https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA?feed=atom 2026-06-24T04:42:27Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=16070&oldid=prev 2020-11-12T13:13:17Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:13, 12 בנובמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:וכעת יש לבאר לגבי מה ששאלה הגמרא בסוף הסוגיה - סתמא מאי? שלפי הרמב&quot;ם לא ייתכן לפרשו על שבת אלא רק ערלה, וכמו שכתב הר&quot;ן. וזאת משתי סיבות: א. הרי עובדא דרבא היה בסתמא ופסק להיתרא, והגמרא אמרה שאסור אלא אם כן התנו, ומוכח שבלא התנו אסור (הוכחה זו כתב הר&quot;ן). ב. סתמא הכוונה היא שלא התנו, ובזה פשיטא שאסור לבוא חשבון וליטול שכר כנגד השבת, שהרי זהו שכר שבת ממש, והרי אפילו אם אמר לו טול אתה שבת ואני בחול אסור, וכל שכן אם נוטל שכר שבת ממש. אלא ודאי כמו שכתב הר&quot;ן האיבעיא סתמא מאי, קאי רק על ערלה, אבל בשבת פשיטא לאיסורא וכמו שמבואר ברמב&quot;ם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:וכעת יש לבאר לגבי מה ששאלה הגמרא בסוף הסוגיה - סתמא מאי? שלפי הרמב&quot;ם לא ייתכן לפרשו על שבת אלא רק ערלה, וכמו שכתב הר&quot;ן. וזאת משתי סיבות: א. הרי עובדא דרבא היה בסתמא ופסק להיתרא, והגמרא אמרה שאסור אלא אם כן התנו, ומוכח שבלא התנו אסור (הוכחה זו כתב הר&quot;ן). ב. סתמא הכוונה היא שלא התנו, ובזה פשיטא שאסור לבוא חשבון וליטול שכר כנגד השבת, שהרי זהו שכר שבת ממש, והרי אפילו אם אמר לו טול אתה שבת ואני בחול אסור, וכל שכן אם נוטל שכר שבת ממש. אלא ודאי כמו שכתב הר&quot;ן האיבעיא סתמא מאי, קאי רק על ערלה, אבל בשבת פשיטא לאיסורא וכמו שמבואר ברמב&quot;ם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:07, 28 בינואר 2019 (IST)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:07, 28 בינואר 2019 (IST)</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt; </del>יישר כח! זו אכן נקודה שלא היתה ברורה לי בסוגייה עד שראיתי עתה את התייחסותך והסברך. אינני בטוח שהדיוק מהרמב&quot;ם הוא מוכרח, אך זהו הסבר יפה מאד, ונראה כדברי אמת. אכן צריך לתת את הדעת מדוע אף אחד מהמפרשים ונו&quot;כ לא התייחסו לנקודת מחלוקת זו. [[משתמש:טוב עין|טוב עין]] ([[שיחת משתמש:טוב עין|שיחה]]) 21:23, 11 בנובמבר 2020 (IST)</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">::</ins>יישר כח! זו אכן נקודה שלא היתה ברורה לי בסוגייה עד שראיתי עתה את התייחסותך והסברך. אינני בטוח שהדיוק מהרמב&quot;ם הוא מוכרח, אך זהו הסבר יפה מאד, ונראה כדברי אמת. אכן צריך לתת את הדעת מדוע אף אחד מהמפרשים ונו&quot;כ לא התייחסו לנקודת מחלוקת זו. [[משתמש:טוב עין|טוב עין]] ([[שיחת משתמש:טוב עין|שיחה]]) 21:23, 11 <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנובמבר 2020 (IST)</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:::תודה רבה. האמת שאני עכשיו לא 'מונח' בסוגיה, אז צריך לחזור ולהכינס לעניינים, אבל אם יש חידושים אשמח לשמוע.[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 15:13, 12 </ins>בנובמבר 2020 (IST)</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=16069&oldid=prev 2020-11-11T19:24:10Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטת הרמב&quot;ם לעומת שיטת רש&quot;י</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:24, 11 בנובמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:וכעת יש לבאר לגבי מה ששאלה הגמרא בסוף הסוגיה - סתמא מאי? שלפי הרמב&quot;ם לא ייתכן לפרשו על שבת אלא רק ערלה, וכמו שכתב הר&quot;ן. וזאת משתי סיבות: א. הרי עובדא דרבא היה בסתמא ופסק להיתרא, והגמרא אמרה שאסור אלא אם כן התנו, ומוכח שבלא התנו אסור (הוכחה זו כתב הר&quot;ן). ב. סתמא הכוונה היא שלא התנו, ובזה פשיטא שאסור לבוא חשבון וליטול שכר כנגד השבת, שהרי זהו שכר שבת ממש, והרי אפילו אם אמר לו טול אתה שבת ואני בחול אסור, וכל שכן אם נוטל שכר שבת ממש. אלא ודאי כמו שכתב הר&quot;ן האיבעיא סתמא מאי, קאי רק על ערלה, אבל בשבת פשיטא לאיסורא וכמו שמבואר ברמב&quot;ם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:וכעת יש לבאר לגבי מה ששאלה הגמרא בסוף הסוגיה - סתמא מאי? שלפי הרמב&quot;ם לא ייתכן לפרשו על שבת אלא רק ערלה, וכמו שכתב הר&quot;ן. וזאת משתי סיבות: א. הרי עובדא דרבא היה בסתמא ופסק להיתרא, והגמרא אמרה שאסור אלא אם כן התנו, ומוכח שבלא התנו אסור (הוכחה זו כתב הר&quot;ן). ב. סתמא הכוונה היא שלא התנו, ובזה פשיטא שאסור לבוא חשבון וליטול שכר כנגד השבת, שהרי זהו שכר שבת ממש, והרי אפילו אם אמר לו טול אתה שבת ואני בחול אסור, וכל שכן אם נוטל שכר שבת ממש. אלא ודאי כמו שכתב הר&quot;ן האיבעיא סתמא מאי, קאי רק על ערלה, אבל בשבת פשיטא לאיסורא וכמו שמבואר ברמב&quot;ם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:07, 28 בינואר 2019 (IST)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:07, 28 בינואר 2019 (IST)</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt; יישר כח! זו אכן נקודה שלא היתה ברורה לי בסוגייה עד שראיתי עתה את התייחסותך והסברך. אינני בטוח שהדיוק מהרמב&quot;ם הוא מוכרח, אך זהו הסבר יפה מאד, ונראה כדברי אמת. אכן צריך לתת את הדעת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדו </del>אף אחד מהמפרשים ונו&quot;כ לא התייחסו לנקודת מחלוקת זו. [[משתמש:טוב עין|טוב עין]] ([[שיחת משתמש:טוב עין|שיחה]]) 21:23, 11 בנובמבר 2020 (IST)</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt; יישר כח! זו אכן נקודה שלא היתה ברורה לי בסוגייה עד שראיתי עתה את התייחסותך והסברך. אינני בטוח שהדיוק מהרמב&quot;ם הוא מוכרח, אך זהו הסבר יפה מאד, ונראה כדברי אמת. אכן צריך לתת את הדעת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדוע </ins>אף אחד מהמפרשים ונו&quot;כ לא התייחסו לנקודת מחלוקת זו. [[משתמש:טוב עין|טוב עין]] ([[שיחת משתמש:טוב עין|שיחה]]) 21:23, 11 בנובמבר 2020 (IST)</div></td></tr> </table>

טוב עין https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=16068&oldid=prev 2020-11-11T19:23:30Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטת הרמב&quot;ם לעומת שיטת רש&quot;י</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:23, 11 בנובמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:וכעת יש לבאר לגבי מה ששאלה הגמרא בסוף הסוגיה - סתמא מאי? שלפי הרמב&quot;ם לא ייתכן לפרשו על שבת אלא רק ערלה, וכמו שכתב הר&quot;ן. וזאת משתי סיבות: א. הרי עובדא דרבא היה בסתמא ופסק להיתרא, והגמרא אמרה שאסור אלא אם כן התנו, ומוכח שבלא התנו אסור (הוכחה זו כתב הר&quot;ן). ב. סתמא הכוונה היא שלא התנו, ובזה פשיטא שאסור לבוא חשבון וליטול שכר כנגד השבת, שהרי זהו שכר שבת ממש, והרי אפילו אם אמר לו טול אתה שבת ואני בחול אסור, וכל שכן אם נוטל שכר שבת ממש. אלא ודאי כמו שכתב הר&quot;ן האיבעיא סתמא מאי, קאי רק על ערלה, אבל בשבת פשיטא לאיסורא וכמו שמבואר ברמב&quot;ם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:וכעת יש לבאר לגבי מה ששאלה הגמרא בסוף הסוגיה - סתמא מאי? שלפי הרמב&quot;ם לא ייתכן לפרשו על שבת אלא רק ערלה, וכמו שכתב הר&quot;ן. וזאת משתי סיבות: א. הרי עובדא דרבא היה בסתמא ופסק להיתרא, והגמרא אמרה שאסור אלא אם כן התנו, ומוכח שבלא התנו אסור (הוכחה זו כתב הר&quot;ן). ב. סתמא הכוונה היא שלא התנו, ובזה פשיטא שאסור לבוא חשבון וליטול שכר כנגד השבת, שהרי זהו שכר שבת ממש, והרי אפילו אם אמר לו טול אתה שבת ואני בחול אסור, וכל שכן אם נוטל שכר שבת ממש. אלא ודאי כמו שכתב הר&quot;ן האיבעיא סתמא מאי, קאי רק על ערלה, אבל בשבת פשיטא לאיסורא וכמו שמבואר ברמב&quot;ם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:07, 28 בינואר 2019 (IST)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>:[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:07, 28 בינואר 2019 (IST)</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/> יישר כח! זו אכן נקודה שלא היתה ברורה לי בסוגייה עד שראיתי עתה את התייחסותך והסברך. אינני בטוח שהדיוק מהרמב"ם הוא מוכרח, אך זהו הסבר יפה מאד, ונראה כדברי אמת. אכן צריך לתת את הדעת מדו אף אחד מהמפרשים ונו"כ לא התייחסו לנקודת מחלוקת זו. [[משתמש:טוב עין|טוב עין]] ([[שיחת משתמש:טוב עין|שיחה]]) 21:23, 11 בנובמבר 2020 (IST)</ins></div></td></tr> </table>

טוב עין https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=14061&oldid=prev 2019-02-09T20:20:30Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:20, 9 בפברואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם לעומת זאת מפרש את כל הברייתא לענין השכר עצמו, ולא לענין העבודה. שכן הוא לא מזכיר כלל דין השליחות, אלא הכל סביב השכר. וכך כותב הרמב&quot;ם: &quot;המשתתף עם הנכרי... אם התנו בתחילה שיהיה '''שכר השבת לנכרי לבדו''' אם מעט ואם הרבה...&quot;, כלומר גם התנאי הראשוני הוא בענין השכר, ולא מדבר כלל על העבודה. וכך מפרש הרמב&quot;ם את הברייתא - המשתתף עם הנכרי, לא יאמר לו טול אתה בשבת ואני בחול, כלומר הגם שעשה הגוי לבדו מעצמו מלאכה בשבת, לא יכול הישראל ליטול שכר של אחד מימי החול, כנגד השכר שנוטל הגוי עבור שבת, שכן בזה הוא נוטל שכר שבת. אלא יטול הנכרי שכר השבתות כולם, והשאר יחלקו בשווה. אמנם אם התנו ביניהם מתחילה שיטול הגוי שכר השבתות וישראל שכר אחד מימות החול כנגדן מותר, כיון שעל דעת כן נשתתפו ואין כאן שכר שבת.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ם לעומת זאת מפרש את כל הברייתא לענין השכר עצמו, ולא לענין העבודה. שכן הוא לא מזכיר כלל דין השליחות, אלא הכל סביב השכר. וכך כותב הרמב&quot;ם: &quot;המשתתף עם הנכרי... אם התנו בתחילה שיהיה '''שכר השבת לנכרי לבדו''' אם מעט ואם הרבה...&quot;, כלומר גם התנאי הראשוני הוא בענין השכר, ולא מדבר כלל על העבודה. וכך מפרש הרמב&quot;ם את הברייתא - המשתתף עם הנכרי, לא יאמר לו טול אתה בשבת ואני בחול, כלומר הגם שעשה הגוי לבדו מעצמו מלאכה בשבת, לא יכול הישראל ליטול שכר של אחד מימי החול, כנגד השכר שנוטל הגוי עבור שבת, שכן בזה הוא נוטל שכר שבת. אלא יטול הנכרי שכר השבתות כולם, והשאר יחלקו בשווה. אמנם אם התנו ביניהם מתחילה שיטול הגוי שכר השבתות וישראל שכר אחד מימות החול כנגדן מותר, כיון שעל דעת כן נשתתפו ואין כאן שכר שבת.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העולה מן הדברים שכל ההשוואה לשיטת רש&quot;י לוקה בחסר, שכן צריך להדגיש קודם כל שהרמב&quot;ם מפרש אחרת את כל התנאי, ובעצם את כל האיסור שעליו מדברת הברייתא. ומאחר שכך הם הדברים, פשוט הדבר שאינו מועיל תנאי אם לבסוף באו חשבון, שהרי כל התנאי נועד לקבוע את חלוקת השכר ביניהם, ואם אחר שהתנו שיחלקו באופן שהשבתות יהיו לגוי ויום חול אחד לישראל כנגדן, אם לא יבצעו זאת הרי שכל התנאי מעיקרא בטל. ואינו דומה לשיטת רש&quot;י שאף שהתנו מותר לבוא חשבון לבסוף, מפני שהתנאי היה על עצם השותפות ולא על השכר, וממילא כיון שבשותפות אין איסור, לא אכפת לן כבר מהאופן שיחלקו את השכר. אבל לשיטת הרמב&quot;ם שכל התנאי היה על השכר ודאי שאם אינם עושים כפי שהתנו, דבריהם בטלים, ויש איסור בדבר.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>העולה מן הדברים שכל ההשוואה לשיטת רש&quot;י לוקה בחסר, שכן צריך להדגיש קודם כל שהרמב&quot;ם מפרש אחרת את כל התנאי, ובעצם את כל האיסור שעליו מדברת הברייתא. ומאחר שכך הם הדברים, פשוט הדבר שאינו מועיל תנאי אם לבסוף באו חשבון, שהרי כל התנאי נועד לקבוע את חלוקת השכר ביניהם, ואם אחר שהתנו שיחלקו באופן שהשבתות יהיו לגוי ויום חול אחד לישראל כנגדן, אם לא יבצעו זאת הרי שכל התנאי מעיקרא בטל. ואינו דומה לשיטת רש&quot;י שאף שהתנו מותר לבוא חשבון לבסוף, מפני שהתנאי היה על עצם השותפות ולא על השכר, וממילא כיון שבשותפות אין איסור, לא אכפת לן כבר מהאופן שיחלקו את השכר. אבל לשיטת הרמב&quot;ם שכל התנאי היה על השכר ודאי שאם אינם עושים כפי שהתנו, דבריהם בטלים, ויש איסור בדבר.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי זה יוצא שודאי מה שאמרה הברייתא 'אם באו חשבון אסור' הכוונה אפילו אם התנו, שכן עיקר האיסור הוא בחלוקה ולא באי ההתניה בתחילת השותפות. ונראה שזו גם כוונת הראב"ד שכתב שאם באו חשבון אסור מתייחס למקרה שהתנו, דהיינו שלא יועיל תנאי בתחילת השותפות אם לבסוף עשו חשבון, כיון שבסוף הוא נוטל שכר שבת.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אשמח לשמוע תגובות, ואם נכתבו הדברים כבר באיזה ספר.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אשמח לשמוע תגובות, ואם נכתבו הדברים כבר באיזה ספר.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 11:19, 27 בינואר 2019 (IST)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 11:19, 27 בינואר 2019 (IST)</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=14026&oldid=prev 2019-01-28T21:07:03Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:07, 29 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אשמח לשמוע תגובות, ואם נכתבו הדברים כבר באיזה ספר.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אשמח לשמוע תגובות, ואם נכתבו הדברים כבר באיזה ספר.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 11:19, 27 בינואר 2019 (IST)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 11:19, 27 בינואר 2019 (IST)</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:לפי הנ"ל יוצא שישנם שלושה מצבי חלוקה: א. חלוקה שווה של כל הרווחים בין של חול ובין של שבת. ב. הגוי נוטל שכר שבת וישראל נוטל כנגדו שכר של יום חול כמה שיהיה, בין מעט בין הרבה. ג. הגוי נוטל שכר השבתות והשאר חולקים בשווה.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:חלוקה א אסורה אפילו אם התנו בתחילה, שהרי סוף סוף שכר שבת הוא נוטל. חלוקה שניה מותר רק אם התנו בתחילה שיעשו כן, אבל אם לא התנו אסור כיון שהשכר שנוטל עבור יום חול הוא כנגד שכר השבת. חלוקה שלישית מותרת לגמרי.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:וכעת יש לבאר לגבי מה ששאלה הגמרא בסוף הסוגיה - סתמא מאי? שלפי הרמב"ם לא ייתכן לפרשו על שבת אלא רק ערלה, וכמו שכתב הר"ן. וזאת משתי סיבות: א. הרי עובדא דרבא היה בסתמא ופסק להיתרא, והגמרא אמרה שאסור אלא אם כן התנו, ומוכח שבלא התנו אסור (הוכחה זו כתב הר"ן). ב. סתמא הכוונה היא שלא התנו, ובזה פשיטא שאסור לבוא חשבון וליטול שכר כנגד השבת, שהרי זהו שכר שבת ממש, והרי אפילו אם אמר לו טול אתה שבת ואני בחול אסור, וכל שכן אם נוטל שכר שבת ממש. אלא ודאי כמו שכתב הר"ן האיבעיא סתמא מאי, קאי רק על ערלה, אבל בשבת פשיטא לאיסורא וכמו שמבואר ברמב"ם.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 23:07, 28 בינואר 2019 (IST)</ins></div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=14019&oldid=prev 2019-01-27T09:19:04Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;== שיטת הרמב&quot;ם לעומת שיטת רש&quot;י == המפרשים האריכו למעניתם לבאר שיטת הרמב&quot;ם האם סובר כרש&quot;י ש&#039;בא...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>== שיטת הרמב&quot;ם לעומת שיטת רש&quot;י ==<br /> המפרשים האריכו למעניתם לבאר שיטת הרמב&quot;ם האם סובר כרש&quot;י ש'באו חשבון' הוא דווקא כאשר לא התנו, אבל אם התנו מותר אפילו באו חשבון לבסוף, או דלמא הרמב&quot;ם חולק על רש&quot;י וסובר שאפילו התנו אסור לבוא חשבון לבסוף (וכמו שכתב לענין ערלה בהל' מאכלות אסורות).<br /> <br /> ותמוה למה לא עמדו המפרשים על הבדל נוסף, ולכאורה מהותי יותר בין הרמב&quot;ם לרש&quot;י.&lt;BR/&gt;<br /> לכאורה ישנה מחלוקת בין רש&quot;י לרמב&quot;ם כיצד לפרש את דברי הברייתא &quot;טול אתה בשבת ואני בחול&quot;. רש&quot;י מפרש שהכוונה על ה'''עבודה''', כלומר שאומר הישראל לגוי 'עבוד אתה בשבת ואני בחול', שבזה יש איסור דהוי כשלוחו. אמנם אם התנו מתחילה ועל דעת כן נשתתפו מותר כיון שמעולם לא הוטל על ישראל לעשות בשבת. עד כאן הברייתא כלל לא דיברה על השכר עצמו, רק בסיפא 'ואם באו לחשבון אסור', בזה יש התייחסות לשכר, וגם בזה רש&quot;י מפרש שכאשר נוטל שכר על יום כנגד השבת, גלי דעתיה למפרע שהגוי שלוחו של ישראל היה. כלומר גם בעיית השכר אינה בעיה מצד עצמה, אלא מצד שהיא מגלה שכל עבודתו של הגוי היתה עבור ישראל.&lt;BR/&gt;<br /> הרמב&quot;ם לעומת זאת מפרש את כל הברייתא לענין השכר עצמו, ולא לענין העבודה. שכן הוא לא מזכיר כלל דין השליחות, אלא הכל סביב השכר. וכך כותב הרמב&quot;ם: &quot;המשתתף עם הנכרי... אם התנו בתחילה שיהיה '''שכר השבת לנכרי לבדו''' אם מעט ואם הרבה...&quot;, כלומר גם התנאי הראשוני הוא בענין השכר, ולא מדבר כלל על העבודה. וכך מפרש הרמב&quot;ם את הברייתא - המשתתף עם הנכרי, לא יאמר לו טול אתה בשבת ואני בחול, כלומר הגם שעשה הגוי לבדו מעצמו מלאכה בשבת, לא יכול הישראל ליטול שכר של אחד מימי החול, כנגד השכר שנוטל הגוי עבור שבת, שכן בזה הוא נוטל שכר שבת. אלא יטול הנכרי שכר השבתות כולם, והשאר יחלקו בשווה. אמנם אם התנו ביניהם מתחילה שיטול הגוי שכר השבתות וישראל שכר אחד מימות החול כנגדן מותר, כיון שעל דעת כן נשתתפו ואין כאן שכר שבת.&lt;BR/&gt;<br /> העולה מן הדברים שכל ההשוואה לשיטת רש&quot;י לוקה בחסר, שכן צריך להדגיש קודם כל שהרמב&quot;ם מפרש אחרת את כל התנאי, ובעצם את כל האיסור שעליו מדברת הברייתא. ומאחר שכך הם הדברים, פשוט הדבר שאינו מועיל תנאי אם לבסוף באו חשבון, שהרי כל התנאי נועד לקבוע את חלוקת השכר ביניהם, ואם אחר שהתנו שיחלקו באופן שהשבתות יהיו לגוי ויום חול אחד לישראל כנגדן, אם לא יבצעו זאת הרי שכל התנאי מעיקרא בטל. ואינו דומה לשיטת רש&quot;י שאף שהתנו מותר לבוא חשבון לבסוף, מפני שהתנאי היה על עצם השותפות ולא על השכר, וממילא כיון שבשותפות אין איסור, לא אכפת לן כבר מהאופן שיחלקו את השכר. אבל לשיטת הרמב&quot;ם שכל התנאי היה על השכר ודאי שאם אינם עושים כפי שהתנו, דבריהם בטלים, ויש איסור בדבר.&lt;BR/&gt;<br /> אשמח לשמוע תגובות, ואם נכתבו הדברים כבר באיזה ספר.&lt;BR/&gt;<br /> [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 11:19, 27 בינואר 2019 (IST)</div>

א.א