https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%99?feed=atomשיראי - היסטוריית גרסאות2026-04-20T04:37:24Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.37.0https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%99&diff=19978&oldid=prevהראל ביטר: סיכום השיטות המרכזיות בסוגיית קידושין בשיראי. בני ישיבת מעלה אדומים2022-05-04T15:21:56Z<p>סיכום השיטות המרכזיות בסוגיית קידושין בשיראי. בני ישיבת מעלה אדומים</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:21, 4 במאי 2022</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגמרא </del>(ז ב)דנה לגבי אדם שקידש בשיראי(בגדי משי) מה דינו? במקרה שאמר "הרי את מקודשת לי בשיראי אלה ששווים חמישים" והלכו לאחר מכן לשמאי ואמר ששווים חמישים. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה'''גמרא''' </ins>(ז ב)דנה לגבי אדם שקידש בשיראי(בגדי משי) מה דינו? במקרה שאמר "הרי את מקודשת לי בשיראי אלה ששווים חמישים" והלכו לאחר מכן לשמאי ואמר ששווים חמישים. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מחלוקות הראשונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מחלוקות הראשונים==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשונים חלוקים לגבי הסוגיה בשלוש מחלוקות עיקריות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשונים חלוקים לגבי הסוגיה בשלוש מחלוקות עיקריות.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מחלוקת מה זה בכל דהו===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מחלוקת מה זה בכל דהו===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבה ורב יוסף חלוקים האם צריך לשום את השיראי בשביל שאישה תהיה מקודשת, אך הגמרא מגיעה למסקנה שהן חלוקים רק במקרה שמקדש אמר בשעת הקידושין את שוויים של השיראי ולא במקרה שהמקדש אמר "הרי את מקודשת לי בשיראי אלו בכל ערך שהוא".</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבה ורב יוסף חלוקים האם צריך לשום את השיראי בשביל שאישה תהיה מקודשת, אך הגמרא מגיעה למסקנה שהן חלוקים רק במקרה שמקדש אמר בשעת הקידושין את שוויים של השיראי ולא במקרה שהמקדש אמר "הרי את מקודשת לי בשיראי אלו בכל ערך שהוא".</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רש"י (ד"ה בכל דהו) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ותוס</del>' (ד"ה ורב יוסף) הבינו שרק כאשר ממש אומר באמירת הקידושין שמקדש את האישה בשיראי בכל ערך שיש בהם, רק אז רבה ורב יוסף לא חלוקים שלא צריך שומא ותהיה מקודשת. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>רש"י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(ד"ה בכל דהו) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו'''תוספות''</ins>' (ד"ה ורב יוסף) הבינו שרק כאשר ממש אומר באמירת הקידושין שמקדש את האישה בשיראי בכל ערך שיש בהם, רק אז רבה ורב יוסף לא חלוקים שלא צריך שומא ותהיה מקודשת. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומתם ר"א מן ההר (ד"ה בכל דהו) מפרש שגם במקרה שפשוט לא מציין את ערכם של השיראי לא צריך שומא ותהיה מקודשת גם לדעת רב יוסף. מספיק שיגיד "הרי את מקודשת לי בשיראי אלו", לא צריך לציין שלא משנה ערכם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לעומתם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ר"א מן ההר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(ד"ה בכל דהו) מפרש שגם במקרה שפשוט לא מציין את ערכם של השיראי לא צריך שומא ותהיה מקודשת גם לדעת רב יוסף. מספיק שיגיד "הרי את מקודשת לי בשיראי אלו", לא צריך לציין שלא משנה ערכם.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מחלוקת מה באו למעט שיראי===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מחלוקת מה באו למעט שיראי===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא פוסקת בסוף המחלוקת (ט א) שהלכה כרבה ושיראי לא צריכי שומא. הראשונים תוהים למה הגמרא אמרה הלכתא שיראי לא צריכי שומא ולא פשוט הלכה כרבה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא פוסקת בסוף המחלוקת (ט א) שהלכה כרבה ושיראי לא צריכי שומא. הראשונים תוהים למה הגמרא אמרה הלכתא שיראי לא צריכי שומא ולא פשוט הלכה כרבה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר"ת (ד"ה והלכתא) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ור</del>"א מן ההר (ד"ה לא צריכי שומא) מפרשים שדווקא בשיראי נפסקה הלכה כרבה שלא צריך שומא כי אנשים יודעים בערך כמה הם שווה, לעומת זאת דברים שאין אנשים יודעים את שווים כמו טבעת יהלום הלכה כרב יוסף וצריך שומא. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ר"ת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(ד"ה והלכתא) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו'''ר</ins>"א מן ההר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(ד"ה לא צריכי שומא) מפרשים שדווקא בשיראי נפסקה הלכה כרבה שלא צריך שומא כי אנשים יודעים בערך כמה הם שווה, לעומת זאת דברים שאין אנשים יודעים את שווים כמו טבעת יהלום הלכה כרב יוסף וצריך שומא. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב"ם (אישות ז יח) מפרש שהלכה כרבה דווקא בשיראי כי האישה רוצה אותם אצלה ומתאווה אליהם לכן הם לא צריכים שומא. אך דברים שאין האישה מתאווה אליהם הלכה כרב יוסף וצריך שומא אם ציין את שוויים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>הרמב"ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(אישות ז יח) מפרש שהלכה כרבה דווקא בשיראי כי האישה רוצה אותם אצלה ומתאווה אליהם לכן הם לא צריכים שומא. אך דברים שאין האישה מתאווה אליהם הלכה כרב יוסף וצריך שומא אם ציין את שוויים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מחלוקת במה נחלקו רבה ורב יוסף===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מחלוקת במה נחלקו רבה ורב יוסף===</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נחלקו הראשונים מה בדיוק ההבדל הדיני בין רבה לרב יוסף. גם דעתו של רב יוסף חשובה להלכה כמו שציינו כי בכל דבר שלא דומה לשיראי הלכה כמותו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נחלקו הראשונים מה בדיוק ההבדל הדיני בין רבה לרב יוסף. גם דעתו של רב יוסף חשובה להלכה כמו שציינו כי בכל דבר שלא דומה לשיראי הלכה כמותו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדעת רש"י (ד"ה לא צריכי שומא) אם המקדש אמר שהשיראי שווים חמישים ולאחר מכן הלכו לשמאי ובאמת שווים חמישים, רב יוסף אומר לא מקודשת רבה אומר מקודשת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדעת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>רש"י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(ד"ה לא צריכי שומא) אם המקדש אמר שהשיראי שווים חמישים ולאחר מכן הלכו לשמאי ובאמת שווים חמישים, רב יוסף אומר לא מקודשת רבה אומר מקודשת.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר"א מן ההר (ד"ה לא צריכי) סובר שאם המקדש אמר שהשיראי שווים חמישים והלכו לשמאי ובאמת הם שווים חמישים, רב יוסף אומר מקודשת אך בכל זאת יכולה לחזור בה רבה אומר מקודשת לגמרי.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ר"א מן ההר<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(ד"ה לא צריכי) סובר שאם המקדש אמר שהשיראי שווים חמישים והלכו לשמאי ובאמת הם שווים חמישים, רב יוסף אומר מקודשת אך בכל זאת יכולה לחזור בה רבה אומר מקודשת לגמרי.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הר"ן (ד"ה דברים) מדייק מלשון הרמב"ם שאם המקדש אמר שהשיראי שווים חמישים ולאחר מכן הם הלכו לשמאי והתברר שהם באמת שווים חמישים, רב יוסף אומר שמקודשת משעת השמאות בלבד אך רבה אומר שמקודשת למפרע משעת הקידושין.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>הר"ן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>(ד"ה דברים) מדייק מלשון הרמב"ם שאם המקדש אמר שהשיראי שווים חמישים ולאחר מכן הם הלכו לשמאי והתברר שהם באמת שווים חמישים, רב יוסף אומר שמקודשת משעת השמאות בלבד אך רבה אומר שמקודשת למפרע משעת הקידושין.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסק ההלכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==פסק ההלכה==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השו"ע פסק שאם קידש בחפץ שווה פרוטה האישה תהיה מקודשת בכל מקרה. אין חילוק בין אם החפץ הוא כמו שיראי או לא (כי הרא"ש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והרב</del>"ם נחלקו מה באו למעט שיראי) ואין חילוק בין אם קידש סתם או אמר לה ששווה חמישים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>השו"ע<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>פסק שאם קידש בחפץ שווה פרוטה האישה תהיה מקודשת בכל מקרה. אין חילוק בין אם החפץ הוא כמו שיראי או לא (כי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>הרא"ש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והרמב</ins>"ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </ins>נחלקו מה באו למעט שיראי) ואין חילוק בין אם קידש סתם או אמר לה ששווה חמישים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: קידושין]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: קידושין]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: קידושין ז:]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: קידושין ז:]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: אישות פרק ז]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: אישות פרק ז]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: אבן העזר סימן לא]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה: אבן העזר סימן לא]]</div></td></tr>
</table>הראל ביטרhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%90%D7%99&diff=19977&oldid=prevהראל ביטר: סיכום השיטות המרכזיות בסוגיית קידושין בשיראי. בני ישיבת מעלה אדומים2022-05-04T15:19:41Z<p>סיכום השיטות המרכזיות בסוגיית קידושין בשיראי. בני ישיבת מעלה אדומים</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>הגמרא (ז ב)דנה לגבי אדם שקידש בשיראי(בגדי משי) מה דינו? במקרה שאמר "הרי את מקודשת לי בשיראי אלה ששווים חמישים" והלכו לאחר מכן לשמאי ואמר ששווים חמישים. <br />
==מחלוקות הראשונים==<br />
הראשונים חלוקים לגבי הסוגיה בשלוש מחלוקות עיקריות.<br />
===מחלוקת מה זה בכל דהו===<br />
רבה ורב יוסף חלוקים האם צריך לשום את השיראי בשביל שאישה תהיה מקודשת, אך הגמרא מגיעה למסקנה שהן חלוקים רק במקרה שמקדש אמר בשעת הקידושין את שוויים של השיראי ולא במקרה שהמקדש אמר "הרי את מקודשת לי בשיראי אלו בכל ערך שהוא".<br />
רש"י (ד"ה בכל דהו) ותוס' (ד"ה ורב יוסף) הבינו שרק כאשר ממש אומר באמירת הקידושין שמקדש את האישה בשיראי בכל ערך שיש בהם, רק אז רבה ורב יוסף לא חלוקים שלא צריך שומא ותהיה מקודשת. <br />
לעומתם ר"א מן ההר (ד"ה בכל דהו) מפרש שגם במקרה שפשוט לא מציין את ערכם של השיראי לא צריך שומא ותהיה מקודשת גם לדעת רב יוסף. מספיק שיגיד "הרי את מקודשת לי בשיראי אלו", לא צריך לציין שלא משנה ערכם.<br />
===מחלוקת מה באו למעט שיראי===<br />
הגמרא פוסקת בסוף המחלוקת (ט א) שהלכה כרבה ושיראי לא צריכי שומא. הראשונים תוהים למה הגמרא אמרה הלכתא שיראי לא צריכי שומא ולא פשוט הלכה כרבה. <br />
ר"ת (ד"ה והלכתא) ור"א מן ההר (ד"ה לא צריכי שומא) מפרשים שדווקא בשיראי נפסקה הלכה כרבה שלא צריך שומא כי אנשים יודעים בערך כמה הם שווה, לעומת זאת דברים שאין אנשים יודעים את שווים כמו טבעת יהלום הלכה כרב יוסף וצריך שומא. <br />
הרמב"ם (אישות ז יח) מפרש שהלכה כרבה דווקא בשיראי כי האישה רוצה אותם אצלה ומתאווה אליהם לכן הם לא צריכים שומא. אך דברים שאין האישה מתאווה אליהם הלכה כרב יוסף וצריך שומא אם ציין את שוויים.<br />
===מחלוקת במה נחלקו רבה ורב יוסף===<br />
נחלקו הראשונים מה בדיוק ההבדל הדיני בין רבה לרב יוסף. גם דעתו של רב יוסף חשובה להלכה כמו שציינו כי בכל דבר שלא דומה לשיראי הלכה כמותו.<br />
לדעת רש"י (ד"ה לא צריכי שומא) אם המקדש אמר שהשיראי שווים חמישים ולאחר מכן הלכו לשמאי ובאמת שווים חמישים, רב יוסף אומר לא מקודשת רבה אומר מקודשת.<br />
ר"א מן ההר (ד"ה לא צריכי) סובר שאם המקדש אמר שהשיראי שווים חמישים והלכו לשמאי ובאמת הם שווים חמישים, רב יוסף אומר מקודשת אך בכל זאת יכולה לחזור בה רבה אומר מקודשת לגמרי.<br />
הר"ן (ד"ה דברים) מדייק מלשון הרמב"ם שאם המקדש אמר שהשיראי שווים חמישים ולאחר מכן הם הלכו לשמאי והתברר שהם באמת שווים חמישים, רב יוסף אומר שמקודשת משעת השמאות בלבד אך רבה אומר שמקודשת למפרע משעת הקידושין.<br />
==פסק ההלכה==<br />
השו"ע פסק שאם קידש בחפץ שווה פרוטה האישה תהיה מקודשת בכל מקרה. אין חילוק בין אם החפץ הוא כמו שיראי או לא (כי הרא"ש והרב"ם נחלקו מה באו למעט שיראי) ואין חילוק בין אם קידש סתם או אמר לה ששווה חמישים.<br />
[[קטגוריה: קידושין]]<br />
[[קטגוריה: קידושין ז:]]<br />
[[קטגוריה: אישות פרק ז]]<br />
[[קטגוריה: אבן העזר סימן לא]]</div>הראל ביטר