https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A6%D7%91_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A3_%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2?feed=atom 2026-08-11T12:45:53Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A6%D7%91_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A3_%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2&diff=9391&oldid=prev 2017-11-23T19:28:17Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:28, 23 בנובמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומעתה אינו מובן לי, מה שהעמיסו הפוסקים בדברי תר&quot;י (ובראשם מרן הב&quot;י), לומר שרבנו יונה אינו מתיר אף בשוכב על צידו ממש אלא כאשר יש טירחה, ופליג בזה על הרמב&quot;ם ורש&quot;י. אלא אף רבנו יונה מודה שבצידו ממש שרי, גם לפי תירוץ שני, אלא שבפרקדן ומוטה מעט ג&quot;כ שרי כשיש טירחה כגון שפשט בגדיו. ולזה ייתכן שהרמב&quot;ם יסכים (ויתכן שלא, ואין ראיה לכאן או לכאן).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומעתה אינו מובן לי, מה שהעמיסו הפוסקים בדברי תר&quot;י (ובראשם מרן הב&quot;י), לומר שרבנו יונה אינו מתיר אף בשוכב על צידו ממש אלא כאשר יש טירחה, ופליג בזה על הרמב&quot;ם ורש&quot;י. אלא אף רבנו יונה מודה שבצידו ממש שרי, גם לפי תירוץ שני, אלא שבפרקדן ומוטה מעט ג&quot;כ שרי כשיש טירחה כגון שפשט בגדיו. ולזה ייתכן שהרמב&quot;ם יסכים (ויתכן שלא, ואין ראיה לכאן או לכאן).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 20:22, 22 בנובמבר 2017 (IST)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 20:22, 22 בנובמבר 2017 (IST)</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:שו"מ און לי מדברי התורא"ש, שכתב גם הוא להקשות קושיית תר"י מהגמרא כד: גבי שנים שהיו ישנים במיטה אחת, ותירץ שני תירוצים. ובתירוץ ראשון כתב שאינו אסור אלא פרקדן אבל על צידו ממש מותר. ובתירוץ שני כתב וז"ל: 'אי נמי אינו אסור כל כך דהא ר' יוחנן מצלי וקרי הילכך היכא שעלה על מטתו לישן לא הטריחוהו חכמים לקום'. הרי להדיא שתירוץ זה אינו בא להחמיר אלא להקל ולומר, שכיון שעלה על מטתו ואיכא טירחה, מותר אפילו פרקדן ומוטה מעט, וכמו שהתירו לר' יוחנן שהיה בעל בשר. ובודאי שזו גם כוונת תלמידי רבנו יונה, וגם הם להקל בתירוץ שני באו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">:[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 21:28, 23 בנובמבר 2017 (IST)</ins></div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A6%D7%91_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A3_%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2&diff=9381&oldid=prev 2017-11-22T19:39:54Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:39, 22 בנובמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ולכן אינו מובן כלל קושיית רבנו יונה, שבפשטות יש לומר שעל צידו מותר, ובאמת לשאר ראשונים קושיה מעיקרא ליתא. אלא שבאמת גם רבנו יונה זו כוונתו בתירוץ ראשון, וז&quot;ל: 'ואיכא דאמרי דכי אמר מקרי אע&quot;ג דמצלי אסיר זהו בהטייה, כמו פרקדן בשוכב על קדקדו ומוטה מעט, אבל זה שמוטה על צדו לגמרי מותר'.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ולכן אינו מובן כלל קושיית רבנו יונה, שבפשטות יש לומר שעל צידו מותר, ובאמת לשאר ראשונים קושיה מעיקרא ליתא. אלא שבאמת גם רבנו יונה זו כוונתו בתירוץ ראשון, וז&quot;ל: 'ואיכא דאמרי דכי אמר מקרי אע&quot;ג דמצלי אסיר זהו בהטייה, כמו פרקדן בשוכב על קדקדו ומוטה מעט, אבל זה שמוטה על צדו לגמרי מותר'.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ובתירוץ שני חילק רבנו יונה ותלה את ההיתר לקרוא מוטה דווקא בשיש טירחה, אבל אם אין טירחה אסור. ולמדו הפוסקים שחולק על תירוצא קמא, שמתיר על צידו אף בלא טירחה (כן למד הב&quot;י ולא פסק כוותיה, והרמ&quot;א פסק כוותיה ואסר קריאה על צידו אם לא שיש טורח. עיין בפנים שהאריכו האחרונים לתמוה על הרמ&quot;א שהרי מרן פסק כהרמב&quot;ם ולא כרבנו יונה).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ובתירוץ שני חילק רבנו יונה ותלה את ההיתר לקרוא מוטה דווקא בשיש טירחה, אבל אם אין טירחה אסור. ולמדו הפוסקים שחולק על תירוצא קמא, שמתיר על צידו אף בלא טירחה (כן למד הב&quot;י ולא פסק כוותיה, והרמ&quot;א פסק כוותיה ואסר קריאה על צידו אם לא שיש טורח. עיין בפנים שהאריכו האחרונים לתמוה על הרמ&quot;א שהרי מרן פסק כהרמב&quot;ם ולא כרבנו יונה).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואני בער ולא אדע מה הביא את רבותינו בעלי השלחן ערוך והאחרונים להטות דברי תר&quot;י להכי. שהרי על פניו נראה שגם בתירוץ שני אין כוונת תר&quot;י לחלוק על מ&quot;ש בתירוץ ראשון דשרי לקרוא על צידו, שהרי זהו פשט הגמרא בדף יג: שעל צידו ממש אינו אסור כלל, ורק פרקדן ומוטה אסור. אלא שבתירוץ שני רוצה תר&quot;י לומר שאף זה אינו אסור כאשר יש טירחה, כלומר גם פרקדן ומוטה מעט מותר אם יש טורח, כשם שהתירו בבעל בשר. וז&quot;ל רבנו יונה בתירוץ שני: 'והנכון יותר לתרץ דכיון דחזינן דאיכא טירחא שרי כדאמרי' דר' יוחנן מצלי וקרי משום דהוה בעל בשר, והוה ליה טירחא, הכא נמי התירו לו בהטיה משום שהו&quot;ל טירחה כיון שפשט את בגדיו לחזור וללבשן'. עכ&quot;ל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ואני בער ולא אדע מה הביא את רבותינו בעלי השלחן ערוך והאחרונים להטות דברי תר&quot;י להכי. שהרי על פניו נראה שגם בתירוץ שני אין כוונת תר&quot;י לחלוק על מ&quot;ש בתירוץ ראשון דשרי לקרוא על צידו, שהרי זהו פשט הגמרא בדף יג: שעל צידו ממש אינו אסור כלל, ורק פרקדן ומוטה אסור. אלא שבתירוץ שני רוצה תר&quot;י לומר שאף זה אינו אסור כאשר יש טירחה, כלומר גם פרקדן ומוטה מעט מותר אם יש טורח, כשם שהתירו בבעל בשר. וז&quot;ל רבנו יונה בתירוץ שני: 'והנכון יותר לתרץ דכיון דחזינן דאיכא טירחא שרי כדאמרי' דר' יוחנן מצלי וקרי משום דהוה בעל בשר, והוה ליה טירחא, הכא נמי התירו לו בהטיה משום שהו&quot;ל טירחה כיון שפשט את בגדיו לחזור וללבשן'. עכ&quot;ל.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עינא דשפיר חזי שלא בא לחלוק על ההסבר בגמרא בדף יג:, אלא רק להוסיף תירוץ על פי הגמרא שם, ולומר שאף פרקדן ומוטה מעט מותר כאשר יש טירחה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עינא דשפיר חזי שלא בא לחלוק על ההסבר בגמרא בדף יג: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכפי שביארו כל הראשונים</ins>, אלא רק להוסיף תירוץ על פי הגמרא שם, ולומר שאף פרקדן ומוטה מעט מותר כאשר יש טירחה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומעתה אינו מובן לי, מה שהעמיסו הפוסקים בדברי תר&quot;י (ובראשם מרן הב&quot;י), לומר שרבנו יונה אינו מתיר אף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בעל </del>צידו ממש אלא כאשר יש טירחה, ופליג בזה על הרמב&quot;ם ורש&quot;י. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דזה אינו כלל, </del>אלא אף רבנו יונה מודה שבצידו ממש שרי, גם לפי תירוץ שני, אלא שבפרקדן ומוטה מעט ג&quot;כ שרי כשיש טירחה כגון שפשט בגדיו. ולזה ייתכן שהרמב&quot;ם יסכים (ויתכן שלא, ואין ראיה לכאן או לכאן).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומעתה אינו מובן לי, מה שהעמיסו הפוסקים בדברי תר&quot;י (ובראשם מרן הב&quot;י), לומר שרבנו יונה אינו מתיר אף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשוכב על </ins>צידו ממש אלא כאשר יש טירחה, ופליג בזה על הרמב&quot;ם ורש&quot;י. אלא אף רבנו יונה מודה שבצידו ממש שרי, גם לפי תירוץ שני, אלא שבפרקדן ומוטה מעט ג&quot;כ שרי כשיש טירחה כגון שפשט בגדיו. ולזה ייתכן שהרמב&quot;ם יסכים (ויתכן שלא, ואין ראיה לכאן או לכאן).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 20:22, 22 בנובמבר 2017 (IST)</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">&lt;BR/&gt;</ins>[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 20:22, 22 בנובמבר 2017 (IST)</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A6%D7%91_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A3_%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2&diff=9380&oldid=prev 2017-11-22T19:36:42Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:36, 22 בנובמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== שיטת רבנו יונה לגבי קריאת שמע בשכיבה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== שיטת רבנו יונה לגבי קריאת שמע בשכיבה ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבנו יונה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקשה </del>מהגמרא בדף כד. שם מבואר להדיא שמותר לקרוא את שמע בשכיבה, וסותר לכאורה גמרא דידן דף יג: דאסור לקרוא פרקדן.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבנו יונה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הקשה </ins>מהגמרא בדף כד. שם מבואר להדיא שמותר לקרוא את שמע בשכיבה, וסותר לכאורה גמרא דידן דף יג: דאסור לקרוא פרקדן.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ולפו&quot;ר לא קשיא מידי, שהרי הגמרא יג: לא אסרה אלא רק פרקדן. ולראשונים שמפרשים שפרקדן הוא על גבו (רש&quot;י ודעימיה), מותר לקרוא בשוכב על פניו או בשוכב על צידו. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואף לראשונים </del>שמפרשים 'פרקדן' שגם על פניו אסור (רמב&quot;ם וסייעתו), על כל פנים על צידו לא שמענו שאסור. והגמרא במפורש שם אוסרת ששוכב פרקדן ומצלי, כלומר מטה על צידו (אלא אם כן בעל בשר), אבל על צידו ממש אינו אסור. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואי אפשר לפרש שמצלי הוא </del>על צידו ממש, שאם כן לא היתה הגמרא מקשה מעיקרא, שהרי זה לא ס&quot;ד לאסור כלל, אלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רק כרב יוסף שאסר לשכב </del>פרקדן.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ולפו&quot;ר לא קשיא מידי, שהרי הגמרא יג: לא אסרה אלא רק פרקדן. ולראשונים שמפרשים שפרקדן הוא על גבו (רש&quot;י ודעימיה), מותר לקרוא בשוכב על פניו או בשוכב על צידו. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולראשונים </ins>שמפרשים 'פרקדן' שגם על פניו אסור (רמב&quot;ם וסייעתו), על כל פנים על צידו לא שמענו שאסור. והגמרא במפורש שם אוסרת ששוכב פרקדן ומצלי, כלומר מטה על צידו (אלא אם כן בעל בשר), אבל על צידו ממש אינו אסור. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וגם למסקנת הגמרא שאוסרת פרקדן ומצלי, אין הכוונה </ins>על צידו ממש, שאם כן לא היתה הגמרא מקשה מעיקרא, שהרי זה לא ס&quot;ד לאסור כלל, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכל הסוגיה מתחילה עד סוף אינה עוסקת </ins>אלא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשוכב </ins>פרקדן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, לכל חד כדאית ליה</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ולכן אינו מובן כלל קושיית רבנו יונה, ובאמת לשאר ראשונים קושיה מעיקרא ליתא. אלא שבאמת גם רבנו יונה זו כוונתו בתירוץ ראשון, וז&quot;ל: 'ואיכא דאמרי דכי אמר מקרי אע&quot;ג דמצלי אסיר זהו בהטייה, כמו פרקדן בשוכב על קדקדו ומוטה מעט, אבל זה שמוטה על צדו לגמרי מותר'.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;ולכן אינו מובן כלל קושיית רבנו יונה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, שבפשטות יש לומר שעל צידו מותר</ins>, ובאמת לשאר ראשונים קושיה מעיקרא ליתא. אלא שבאמת גם רבנו יונה זו כוונתו בתירוץ ראשון, וז&quot;ל: 'ואיכא דאמרי דכי אמר מקרי אע&quot;ג דמצלי אסיר זהו בהטייה, כמו פרקדן בשוכב על קדקדו ומוטה מעט, אבל זה שמוטה על צדו לגמרי מותר'.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך </del>בתירוץ שני <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נראה שאין כוונתו </del>לחלוק על מ&quot;ש בתירוץ ראשון, שהרי זהו פשט הגמרא בדף יג: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאינו אסור על </del>צידו ממש, ורק פרקדן ומוטה אסור. אלא שבתירוץ שני רוצה לומר שאף זה אינו אסור כאשר יש טירחה, כלומר גם פרקדן ומוטה מעט מותר אם יש טורח, כשם שהתירו בבעל בשר. וז&quot;ל רבנו יונה בתירוץ שני: 'והנכון יותר לתרץ דכיון דחזינן דאיכא טירחא שרי כדאמרי' דר' יוחנן מצלי וקרי משום דהוה בעל בשר, והוה ליה טירחא, הכא נמי התירו לו בהטיה משום שהו&quot;ל טירחה כיון שפשט את בגדיו לחזור וללבשן'. עכ&quot;ל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;BR/&gt;<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובתירוץ שני חילק רבנו יונה ותלה את ההיתר לקרוא מוטה דווקא בשיש טירחה, אבל אם אין טירחה אסור. ולמדו הפוסקים שחולק על תירוצא קמא, שמתיר על צידו אף בלא טירחה (כן למד הב&quot;י ולא פסק כוותיה, והרמ&quot;א פסק כוותיה ואסר קריאה על צידו אם לא שיש טורח. עיין בפנים שהאריכו האחרונים לתמוה על הרמ&quot;א שהרי מרן פסק כהרמב&quot;ם ולא כרבנו יונה).</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואני בער ולא אדע מה הביא את רבותינו בעלי השלחן ערוך והאחרונים להטות דברי תר&quot;י להכי. שהרי על פניו נראה שגם </ins>בתירוץ שני <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אין כוונת תר&quot;י </ins>לחלוק על מ&quot;ש בתירוץ ראשון <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דשרי לקרוא על צידו</ins>, שהרי זהו פשט הגמרא בדף יג: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעל </ins>צידו ממש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אינו אסור כלל</ins>, ורק פרקדן ומוטה אסור. אלא שבתירוץ שני רוצה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תר&quot;י </ins>לומר שאף זה אינו אסור כאשר יש טירחה, כלומר גם פרקדן ומוטה מעט מותר אם יש טורח, כשם שהתירו בבעל בשר. וז&quot;ל רבנו יונה בתירוץ שני: 'והנכון יותר לתרץ דכיון דחזינן דאיכא טירחא שרי כדאמרי' דר' יוחנן מצלי וקרי משום דהוה בעל בשר, והוה ליה טירחא, הכא נמי התירו לו בהטיה משום שהו&quot;ל טירחה כיון שפשט את בגדיו לחזור וללבשן'. עכ&quot;ל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עינא דשפיר חזי שלא בא לחלוק על ההסבר בגמרא בדף יג:, אלא רק להוסיף תירוץ על פי הגמרא שם, ולומר שאף פרקדן ומוטה מעט מותר כאשר יש טירחה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עינא דשפיר חזי שלא בא לחלוק על ההסבר בגמרא בדף יג:, אלא רק להוסיף תירוץ על פי הגמרא שם, ולומר שאף פרקדן ומוטה מעט מותר כאשר יש טירחה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומעתה אינו מובן לי, מה שהעמיסו הפוסקים בדברי תר&quot;י (ובראשם מרן הב&quot;י), לומר שרבנו יונה אינו מתיר אף בעל צידו ממש אלא כאשר יש טירחה, ופליג בזה על הרמב&quot;ם ורש&quot;י. דזה אינו כלל, אלא אף רבנו יונה מודה שבצידו ממש שרי, גם לפי תירוץ שני, אלא שבפרקדן ומוטה מעט ג&quot;כ שרי כשיש טירחה כגון שפשט בגדיו. ולזה ייתכן שהרמב&quot;ם יסכים (ויתכן שלא, ואין ראיה לכאן או לכאן).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומעתה אינו מובן לי, מה שהעמיסו הפוסקים בדברי תר&quot;י (ובראשם מרן הב&quot;י), לומר שרבנו יונה אינו מתיר אף בעל צידו ממש אלא כאשר יש טירחה, ופליג בזה על הרמב&quot;ם ורש&quot;י. דזה אינו כלל, אלא אף רבנו יונה מודה שבצידו ממש שרי, גם לפי תירוץ שני, אלא שבפרקדן ומוטה מעט ג&quot;כ שרי כשיש טירחה כגון שפשט בגדיו. ולזה ייתכן שהרמב&quot;ם יסכים (ויתכן שלא, ואין ראיה לכאן או לכאן).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 20:22, 22 בנובמבר 2017 (IST)</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 20:22, 22 בנובמבר 2017 (IST)</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%9E%D7%A6%D7%91_%D7%94%D7%92%D7%95%D7%A3_%D7%91%D7%A9%D7%A2%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2&diff=9377&oldid=prev 2017-11-22T18:22:53Z

<p>יצירת דף עם התוכן &quot;== שיטת רבנו יונה לגבי קריאת שמע בשכיבה == רבנו יונה בקשה מהגמרא בדף כד. שם מבואר להדיא שמות...&quot;</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>== שיטת רבנו יונה לגבי קריאת שמע בשכיבה ==<br /> רבנו יונה בקשה מהגמרא בדף כד. שם מבואר להדיא שמותר לקרוא את שמע בשכיבה, וסותר לכאורה גמרא דידן דף יג: דאסור לקרוא פרקדן. <br /> &lt;BR/&gt;ולפו&quot;ר לא קשיא מידי, שהרי הגמרא יג: לא אסרה אלא רק פרקדן. ולראשונים שמפרשים שפרקדן הוא על גבו (רש&quot;י ודעימיה), מותר לקרוא בשוכב על פניו או בשוכב על צידו. ואף לראשונים שמפרשים 'פרקדן' שגם על פניו אסור (רמב&quot;ם וסייעתו), על כל פנים על צידו לא שמענו שאסור. והגמרא במפורש שם אוסרת ששוכב פרקדן ומצלי, כלומר מטה על צידו (אלא אם כן בעל בשר), אבל על צידו ממש אינו אסור. ואי אפשר לפרש שמצלי הוא על צידו ממש, שאם כן לא היתה הגמרא מקשה מעיקרא, שהרי זה לא ס&quot;ד לאסור כלל, אלא רק כרב יוסף שאסר לשכב פרקדן. <br /> &lt;BR/&gt;ולכן אינו מובן כלל קושיית רבנו יונה, ובאמת לשאר ראשונים קושיה מעיקרא ליתא. אלא שבאמת גם רבנו יונה זו כוונתו בתירוץ ראשון, וז&quot;ל: 'ואיכא דאמרי דכי אמר מקרי אע&quot;ג דמצלי אסיר זהו בהטייה, כמו פרקדן בשוכב על קדקדו ומוטה מעט, אבל זה שמוטה על צדו לגמרי מותר'. <br /> &lt;BR/&gt;אך בתירוץ שני נראה שאין כוונתו לחלוק על מ&quot;ש בתירוץ ראשון, שהרי זהו פשט הגמרא בדף יג: שאינו אסור על צידו ממש, ורק פרקדן ומוטה אסור. אלא שבתירוץ שני רוצה לומר שאף זה אינו אסור כאשר יש טירחה, כלומר גם פרקדן ומוטה מעט מותר אם יש טורח, כשם שהתירו בבעל בשר. וז&quot;ל רבנו יונה בתירוץ שני: 'והנכון יותר לתרץ דכיון דחזינן דאיכא טירחא שרי כדאמרי' דר' יוחנן מצלי וקרי משום דהוה בעל בשר, והוה ליה טירחא, הכא נמי התירו לו בהטיה משום שהו&quot;ל טירחה כיון שפשט את בגדיו לחזור וללבשן'. עכ&quot;ל.<br /> עינא דשפיר חזי שלא בא לחלוק על ההסבר בגמרא בדף יג:, אלא רק להוסיף תירוץ על פי הגמרא שם, ולומר שאף פרקדן ומוטה מעט מותר כאשר יש טירחה. <br /> ומעתה אינו מובן לי, מה שהעמיסו הפוסקים בדברי תר&quot;י (ובראשם מרן הב&quot;י), לומר שרבנו יונה אינו מתיר אף בעל צידו ממש אלא כאשר יש טירחה, ופליג בזה על הרמב&quot;ם ורש&quot;י. דזה אינו כלל, אלא אף רבנו יונה מודה שבצידו ממש שרי, גם לפי תירוץ שני, אלא שבפרקדן ומוטה מעט ג&quot;כ שרי כשיש טירחה כגון שפשט בגדיו. ולזה ייתכן שהרמב&quot;ם יסכים (ויתכן שלא, ואין ראיה לכאן או לכאן).<br /> [[משתמש:א.א|א.א]] ([[שיחת משתמש:א.א|שיחה]]) 20:22, 22 בנובמבר 2017 (IST)</div>

א.א