחנו</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:24, 22 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l38">שורה 38:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 38:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===סמוך על שלחנו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===סמוך על שלחנו===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המרדכי כתב כי יש איסור &quot;להיות בקבע עמו ולהיות סמוך על שלחנו&quot;. נראה מדבריו שאם הפועל איננו סמוך על שלחן המעביד, אין בכך איסור. כך דייק '''כנה&quot;ג''' (הגהות ב&quot;י, סימן של&quot;ד, ס&quot;ק כ') בשם '''ר' אברהם די-בוטון''' (שו&quot;ת לחם רב ס&quot;ס פ&quot;א).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>המרדכי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>כתב כי יש איסור &quot;להיות בקבע עמו ולהיות סמוך על שלחנו&quot;. נראה מדבריו שאם הפועל איננו סמוך על שלחן המעביד, אין בכך איסור. כך דייק '''כנה&quot;ג''' (הגהות ב&quot;י, סימן של&quot;ד, ס&quot;ק כ') בשם '''ר' אברהם די-בוטון''' (שו&quot;ת לחם רב ס&quot;ס פ&quot;א).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ניתן להסביר חילוק זה בכך שיש לפועל אוטונומיה וחופש בכך שהשעות שאחר העבודה הן ברשותו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ניתן להסביר חילוק זה בכך שיש לפועל אוטונומיה וחופש בכך שהשעות שאחר העבודה הן ברשותו.</div></td></tr> </table>

אלישיב https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9_%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=4875&oldid=prev 2016-05-22T14:23:52Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">אביון</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:23, 22 במאי 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l35">שורה 35:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 35:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הש&quot;ך''' (חו&quot;מ של&quot;ג ס&quot;ק ט&quot;ז) מעיר ע&quot;פ דברי ה'''ספרא''' (בהר פרק ז) כי האיסור להימכר לע&quot;ע הינו רק לאדם שיש לו ממון, אך לעני אין איסור כזה. דברי הספרא מובאים הן ברמב&quot;ם והן בסמ&quot;ג ([[#האיסור להימכר לעבדות|הובאו לעיל]]). לפי זה מבאר הש&quot;ך כי אין איסור להישכר לשנים רבות לאדם אשר הוא עני ביותר, כשם שאין לו איסרו להימכר לעבד עברי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''הש&quot;ך''' (חו&quot;מ של&quot;ג ס&quot;ק ט&quot;ז) מעיר ע&quot;פ דברי ה'''ספרא''' (בהר פרק ז) כי האיסור להימכר לע&quot;ע הינו רק לאדם שיש לו ממון, אך לעני אין איסור כזה. דברי הספרא מובאים הן ברמב&quot;ם והן בסמ&quot;ג ([[#האיסור להימכר לעבדות|הובאו לעיל]]). לפי זה מבאר הש&quot;ך כי אין איסור להישכר לשנים רבות לאדם אשר הוא עני ביותר, כשם שאין לו איסרו להימכר לעבד עברי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, הוא מוסיף ע&quot;פ הגמרא (קידושין יד:), שנפסקה להלכה ברמב&quot;ם (עבדים ב ג) ובסמ&quot;ג (שם) כי אין איסור להימכר להישכר לשנים מרובות במקרה של עוני, כשם שאין איסור להימכר לשנים רבות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמו כן, הוא מוסיף ע&quot;פ הגמרא (קידושין יד:), שנפסקה להלכה ברמב&quot;ם (עבדים ב ג) ובסמ&quot;ג (שם) כי אין איסור להימכר להישכר לשנים מרובות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, גם מעבר לכמות הנחוצה, </ins>במקרה של עוני, כשם שאין איסור להימכר לשנים רבות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===סמוך על שלחנו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===סמוך על שלחנו===</div></td></tr> </table>

אלישיב