https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%94?feed=atomשיחה:ריבית שאינה באה מלווה למלוה - היסטוריית גרסאות2026-08-11T11:01:12Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.37.0https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%94&diff=6658&oldid=prevא.א: /* מעורבות הלווה בנתינת הריבית */2016-07-19T14:16:41Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">מעורבות הלווה בנתינת הריבית</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:16, 19 ביולי 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הריטב"א כותב שאם חזר הלווה ונתן לחבירו מה שנתן למלוה כדי שיתרצה להלוותו מותר, כיון שלא היה חייב בזה ושכר טורחו הוא נותן מדנפשיה. והרמב"ן ושאר ראשונים לא גילו דעתם בזה, מלבד הרא"ש שכתב להדיא לאיסורא. אמנם גם הרא"ש לא כתב אלא שלא יחזור ויקחם מן הלווה, משמע שאם הלווה מעצמו בא ונותן לו שרי, דסוף סוף הוא לא עשה כן אלא מרצונו, ועכשיו הלווה בא ונותן לו שכר טרחו. וגם מה שכתבו התוס' בקידושין ו: ד"ה דארווח יש לפרש שדווקא כאשר הלווה נותן קודם ההלואה אסור, אבל לאחר ההלוואה נותן מעצמו לחבירו שהשתדל עבורו, הוי שכר טירחה ושרי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הריטב"א כותב שאם חזר הלווה ונתן לחבירו מה שנתן למלוה כדי שיתרצה להלוותו מותר, כיון שלא היה חייב בזה ושכר טורחו הוא נותן מדנפשיה. והרמב"ן ושאר ראשונים לא גילו דעתם בזה, מלבד הרא"ש שכתב להדיא לאיסורא. אמנם גם הרא"ש לא כתב אלא שלא יחזור ויקחם מן הלווה, משמע שאם הלווה מעצמו בא ונותן לו שרי, דסוף סוף הוא לא עשה כן אלא מרצונו, ועכשיו הלווה בא ונותן לו שכר טרחו. וגם מה שכתבו התוס' בקידושין ו: ד"ה דארווח יש לפרש שדווקא כאשר הלווה נותן קודם ההלואה אסור, אבל לאחר ההלוואה נותן מעצמו לחבירו שהשתדל עבורו, הוי שכר טירחה ושרי.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ולפי זה יש לומר גם בדעת מרן השו"ע שכתב ובלבד שלא יחזור ויקחם מן הלווה, שזהו דווקא בכה"ג, אבל אם נותן הלווה מעצמו שרי. אמנם הט"ז כתב שכ"ש שאסור ללווה לתת מתנה לחברו כדי שירצה את המלווה להלוות לו, משמע שלמד שאפילו הלווה נותן מעצמו לאחר ההלוואה, אסור לחברו ליקחם. וצריך תלמוד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR/>ולפי זה יש לומר גם בדעת מרן השו"ע שכתב ובלבד שלא יחזור ויקחם מן הלווה, שזהו דווקא בכה"ג, אבל אם נותן הלווה מעצמו שרי. אמנם הט"ז כתב שכ"ש שאסור ללווה לתת מתנה לחברו כדי שירצה את המלווה להלוות לו, משמע שלמד שאפילו הלווה נותן מעצמו לאחר ההלוואה, אסור לחברו ליקחם. וצריך תלמוד.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><BR/>[[משתמש:א.א|א.א]] 17:16, 19 ביולי 2016 (IDT)</ins></div></td></tr>
</table>א.אhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%A9%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%94&diff=6657&oldid=prevא.א: דף חדש: ==מעורבות הלווה בנתינת הריבית== הריטב"א כותב שאם חזר הלווה ונתן לחבירו מה שנתן למלוה כדי שיתרצה להלוותו...2016-07-19T14:15:30Z<p>דף חדש: ==מעורבות הלווה בנתינת הריבית== הריטב"א כותב שאם חזר הלווה ונתן לחבירו מה שנתן למלוה כדי שיתרצה להלוותו...</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>==מעורבות הלווה בנתינת הריבית==<br />
הריטב"א כותב שאם חזר הלווה ונתן לחבירו מה שנתן למלוה כדי שיתרצה להלוותו מותר, כיון שלא היה חייב בזה ושכר טורחו הוא נותן מדנפשיה. והרמב"ן ושאר ראשונים לא גילו דעתם בזה, מלבד הרא"ש שכתב להדיא לאיסורא. אמנם גם הרא"ש לא כתב אלא שלא יחזור ויקחם מן הלווה, משמע שאם הלווה מעצמו בא ונותן לו שרי, דסוף סוף הוא לא עשה כן אלא מרצונו, ועכשיו הלווה בא ונותן לו שכר טרחו. וגם מה שכתבו התוס' בקידושין ו: ד"ה דארווח יש לפרש שדווקא כאשר הלווה נותן קודם ההלואה אסור, אבל לאחר ההלוואה נותן מעצמו לחבירו שהשתדל עבורו, הוי שכר טירחה ושרי.<br />
<BR/>ולפי זה יש לומר גם בדעת מרן השו"ע שכתב ובלבד שלא יחזור ויקחם מן הלווה, שזהו דווקא בכה"ג, אבל אם נותן הלווה מעצמו שרי. אמנם הט"ז כתב שכ"ש שאסור ללווה לתת מתנה לחברו כדי שירצה את המלווה להלוות לו, משמע שלמד שאפילו הלווה נותן מעצמו לאחר ההלוואה, אסור לחברו ליקחם. וצריך תלמוד.</div>א.א