https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%AA?feed=atom 2026-08-05T13:29:33Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=1708&oldid=prev 2016-02-08T10:39:26Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הבלעה</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:39, 8 בפברואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::* האם אפשר למעשה לסמוך על דבריו ועל האליה רבה, ולהכריע שהספרדים יכולים לסמוך על דברי מרן בבדק הבית, ולהתיר להשכיר לזמן ממושך אף ביכול לחזור בו?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::* האם אפשר למעשה לסמוך על דבריו ועל האליה רבה, ולהכריע שהספרדים יכולים לסמוך על דברי מרן בבדק הבית, ולהתיר להשכיר לזמן ממושך אף ביכול לחזור בו?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:::*שו&quot;ר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בביאור </del>הלכה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש&quot;ו </del>ד&quot;ה מקרי שג&quot;כ הצדיק דברי הב&quot;י מהשגת המג&quot;א, וכתב שאין דברי הר&quot;ן ענין לדברי השבה&quot;ל. אלא שכתב שאפשר שהב&quot;י יסכים לפסק הרמ&quot;א מצד עצמו. וקצת תמוה, שהרי סיים שם שעיקר דינו של הדרכ&quot;מ שהביא לזה ראיה מהר&quot;ן אינו מוכר, וכמו שמחלק במאמר מרדכי. וא&quot;כ מהיכ&quot;ת לומר שמרן יסכים לחידוש זה, אחר שאין לו אחיזה ממשית בדברי הראשונים?</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:::*שו&quot;ר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב'''ביאור </ins>הלכה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' (שו </ins>ד&quot;ה מקרי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">), </ins>שג&quot;כ הצדיק דברי הב&quot;י מהשגת המג&quot;א, וכתב שאין דברי הר&quot;ן ענין לדברי השבה&quot;ל. אלא שכתב שאפשר שהב&quot;י יסכים לפסק הרמ&quot;א מצד עצמו. וקצת תמוה, שהרי סיים שם שעיקר דינו של הדרכ&quot;מ שהביא לזה ראיה מהר&quot;ן אינו מוכר, וכמו שמחלק במאמר מרדכי. וא&quot;כ מהיכ&quot;ת לומר שמרן יסכים לחידוש זה, אחר שאין לו אחיזה ממשית בדברי הראשונים?&lt;BR/&gt;[[משתמש:א.א|א.א]] 12:38, 8 בפברואר 2016 (IST)</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;[[משתמש:א.א|א.א]] 12:38, 8 בפברואר 2016 (IST)</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בדיעבד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בדיעבד==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השש&quot;כ סתם בדבריו לאסור כל שכר שבת בדיעבד בין לו בין לאחרים. ומקורו מדברי השו&quot;ע סי' רמה ס&quot;ו שפסק ע&quot;פ המרדכי שגוים שאפו לישראל בתנורו בשבת בעל כרחו ונתנו לו פת בשכרו, אסור לישראל להינות ממנו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השש&quot;כ סתם בדבריו לאסור כל שכר שבת בדיעבד בין לו בין לאחרים. ומקורו מדברי השו&quot;ע סי' רמה ס&quot;ו שפסק ע&quot;פ המרדכי שגוים שאפו לישראל בתנורו בשבת בעל כרחו ונתנו לו פת בשכרו, אסור לישראל להינות ממנו.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=1707&oldid=prev 2016-02-08T10:38:38Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:38, 8 בפברואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::* האם אפשר למעשה לסמוך על דבריו ועל האליה רבה, ולהכריע שהספרדים יכולים לסמוך על דברי מרן בבדק הבית, ולהתיר להשכיר לזמן ממושך אף ביכול לחזור בו?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::* האם אפשר למעשה לסמוך על דבריו ועל האליה רבה, ולהכריע שהספרדים יכולים לסמוך על דברי מרן בבדק הבית, ולהתיר להשכיר לזמן ממושך אף ביכול לחזור בו?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:::*שו"ר בביאור הלכה ש"ו ד"ה מקרי שג"כ הצדיק דברי הב"י מהשגת המג"א, וכתב שאין דברי הר"ן ענין לדברי השבה"ל. אלא שכתב שאפשר שהב"י יסכים לפסק הרמ"א מצד עצמו. וקצת תמוה, שהרי סיים שם שעיקר דינו של הדרכ"מ שהביא לזה ראיה מהר"ן אינו מוכר, וכמו שמחלק במאמר מרדכי. וא"כ מהיכ"ת לומר שמרן יסכים לחידוש זה, אחר שאין לו אחיזה ממשית בדברי הראשונים?</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>[[משתמש:א.א|א.א]] 12:38, 8 בפברואר 2016 (IST)</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בדיעבד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בדיעבד==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השש&quot;כ סתם בדבריו לאסור כל שכר שבת בדיעבד בין לו בין לאחרים. ומקורו מדברי השו&quot;ע סי' רמה ס&quot;ו שפסק ע&quot;פ המרדכי שגוים שאפו לישראל בתנורו בשבת בעל כרחו ונתנו לו פת בשכרו, אסור לישראל להינות ממנו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>השש&quot;כ סתם בדבריו לאסור כל שכר שבת בדיעבד בין לו בין לאחרים. ומקורו מדברי השו&quot;ע סי' רמה ס&quot;ו שפסק ע&quot;פ המרדכי שגוים שאפו לישראל בתנורו בשבת בעל כרחו ונתנו לו פת בשכרו, אסור לישראל להינות ממנו.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=1628&oldid=prev 2016-01-30T20:50:44Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הבלעה</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:50, 30 בינואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל לא כתבתי כל זה בפנים עד שיבואו החכמים דפה ויעמידוני על אמיתות הענין, הגם שהדברים נוגעים למעשה.&lt;BR/&gt; [[משתמש:א.א|א.א]] 16:27, 26 בינואר 2016 (IST)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל לא כתבתי כל זה בפנים עד שיבואו החכמים דפה ויעמידוני על אמיתות הענין, הגם שהדברים נוגעים למעשה.&lt;BR/&gt; [[משתמש:א.א|א.א]] 16:27, 26 בינואר 2016 (IST)</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:*ראה בספר '''בני ציון''' ליכטמן [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9090&amp;st=&amp;pgnum=87&amp;hilite= (ה)] שכתב כדבריך, והשאיר דברי המג&quot;א והרמ&quot;א בצ&quot;ע. &lt;BR/&gt;[[משתמש:יקטן|יקטן]] 11:35, 27 בינואר 2016 (IST)</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:*ראה בספר '''בני ציון''' ליכטמן [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9090&amp;st=&amp;pgnum=87&amp;hilite= (ה)] שכתב כדבריך, והשאיר דברי המג&quot;א והרמ&quot;א בצ&quot;ע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(הכנסתי אותו גם לדף הסוגיה)</ins>. &lt;BR/&gt;[[משתמש:יקטן|יקטן]] 11:35, 27 בינואר 2016 (IST)</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::* האם אפשר למעשה לסמוך על דבריו ועל האליה רבה, ולהכריע שהספרדים יכולים לסמוך על דברי מרן בבדק הבית, ולהתיר להשכיר לזמן ממושך אף ביכול לחזור בו?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::* האם אפשר למעשה לסמוך על דבריו ועל האליה רבה, ולהכריע שהספרדים יכולים לסמוך על דברי מרן בבדק הבית, ולהתיר להשכיר לזמן ממושך אף ביכול לחזור בו?</div></td></tr> </table>

יקטן https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=1591&oldid=prev 2016-01-27T14:35:07Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:35, 27 בינואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל לפום ריהטא יש פה שני דינים, כי אינו דומה שכר השבת דאיירי ביה המרדכי לשכר שבת דידן. שבעובדא דתנור שכתב המרדכי, סיבת האיסור איננה השכר עצמו, אלא מה שהגוי עושה בשליחות ישראל, ובזה אסור השכר אף בדיעבד, כמבואר בגמרא ע&quot;ז כב:, לפי שאם יטול השכר הרי מוכח שהגוי היה שלוחו. אבל בנידו&quot;ד עסקינן באופן שאינו עושה מלאכה האסורה וגם אין כאן גוי שלוחו, אלא הוא עצמו עושה מלאכה המותרת בשבת, רק שרוצה ליטול עליה שכר. ואף שלכתחילה אסור ליטול שכר כמבואר בברייתא בבא מציעא נח., מ&quot;מ מנ&quot;ל בדיעבד לאסור. והרי כבר כתבו הפוסקים שאיסור זה קל אפילו משאר איסורי דרבנן.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל לפום ריהטא יש פה שני דינים, כי אינו דומה שכר השבת דאיירי ביה המרדכי לשכר שבת דידן. שבעובדא דתנור שכתב המרדכי, סיבת האיסור איננה השכר עצמו, אלא מה שהגוי עושה בשליחות ישראל, ובזה אסור השכר אף בדיעבד, כמבואר בגמרא ע&quot;ז כב:, לפי שאם יטול השכר הרי מוכח שהגוי היה שלוחו. אבל בנידו&quot;ד עסקינן באופן שאינו עושה מלאכה האסורה וגם אין כאן גוי שלוחו, אלא הוא עצמו עושה מלאכה המותרת בשבת, רק שרוצה ליטול עליה שכר. ואף שלכתחילה אסור ליטול שכר כמבואר בברייתא בבא מציעא נח., מ&quot;מ מנ&quot;ל בדיעבד לאסור. והרי כבר כתבו הפוסקים שאיסור זה קל אפילו משאר איסורי דרבנן.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אלא שאולי יש לומר שהאיסור הוא בפעולה אם נוטל שכר, וכמ&quot;ש הגר&quot;ח מבריסק, וא&quot;כ כל זמן שלא נוטל שכר אין עליו איסור, וברגע שיטול, אפי' בדיעבד, איגלאי מילתא שמה שעשה היה באיסור. אלא שצ&quot;ע אם די בזה כדי לאסור גם על אחרים. הגם שלא ברור לאסור מכח סברה בלבד, אם באמת נאמר שהראיה בסי' רמו אינה ראיה. יבואו המלומדים ויאירו עיני בהלכה זו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אלא שאולי יש לומר שהאיסור הוא בפעולה אם נוטל שכר, וכמ&quot;ש הגר&quot;ח מבריסק, וא&quot;כ כל זמן שלא נוטל שכר אין עליו איסור, וברגע שיטול, אפי' בדיעבד, איגלאי מילתא שמה שעשה היה באיסור. אלא שצ&quot;ע אם די בזה כדי לאסור גם על אחרים. הגם שלא ברור לאסור מכח סברה בלבד, אם באמת נאמר שהראיה בסי' רמו אינה ראיה. יבואו המלומדים ויאירו עיני בהלכה זו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;[[משתמש:א.א|א.א]] 16:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">26</del>, 27 בינואר 2016 (IST)</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;[[משתמש:א.א|א.א]] 16:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">35</ins>, 27 בינואר 2016 (IST)</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=1590&oldid=prev 2016-01-27T14:26:55Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:26, 27 בינואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::* האם אפשר למעשה לסמוך על דבריו ועל האליה רבה, ולהכריע שהספרדים יכולים לסמוך על דברי מרן בבדק הבית, ולהתיר להשכיר לזמן ממושך אף ביכול לחזור בו?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::* האם אפשר למעשה לסמוך על דבריו ועל האליה רבה, ולהכריע שהספרדים יכולים לסמוך על דברי מרן בבדק הבית, ולהתיר להשכיר לזמן ממושך אף ביכול לחזור בו?</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==בדיעבד==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השש"כ סתם בדבריו לאסור כל שכר שבת בדיעבד בין לו בין לאחרים. ומקורו מדברי השו"ע סי' רמה ס"ו שפסק ע"פ המרדכי שגוים שאפו לישראל בתנורו בשבת בעל כרחו ונתנו לו פת בשכרו, אסור לישראל להינות ממנו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>אבל לפום ריהטא יש פה שני דינים, כי אינו דומה שכר השבת דאיירי ביה המרדכי לשכר שבת דידן. שבעובדא דתנור שכתב המרדכי, סיבת האיסור איננה השכר עצמו, אלא מה שהגוי עושה בשליחות ישראל, ובזה אסור השכר אף בדיעבד, כמבואר בגמרא ע"ז כב:, לפי שאם יטול השכר הרי מוכח שהגוי היה שלוחו. אבל בנידו"ד עסקינן באופן שאינו עושה מלאכה האסורה וגם אין כאן גוי שלוחו, אלא הוא עצמו עושה מלאכה המותרת בשבת, רק שרוצה ליטול עליה שכר. ואף שלכתחילה אסור ליטול שכר כמבואר בברייתא בבא מציעא נח., מ"מ מנ"ל בדיעבד לאסור. והרי כבר כתבו הפוסקים שאיסור זה קל אפילו משאר איסורי דרבנן.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>אלא שאולי יש לומר שהאיסור הוא בפעולה אם נוטל שכר, וכמ"ש הגר"ח מבריסק, וא"כ כל זמן שלא נוטל שכר אין עליו איסור, וברגע שיטול, אפי' בדיעבד, איגלאי מילתא שמה שעשה היה באיסור. אלא שצ"ע אם די בזה כדי לאסור גם על אחרים. הגם שלא ברור לאסור מכח סברה בלבד, אם באמת נאמר שהראיה בסי' רמו אינה ראיה. יבואו המלומדים ויאירו עיני בהלכה זו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/>[[משתמש:א.א|א.א]] 16:26, 27 בינואר 2016 (IST)</ins></div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=1582&oldid=prev 2016-01-27T09:35:51Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:35, 27 בינואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל לא כתבתי כל זה בפנים עד שיבואו החכמים דפה ויעמידוני על אמיתות הענין, הגם שהדברים נוגעים למעשה.&lt;BR/&gt; [[משתמש:א.א|א.א]] 16:27, 26 בינואר 2016 (IST)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל לא כתבתי כל זה בפנים עד שיבואו החכמים דפה ויעמידוני על אמיתות הענין, הגם שהדברים נוגעים למעשה.&lt;BR/&gt; [[משתמש:א.א|א.א]] 16:27, 26 בינואר 2016 (IST)</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:*ראה בספר '''בני ציון''' ליכטמן [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9090&amp;st=&amp;pgnum=87&amp;hilite= (ה)] שכתב כדבריך, והשאיר דברי המג&quot;א והרמ&quot;א בצ&quot;ע.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:*ראה בספר '''בני ציון''' ליכטמן [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9090&amp;st=&amp;pgnum=87&amp;hilite= (ה)] שכתב כדבריך, והשאיר דברי המג&quot;א והרמ&quot;א בצ&quot;ע. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;[[משתמש:יקטן|יקטן]] 11:35, 27 בינואר 2016 (IST)</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::* האם אפשר למעשה לסמוך על דבריו ועל האליה רבה, ולהכריע שהספרדים יכולים לסמוך על דברי מרן בבדק הבית, ולהתיר להשכיר לזמן ממושך אף ביכול לחזור בו?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>::* האם אפשר למעשה לסמוך על דבריו ועל האליה רבה, ולהכריע שהספרדים יכולים לסמוך על דברי מרן בבדק הבית, ולהתיר להשכיר לזמן ממושך אף ביכול לחזור בו?</div></td></tr> </table>

יקטן https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=1579&oldid=prev 2016-01-26T15:28:20Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:28, 26 בינואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הבלעה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הבלעה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעניי לא זכיתי להבין דברי המג&quot;א (ז) הללו. חדא דמש&quot;כ דהב&quot;י לא ראה דברי הר&quot;ן, והרי דברים אלו כתובים כבר בתוס' סד: ד&quot;ה מיחזי, ומילא לומר שלא ראה הב&quot;י דברי הר&quot;ן, אבל לומר שלא ראה דברי תוס'? אתמהה. ועוד דבאמת מקור דברי מרן הוא בשבה&quot;ל ולא בר&quot;ן, כמ&quot;ש בבדק הבית, ואינם ענין זל&quot;ז, כי בשבה&quot;ל לא נזכר כל ענין החזרה, אלא העיקר שם הוא אם מזכיר בדבריו השכר של כל יום ויום, וכמ&quot;ש כל זה באליה רבה.&lt;BR/&gt;  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*</ins>בעניי לא זכיתי להבין דברי המג&quot;א (ז) הללו. חדא דמש&quot;כ דהב&quot;י לא ראה דברי הר&quot;ן, והרי דברים אלו כתובים כבר בתוס' סד: ד&quot;ה מיחזי, ומילא לומר שלא ראה הב&quot;י דברי הר&quot;ן, אבל לומר שלא ראה דברי תוס'? אתמהה. ועוד דבאמת מקור דברי מרן הוא בשבה&quot;ל ולא בר&quot;ן, כמ&quot;ש בבדק הבית, ואינם ענין זל&quot;ז, כי בשבה&quot;ל לא נזכר כל ענין החזרה, אלא העיקר שם הוא אם מזכיר בדבריו השכר של כל יום ויום, וכמ&quot;ש כל זה באליה רבה.&lt;BR/&gt;  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועל עיקר דינו של הדרכי משה קשיא, מה בכך שהוא יכול לחזור בו, וכי מפני זה נאמר שזה שכר שבת, והרי מה שעבד עד עכשיו במשך שבועיים, הרי היה זה בהבלעה, כי לא הזכיר לו שכר השבת, רק השכר לפי חודש. והרי גם כתב המשנ&quot;ב שאם החסיר יום אחד, אפי' שבת, יכול לנכות לו מן השכר החודשי. וע&quot;כ מה שמחשב איתו כל יום את שכרו בפנ&quot;ע אינו עושה את זה שכר שבת, אלא חשיב בהבלעה כיון שנותן לו הכל יחד [וראה בבאה&quot;ל ד&quot;ה נותן שהקשה כעי&quot;ז על החיי אדם באם מנכה לו את יום השבת שהחסיר, ולא ירדתי לסו&quot;ד, דהיא גופא קשיא אליביה, וכי מפני שיכול לחזור בו יתחשב כשכיר יום?]. &lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועל עיקר דינו של הדרכי משה קשיא, מה בכך שהוא יכול לחזור בו, וכי מפני זה נאמר שזה שכר שבת, והרי מה שעבד עד עכשיו במשך שבועיים, הרי היה זה בהבלעה, כי לא הזכיר לו שכר השבת, רק השכר לפי חודש. והרי גם כתב המשנ&quot;ב שאם החסיר יום אחד, אפי' שבת, יכול לנכות לו מן השכר החודשי. וע&quot;כ מה שמחשב איתו כל יום את שכרו בפנ&quot;ע אינו עושה את זה שכר שבת, אלא חשיב בהבלעה כיון שנותן לו הכל יחד [וראה בבאה&quot;ל ד&quot;ה נותן שהקשה כעי&quot;ז על החיי אדם באם מנכה לו את יום השבת שהחסיר, ולא ירדתי לסו&quot;ד, דהיא גופא קשיא אליביה, וכי מפני שיכול לחזור בו יתחשב כשכיר יום?]. &lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ופשט דברי התוס' והר&quot;ן הם לא מפני שיכול הבעל לחזור בו, אלא שבאמת '''מראש''' לא סיכמו על סכום אחיד, אלא כל יום ויום מתווסף עוד סכום לפי משך מרדותו של הבעל. ורק הביאו ראיה לזה, שהרי אם יחזור בו ממרדו, שוב לא נוסיף עליו, וזה מוכיח שאין פה סיכום מראש בהבלעה, אלא כל יום בפנ&quot;ע עומד. וחושבני שלזה כיוון הגר&quot;א בביאורו, שלא הזכיר ענין החזרה כלל.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ופשט דברי התוס' והר&quot;ן הם לא מפני שיכול הבעל לחזור בו, אלא שבאמת '''מראש''' לא סיכמו על סכום אחיד, אלא כל יום ויום מתווסף עוד סכום לפי משך מרדותו של הבעל. ורק הביאו ראיה לזה, שהרי אם יחזור בו ממרדו, שוב לא נוסיף עליו, וזה מוכיח שאין פה סיכום מראש בהבלעה, אלא כל יום בפנ&quot;ע עומד. וחושבני שלזה כיוון הגר&quot;א בביאורו, שלא הזכיר ענין החזרה כלל.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וראה גם בבאה&quot;ל מש&quot;כ על דברי אליה רבה, ולענ&quot;ד הרב אליה רבה לא כיוון ליישב דברי הדרכ&quot;מ אלא בא לחלוק עליו, אלא שכתב כן על דברי המג&quot;א לפי דרכו. שהרמ&quot;א הוא אמר דינו ע&quot;פ מה שלמד בדברי הר&quot;ן, אבל האליה רבה בא לבאר דברי השבה&quot;ל שהובאו בב&quot;י, ובכך מתרץ קושיית המג&quot;א. ועיקר השגתו על המג&quot;א היא במה שחיבר דברי הרמ&quot;א עם דברי השבה&quot;ל, ואינם ענין זל&quot;ז [ויישב גם דברי הר&quot;ן כוותיה ודלא כהדרכ&quot;מ].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וראה גם בבאה&quot;ל מש&quot;כ על דברי אליה רבה, ולענ&quot;ד הרב אליה רבה לא כיוון ליישב דברי הדרכ&quot;מ אלא בא לחלוק עליו, אלא שכתב כן על דברי המג&quot;א לפי דרכו. שהרמ&quot;א הוא אמר דינו ע&quot;פ מה שלמד בדברי הר&quot;ן, אבל האליה רבה בא לבאר דברי השבה&quot;ל שהובאו בב&quot;י, ובכך מתרץ קושיית המג&quot;א. ועיקר השגתו על המג&quot;א היא במה שחיבר דברי הרמ&quot;א עם דברי השבה&quot;ל, ואינם ענין זל&quot;ז [ויישב גם דברי הר&quot;ן כוותיה ודלא כהדרכ&quot;מ].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל לא כתבתי כל זה בפנים עד שיבואו החכמים דפה ויעמידוני על אמיתות הענין, הגם שהדברים נוגעים למעשה.&lt;BR/&gt; [[משתמש:א.א|א.א]] 16:27, 26 בינואר 2016 (IST)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל לא כתבתי כל זה בפנים עד שיבואו החכמים דפה ויעמידוני על אמיתות הענין, הגם שהדברים נוגעים למעשה.&lt;BR/&gt; [[משתמש:א.א|א.א]] 16:27, 26 בינואר 2016 (IST)</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:*ראה בספר '''בני ציון''' ליכטמן [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9090&amp;st=&amp;pgnum=87&amp;hilite= (ה)] שכתב כדבריך, והשאיר דברי המג"א והרמ"א בצ"ע.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::* האם אפשר למעשה לסמוך על דבריו ועל האליה רבה, ולהכריע שהספרדים יכולים לסמוך על דברי מרן בבדק הבית, ולהתיר להשכיר לזמן ממושך אף ביכול לחזור בו?</ins></div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=1578&oldid=prev 2016-01-26T15:11:00Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הבלעה</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:11, 26 בינואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועל עיקר דינו של הדרכי משה קשיא, מה בכך שהוא יכול לחזור בו, וכי מפני זה נאמר שזה שכר שבת, והרי מה שעבד עד עכשיו במשך שבועיים, הרי היה זה בהבלעה, כי לא הזכיר לו שכר השבת, רק השכר לפי חודש. והרי גם כתב המשנ&quot;ב שאם החסיר יום אחד, אפי' שבת, יכול לנכות לו מן השכר החודשי. וע&quot;כ מה שמחשב איתו כל יום את שכרו בפנ&quot;ע אינו עושה את זה שכר שבת, אלא חשיב בהבלעה כיון שנותן לו הכל יחד [וראה בבאה&quot;ל ד&quot;ה נותן שהקשה כעי&quot;ז על החיי אדם באם מנכה לו את יום השבת שהחסיר, ולא ירדתי לסו&quot;ד, דהיא גופא קשיא אליביה, וכי מפני שיכול לחזור בו יתחשב כשכיר יום?]. &lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועל עיקר דינו של הדרכי משה קשיא, מה בכך שהוא יכול לחזור בו, וכי מפני זה נאמר שזה שכר שבת, והרי מה שעבד עד עכשיו במשך שבועיים, הרי היה זה בהבלעה, כי לא הזכיר לו שכר השבת, רק השכר לפי חודש. והרי גם כתב המשנ&quot;ב שאם החסיר יום אחד, אפי' שבת, יכול לנכות לו מן השכר החודשי. וע&quot;כ מה שמחשב איתו כל יום את שכרו בפנ&quot;ע אינו עושה את זה שכר שבת, אלא חשיב בהבלעה כיון שנותן לו הכל יחד [וראה בבאה&quot;ל ד&quot;ה נותן שהקשה כעי&quot;ז על החיי אדם באם מנכה לו את יום השבת שהחסיר, ולא ירדתי לסו&quot;ד, דהיא גופא קשיא אליביה, וכי מפני שיכול לחזור בו יתחשב כשכיר יום?]. &lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ופשט דברי התוס' והר&quot;ן הם לא מפני שיכול הבעל לחזור בו, אלא שבאמת '''מראש''' לא סיכמו על סכום אחיד, אלא כל יום ויום מתווסף עוד סכום לפי משך מרדותו של הבעל. ורק הביאו ראיה לזה, שהרי אם יחזור בו ממרדו, שוב לא נוסיף עליו, וזה מוכיח שאין פה סיכום מראש בהבלעה, אלא כל יום בפנ&quot;ע עומד. וחושבני שלזה כיוון הגר&quot;א בביאורו, שלא הזכיר ענין החזרה כלל.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ופשט דברי התוס' והר&quot;ן הם לא מפני שיכול הבעל לחזור בו, אלא שבאמת '''מראש''' לא סיכמו על סכום אחיד, אלא כל יום ויום מתווסף עוד סכום לפי משך מרדותו של הבעל. ורק הביאו ראיה לזה, שהרי אם יחזור בו ממרדו, שוב לא נוסיף עליו, וזה מוכיח שאין פה סיכום מראש בהבלעה, אלא כל יום בפנ&quot;ע עומד. וחושבני שלזה כיוון הגר&quot;א בביאורו, שלא הזכיר ענין החזרה כלל.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וראה גם בבאה&quot;ל מש&quot;כ על דברי אליה רבה, ולענ&quot;ד הרב אליה רבה לא כיוון ליישב דברי הדרכ&quot;מ אלא בא לחלוק עליו, אלא שכתב כן על דברי המג&quot;א לפי דרכו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>וראה גם בבאה&quot;ל מש&quot;כ על דברי אליה רבה, ולענ&quot;ד הרב אליה רבה לא כיוון ליישב דברי הדרכ&quot;מ אלא בא לחלוק עליו, אלא שכתב כן על דברי המג&quot;א לפי דרכו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. שהרמ&quot;א הוא אמר דינו ע&quot;פ מה שלמד בדברי הר&quot;ן, אבל האליה רבה בא לבאר דברי השבה&quot;ל שהובאו בב&quot;י, ובכך מתרץ קושיית המג&quot;א. ועיקר השגתו על המג&quot;א היא במה שחיבר דברי הרמ&quot;א עם דברי השבה&quot;ל, ואינם ענין זל&quot;ז [ויישב גם דברי הר&quot;ן כוותיה ודלא כהדרכ&quot;מ]</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל לא כתבתי כל זה בפנים עד שיבואו החכמים דפה ויעמידוני על אמיתות הענין, הגם שהדברים נוגעים למעשה.&lt;BR/&gt; [[משתמש:א.א|א.א]] 16:27, 26 בינואר 2016 (IST)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל לא כתבתי כל זה בפנים עד שיבואו החכמים דפה ויעמידוני על אמיתות הענין, הגם שהדברים נוגעים למעשה.&lt;BR/&gt; [[משתמש:א.א|א.א]] 16:27, 26 בינואר 2016 (IST)</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=1577&oldid=prev 2016-01-26T15:07:11Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">הבלעה</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:07, 26 בינואר 2016</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הבלעה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הבלעה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעניי לא זכיתי להבין דברי המג&quot;א (ז) הללו. חדא דמש&quot;כ דהב&quot;י לא ראה דברי הר&quot;ן, והרי דברים אלו כתובים כבר בתוס' סד: ד&quot;ה מיחזי, ומילא לומר שלא ראה הב&quot;י דברי הר&quot;ן, אבל לומר שלא ראה דברי תוס'? אתמהה. ועוד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דמה ענין זל&quot;ז, והרי </del>דברי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמ</del>&quot;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א הללו מקורם בשבולי הלקט [</del>ולא כמ&quot;ש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעל הציונים לדברי הרמ</del>&quot;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א שידוע שאינם מהרמ&quot;א כלל]</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובשבה</del>&quot;ל לא נזכר כל ענין החזרה, אלא העיקר שם הוא אם מזכיר בדבריו השכר של כל יום ויום, וכמ&quot;ש כל זה באליה רבה.&lt;BR/&gt;  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בעניי לא זכיתי להבין דברי המג&quot;א (ז) הללו. חדא דמש&quot;כ דהב&quot;י לא ראה דברי הר&quot;ן, והרי דברים אלו כתובים כבר בתוס' סד: ד&quot;ה מיחזי, ומילא לומר שלא ראה הב&quot;י דברי הר&quot;ן, אבל לומר שלא ראה דברי תוס'? אתמהה. ועוד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דבאמת מקור </ins>דברי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מרן הוא בשבה</ins>&quot;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל </ins>ולא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בר&quot;ן, </ins>כמ&quot;ש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבדק הבית, ואינם ענין זל</ins>&quot;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ז</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כי בשבה</ins>&quot;ל לא נזכר כל ענין החזרה, אלא העיקר שם הוא אם מזכיר בדבריו השכר של כל יום ויום, וכמ&quot;ש כל זה באליה רבה.&lt;BR/&gt;  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועל עיקר דינו של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המג&quot;א</del>, מה בכך שהוא יכול לחזור בו, וכי מפני זה נאמר שזה שכר שבת, והרי מה שעבד עד עכשיו במשך שבועיים, הרי היה זה בהבלעה, כי לא הזכיר לו שכר השבת, רק השכר לפי חודש. והרי גם כתב המשנ&quot;ב שאם החסיר יום אחד, אפי' שבת, יכול לנכות לו מן השכר החודשי. וע&quot;כ מה שמחשב איתו כל יום את שכרו בפנ&quot;ע אינו עושה את זה שכר שבת, אלא חשיב בהבלעה כיון שנותן לו הכל יחד. ופשט דברי התוס' והר&quot;ן הם לא מפני שיכול הבעל לחזור בו, אלא שבאמת '''מראש''' לא סיכמו על סכום אחיד, אלא כל יום ויום מתווסף עוד סכום לפי משך מרדותו של הבעל. ורק הביאו ראיה לזה, שהרי אם יחזור בו ממרדו, שוב לא נוסיף עליו, וזה מוכיח שאין פה סיכום מראש בהבלעה, אלא כל יום בפנ&quot;ע עומד. וחושבני שלזה כיוון הגר&quot;א בביאורו, שלא הזכיר ענין החזרה כלל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ועל עיקר דינו של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הדרכי משה קשיא</ins>, מה בכך שהוא יכול לחזור בו, וכי מפני זה נאמר שזה שכר שבת, והרי מה שעבד עד עכשיו במשך שבועיים, הרי היה זה בהבלעה, כי לא הזכיר לו שכר השבת, רק השכר לפי חודש. והרי גם כתב המשנ&quot;ב שאם החסיר יום אחד, אפי' שבת, יכול לנכות לו מן השכר החודשי. וע&quot;כ מה שמחשב איתו כל יום את שכרו בפנ&quot;ע אינו עושה את זה שכר שבת, אלא חשיב בהבלעה כיון שנותן לו הכל יחד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[וראה בבאה&quot;ל ד&quot;ה נותן שהקשה כעי&quot;ז על החיי אדם באם מנכה לו את יום השבת שהחסיר, ולא ירדתי לסו&quot;ד, דהיא גופא קשיא אליביה, וכי מפני שיכול לחזור בו יתחשב כשכיר יום?]</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל לא כתבתי כל זה בפנים עד שיבואו החכמים ויעמידוני על אמיתות הענין, הגם שהדברים נוגעים למעשה.&lt;BR/&gt; [[משתמש:א.א|א.א]] 16:27, 26 בינואר 2016 (IST)</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ופשט דברי התוס' והר&quot;ן הם לא מפני שיכול הבעל לחזור בו, אלא שבאמת '''מראש''' לא סיכמו על סכום אחיד, אלא כל יום ויום מתווסף עוד סכום לפי משך מרדותו של הבעל. ורק הביאו ראיה לזה, שהרי אם יחזור בו ממרדו, שוב לא נוסיף עליו, וזה מוכיח שאין פה סיכום מראש בהבלעה, אלא כל יום בפנ&quot;ע עומד. וחושבני שלזה כיוון הגר&quot;א בביאורו, שלא הזכיר ענין החזרה כלל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.&lt;BR/&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וראה גם בבאה&quot;ל מש&quot;כ על דברי אליה רבה, ולענ&quot;ד הרב אליה רבה לא כיוון ליישב דברי הדרכ&quot;מ אלא בא לחלוק עליו, אלא שכתב כן על דברי המג&quot;א לפי דרכו</ins>.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;אבל לא כתבתי כל זה בפנים עד שיבואו החכמים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דפה </ins>ויעמידוני על אמיתות הענין, הגם שהדברים נוגעים למעשה.&lt;BR/&gt; [[משתמש:א.א|א.א]] 16:27, 26 בינואר 2016 (IST)</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%9B%D7%A8_%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=1573&oldid=prev 2016-01-26T14:27:27Z

<p>דף חדש: ==הבלעה== בעניי לא זכיתי להבין דברי המג&quot;א (ז) הללו. חדא דמש&quot;כ דהב&quot;י לא ראה דברי הר&quot;ן, והרי דברים אלו כתובים ...</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>==הבלעה==<br /> בעניי לא זכיתי להבין דברי המג&quot;א (ז) הללו. חדא דמש&quot;כ דהב&quot;י לא ראה דברי הר&quot;ן, והרי דברים אלו כתובים כבר בתוס' סד: ד&quot;ה מיחזי, ומילא לומר שלא ראה הב&quot;י דברי הר&quot;ן, אבל לומר שלא ראה דברי תוס'? אתמהה. ועוד דמה ענין זל&quot;ז, והרי דברי הרמ&quot;א הללו מקורם בשבולי הלקט [ולא כמ&quot;ש בעל הציונים לדברי הרמ&quot;א שידוע שאינם מהרמ&quot;א כלל], ובשבה&quot;ל לא נזכר כל ענין החזרה, אלא העיקר שם הוא אם מזכיר בדבריו השכר של כל יום ויום, וכמ&quot;ש כל זה באליה רבה.&lt;BR/&gt; <br /> ועל עיקר דינו של המג&quot;א, מה בכך שהוא יכול לחזור בו, וכי מפני זה נאמר שזה שכר שבת, והרי מה שעבד עד עכשיו במשך שבועיים, הרי היה זה בהבלעה, כי לא הזכיר לו שכר השבת, רק השכר לפי חודש. והרי גם כתב המשנ&quot;ב שאם החסיר יום אחד, אפי' שבת, יכול לנכות לו מן השכר החודשי. וע&quot;כ מה שמחשב איתו כל יום את שכרו בפנ&quot;ע אינו עושה את זה שכר שבת, אלא חשיב בהבלעה כיון שנותן לו הכל יחד. ופשט דברי התוס' והר&quot;ן הם לא מפני שיכול הבעל לחזור בו, אלא שבאמת '''מראש''' לא סיכמו על סכום אחיד, אלא כל יום ויום מתווסף עוד סכום לפי משך מרדותו של הבעל. ורק הביאו ראיה לזה, שהרי אם יחזור בו ממרדו, שוב לא נוסיף עליו, וזה מוכיח שאין פה סיכום מראש בהבלעה, אלא כל יום בפנ&quot;ע עומד. וחושבני שלזה כיוון הגר&quot;א בביאורו, שלא הזכיר ענין החזרה כלל.<br /> &lt;BR/&gt;אבל לא כתבתי כל זה בפנים עד שיבואו החכמים ויעמידוני על אמיתות הענין, הגם שהדברים נוגעים למעשה.&lt;BR/&gt; [[משתמש:א.א|א.א]] 16:27, 26 בינואר 2016 (IST)</div>

א.א