https://www.betmidrash.org.il/history/%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA?feed=atom 2026-06-24T04:15:48Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.37.0 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=20173&oldid=prev 2022-11-09T22:26:19Z

<p>שוחזר מעריכות של <a href="/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/Jewishoffice" title="מיוחד:תרומות/Jewishoffice">Jewishoffice</a> (<a href="/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Jewishoffice" title="שיחת משתמש:Jewishoffice">שיחה</a>) לעריכה האחרונה של <a href="/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%90.%D7%90" title="משתמש:א.א">א.א</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:26, 10 בנובמבר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|{{גמרא-תא שמע</del>|עבודה זרה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>כב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|עבודה זרה כב.|בכותרת=כן}}</del>||שבת ו יז-יח|אורח חיים רמה א-ד}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||עבודה זרה כב א||שבת ו יז-יח|אורח חיים רמה א-ד}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישראל שיש לו שותפות עם גוי בנכס או במלאכה המוטלת על שניהם, כיצד יעשה בשבת כדי להינצל מאיסור שכר שבת, ומאיסור מלאכה על ידי שליח גוי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישראל שיש לו שותפות עם גוי בנכס או במלאכה המוטלת על שניהם, כיצד יעשה בשבת כדי להינצל מאיסור שכר שבת, ומאיסור מלאכה על ידי שליח גוי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=20167&oldid=prev 2022-11-09T22:18:47Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־01:18, 10 בנובמבר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||עבודה זרה כב א||שבת ו יז-יח|אורח חיים רמה א-ד}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|{{גמרא-תא שמע</ins>|עבודה זרה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</ins>כב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</ins>א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|עבודה זרה כב.|בכותרת=כן}}</ins>||שבת ו יז-יח|אורח חיים רמה א-ד}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישראל שיש לו שותפות עם גוי בנכס או במלאכה המוטלת על שניהם, כיצד יעשה בשבת כדי להינצל מאיסור שכר שבת, ומאיסור מלאכה על ידי שליח גוי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישראל שיש לו שותפות עם גוי בנכס או במלאכה המוטלת על שניהם, כיצד יעשה בשבת כדי להינצל מאיסור שכר שבת, ומאיסור מלאכה על ידי שליח גוי.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> </table>

Jewishoffice https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=18697&oldid=prev 2021-12-02T17:07:17Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:07, 2 בדצמבר 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{להשלים|כל הסוגיה=כן}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||עבודה זרה כב א||שבת ו יז-יח|אורח חיים רמה א-ד}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקורות||עבודה זרה כב א||שבת ו יז-יח|אורח חיים רמה א-ד}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישראל שיש לו שותפות עם גוי בנכס או במלאכה המוטלת על שניהם, כיצד יעשה בשבת כדי להינצל מאיסור שכר שבת, ומאיסור מלאכה על ידי שליח גוי.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישראל שיש לו שותפות עם גוי בנכס או במלאכה המוטלת על שניהם, כיצד יעשה בשבת כדי להינצל מאיסור שכר שבת, ומאיסור מלאכה על ידי שליח גוי.</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=14062&oldid=prev 2019-02-09T23:23:20Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטת הרמב&quot;ם</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־02:23, 10 בפברואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== שיטת הרמב&quot;ם ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== שיטת הרמב&quot;ם ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (שבת ו יז) לא מזכיר בהלכותיו את ענין החשבון לבסוף. ה'''מגיד משנה''' כותב שהוא סובר כדעת רש&quot;י, שאם לא התנו וגם לא חילקו אחרי השותפות, רק בשעת החלוקה באו חשבון שיטול הישראל כנגד מה שנוטל הנכרי בשבת, אסור {{ראה עוד|שיטת הרמב&quot;ם לעומת שיטת רש&quot;י}}.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רמב&quot;ם''' (שבת ו יז) לא מזכיר בהלכותיו את ענין החשבון לבסוף. ה'''מגיד משנה''' כותב שהוא סובר כדעת רש&quot;י, שאם לא התנו וגם לא חילקו אחרי השותפות, רק בשעת החלוקה באו חשבון שיטול הישראל כנגד מה שנוטל הנכרי בשבת, אסור {{ראה עוד|שיטת הרמב&quot;ם לעומת שיטת רש&quot;י}}.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רמה ד&quot;ה ועל אם ברו חשבון) הסכים שכן דעת הרמב&quot;ם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>גם ה'''בית יוסף''' (אורח חיים רמה ד&quot;ה ועל אם ברו חשבון) הסכים שכן דעת הרמב&quot;ם<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, כלומר שאם התנו בתחילת השותפות, ורק בשעת החלוקה באו חשבון, מותר</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רדב&quot;ז''' (ה רלב) נשאל בענין זה, מה היתה כוונת הרמב&quot;ם בהשמיטו את הסיפא של הברייתא 'אם באו לחשבון אסור', ואם נאמר כהמגיד משנה שהוא סובר כרש&quot;י, הדבר קשה לאור העובדה שלענין ערלה (מאכלות אסורות י יד) הרמב&quot;ם הזכיר איסור לבוא לחשבון אפילו אם התנו מתחילה?&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רדב&quot;ז''' (ה רלב) נשאל בענין זה, מה היתה כוונת הרמב&quot;ם בהשמיטו את הסיפא של הברייתא 'אם באו לחשבון אסור', ואם נאמר כהמגיד משנה שהוא סובר כרש&quot;י, הדבר קשה לאור העובדה שלענין ערלה (מאכלות אסורות י יד) הרמב&quot;ם הזכיר איסור לבוא לחשבון אפילו אם התנו מתחילה?&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתשובתו מחלק הרדב&quot;ז בין שני סוגים של חשבון. ישנו חשבון שבו אומר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לו </del>'טול אתה עשרה שבתות ואני אטול עשרה ימים כנגדן' כלומר כל אחד נוטל סכום אחר לפי הימים שלו. זהו חשבון שמותר רק אם התנו, אך אם לא התנו אסור, בין בשבת ובין בערלה. אך יש חשבון שבו הוא אומר לו 'כמה הרווחת בשבת אטול אני כנגדן פירות של ימות החול', כלומר שנוטלים שווה בשווה. חשבון כזה אסור אפילו אם התנו מתחילה שיחלקו כן, וזהו החשבון שהזכיר הרמב&quot;ם בערלה לאיסורא, וכן הדין לגבי שבת, שאסור לומר כמה נטלת בשבתות ואני אטול כנגדן. ובכך מיישב גם דברי המגיד משנה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתשובתו מחלק הרדב&quot;ז בין שני סוגים של חשבון. ישנו חשבון שבו אומר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הישראל לגוי </ins>'טול אתה עשרה שבתות ואני אטול עשרה ימים כנגדן' כלומר כל אחד נוטל סכום אחר לפי הימים שלו. זהו חשבון שמותר רק אם התנו, אך אם לא התנו אסור, בין בשבת ובין בערלה. אך יש חשבון שבו הוא אומר לו 'כמה הרווחת בשבת אטול אני כנגדן פירות של ימות החול', כלומר שנוטלים שווה בשווה. חשבון כזה אסור אפילו אם התנו מתחילה שיחלקו כן, וזהו החשבון שהזכיר הרמב&quot;ם בערלה לאיסורא, וכן הדין לגבי שבת, שאסור לומר כמה נטלת בשבתות ואני אטול כנגדן. ובכך מיישב גם דברי המגיד משנה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מהר&quot;י קורקוס''' על הרמב&quot;ם הביא דברי המקשים על הראב&quot;ד ממה שכתב הרמב&quot;ם בדין ערלה (מאכלות אסורות י יד), שם כתב שאפילו אם התנו ביניהם שיאכל הגוי שנות ערלה וישראל ג' שנות היתר, אם לאחר מכן באו חשבון שיקבל הישראל בשווה כמו שאכל הגוי אסור. כלומר מבואר ברמב&quot;ם שאסור לבוא חשבון אפילו אם התנו. וכיון שדין זה לגבי ערלה נלמד מאותה הברייתא האמורה כאן לגבי שבת, ודאי דין אחד להם. וכן דעת ה'''ביאור חדש''' על הרמב&quot;ם.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מהר&quot;י קורקוס''' על הרמב&quot;ם הביא דברי המקשים על הראב&quot;ד ממה שכתב הרמב&quot;ם בדין ערלה (מאכלות אסורות י יד), שם כתב שאפילו אם התנו ביניהם שיאכל הגוי שנות ערלה וישראל ג' שנות היתר, אם לאחר מכן באו חשבון שיקבל הישראל בשווה כמו שאכל הגוי אסור. כלומר מבואר ברמב&quot;ם שאסור לבוא חשבון אפילו אם התנו. וכיון שדין זה לגבי ערלה נלמד מאותה הברייתא האמורה כאן לגבי שבת, ודאי דין אחד להם. וכן דעת ה'''ביאור חדש''' על הרמב&quot;ם.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=14060&oldid=prev 2019-02-09T20:08:44Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">סוגית הגמרא</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:08, 9 בפברואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מששמע רבא ברייתא זו התבייש בהוראתו, אך לבסוף נתברר שגם באותו מקרה שבא לפניו, היה תנאי כזה בתחילה, כך שהתברר שרבא הורה כדין.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מששמע רבא ברייתא זו התבייש בהוראתו, אך לבסוף נתברר שגם באותו מקרה שבא לפניו, היה תנאי כזה בתחילה, כך שהתברר שרבא הורה כדין.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">=== שותפות בפירות ערלה ===</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהמשך הגמרא אומר רב גביהה מבי כתיל, שאותו מעשה, לא מדובר היה בחלוקת עבודה בין שבת לחול, אלא היו אלו [[שותפות ישראל וגוי בנטיעות ערלה|שתילי ערלה]], וההסכם ביניהם היה שהגוי יאכל את הפירות של שלוש שנים ראשונות, וישראל יאכל כנגדן שלוש שנים אחר כך. ועל זה באו לפני רבא והתיר להם. ואומרת הגמרא שלפי גירסה זו צריך לומר שרבינא לא הקשה על רבא מהברייתא אלא להיפך הביא לו סיוע ממנה, ואף רבא לא נתבייש מדבריו. &lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בהמשך הגמרא אומר רב גביהה מבי כתיל, שאותו מעשה, לא מדובר היה בחלוקת עבודה בין שבת לחול, אלא היו אלו [[שותפות ישראל וגוי בנטיעות ערלה|שתילי ערלה]], וההסכם ביניהם היה שהגוי יאכל את הפירות של שלוש שנים ראשונות, וישראל יאכל כנגדן שלוש שנים אחר כך. ועל זה באו לפני רבא והתיר להם. ואומרת הגמרא שלפי גירסה זו צריך לומר שרבינא לא הקשה על רבא מהברייתא אלא להיפך הביא לו סיוע ממנה, ואף רבא לא נתבייש מדבריו. &lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גירסה זו של רב גביהה מבי כתיל, מתבארת בהרחבה בסוגיית [[</del>שותפות ישראל וגוי בנטיעות ערלה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]].</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{סוגיה מורחבת|</ins>שותפות ישראל וגוי בנטיעות ערלה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== באו חשבון ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== באו חשבון ===</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=14058&oldid=prev 2019-02-05T10:26:08Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטת הרמב&quot;ם</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:26, 5 בפברואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l32">שורה 32:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 32:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מהר&quot;י קורקוס''' על הרמב&quot;ם הביא דברי המקשים על הראב&quot;ד ממה שכתב הרמב&quot;ם בדין ערלה (מאכלות אסורות י יד), שם כתב שאפילו אם התנו ביניהם שיאכל הגוי שנות ערלה וישראל ג' שנות היתר, אם לאחר מכן באו חשבון שיקבל הישראל בשווה כמו שאכל הגוי אסור. כלומר מבואר ברמב&quot;ם שאסור לבוא חשבון אפילו אם התנו. וכיון שדין זה לגבי ערלה נלמד מאותה הברייתא האמורה כאן לגבי שבת, ודאי דין אחד להם. וכן דעת ה'''ביאור חדש''' על הרמב&quot;ם.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מהר&quot;י קורקוס''' על הרמב&quot;ם הביא דברי המקשים על הראב&quot;ד ממה שכתב הרמב&quot;ם בדין ערלה (מאכלות אסורות י יד), שם כתב שאפילו אם התנו ביניהם שיאכל הגוי שנות ערלה וישראל ג' שנות היתר, אם לאחר מכן באו חשבון שיקבל הישראל בשווה כמו שאכל הגוי אסור. כלומר מבואר ברמב&quot;ם שאסור לבוא חשבון אפילו אם התנו. וכיון שדין זה לגבי ערלה נלמד מאותה הברייתא האמורה כאן לגבי שבת, ודאי דין אחד להם. וכן דעת ה'''ביאור חדש''' על הרמב&quot;ם.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומהר&quot;י קורקוס דחה דבריהם וכתב שדברי המגיד משנה אמת, שהרי אם כוונת הרמב&quot;ם היתה לאיסורא גם בהתנו ודאי היה לו לפרש, ולא היה סומך על מה שכתב בהלכות ערלה. גם הטעם שכתב בהלכות ערלה, שהרי הוא כמחליף פירות ערלה האסורים בהנאה, לא שייך לגבי שבת, שהאיסור הוא בעשיית המלאכה. לכן ודאי בשבת אם התנו מותר אפילו באו חשבון לבסוף וכדברי המגיד משנה.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומהר&quot;י קורקוס דחה דבריהם וכתב שדברי המגיד משנה אמת, שהרי אם כוונת הרמב&quot;ם היתה לאיסורא גם בהתנו ודאי היה לו לפרש, ולא היה סומך על מה שכתב בהלכות ערלה. גם הטעם שכתב בהלכות ערלה, שהרי הוא כמחליף פירות ערלה האסורים בהנאה, לא שייך לגבי שבת, שהאיסור הוא בעשיית המלאכה. לכן ודאי בשבת אם התנו מותר אפילו באו חשבון לבסוף וכדברי המגיד משנה.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא שקשה מנין לו לרמב"ם לאסור בערלה, שהרי כל דין התנאי מפורש בברייתא לגבי שבת, ואם ממנה למדו לערלה, מנא לן שאסור?</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== סתמא מאי? ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== סתמא מאי? ===</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=14056&oldid=prev 2019-02-04T19:49:29Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">שיטת הרמב&quot;ם</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:49, 4 בפברואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מהר&quot;י קורקוס''' על הרמב&quot;ם הביא דברי המקשים על הראב&quot;ד ממה שכתב הרמב&quot;ם בדין ערלה (מאכלות אסורות י יד), שם כתב שאפילו אם התנו ביניהם שיאכל הגוי שנות ערלה וישראל ג' שנות היתר, אם לאחר מכן באו חשבון שיקבל הישראל בשווה כמו שאכל הגוי אסור. כלומר מבואר ברמב&quot;ם שאסור לבוא חשבון אפילו אם התנו. וכיון שדין זה לגבי ערלה נלמד מאותה הברייתא האמורה כאן לגבי שבת, ודאי דין אחד להם. וכן דעת ה'''ביאור חדש''' על הרמב&quot;ם.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מהר&quot;י קורקוס''' על הרמב&quot;ם הביא דברי המקשים על הראב&quot;ד ממה שכתב הרמב&quot;ם בדין ערלה (מאכלות אסורות י יד), שם כתב שאפילו אם התנו ביניהם שיאכל הגוי שנות ערלה וישראל ג' שנות היתר, אם לאחר מכן באו חשבון שיקבל הישראל בשווה כמו שאכל הגוי אסור. כלומר מבואר ברמב&quot;ם שאסור לבוא חשבון אפילו אם התנו. וכיון שדין זה לגבי ערלה נלמד מאותה הברייתא האמורה כאן לגבי שבת, ודאי דין אחד להם. וכן דעת ה'''ביאור חדש''' על הרמב&quot;ם.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומהר&quot;י קורקוס דחה דבריהם וכתב</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ומהר&quot;י קורקוס דחה דבריהם וכתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שדברי המגיד משנה אמת, שהרי אם כוונת הרמב&quot;ם היתה לאיסורא גם בהתנו ודאי היה לו לפרש, ולא היה סומך על מה שכתב בהלכות ערלה. גם הטעם שכתב בהלכות ערלה, שהרי הוא כמחליף פירות ערלה האסורים בהנאה, לא שייך לגבי שבת, שהאיסור הוא בעשיית המלאכה. לכן ודאי בשבת אם התנו מותר אפילו באו חשבון לבסוף וכדברי המגיד משנה.&lt;BR/&gt;</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא שקשה מנין לו לרמב&quot;ם לאסור בערלה, שהרי כל דין התנאי מפורש בברייתא לגבי שבת, ואם ממנה למדו לערלה, מנא לן שאסור?</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== סתמא מאי? ===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>=== סתמא מאי? ===</div></td></tr> </table>

176.229.92.76 https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=14054&oldid=prev 2019-02-04T09:09:12Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:09, 4 בפברואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רדב&quot;ז''' (ה רלב) נשאל בענין זה, מה היתה כוונת הרמב&quot;ם בהשמיטו את הסיפא של הברייתא 'אם באו לחשבון אסור', ואם נאמר כהמגיד משנה שהוא סובר כרש&quot;י, הדבר קשה לאור העובדה שלענין ערלה (מאכלות אסורות י יד) הרמב&quot;ם הזכיר איסור לבוא לחשבון אפילו אם התנו מתחילה?&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רדב&quot;ז''' (ה רלב) נשאל בענין זה, מה היתה כוונת הרמב&quot;ם בהשמיטו את הסיפא של הברייתא 'אם באו לחשבון אסור', ואם נאמר כהמגיד משנה שהוא סובר כרש&quot;י, הדבר קשה לאור העובדה שלענין ערלה (מאכלות אסורות י יד) הרמב&quot;ם הזכיר איסור לבוא לחשבון אפילו אם התנו מתחילה?&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתשובתו מחלק הרדב&quot;ז בין שני סוגים של חשבון. ישנו חשבון שבו אומר לו 'טול אתה עשרה שבתות ואני אטול עשרה ימים כנגדן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'</del>' כלומר כל אחד נוטל סכום אחר לפי הימים שלו. זהו חשבון שמותר רק אם התנו, אך אם לא התנו אסור, בין בשבת ובין בערלה. אך יש חשבון שבו הוא אומר לו 'כמה הרווחת בשבת אטול אני כנגדן פירות של ימות החול', כלומר שנוטלים שווה בשווה. חשבון כזה אסור אפילו אם התנו מתחילה שיחלקו כן, וזהו החשבון שהזכיר הרמב&quot;ם בערלה לאיסורא, וכן הדין לגבי שבת, שאסור לומר כמה נטלת בשבתות ואני אטול כנגדן. ובכך מיישב גם דברי המגיד משנה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתשובתו מחלק הרדב&quot;ז בין שני סוגים של חשבון. ישנו חשבון שבו אומר לו 'טול אתה עשרה שבתות ואני אטול עשרה ימים כנגדן' כלומר כל אחד נוטל סכום אחר לפי הימים שלו. זהו חשבון שמותר רק אם התנו, אך אם לא התנו אסור, בין בשבת ובין בערלה. אך יש חשבון שבו הוא אומר לו 'כמה הרווחת בשבת אטול אני כנגדן פירות של ימות החול', כלומר שנוטלים שווה בשווה. חשבון כזה אסור אפילו אם התנו מתחילה שיחלקו כן, וזהו החשבון שהזכיר הרמב&quot;ם בערלה לאיסורא, וכן הדין לגבי שבת, שאסור לומר כמה נטלת בשבתות ואני אטול כנגדן. ובכך מיישב גם דברי המגיד משנה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מהר&quot;י קורקוס''' על הרמב&quot;ם הביא דברי המקשים על הראב&quot;ד ממה שכתב הרמב&quot;ם בדין ערלה (מאכלות אסורות י יד), שם כתב שאפילו אם התנו ביניהם שיאכל הגוי שנות ערלה וישראל ג' שנות היתר, אם לאחר מכן באו חשבון שיקבל הישראל בשווה כמו שאכל הגוי אסור. כלומר מבואר ברמב&quot;ם שאסור לבוא חשבון אפילו אם התנו. וכיון שדין זה לגבי ערלה נלמד מאותה הברייתא האמורה כאן לגבי שבת, ודאי דין אחד להם. וכן דעת ה'''ביאור חדש''' על הרמב&quot;ם.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מהר&quot;י קורקוס''' על הרמב&quot;ם הביא דברי המקשים על הראב&quot;ד ממה שכתב הרמב&quot;ם בדין ערלה (מאכלות אסורות י יד), שם כתב שאפילו אם התנו ביניהם שיאכל הגוי שנות ערלה וישראל ג' שנות היתר, אם לאחר מכן באו חשבון שיקבל הישראל בשווה כמו שאכל הגוי אסור. כלומר מבואר ברמב&quot;ם שאסור לבוא חשבון אפילו אם התנו. וכיון שדין זה לגבי ערלה נלמד מאותה הברייתא האמורה כאן לגבי שבת, ודאי דין אחד להם. וכן דעת ה'''ביאור חדש''' על הרמב&quot;ם.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=14053&oldid=prev 2019-02-04T08:30:08Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:30, 4 בפברואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l28">שורה 28:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 28:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רדב&quot;ז''' (ה רלב) נשאל בענין זה, מה היתה כוונת הרמב&quot;ם בהשמיטו את הסיפא של הברייתא 'אם באו לחשבון אסור', ואם נאמר כהמגיד משנה שהוא סובר כרש&quot;י, הדבר קשה לאור העובדה שלענין ערלה (מאכלות אסורות י יד) הרמב&quot;ם הזכיר איסור לבוא לחשבון אפילו אם התנו מתחילה?&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''רדב&quot;ז''' (ה רלב) נשאל בענין זה, מה היתה כוונת הרמב&quot;ם בהשמיטו את הסיפא של הברייתא 'אם באו לחשבון אסור', ואם נאמר כהמגיד משנה שהוא סובר כרש&quot;י, הדבר קשה לאור העובדה שלענין ערלה (מאכלות אסורות י יד) הרמב&quot;ם הזכיר איסור לבוא לחשבון אפילו אם התנו מתחילה?&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתשובתו מחלק הרדב&quot;ז בין שני סוגים של חשבון. ישנו חשבון שבו אומר לו 'טול אתה עשרה שבתות ואני אטול עשרה ימים כנגדן'. זהו חשבון שמותר רק אם התנו, אך אם לא התנו אסור, בין בשבת ובין בערלה. אך יש חשבון שבו הוא אומר לו 'כמה הרווחת בשבת אטול אני כנגדן פירות של ימות החול'. חשבון כזה אסור אפילו אם התנו מתחילה שיחלקו כן, וזהו החשבון שהזכיר הרמב&quot;ם בערלה לאיסורא, וכן הדין לגבי שבת, שאסור לומר כמה נטלת בשבתות ואני אטול כנגדן. ובכך מיישב גם דברי המגיד משנה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתשובתו מחלק הרדב&quot;ז בין שני סוגים של חשבון. ישנו חשבון שבו אומר לו 'טול אתה עשרה שבתות ואני אטול עשרה ימים כנגדן'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' כלומר כל אחד נוטל סכום אחר לפי הימים שלו</ins>. זהו חשבון שמותר רק אם התנו, אך אם לא התנו אסור, בין בשבת ובין בערלה. אך יש חשבון שבו הוא אומר לו 'כמה הרווחת בשבת אטול אני כנגדן פירות של ימות החול'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, כלומר שנוטלים שווה בשווה</ins>. חשבון כזה אסור אפילו אם התנו מתחילה שיחלקו כן, וזהו החשבון שהזכיר הרמב&quot;ם בערלה לאיסורא, וכן הדין לגבי שבת, שאסור לומר כמה נטלת בשבתות ואני אטול כנגדן. ובכך מיישב גם דברי המגיד משנה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מהר&quot;י קורקוס''' על הרמב&quot;ם הביא דברי המקשים על הראב&quot;ד ממה שכתב הרמב&quot;ם בדין ערלה (מאכלות אסורות י יד), שם כתב שאפילו אם התנו ביניהם שיאכל הגוי שנות ערלה וישראל ג' שנות היתר, אם לאחר מכן באו חשבון שיקבל הישראל בשווה כמו שאכל הגוי אסור. כלומר מבואר ברמב&quot;ם שאסור לבוא חשבון אפילו אם התנו. וכיון שדין זה לגבי ערלה נלמד מאותה הברייתא האמורה כאן לגבי שבת, ודאי דין אחד להם. וכן דעת ה'''ביאור חדש''' על הרמב&quot;ם.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב'''מהר&quot;י קורקוס''' על הרמב&quot;ם הביא דברי המקשים על הראב&quot;ד ממה שכתב הרמב&quot;ם בדין ערלה (מאכלות אסורות י יד), שם כתב שאפילו אם התנו ביניהם שיאכל הגוי שנות ערלה וישראל ג' שנות היתר, אם לאחר מכן באו חשבון שיקבל הישראל בשווה כמו שאכל הגוי אסור. כלומר מבואר ברמב&quot;ם שאסור לבוא חשבון אפילו אם התנו. וכיון שדין זה לגבי ערלה נלמד מאותה הברייתא האמורה כאן לגבי שבת, ודאי דין אחד להם. וכן דעת ה'''ביאור חדש''' על הרמב&quot;ם.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> </table>

א.א https://www.betmidrash.org.il/index.php?title=%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C_%D7%95%D7%92%D7%95%D7%99_%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA&diff=14035&oldid=prev 2019-01-31T11:13:51Z

<p><span dir="auto"><span class="autocomment">באו חשבון</span></span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:13, 31 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ר&quot;ן''' (בדפי הרי&quot;ף ז א) מביא פירוש אחר של ה'''ראב&quot;ד''', שאם באו חשבון מתייחס למקרה שעשו תנאי, כלומר אם אחר שעשו תנאי שהגוי לבדו יעבוד בשבת, בכל זאת כשבאו לחלוק חלקו בשווה, הרי שמתברר שהתנאי הראשון לא תקף אלא הערמה בעלמא הוא, ואסור.&lt;BR/&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה'''ר&quot;ן''' (בדפי הרי&quot;ף ז א) מביא פירוש אחר של ה'''ראב&quot;ד''', שאם באו חשבון מתייחס למקרה שעשו תנאי, כלומר אם אחר שעשו תנאי שהגוי לבדו יעבוד בשבת, בכל זאת כשבאו לחלוק חלקו בשווה, הרי שמתברר שהתנאי הראשון לא תקף אלא הערמה בעלמא הוא, ואסור.&lt;BR/&gt;</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מדברי הגמרא בהמשך ששואלת [[#סתמא מאי?]] ישנה לכאורה ראיה לדברי רש&quot;י. וראה [[#סתמא מאי?|להלן]] מה מתרץ בזה הר&quot;ן לדעת הראב&quot;ד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מדברי הגמרא בהמשך ששואלת [[#<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סתמא מאי?|</ins>סתמא מאי?]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>ישנה לכאורה ראיה לדברי רש&quot;י. וראה [[#סתמא מאי?|להלן]] מה מתרץ בזה הר&quot;ן לדעת הראב&quot;ד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br/></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== שיטת הרמב&quot;ם ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== שיטת הרמב&quot;ם ====</div></td></tr> </table>

א.א