https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%98%D7%A2%D7%9D_%D7%91%D7%A8_%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%98%D7%A2%D7%9D_(%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A2%D7%9C%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%94)?feed=atomשיחה:נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה) - היסטוריית גרסאות2026-06-03T14:27:50Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.37.0https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%98%D7%A2%D7%9D_%D7%91%D7%A8_%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%98%D7%A2%D7%9D_(%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A2%D7%9C%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%94)&diff=17523&oldid=prevמישהו: כפול. ריקון2021-10-20T09:49:18Z<p>כפול. ריקון</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:49, 20 באוקטובר 2021</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(ב) ואני אומר כי ניים ושכיב אמר להאי מילתא דמאי אבל בעל התרומה כתב כו' שהרי גם הסמ"ק לא אמר אלא דלכתחלה אסור להעלותן בקערה כדי לאכלן עם חלב אבל אם כבר העלה פשיטא שמותר לכתחלה לאכלן עם חלב דהא לא פליג על הגמרא דקתני דמותר לאכלן בחלב ומותר לכתחלה משמע ועוד דאל"כ מ"ש בשם הסמ"ק דבין נצלה בין נתבשל דוקא דיעבד אבל לכתחלה לא וכו' סותר דבריו הראשונים שכתב בשם הסמ"ק לחלק בין צלייה לבישול אלא על כרחך צריכין למימר דהא דאינו מחלק בין צלייה לבישול היינו לענין שלכתחלה אסור לעשות על מנת לאכלו בחלב אבל אם כבר עבר פשיטא דיש לחלק בין בישול דמותר לאכלו ובין צלייה דאסור לפי סברת הסמ"ק וכ"ה בהדיא בהגהות סמ"ק (סי' ריג אות ח) וא"כ מאי אבל בעל התרומה דכתב. וכבר כתבתי לעיל סימן צ"ד (אות ו) דאע"ג דדעת הסמ"ק להתיר בנתבשלו מכל מקום מחמיר לכתחלה בנתבשלו משום הואיל ויש מחמירין וכן פסק באיסור והיתר הארוך כלל ל"ד (דין ד - ה) דלכתחלה יש להחמיר אפילו בבישול אמנם בדיעבד יש לסמוך אדברי המקילין אפילו בצלי עכ"ל ונ"ל דמכל מקום בדגים שעלו בקערה שלא נתבשלו ולא נצלו מותר אף לכתחלה לאכלן בחלב דבהא לא מצאנו מאן דפליג:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(ב) ואני אומר כי ניים ושכיב אמר להאי מילתא דמאי אבל בעל התרומה כתב כו' שהרי גם הסמ"ק לא אמר אלא דלכתחלה אסור להעלותן בקערה כדי לאכלן עם חלב אבל אם כבר העלה פשיטא שמותר לכתחלה לאכלן עם חלב דהא לא פליג על הגמרא דקתני דמותר לאכלן בחלב ומותר לכתחלה משמע ועוד דאל"כ מ"ש בשם הסמ"ק דבין נצלה בין נתבשל דוקא דיעבד אבל לכתחלה לא וכו' סותר דבריו הראשונים שכתב בשם הסמ"ק לחלק בין צלייה לבישול אלא על כרחך צריכין למימר דהא דאינו מחלק בין צלייה לבישול היינו לענין שלכתחלה אסור לעשות על מנת לאכלו בחלב אבל אם כבר עבר פשיטא דיש לחלק בין בישול דמותר לאכלו ובין צלייה דאסור לפי סברת הסמ"ק וכ"ה בהדיא בהגהות סמ"ק (סי' ריג אות ח) וא"כ מאי אבל בעל התרומה דכתב. וכבר כתבתי לעיל סימן צ"ד (אות ו) דאע"ג דדעת הסמ"ק להתיר בנתבשלו מכל מקום מחמיר לכתחלה בנתבשלו משום הואיל ויש מחמירין וכן פסק באיסור והיתר הארוך כלל ל"ד (דין ד - ה) דלכתחלה יש להחמיר אפילו בבישול אמנם בדיעבד יש לסמוך אדברי המקילין אפילו בצלי עכ"ל ונ"ל דמכל מקום בדגים שעלו בקערה שלא נתבשלו ולא נצלו מותר אף לכתחלה לאכלן בחלב דבהא לא מצאנו מאן דפליג:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>--נתן צבי 22:55, 1 ביוני 2016 (IDT)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>--נתן צבי 22:55, 1 ביוני 2016 (IDT)</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== דרכי משה הקצר יורה דעה סימן צה ==</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ב) ואני אומר כי ניים ושכיב אמר להאי מילתא דמאי אבל בעל התרומה כתב כו' שהרי גם הסמ"ק לא אמר אלא דלכתחלה אסור להעלותן בקערה כדי לאכלן עם חלב אבל אם כבר העלה פשיטא שמותר לכתחלה לאכלן עם חלב דהא לא פליג על הגמרא דקתני דמותר לאכלן בחלב ומותר לכתחלה משמע ועוד דאל"כ מ"ש בשם הסמ"ק דבין נצלה בין נתבשל דוקא דיעבד אבל לכתחלה לא וכו' סותר דבריו הראשונים שכתב בשם הסמ"ק לחלק בין צלייה לבישול אלא על כרחך צריכין למימר דהא דאינו מחלק בין צלייה לבישול היינו לענין שלכתחלה אסור לעשות על מנת לאכלו בחלב אבל אם כבר עבר פשיטא דיש לחלק בין בישול דמותר לאכלו ובין צלייה דאסור לפי סברת הסמ"ק וכ"ה בהדיא בהגהות סמ"ק (סי' ריג אות ח) וא"כ מאי אבל בעל התרומה דכתב. וכבר כתבתי לעיל סימן צ"ד (אות ו) דאע"ג דדעת הסמ"ק להתיר בנתבשלו מכל מקום מחמיר לכתחלה בנתבשלו משום הואיל ויש מחמירין וכן פסק באיסור והיתר הארוך כלל ל"ד (דין ד - ה) דלכתחלה יש להחמיר אפילו בבישול אמנם בדיעבד יש לסמוך אדברי המקילין אפילו בצלי עכ"ל ונ"ל דמכל מקום בדגים שעלו בקערה שלא נתבשלו ולא נצלו מותר אף לכתחלה לאכלן בחלב דבהא לא מצאנו מאן דפליג:</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">--נתן צבי 22:56, 1 ביוני 2016 (IDT)</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
</table>מישהוhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%98%D7%A2%D7%9D_%D7%91%D7%A8_%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%98%D7%A2%D7%9D_(%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A2%D7%9C%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%94)&diff=5284&oldid=prevנתן צבי יונגריס: פסקה חדשה: דרכי משה הקצר יורה דעה סימן צה2016-06-01T19:56:08Z<p>פסקה חדשה: <a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%98%D7%A2%D7%9D_%D7%91%D7%A8_%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%98%D7%A2%D7%9D_(%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A2%D7%9C%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%94)#דרכי_משה_הקצר_יורה_דעה_סימן_צה" title="שיחה:נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)">דרכי משה הקצר יורה דעה סימן צה</a></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:56, 1 ביוני 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(ב) ואני אומר כי ניים ושכיב אמר להאי מילתא דמאי אבל בעל התרומה כתב כו' שהרי גם הסמ"ק לא אמר אלא דלכתחלה אסור להעלותן בקערה כדי לאכלן עם חלב אבל אם כבר העלה פשיטא שמותר לכתחלה לאכלן עם חלב דהא לא פליג על הגמרא דקתני דמותר לאכלן בחלב ומותר לכתחלה משמע ועוד דאל"כ מ"ש בשם הסמ"ק דבין נצלה בין נתבשל דוקא דיעבד אבל לכתחלה לא וכו' סותר דבריו הראשונים שכתב בשם הסמ"ק לחלק בין צלייה לבישול אלא על כרחך צריכין למימר דהא דאינו מחלק בין צלייה לבישול היינו לענין שלכתחלה אסור לעשות על מנת לאכלו בחלב אבל אם כבר עבר פשיטא דיש לחלק בין בישול דמותר לאכלו ובין צלייה דאסור לפי סברת הסמ"ק וכ"ה בהדיא בהגהות סמ"ק (סי' ריג אות ח) וא"כ מאי אבל בעל התרומה דכתב. וכבר כתבתי לעיל סימן צ"ד (אות ו) דאע"ג דדעת הסמ"ק להתיר בנתבשלו מכל מקום מחמיר לכתחלה בנתבשלו משום הואיל ויש מחמירין וכן פסק באיסור והיתר הארוך כלל ל"ד (דין ד - ה) דלכתחלה יש להחמיר אפילו בבישול אמנם בדיעבד יש לסמוך אדברי המקילין אפילו בצלי עכ"ל ונ"ל דמכל מקום בדגים שעלו בקערה שלא נתבשלו ולא נצלו מותר אף לכתחלה לאכלן בחלב דבהא לא מצאנו מאן דפליג:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>(ב) ואני אומר כי ניים ושכיב אמר להאי מילתא דמאי אבל בעל התרומה כתב כו' שהרי גם הסמ"ק לא אמר אלא דלכתחלה אסור להעלותן בקערה כדי לאכלן עם חלב אבל אם כבר העלה פשיטא שמותר לכתחלה לאכלן עם חלב דהא לא פליג על הגמרא דקתני דמותר לאכלן בחלב ומותר לכתחלה משמע ועוד דאל"כ מ"ש בשם הסמ"ק דבין נצלה בין נתבשל דוקא דיעבד אבל לכתחלה לא וכו' סותר דבריו הראשונים שכתב בשם הסמ"ק לחלק בין צלייה לבישול אלא על כרחך צריכין למימר דהא דאינו מחלק בין צלייה לבישול היינו לענין שלכתחלה אסור לעשות על מנת לאכלו בחלב אבל אם כבר עבר פשיטא דיש לחלק בין בישול דמותר לאכלו ובין צלייה דאסור לפי סברת הסמ"ק וכ"ה בהדיא בהגהות סמ"ק (סי' ריג אות ח) וא"כ מאי אבל בעל התרומה דכתב. וכבר כתבתי לעיל סימן צ"ד (אות ו) דאע"ג דדעת הסמ"ק להתיר בנתבשלו מכל מקום מחמיר לכתחלה בנתבשלו משום הואיל ויש מחמירין וכן פסק באיסור והיתר הארוך כלל ל"ד (דין ד - ה) דלכתחלה יש להחמיר אפילו בבישול אמנם בדיעבד יש לסמוך אדברי המקילין אפילו בצלי עכ"ל ונ"ל דמכל מקום בדגים שעלו בקערה שלא נתבשלו ולא נצלו מותר אף לכתחלה לאכלן בחלב דבהא לא מצאנו מאן דפליג:</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>--נתן צבי 22:55, 1 ביוני 2016 (IDT)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>--נתן צבי 22:55, 1 ביוני 2016 (IDT)</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== דרכי משה הקצר יורה דעה סימן צה ==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ב) ואני אומר כי ניים ושכיב אמר להאי מילתא דמאי אבל בעל התרומה כתב כו' שהרי גם הסמ"ק לא אמר אלא דלכתחלה אסור להעלותן בקערה כדי לאכלן עם חלב אבל אם כבר העלה פשיטא שמותר לכתחלה לאכלן עם חלב דהא לא פליג על הגמרא דקתני דמותר לאכלן בחלב ומותר לכתחלה משמע ועוד דאל"כ מ"ש בשם הסמ"ק דבין נצלה בין נתבשל דוקא דיעבד אבל לכתחלה לא וכו' סותר דבריו הראשונים שכתב בשם הסמ"ק לחלק בין צלייה לבישול אלא על כרחך צריכין למימר דהא דאינו מחלק בין צלייה לבישול היינו לענין שלכתחלה אסור לעשות על מנת לאכלו בחלב אבל אם כבר עבר פשיטא דיש לחלק בין בישול דמותר לאכלו ובין צלייה דאסור לפי סברת הסמ"ק וכ"ה בהדיא בהגהות סמ"ק (סי' ריג אות ח) וא"כ מאי אבל בעל התרומה דכתב. וכבר כתבתי לעיל סימן צ"ד (אות ו) דאע"ג דדעת הסמ"ק להתיר בנתבשלו מכל מקום מחמיר לכתחלה בנתבשלו משום הואיל ויש מחמירין וכן פסק באיסור והיתר הארוך כלל ל"ד (דין ד - ה) דלכתחלה יש להחמיר אפילו בבישול אמנם בדיעבד יש לסמוך אדברי המקילין אפילו בצלי עכ"ל ונ"ל דמכל מקום בדגים שעלו בקערה שלא נתבשלו ולא נצלו מותר אף לכתחלה לאכלן בחלב דבהא לא מצאנו מאן דפליג:</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">--נתן צבי 22:56, 1 ביוני 2016 (IDT)</ins></div></td></tr>
</table>נתן צבי יונגריסhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%98%D7%A2%D7%9D_%D7%91%D7%A8_%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%98%D7%A2%D7%9D_(%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A2%D7%9C%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%94)&diff=5283&oldid=prevנתן צבי יונגריס: פסקה חדשה: דרכי משה הקצר יורה דעה סימן צה2016-06-01T19:55:58Z<p>פסקה חדשה: <a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%98%D7%A2%D7%9D_%D7%91%D7%A8_%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%98%D7%A2%D7%9D_(%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A2%D7%9C%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%94)#דרכי_משה_הקצר_יורה_דעה_סימן_צה" title="שיחה:נותן טעם בר נותן טעם (דגים שעלו בקערה)">דרכי משה הקצר יורה דעה סימן צה</a></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:55, 1 ביוני 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומרן בבדק הבית שם כתב וז"ל: כתב רבינו ירוחם (דף קלז ע"ד), ירקות וקטניות שנתבשלו בקדרה חולבת בת יומה מותר לאוכלם בתבשיל של בשר, ומיהו דוקא בדיעבד, אבל לכתחלה אין לו לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאכול אותו עם בשר. ע"כ. וכתב ע"ז מרן, ואין דבריו נראים, אלא לכתחלה נמי מותר לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאכול אח"כ עם בשר, כן נראה לי. ע"כ.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומרן בבדק הבית שם כתב וז"ל: כתב רבינו ירוחם (דף קלז ע"ד), ירקות וקטניות שנתבשלו בקדרה חולבת בת יומה מותר לאוכלם בתבשיל של בשר, ומיהו דוקא בדיעבד, אבל לכתחלה אין לו לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאכול אותו עם בשר. ע"כ. וכתב ע"ז מרן, ואין דבריו נראים, אלא לכתחלה נמי מותר לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאכול אח"כ עם בשר, כן נראה לי. ע"כ.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>--נתן צבי 22:49, 1 ביוני 2016 (IDT)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>--נתן צבי 22:49, 1 ביוני 2016 (IDT)</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== דרכי משה הקצר יורה דעה סימן צה ==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(ב) ואני אומר כי ניים ושכיב אמר להאי מילתא דמאי אבל בעל התרומה כתב כו' שהרי גם הסמ"ק לא אמר אלא דלכתחלה אסור להעלותן בקערה כדי לאכלן עם חלב אבל אם כבר העלה פשיטא שמותר לכתחלה לאכלן עם חלב דהא לא פליג על הגמרא דקתני דמותר לאכלן בחלב ומותר לכתחלה משמע ועוד דאל"כ מ"ש בשם הסמ"ק דבין נצלה בין נתבשל דוקא דיעבד אבל לכתחלה לא וכו' סותר דבריו הראשונים שכתב בשם הסמ"ק לחלק בין צלייה לבישול אלא על כרחך צריכין למימר דהא דאינו מחלק בין צלייה לבישול היינו לענין שלכתחלה אסור לעשות על מנת לאכלו בחלב אבל אם כבר עבר פשיטא דיש לחלק בין בישול דמותר לאכלו ובין צלייה דאסור לפי סברת הסמ"ק וכ"ה בהדיא בהגהות סמ"ק (סי' ריג אות ח) וא"כ מאי אבל בעל התרומה דכתב. וכבר כתבתי לעיל סימן צ"ד (אות ו) דאע"ג דדעת הסמ"ק להתיר בנתבשלו מכל מקום מחמיר לכתחלה בנתבשלו משום הואיל ויש מחמירין וכן פסק באיסור והיתר הארוך כלל ל"ד (דין ד - ה) דלכתחלה יש להחמיר אפילו בבישול אמנם בדיעבד יש לסמוך אדברי המקילין אפילו בצלי עכ"ל ונ"ל דמכל מקום בדגים שעלו בקערה שלא נתבשלו ולא נצלו מותר אף לכתחלה לאכלן בחלב דבהא לא מצאנו מאן דפליג:</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">--נתן צבי 22:55, 1 ביוני 2016 (IDT)</ins></div></td></tr>
</table>נתן צבי יונגריסhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%98%D7%A2%D7%9D_%D7%91%D7%A8_%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%98%D7%A2%D7%9D_(%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A2%D7%9C%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%94)&diff=5277&oldid=prevנתן צבי יונגריס: /* ציטוט של בדק הבית משו"ת יביע אומר חלק ט - יורה דעה סימן א */2016-06-01T19:49:51Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">ציטוט של בדק הבית משו"ת יביע אומר חלק ט - יורה דעה סימן א</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:49, 1 ביוני 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ציטוט של בדק הבית משו"ת יביע אומר חלק ט - יורה דעה סימן א ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ציטוט של בדק הבית משו"ת יביע אומר חלק ט - יורה דעה סימן א ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומרן בבדק הבית שם כתב וז"ל: כתב רבינו ירוחם (דף קלז ע"ד), ירקות וקטניות שנתבשלו בקדרה חולבת בת יומה מותר לאוכלם בתבשיל של בשר, ומיהו דוקא בדיעבד, אבל לכתחלה אין לו לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאכול אותו עם בשר. ע"כ. וכתב ע"ז מרן, ואין דבריו נראים, אלא לכתחלה נמי מותר לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאכול אח"כ עם בשר, כן נראה לי. ע"כ.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומרן בבדק הבית שם כתב וז"ל: כתב רבינו ירוחם (דף קלז ע"ד), ירקות וקטניות שנתבשלו בקדרה חולבת בת יומה מותר לאוכלם בתבשיל של בשר, ומיהו דוקא בדיעבד, אבל לכתחלה אין לו לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאכול אותו עם בשר. ע"כ. וכתב ע"ז מרן, ואין דבריו נראים, אלא לכתחלה נמי מותר לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאכול אח"כ עם בשר, כן נראה לי. ע"כ.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נתן צבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">11</del>:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">52</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">19 במאי 2016 (IDT)נתן צבי יונגריס נתן צבי 11:52, 19 במאי </del>2016 (IDT)</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">--</ins>נתן צבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">22</ins>:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">49</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1 ביוני </ins>2016 (IDT)</div></td></tr>
</table>נתן צבי יונגריסhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%98%D7%A2%D7%9D_%D7%91%D7%A8_%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%98%D7%A2%D7%9D_(%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A2%D7%9C%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%94)&diff=5271&oldid=prevנתן צבי יונגריס: /* שו"ת יביע אומר חלק ט - יורה דעה סימן ד */2016-06-01T19:31:12Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שו"ת יביע אומר חלק ט - יורה דעה סימן ד</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:31, 1 ביוני 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד</del>) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והן עתה נדפס שו"ת שמע שלמה ח"ב, וראיתי אליו </del>(<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחיו"ד </del>סי' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה</del>) שכתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להשיב על </del>דברי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגר"ש משאש הנ"ל. והעלה שהואיל וכמה מגדולי הפוסקים ס"ל להתיר לגרום נ"ט בר נ"ט </del>לכתחלה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, ולפי </del>דעת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב חוט המשולש והבית דוד כן הוא דעת רוב הפוסקים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והרב יד יהודה </del>כתב שלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נמצא חולק ע</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ז מלבד הגהת סמ"ק</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואין מי שחולק שבודאי דעת מרן הב</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י להקל. וכמה מגדולי האחרונים תירצו דעת מרן, ופסקו כמוהו להלכה ולמעשה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כל כה</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג אין לזוז מפסקו של </del>מרן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להתיר לכתחלה. וכבר כתבו האחרונים שאפילו אלף פוסקים חולקים על </del>מרן, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אנן בדידן נקטינן כדעת מרן שקבלנו הוראותיו</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עכת</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובשולי הסכמתי לספרו הנ"ל, כתבתי אליו בזה"ל: הנה ראה ראיתי מ"ש כת"ר </del>(<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחיו"ד </del>סי' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה</del>) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדין נ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ט בר נ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ט דהיתרא</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם מותר לכתחלה לבשל דגים בקדרה של בשר בת יומה על מנת לאוכלם בכותח</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והעלה בכחא דהיתרא, בהסתמכו על דעת </del>מרן הב"י <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבדק הבית שהתיר בזה אף </del>לכתחלה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן דעת כמה מגדולי האחרונים</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובסוף דבריו הזכיר מר מה שאמרתי לו בעל פה שגם אני העלתי בתשובה בכת</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י להתיר לכתחלה כדברי מרן </del>בבדק הבית. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והנה אמת נכון הדבר, ואנא דאמרי למר, אל תירא כי עמך אני, כי סמכתי על הגאון מהר</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א בן טאווה בשו</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ת חוט המשולש (הטור השלישי</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סי' לג) שהתיר בזה, וכן על הגאון מהר</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י עייאש </del>בשו"ת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בית יהודה </del>ח"ב (סי' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צב</del>) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהבין ג"כ לנכון בדעת מרן להתיר אף לכתחלה, והבאתי ג"כ דברי הרב בית דוד והרב פני דוד ועוד אחרונים בזה</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והסברתי הדבר על פי מה שכתבו הפוסקים דנ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ט בר נ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ט דהיתרא אפילו משהו אין בו, וכמ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש הריטב"א בחידושיו לחולין (קיא </del>ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">) בד</del>"ה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גריר לבי פסקי, דנ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ט בר נ"ט דהיתרא שרי אף לגבי חמץ בפסח לאוכלו, אלמא דאפילו משהו נמי ליכא</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וא</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ אף כאן יש להתיר גם לכתחלה לבשל על דעת לאוכלו בכותח</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובהכי ניחא מ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש הרי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ף (פרק גיד הנשה</del>) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דפת שאפאה עם הצלי אסור לאוכלה בכותח</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משום דהוי כדבר שיש לו מתירין, כיון שאפשר לאוכלה בלא כותח, וכן פסק </del>מרן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בש</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע </del>(סי' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צז ס</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג</del>)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. והקשה הר</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ן</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דמאי שנא מדגים שעלו בקערה שמותר לאוכלם בכותח, ולפי האמור י</del>"ל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דנ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ט בר נ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ט דהיתרא קלוש טעמו ביותר דאפילו משהו ליכא</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבל ריחא אע"ג דלאו מילתא הוא משהו מיהא איכא</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ הריטב"א בחידושיו לחולין (קיא ב) ד"ה צונן, דנ"ט בר נ"ט קלוש טעמו אפילו יותר מריחא</del>. ע"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכיו"ב כתב הגאון מהרח"א במקראי קודש </del>(דף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קסט </del>ע"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב) דה"ט דמרן (</del>א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"ח סי' תנב</del>) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהתיר לגבי פסח נ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ט בר נ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ט דהיתרא</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמכיון שאינו אלא טעם קלוש ביותר אבד שמו של החמץ</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואע</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פ שבסימן תנ"א גבי הכשר שפודין ואסכלאות החמיר להצריכם ליבון</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משום דחמץ שמו עליו</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בנ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ט בר נ"ט לא מהני טעמא דחמץ שמו עליו לאסור וכו'. ע"ש. וע"ע בחמד משה (סי' תנב) ובמטה יהודה (שם). וכן </del>כתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הגאון רבי מרדכי הלוי אב</del>"ד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצרים בשו"ת דרכי נועם </del>(<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חאו"ח </del>סי' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה</del>) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשם בנו הגאון בעל גנת ורדים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להתיר נ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ט בר נ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ט בפסח, והסכים עמו, וכתב שיפה כיון. </del>ע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"ש. וכן מתבאר מדברי </del>מרן הבית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יוסף </del>(סי' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תמז</del>) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בד</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה ומ</del>"ש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבינו בשם העטור וכו'</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יעו</del>"ש. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן פסק מהר"ח אור זרוע בהלכותיו (עמוד פד)</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואע</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פ שהריטב"א בפסחים (ל א) כתב דנ"ט בר נ"ט אסור לגבי חמץ, משום דמשהו מיהא איכא, הנה הוא סותר משנתו</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ויש לתפוס כדבריו בחולין להקל, </del>שכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דעת הרמב"ן והרשב"א להקל, וכמ"ש הגאון בעל ערך השלחן בחקת הפסח </del>(סי' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תמז דף נח סוף ע"ד</del>) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דנ"ט בר נ"ט לא חשיב אפילו משהו</del>. ע"ש. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן פסקו בשו</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ת יהודה יעלה אסאד ח"ב </del>(סי' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רנח אות ג) והחזון איש (סי' קיט אות </del>יד) <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להתיר נ"ט בר נ"ט בפסח. וע</del>"ע <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשו</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ת זכר יהוסף (סי' קצב). ובמש"כ בחזון עובדיה הל' פסח (עמוד סג ורצג). ודון מינה לנ"ד שהואיל ואין כאן אפילו משהו מותר לכתחלה לבשל במחבת בשר בת יומה דגים על מנת לאוכלם בכותח. [ובהיות שלדברי הכל נ"ט בר נ"ט מותר עכ"פ בדיעבד</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והמחלוקת היא רק לענין </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכתחלה</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, בכה</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג אזלינן לקולא, וכמ"ש הגר"ח בן עטר בספר פרי תאר (סי' ח סוף סק"א), דכל דדיעבד שרי ספקו מותר לכתחלה</del>. ע"ש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. וכ"כ עוד אחרונים. הילכך אף בנ"ד משרא שרי אף לכתחלה, והנלע"ד כתבתי]</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב</ins>) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואנכי הרואה בספר זבחי צדק </ins>(סי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צה אות ב</ins>) שכתב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, שאע"פ שמרן בבדק הבית דחה </ins>דברי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבינו ירוחם, וכתב שמותר לבשל הדגים </ins>לכתחלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בכלי של בשר על </ins>דעת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאוכלם בכותח</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ"מ כיון שבש"ע </ins>כתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דגים שנתבשלו או שנצלו בקדרה של בשר מותר לאוכלם בכותח, משמע </ins>שלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התיר אלא בדיעבד, שאל</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ היה לו לבאר</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והואיל וכתב הרב יד מלאכי (בכללי הש"ע אות טו) בשם הכנה</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהש</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע חיברו </ins>מרן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחר הבדק הבית, וכן הסכים </ins>מרן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החיד"א בשם הגדולים</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמע מינה שמרן חזר בו בש"ע וס"ל להחמיר</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונמשך אחריו בכף החיים סופר </ins>(סי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צה</ins>)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ואין דבריהם מוכרחים, דמרן בש</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע תפס כלשון הגמרא דגים "שעלו</ins>", <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכתבו הפוסקים שהוא הדין "נצלו או נתבשלו"</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולדעת </ins>מרן הב"י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, הכל </ins>לכתחלה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולאו דוקא בדיעבד. וא"כ אין לנו שום ראיה לומר שמרן חזר בו</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועוד דלאו מילתא פסיקתא היא שמרן חיבר הש"ע אחר הבדק הבית, (כדי שנאמר שמרן חזר בו בש"ע ממ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש </ins>בבדק הבית<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאע</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פ שכן כתב הכנה</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וע</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע </ins>בשו"ת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חקרי לב </ins>ח"ב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיו"ד </ins>(סי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נג דף קז רע"ב</ins>). <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובדברי הגר</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח פלאג'י בשו</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ת נשמת כל חי (ח</ins>"ב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חאה</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע סי' </ins>ה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דף ח ע</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד)</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אולם האליה רבה א</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ח (סי' קא סק</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג</ins>) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ס"ל שבדק הבית נתחבר אחר הש"ע</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והביאו </ins>מרן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החיד</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א במחזיק ברכה </ins>(סי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קא סק</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א</ins>) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה ומבין</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכתב וז</ins>"ל<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: ומבין ריסי עיניו של הא</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ר ניכר שתפס במושלם שספר בדק הבית חיברו מרן אחר שחיבר את ספר הש</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וזה כאשר צידדתי בקונטרס שם הגדולים</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא שהכנה</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג פשיטא ליה איפכא</ins>. ע"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כ</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וע' בספר המעלות לשלמה חזן </ins>(דף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צט </ins>ע"א) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהביא דברי הכנה</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג שהש</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע נתחבר אחר בדק הבית</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכתב</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולפע</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד אין דעתי נוחה בזה, ואינני רואה שום ראיה ברורה לומר כן, וכל הראיות שהביא</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם לדין יש תשובה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועוד שהכנה</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג עצמו </ins>כתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בחיבורו ליו</ins>"ד (סי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לז הגב"י אות נג</ins>), "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דשמא הש</ins>"ע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חיברו </ins>מרן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחר בדק </ins>הבית<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">", גם בספרו שו"ת בעי חיי </ins>(<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חיו"ד </ins>סי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קמ דף פו ע"ד</ins>) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב, אם לא שנאמר שמה שכתב הש</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע קדם למ</ins>"ש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבדק הבית</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע</ins>"ש. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלמא דלא ברירא ליה מילתא</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואדרבה נראה לי להוכיח שספר בדק הבית חיברו מרן אחר הש</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע וכו'</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ושו"ר </ins>שכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נראה בספר מטה יהודה </ins>(סי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תסב</ins>) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכו'</ins>. ע"ש. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם בשלחן גבוה יו</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד </ins>(סי' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רסב ס"ק </ins>יד) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב לצדד מה שהשמיט מרן בש</ins>"ע <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דברי הרשב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ץ שהביאו בבדק הבית</ins>, "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמזה נראה שספר בדק הבית חיברו מרן אחר ספר הש</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע</ins>". ע"ש.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נתן צבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">11</del>:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">45</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">19 במאי 2016 (IDT) נתן צבי יונגריס נתן צבי 11:45, 19 במאי </del>2016 (IDT)</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">--</ins>נתן צבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">22</ins>:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">31</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1 ביוני </ins>2016 (IDT)</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ציטוט של בדק הבית משו"ת יביע אומר חלק ט - יורה דעה סימן א ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ציטוט של בדק הבית משו"ת יביע אומר חלק ט - יורה דעה סימן א ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומרן בבדק הבית שם כתב וז"ל: כתב רבינו ירוחם (דף קלז ע"ד), ירקות וקטניות שנתבשלו בקדרה חולבת בת יומה מותר לאוכלם בתבשיל של בשר, ומיהו דוקא בדיעבד, אבל לכתחלה אין לו לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאכול אותו עם בשר. ע"כ. וכתב ע"ז מרן, ואין דבריו נראים, אלא לכתחלה נמי מותר לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאכול אח"כ עם בשר, כן נראה לי. ע"כ.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומרן בבדק הבית שם כתב וז"ל: כתב רבינו ירוחם (דף קלז ע"ד), ירקות וקטניות שנתבשלו בקדרה חולבת בת יומה מותר לאוכלם בתבשיל של בשר, ומיהו דוקא בדיעבד, אבל לכתחלה אין לו לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאכול אותו עם בשר. ע"כ. וכתב ע"ז מרן, ואין דבריו נראים, אלא לכתחלה נמי מותר לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאכול אח"כ עם בשר, כן נראה לי. ע"כ.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נתן צבי 11:52, 19 במאי 2016 (IDT)נתן צבי יונגריס נתן צבי 11:52, 19 במאי 2016 (IDT)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נתן צבי 11:52, 19 במאי 2016 (IDT)נתן צבי יונגריס נתן צבי 11:52, 19 במאי 2016 (IDT)</div></td></tr>
</table>נתן צבי יונגריסhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%98%D7%A2%D7%9D_%D7%91%D7%A8_%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%98%D7%A2%D7%9D_(%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A2%D7%9C%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%94)&diff=4780&oldid=prevנתן צבי יונגריס: /* ציטוט של בדק הבית מ-שו"ת יביע אומר חלק ט - יורה דעה סימן א */2016-05-19T08:54:34Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">ציטוט של בדק הבית מ-שו"ת יביע אומר חלק ט - יורה דעה סימן א</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:54, 19 במאי 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נתן צבי 11:45, 19 במאי 2016 (IDT) נתן צבי יונגריס נתן צבי 11:45, 19 במאי 2016 (IDT)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נתן צבי 11:45, 19 במאי 2016 (IDT) נתן צבי יונגריס נתן צבי 11:45, 19 במאי 2016 (IDT)</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ציטוט של בדק הבית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מ-שו</del>"ת יביע אומר חלק ט - יורה דעה סימן א ==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ציטוט של בדק הבית <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משו</ins>"ת יביע אומר חלק ט - יורה דעה סימן א ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומרן בבדק הבית שם כתב וז"ל: כתב רבינו ירוחם (דף קלז ע"ד), ירקות וקטניות שנתבשלו בקדרה חולבת בת יומה מותר לאוכלם בתבשיל של בשר, ומיהו דוקא בדיעבד, אבל לכתחלה אין לו לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאכול אותו עם בשר. ע"כ. וכתב ע"ז מרן, ואין דבריו נראים, אלא לכתחלה נמי מותר לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאכול אח"כ עם בשר, כן נראה לי. ע"כ.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומרן בבדק הבית שם כתב וז"ל: כתב רבינו ירוחם (דף קלז ע"ד), ירקות וקטניות שנתבשלו בקדרה חולבת בת יומה מותר לאוכלם בתבשיל של בשר, ומיהו דוקא בדיעבד, אבל לכתחלה אין לו לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאכול אותו עם בשר. ע"כ. וכתב ע"ז מרן, ואין דבריו נראים, אלא לכתחלה נמי מותר לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאכול אח"כ עם בשר, כן נראה לי. ע"כ.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נתן צבי 11:52, 19 במאי 2016 (IDT)נתן צבי יונגריס נתן צבי 11:52, 19 במאי 2016 (IDT)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נתן צבי 11:52, 19 במאי 2016 (IDT)נתן צבי יונגריס נתן צבי 11:52, 19 במאי 2016 (IDT)</div></td></tr>
</table>נתן צבי יונגריסhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%98%D7%A2%D7%9D_%D7%91%D7%A8_%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%98%D7%A2%D7%9D_(%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A2%D7%9C%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%94)&diff=4779&oldid=prevנתן צבי יונגריס: /* שו"ת יביע אומר חלק ט - יורה דעה סימן א */2016-05-19T08:54:19Z<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שו"ת יביע אומר חלק ט - יורה דעה סימן א</span></span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:54, 19 במאי 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נתן צבי 11:45, 19 במאי 2016 (IDT) נתן צבי יונגריס נתן צבי 11:45, 19 במאי 2016 (IDT)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נתן צבי 11:45, 19 במאי 2016 (IDT) נתן צבי יונגריס נתן צבי 11:45, 19 במאי 2016 (IDT)</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== שו"ת יביע אומר חלק ט - יורה דעה סימן א ==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ציטוט של בדק הבית מ-</ins>שו"ת יביע אומר חלק ט - יורה דעה סימן א ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומרן בבדק הבית שם כתב וז"ל: כתב רבינו ירוחם (דף קלז ע"ד), ירקות וקטניות שנתבשלו בקדרה חולבת בת יומה מותר לאוכלם בתבשיל של בשר, ומיהו דוקא בדיעבד, אבל לכתחלה אין לו לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאכול אותו עם בשר. ע"כ. וכתב ע"ז מרן, ואין דבריו נראים, אלא לכתחלה נמי מותר לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאכול אח"כ עם בשר, כן נראה לי. ע"כ.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומרן בבדק הבית שם כתב וז"ל: כתב רבינו ירוחם (דף קלז ע"ד), ירקות וקטניות שנתבשלו בקדרה חולבת בת יומה מותר לאוכלם בתבשיל של בשר, ומיהו דוקא בדיעבד, אבל לכתחלה אין לו לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאכול אותו עם בשר. ע"כ. וכתב ע"ז מרן, ואין דבריו נראים, אלא לכתחלה נמי מותר לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאכול אח"כ עם בשר, כן נראה לי. ע"כ.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נתן צבי 11:52, 19 במאי 2016 (IDT)נתן צבי יונגריס נתן צבי 11:52, 19 במאי 2016 (IDT)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נתן צבי 11:52, 19 במאי 2016 (IDT)נתן צבי יונגריס נתן צבי 11:52, 19 במאי 2016 (IDT)</div></td></tr>
</table>נתן צבי יונגריסhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%98%D7%A2%D7%9D_%D7%91%D7%A8_%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%98%D7%A2%D7%9D_(%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A2%D7%9C%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%94)&diff=4777&oldid=prevנתן צבי יונגריס ב־08:52, 19 במאי 20162016-05-19T08:52:09Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:52, 19 במאי 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נתן צבי 11:45, 19 במאי 2016 (IDT) נתן צבי יונגריס נתן צבי 11:45, 19 במאי 2016 (IDT)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נתן צבי 11:45, 19 במאי 2016 (IDT) נתן צבי יונגריס נתן צבי 11:45, 19 במאי 2016 (IDT)</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">== שו"ת יביע אומר חלק ט - יורה דעה סימן א ==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומרן בבדק הבית שם כתב וז"ל: כתב רבינו ירוחם (דף קלז ע"ד), ירקות וקטניות שנתבשלו בקדרה חולבת בת יומה מותר לאוכלם בתבשיל של בשר, ומיהו דוקא בדיעבד, אבל לכתחלה אין לו לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאכול אותו עם בשר. ע"כ. וכתב ע"ז מרן, ואין דבריו נראים, אלא לכתחלה נמי מותר לבשל בכלי של חלב דבר שרוצה לאכול אח"כ עם בשר, כן נראה לי. ע"כ.</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נתן צבי 11:52, 19 במאי 2016 (IDT)נתן צבי יונגריס נתן צבי 11:52, 19 במאי 2016 (IDT)</ins></div></td></tr>
</table>נתן צבי יונגריסhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%98%D7%A2%D7%9D_%D7%91%D7%A8_%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%98%D7%A2%D7%9D_(%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A2%D7%9C%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%94)&diff=4772&oldid=prevנתן צבי יונגריס ב־08:45, 19 במאי 20162016-05-19T08:45:34Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:45, 19 במאי 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד) והן עתה נדפס שו"ת שמע שלמה ח"ב, וראיתי אליו (בחיו"ד סי' ה) שכתב להשיב על דברי הגר"ש משאש הנ"ל. והעלה שהואיל וכמה מגדולי הפוסקים ס"ל להתיר לגרום נ"ט בר נ"ט לכתחלה, ולפי דעת הרב חוט המשולש והבית דוד כן הוא דעת רוב הפוסקים, והרב יד יהודה כתב שלא נמצא חולק ע"ז מלבד הגהת סמ"ק. ואין מי שחולק שבודאי דעת מרן הב"י להקל. וכמה מגדולי האחרונים תירצו דעת מרן, ופסקו כמוהו להלכה ולמעשה, כל כה"ג אין לזוז מפסקו של מרן להתיר לכתחלה. וכבר כתבו האחרונים שאפילו אלף פוסקים חולקים על מרן, אנן בדידן נקטינן כדעת מרן שקבלנו הוראותיו. עכת"ד. ובשולי הסכמתי לספרו הנ"ל, כתבתי אליו בזה"ל: הנה ראה ראיתי מ"ש כת"ר (בחיו"ד סי' ה) בדין נ"ט בר נ"ט דהיתרא, אם מותר לכתחלה לבשל דגים בקדרה של בשר בת יומה על מנת לאוכלם בכותח, והעלה בכחא דהיתרא, בהסתמכו על דעת מרן הב"י בבדק הבית שהתיר בזה אף לכתחלה, וכן דעת כמה מגדולי האחרונים. ובסוף דבריו הזכיר מר מה שאמרתי לו בעל פה שגם אני העלתי בתשובה בכת"י להתיר לכתחלה כדברי מרן בבדק הבית. והנה אמת נכון הדבר, ואנא דאמרי למר, אל תירא כי עמך אני, כי סמכתי על הגאון מהר"א בן טאווה בשו"ת חוט המשולש (הטור השלישי, סי' לג) שהתיר בזה, וכן על הגאון מהר"י עייאש בשו"ת בית יהודה ח"ב (סי' צב) שהבין ג"כ לנכון בדעת מרן להתיר אף לכתחלה, והבאתי ג"כ דברי הרב בית דוד והרב פני דוד ועוד אחרונים בזה. והסברתי הדבר על פי מה שכתבו הפוסקים דנ"ט בר נ"ט דהיתרא אפילו משהו אין בו, וכמ"ש הריטב"א בחידושיו לחולין (קיא ב) בד"ה גריר לבי פסקי, דנ"ט בר נ"ט דהיתרא שרי אף לגבי חמץ בפסח לאוכלו, אלמא דאפילו משהו נמי ליכא. וא"כ אף כאן יש להתיר גם לכתחלה לבשל על דעת לאוכלו בכותח. ובהכי ניחא מ"ש הרי"ף (פרק גיד הנשה) דפת שאפאה עם הצלי אסור לאוכלה בכותח, משום דהוי כדבר שיש לו מתירין, כיון שאפשר לאוכלה בלא כותח, וכן פסק מרן בש"ע (סי' צז ס"ג). והקשה הר"ן, דמאי שנא מדגים שעלו בקערה שמותר לאוכלם בכותח, ולפי האמור י"ל דנ"ט בר נ"ט דהיתרא קלוש טעמו ביותר דאפילו משהו ליכא, אבל ריחא אע"ג דלאו מילתא הוא משהו מיהא איכא. וכ"כ הריטב"א בחידושיו לחולין (קיא ב) ד"ה צונן, דנ"ט בר נ"ט קלוש טעמו אפילו יותר מריחא. ע"ש. וכיו"ב כתב הגאון מהרח"א במקראי קודש (דף קסט ע"ב) דה"ט דמרן (א"ח סי' תנב) שהתיר לגבי פסח נ"ט בר נ"ט דהיתרא, שמכיון שאינו אלא טעם קלוש ביותר אבד שמו של החמץ, ואע"פ שבסימן תנ"א גבי הכשר שפודין ואסכלאות החמיר להצריכם ליבון, משום דחמץ שמו עליו, בנ"ט בר נ"ט לא מהני טעמא דחמץ שמו עליו לאסור וכו'. ע"ש. וע"ע בחמד משה (סי' תנב) ובמטה יהודה (שם). וכן כתב הגאון רבי מרדכי הלוי אב"ד מצרים בשו"ת דרכי נועם (חאו"ח סי' ה) בשם בנו הגאון בעל גנת ורדים, להתיר נ"ט בר נ"ט בפסח, והסכים עמו, וכתב שיפה כיון. ע"ש. וכן מתבאר מדברי מרן הבית יוסף (סי' תמז) בד"ה ומ"ש רבינו בשם העטור וכו'. יעו"ש. וכן פסק מהר"ח אור זרוע בהלכותיו (עמוד פד). ואע"פ שהריטב"א בפסחים (ל א) כתב דנ"ט בר נ"ט אסור לגבי חמץ, משום דמשהו מיהא איכא, הנה הוא סותר משנתו. ויש לתפוס כדבריו בחולין להקל, שכן דעת הרמב"ן והרשב"א להקל, וכמ"ש הגאון בעל ערך השלחן בחקת הפסח (סי' תמז דף נח סוף ע"ד) דנ"ט בר נ"ט לא חשיב אפילו משהו. ע"ש. וכן פסקו בשו"ת יהודה יעלה אסאד ח"ב (סי' רנח אות ג) והחזון איש (סי' קיט אות יד) להתיר נ"ט בר נ"ט בפסח. וע"ע בשו"ת זכר יהוסף (סי' קצב). ובמש"כ בחזון עובדיה הל' פסח (עמוד סג ורצג). ודון מינה לנ"ד שהואיל ואין כאן אפילו משהו מותר לכתחלה לבשל במחבת בשר בת יומה דגים על מנת לאוכלם בכותח. [ובהיות שלדברי הכל נ"ט בר נ"ט מותר עכ"פ בדיעבד, והמחלוקת היא רק לענין "לכתחלה", בכה"ג אזלינן לקולא, וכמ"ש הגר"ח בן עטר בספר פרי תאר (סי' ח סוף סק"א), דכל דדיעבד שרי ספקו מותר לכתחלה. ע"ש. וכ"כ עוד אחרונים. הילכך אף בנ"ד משרא שרי אף לכתחלה, והנלע"ד כתבתי].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד) והן עתה נדפס שו"ת שמע שלמה ח"ב, וראיתי אליו (בחיו"ד סי' ה) שכתב להשיב על דברי הגר"ש משאש הנ"ל. והעלה שהואיל וכמה מגדולי הפוסקים ס"ל להתיר לגרום נ"ט בר נ"ט לכתחלה, ולפי דעת הרב חוט המשולש והבית דוד כן הוא דעת רוב הפוסקים, והרב יד יהודה כתב שלא נמצא חולק ע"ז מלבד הגהת סמ"ק. ואין מי שחולק שבודאי דעת מרן הב"י להקל. וכמה מגדולי האחרונים תירצו דעת מרן, ופסקו כמוהו להלכה ולמעשה, כל כה"ג אין לזוז מפסקו של מרן להתיר לכתחלה. וכבר כתבו האחרונים שאפילו אלף פוסקים חולקים על מרן, אנן בדידן נקטינן כדעת מרן שקבלנו הוראותיו. עכת"ד. ובשולי הסכמתי לספרו הנ"ל, כתבתי אליו בזה"ל: הנה ראה ראיתי מ"ש כת"ר (בחיו"ד סי' ה) בדין נ"ט בר נ"ט דהיתרא, אם מותר לכתחלה לבשל דגים בקדרה של בשר בת יומה על מנת לאוכלם בכותח, והעלה בכחא דהיתרא, בהסתמכו על דעת מרן הב"י בבדק הבית שהתיר בזה אף לכתחלה, וכן דעת כמה מגדולי האחרונים. ובסוף דבריו הזכיר מר מה שאמרתי לו בעל פה שגם אני העלתי בתשובה בכת"י להתיר לכתחלה כדברי מרן בבדק הבית. והנה אמת נכון הדבר, ואנא דאמרי למר, אל תירא כי עמך אני, כי סמכתי על הגאון מהר"א בן טאווה בשו"ת חוט המשולש (הטור השלישי, סי' לג) שהתיר בזה, וכן על הגאון מהר"י עייאש בשו"ת בית יהודה ח"ב (סי' צב) שהבין ג"כ לנכון בדעת מרן להתיר אף לכתחלה, והבאתי ג"כ דברי הרב בית דוד והרב פני דוד ועוד אחרונים בזה. והסברתי הדבר על פי מה שכתבו הפוסקים דנ"ט בר נ"ט דהיתרא אפילו משהו אין בו, וכמ"ש הריטב"א בחידושיו לחולין (קיא ב) בד"ה גריר לבי פסקי, דנ"ט בר נ"ט דהיתרא שרי אף לגבי חמץ בפסח לאוכלו, אלמא דאפילו משהו נמי ליכא. וא"כ אף כאן יש להתיר גם לכתחלה לבשל על דעת לאוכלו בכותח. ובהכי ניחא מ"ש הרי"ף (פרק גיד הנשה) דפת שאפאה עם הצלי אסור לאוכלה בכותח, משום דהוי כדבר שיש לו מתירין, כיון שאפשר לאוכלה בלא כותח, וכן פסק מרן בש"ע (סי' צז ס"ג). והקשה הר"ן, דמאי שנא מדגים שעלו בקערה שמותר לאוכלם בכותח, ולפי האמור י"ל דנ"ט בר נ"ט דהיתרא קלוש טעמו ביותר דאפילו משהו ליכא, אבל ריחא אע"ג דלאו מילתא הוא משהו מיהא איכא. וכ"כ הריטב"א בחידושיו לחולין (קיא ב) ד"ה צונן, דנ"ט בר נ"ט קלוש טעמו אפילו יותר מריחא. ע"ש. וכיו"ב כתב הגאון מהרח"א במקראי קודש (דף קסט ע"ב) דה"ט דמרן (א"ח סי' תנב) שהתיר לגבי פסח נ"ט בר נ"ט דהיתרא, שמכיון שאינו אלא טעם קלוש ביותר אבד שמו של החמץ, ואע"פ שבסימן תנ"א גבי הכשר שפודין ואסכלאות החמיר להצריכם ליבון, משום דחמץ שמו עליו, בנ"ט בר נ"ט לא מהני טעמא דחמץ שמו עליו לאסור וכו'. ע"ש. וע"ע בחמד משה (סי' תנב) ובמטה יהודה (שם). וכן כתב הגאון רבי מרדכי הלוי אב"ד מצרים בשו"ת דרכי נועם (חאו"ח סי' ה) בשם בנו הגאון בעל גנת ורדים, להתיר נ"ט בר נ"ט בפסח, והסכים עמו, וכתב שיפה כיון. ע"ש. וכן מתבאר מדברי מרן הבית יוסף (סי' תמז) בד"ה ומ"ש רבינו בשם העטור וכו'. יעו"ש. וכן פסק מהר"ח אור זרוע בהלכותיו (עמוד פד). ואע"פ שהריטב"א בפסחים (ל א) כתב דנ"ט בר נ"ט אסור לגבי חמץ, משום דמשהו מיהא איכא, הנה הוא סותר משנתו. ויש לתפוס כדבריו בחולין להקל, שכן דעת הרמב"ן והרשב"א להקל, וכמ"ש הגאון בעל ערך השלחן בחקת הפסח (סי' תמז דף נח סוף ע"ד) דנ"ט בר נ"ט לא חשיב אפילו משהו. ע"ש. וכן פסקו בשו"ת יהודה יעלה אסאד ח"ב (סי' רנח אות ג) והחזון איש (סי' קיט אות יד) להתיר נ"ט בר נ"ט בפסח. וע"ע בשו"ת זכר יהוסף (סי' קצב). ובמש"כ בחזון עובדיה הל' פסח (עמוד סג ורצג). ודון מינה לנ"ד שהואיל ואין כאן אפילו משהו מותר לכתחלה לבשל במחבת בשר בת יומה דגים על מנת לאוכלם בכותח. [ובהיות שלדברי הכל נ"ט בר נ"ט מותר עכ"פ בדיעבד, והמחלוקת היא רק לענין "לכתחלה", בכה"ג אזלינן לקולא, וכמ"ש הגר"ח בן עטר בספר פרי תאר (סי' ח סוף סק"א), דכל דדיעבד שרי ספקו מותר לכתחלה. ע"ש. וכ"כ עוד אחרונים. הילכך אף בנ"ד משרא שרי אף לכתחלה, והנלע"ד כתבתי].</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נתן צבי 11:45, 19 במאי 2016 (IDT) נתן צבי יונגריס נתן צבי 11:45, 19 במאי 2016 (IDT)</ins></div></td></tr>
</table>נתן צבי יונגריסhttps://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%98%D7%A2%D7%9D_%D7%91%D7%A8_%D7%A0%D7%95%D7%AA%D7%9F_%D7%98%D7%A2%D7%9D_(%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D_%D7%A9%D7%A2%D7%9C%D7%95_%D7%91%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%94)&diff=4771&oldid=prevנתן צבי יונגריס ב־08:44, 19 במאי 20162016-05-19T08:44:17Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:44, 19 במאי 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סוגיית נ"ט בר נ"ט באוכלין שהופיעה כאן הפכה ל[[נ"ט בר נ"ט באוכלין|סוגיא נפרדת]]--[[משתמש:אריה.ג|אריה ג]] 22:30, 14 במאי 2016 (IDT)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>סוגיית נ"ט בר נ"ט באוכלין שהופיעה כאן הפכה ל[[נ"ט בר נ"ט באוכלין|סוגיא נפרדת]]--[[משתמש:אריה.ג|אריה ג]] 22:30, 14 במאי 2016 (IDT)</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שו"ת יביע אומר חלק ט - יורה דעה סימן ד</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins>שו"ת יביע אומר חלק ט - יורה דעה סימן ד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד) והן עתה נדפס שו"ת שמע שלמה ח"ב, וראיתי אליו (בחיו"ד סי' ה) שכתב להשיב על דברי הגר"ש משאש הנ"ל. והעלה שהואיל וכמה מגדולי הפוסקים ס"ל להתיר לגרום נ"ט בר נ"ט לכתחלה, ולפי דעת הרב חוט המשולש והבית דוד כן הוא דעת רוב הפוסקים, והרב יד יהודה כתב שלא נמצא חולק ע"ז מלבד הגהת סמ"ק. ואין מי שחולק שבודאי דעת מרן הב"י להקל. וכמה מגדולי האחרונים תירצו דעת מרן, ופסקו כמוהו להלכה ולמעשה, כל כה"ג אין לזוז מפסקו של מרן להתיר לכתחלה. וכבר כתבו האחרונים שאפילו אלף פוסקים חולקים על מרן, אנן בדידן נקטינן כדעת מרן שקבלנו הוראותיו. עכת"ד. ובשולי הסכמתי לספרו הנ"ל, כתבתי אליו בזה"ל: הנה ראה ראיתי מ"ש כת"ר (בחיו"ד סי' ה) בדין נ"ט בר נ"ט דהיתרא, אם מותר לכתחלה לבשל דגים בקדרה של בשר בת יומה על מנת לאוכלם בכותח, והעלה בכחא דהיתרא, בהסתמכו על דעת מרן הב"י בבדק הבית שהתיר בזה אף לכתחלה, וכן דעת כמה מגדולי האחרונים. ובסוף דבריו הזכיר מר מה שאמרתי לו בעל פה שגם אני העלתי בתשובה בכת"י להתיר לכתחלה כדברי מרן בבדק הבית. והנה אמת נכון הדבר, ואנא דאמרי למר, אל תירא כי עמך אני, כי סמכתי על הגאון מהר"א בן טאווה בשו"ת חוט המשולש (הטור השלישי, סי' לג) שהתיר בזה, וכן על הגאון מהר"י עייאש בשו"ת בית יהודה ח"ב (סי' צב) שהבין ג"כ לנכון בדעת מרן להתיר אף לכתחלה, והבאתי ג"כ דברי הרב בית דוד והרב פני דוד ועוד אחרונים בזה. והסברתי הדבר על פי מה שכתבו הפוסקים דנ"ט בר נ"ט דהיתרא אפילו משהו אין בו, וכמ"ש הריטב"א בחידושיו לחולין (קיא ב) בד"ה גריר לבי פסקי, דנ"ט בר נ"ט דהיתרא שרי אף לגבי חמץ בפסח לאוכלו, אלמא דאפילו משהו נמי ליכא. וא"כ אף כאן יש להתיר גם לכתחלה לבשל על דעת לאוכלו בכותח. ובהכי ניחא מ"ש הרי"ף (פרק גיד הנשה) דפת שאפאה עם הצלי אסור לאוכלה בכותח, משום דהוי כדבר שיש לו מתירין, כיון שאפשר לאוכלה בלא כותח, וכן פסק מרן בש"ע (סי' צז ס"ג). והקשה הר"ן, דמאי שנא מדגים שעלו בקערה שמותר לאוכלם בכותח, ולפי האמור י"ל דנ"ט בר נ"ט דהיתרא קלוש טעמו ביותר דאפילו משהו ליכא, אבל ריחא אע"ג דלאו מילתא הוא משהו מיהא איכא. וכ"כ הריטב"א בחידושיו לחולין (קיא ב) ד"ה צונן, דנ"ט בר נ"ט קלוש טעמו אפילו יותר מריחא. ע"ש. וכיו"ב כתב הגאון מהרח"א במקראי קודש (דף קסט ע"ב) דה"ט דמרן (א"ח סי' תנב) שהתיר לגבי פסח נ"ט בר נ"ט דהיתרא, שמכיון שאינו אלא טעם קלוש ביותר אבד שמו של החמץ, ואע"פ שבסימן תנ"א גבי הכשר שפודין ואסכלאות החמיר להצריכם ליבון, משום דחמץ שמו עליו, בנ"ט בר נ"ט לא מהני טעמא דחמץ שמו עליו לאסור וכו'. ע"ש. וע"ע בחמד משה (סי' תנב) ובמטה יהודה (שם). וכן כתב הגאון רבי מרדכי הלוי אב"ד מצרים בשו"ת דרכי נועם (חאו"ח סי' ה) בשם בנו הגאון בעל גנת ורדים, להתיר נ"ט בר נ"ט בפסח, והסכים עמו, וכתב שיפה כיון. ע"ש. וכן מתבאר מדברי מרן הבית יוסף (סי' תמז) בד"ה ומ"ש רבינו בשם העטור וכו'. יעו"ש. וכן פסק מהר"ח אור זרוע בהלכותיו (עמוד פד). ואע"פ שהריטב"א בפסחים (ל א) כתב דנ"ט בר נ"ט אסור לגבי חמץ, משום דמשהו מיהא איכא, הנה הוא סותר משנתו. ויש לתפוס כדבריו בחולין להקל, שכן דעת הרמב"ן והרשב"א להקל, וכמ"ש הגאון בעל ערך השלחן בחקת הפסח (סי' תמז דף נח סוף ע"ד) דנ"ט בר נ"ט לא חשיב אפילו משהו. ע"ש. וכן פסקו בשו"ת יהודה יעלה אסאד ח"ב (סי' רנח אות ג) והחזון איש (סי' קיט אות יד) להתיר נ"ט בר נ"ט בפסח. וע"ע בשו"ת זכר יהוסף (סי' קצב). ובמש"כ בחזון עובדיה הל' פסח (עמוד סג ורצג). ודון מינה לנ"ד שהואיל ואין כאן אפילו משהו מותר לכתחלה לבשל במחבת בשר בת יומה דגים על מנת לאוכלם בכותח. [ובהיות שלדברי הכל נ"ט בר נ"ט מותר עכ"פ בדיעבד, והמחלוקת היא רק לענין "לכתחלה", בכה"ג אזלינן לקולא, וכמ"ש הגר"ח בן עטר בספר פרי תאר (סי' ח סוף סק"א), דכל דדיעבד שרי ספקו מותר לכתחלה. ע"ש. וכ"כ עוד אחרונים. הילכך אף בנ"ד משרא שרי אף לכתחלה, והנלע"ד כתבתי].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ד) והן עתה נדפס שו"ת שמע שלמה ח"ב, וראיתי אליו (בחיו"ד סי' ה) שכתב להשיב על דברי הגר"ש משאש הנ"ל. והעלה שהואיל וכמה מגדולי הפוסקים ס"ל להתיר לגרום נ"ט בר נ"ט לכתחלה, ולפי דעת הרב חוט המשולש והבית דוד כן הוא דעת רוב הפוסקים, והרב יד יהודה כתב שלא נמצא חולק ע"ז מלבד הגהת סמ"ק. ואין מי שחולק שבודאי דעת מרן הב"י להקל. וכמה מגדולי האחרונים תירצו דעת מרן, ופסקו כמוהו להלכה ולמעשה, כל כה"ג אין לזוז מפסקו של מרן להתיר לכתחלה. וכבר כתבו האחרונים שאפילו אלף פוסקים חולקים על מרן, אנן בדידן נקטינן כדעת מרן שקבלנו הוראותיו. עכת"ד. ובשולי הסכמתי לספרו הנ"ל, כתבתי אליו בזה"ל: הנה ראה ראיתי מ"ש כת"ר (בחיו"ד סי' ה) בדין נ"ט בר נ"ט דהיתרא, אם מותר לכתחלה לבשל דגים בקדרה של בשר בת יומה על מנת לאוכלם בכותח, והעלה בכחא דהיתרא, בהסתמכו על דעת מרן הב"י בבדק הבית שהתיר בזה אף לכתחלה, וכן דעת כמה מגדולי האחרונים. ובסוף דבריו הזכיר מר מה שאמרתי לו בעל פה שגם אני העלתי בתשובה בכת"י להתיר לכתחלה כדברי מרן בבדק הבית. והנה אמת נכון הדבר, ואנא דאמרי למר, אל תירא כי עמך אני, כי סמכתי על הגאון מהר"א בן טאווה בשו"ת חוט המשולש (הטור השלישי, סי' לג) שהתיר בזה, וכן על הגאון מהר"י עייאש בשו"ת בית יהודה ח"ב (סי' צב) שהבין ג"כ לנכון בדעת מרן להתיר אף לכתחלה, והבאתי ג"כ דברי הרב בית דוד והרב פני דוד ועוד אחרונים בזה. והסברתי הדבר על פי מה שכתבו הפוסקים דנ"ט בר נ"ט דהיתרא אפילו משהו אין בו, וכמ"ש הריטב"א בחידושיו לחולין (קיא ב) בד"ה גריר לבי פסקי, דנ"ט בר נ"ט דהיתרא שרי אף לגבי חמץ בפסח לאוכלו, אלמא דאפילו משהו נמי ליכא. וא"כ אף כאן יש להתיר גם לכתחלה לבשל על דעת לאוכלו בכותח. ובהכי ניחא מ"ש הרי"ף (פרק גיד הנשה) דפת שאפאה עם הצלי אסור לאוכלה בכותח, משום דהוי כדבר שיש לו מתירין, כיון שאפשר לאוכלה בלא כותח, וכן פסק מרן בש"ע (סי' צז ס"ג). והקשה הר"ן, דמאי שנא מדגים שעלו בקערה שמותר לאוכלם בכותח, ולפי האמור י"ל דנ"ט בר נ"ט דהיתרא קלוש טעמו ביותר דאפילו משהו ליכא, אבל ריחא אע"ג דלאו מילתא הוא משהו מיהא איכא. וכ"כ הריטב"א בחידושיו לחולין (קיא ב) ד"ה צונן, דנ"ט בר נ"ט קלוש טעמו אפילו יותר מריחא. ע"ש. וכיו"ב כתב הגאון מהרח"א במקראי קודש (דף קסט ע"ב) דה"ט דמרן (א"ח סי' תנב) שהתיר לגבי פסח נ"ט בר נ"ט דהיתרא, שמכיון שאינו אלא טעם קלוש ביותר אבד שמו של החמץ, ואע"פ שבסימן תנ"א גבי הכשר שפודין ואסכלאות החמיר להצריכם ליבון, משום דחמץ שמו עליו, בנ"ט בר נ"ט לא מהני טעמא דחמץ שמו עליו לאסור וכו'. ע"ש. וע"ע בחמד משה (סי' תנב) ובמטה יהודה (שם). וכן כתב הגאון רבי מרדכי הלוי אב"ד מצרים בשו"ת דרכי נועם (חאו"ח סי' ה) בשם בנו הגאון בעל גנת ורדים, להתיר נ"ט בר נ"ט בפסח, והסכים עמו, וכתב שיפה כיון. ע"ש. וכן מתבאר מדברי מרן הבית יוסף (סי' תמז) בד"ה ומ"ש רבינו בשם העטור וכו'. יעו"ש. וכן פסק מהר"ח אור זרוע בהלכותיו (עמוד פד). ואע"פ שהריטב"א בפסחים (ל א) כתב דנ"ט בר נ"ט אסור לגבי חמץ, משום דמשהו מיהא איכא, הנה הוא סותר משנתו. ויש לתפוס כדבריו בחולין להקל, שכן דעת הרמב"ן והרשב"א להקל, וכמ"ש הגאון בעל ערך השלחן בחקת הפסח (סי' תמז דף נח סוף ע"ד) דנ"ט בר נ"ט לא חשיב אפילו משהו. ע"ש. וכן פסקו בשו"ת יהודה יעלה אסאד ח"ב (סי' רנח אות ג) והחזון איש (סי' קיט אות יד) להתיר נ"ט בר נ"ט בפסח. וע"ע בשו"ת זכר יהוסף (סי' קצב). ובמש"כ בחזון עובדיה הל' פסח (עמוד סג ורצג). ודון מינה לנ"ד שהואיל ואין כאן אפילו משהו מותר לכתחלה לבשל במחבת בשר בת יומה דגים על מנת לאוכלם בכותח. [ובהיות שלדברי הכל נ"ט בר נ"ט מותר עכ"פ בדיעבד, והמחלוקת היא רק לענין "לכתחלה", בכה"ג אזלינן לקולא, וכמ"ש הגר"ח בן עטר בספר פרי תאר (סי' ח סוף סק"א), דכל דדיעבד שרי ספקו מותר לכתחלה. ע"ש. וכ"כ עוד אחרונים. הילכך אף בנ"ד משרא שרי אף לכתחלה, והנלע"ד כתבתי].</div></td></tr>
</table>נתן צבי יונגריס